עוד יומיים שבוע הספר,קצת נדחק מידיעת הציבור בשנים האחרונות. בכל מקרה אני מתכנן ללכת ולעשות מסע רכש מאסיבי,לא קראתי הרבה ספרים בחיי והחלטתי שזה הזמן להשלים פערים,מהיחידים שקראתי היה "חוכמת הבייגלה",איזה עוד ספרים יש בז'אנר הזה? כמו שרשמתי אני רוצה להשלים פערים ולאו דווקא בז'אנר שביקשתי,תוכלו להמליץ לי על קלאסיקות? ואם תוכלו לעדכן אותי ואת הפורום בספרים חדשים וטובים שיצאו ששווה לקנות בשבוע הזה זה יהיה נחמד.
מהז'אנר הזה ? יש רק את הייטנר, ואתגר קרת, וספר אחד של מיקי גבע תקרא את קציצות, ומלך החומוס ומלכת האמבטיה - אילן הייטנר אניהו ואת הקייטנה של קנלר של אתגר קרת ומלבי אקספרס של מיקי גבע אתגר קרת זה ספרים של סיפורים קצרים אבל שווה לקרוא
חבר'ה אני לא יודע אם כדאי לפתוח את הדיון הזה עכשיו פה (או שהוא כבר היה כאן), אבל מה אתם חושבים על ספרים של דוסטוייבסקי? חוץ החטא ועונשו, שאגב לא קראתי, ניסיתי ולא מצליח השפה כבדה מדי... אידיוט, האחים קרמאזוב (איזה אחד כתב טור באינטרנט שהוא חזר בתשובה בגלל הספר הזה)? ואם החטא ועונשו היה לי כבד מדי, זה אומר שאני לא יצליח עם ספרים אחרים שלו גם? וכוכבית בצד, אני חובב אוטוביוגרפיות או סתם ביוגרפיות, יש המלצות ? לא ממש אכפת לי אנשים מוכרים או פחות.
שבוע הספר, שבוע נהדר לרכוש בו ספרים. את שלי אני רוכש רק בחנויות יד שניה. אחת מהן, למעשה אחת המוכרות בת"א (לאמיתו של דבר, ישנן גם מספר כאלה) "הנסיך הקטן" עשתה, לרגל חג זה, מכירת חצר כאשר כל הספרים במחיר של 10 ש"ח. אקצר. התחלתי לרפרף בין הספרים שבחצר בשצף קצף, מבחוץ לכיוון פנים. לא שהיו שם ספרים בלתי קריאים, אך עם הטעם התמהוני שלי, חיש מהר מצאתי את עצמי בלב ליבה של החנות. הו! שם כבר ברקו עייני. מצאתי את עצמי אוחז בשניים, שאיך שהפכתי את עמוד הכריכה, המליה "נדיר" זהרה לעייני, גם אם נכתבה בעיפרון רגיל לחלוטין. והמחיר... בהתאם. כמו הייתי מחומש בראיית רנטגן, שלזיהוי מילה זו נדלקת לי נורה. קיצורו של דבר, עם כוונות לרכוש ספרים ב-10 מצאתי את עצמי עם שני ספרים שיחד עולים 170. יצא הדבר, שבשבוע הספר יש מבצע של 20% הנחה על כל החנות. וכך הגעתי למוכרת עם השלל בידי. זו התחילה לחשב בראשה. את החריקות שיצאו ממנו אפשר היה לשמוע גם בחצר, זה בו אנשים רכשו ספרים ב-10. לבסוף, כמו עושה לי טובה, אמרה "יאללה שיהיה ב-150". אני, שאומנם הצהרתי כאן פעם שאני נמנע ממפגש עם מספרים, בכל זאת רוסי. ו-20% מ-170 מחושב במוחי בעל כורחי, וגם אם ארצה להתנגד לכך. בהמשך הסברתי לה, צעד אחר צעד, "10% מ-170 זה 17, 17 כפול 2 זה 34. 170 פחות 34 שווה 136. לבסוף קיבלה את דברי. גם אם בעייניה ניתן היה להבחין במספרים ממשיכים לרוץ בלא כיוון. אם כן, השלל: שני הספרים הודפסו ב-1978 שהיתה גם המהדורה האחרונה (זה גם מסביר את נדירותם והמחיר שלהם). ז'אן פול סארט: דרכי החירות (חלק א' - גיל התבונה) הסופר-פילוסוף האהוב עלי הינו סארטר. למעשה זללתי בתשוקה כל פיר עטו. ספר זה הוא חלק ראשון (אך ספר כשלעצמו) מתוך 4, שלמעשה סארטר כתב רק 3, שלאחריו פשוט נמאס לו. "דרכי החירות" - מצביע על אחד ממושגי יסוד בהגותו של סארטר. כ-"פילוסוף של חירות" מעלה כאן סארטר בני אנוש חופשיים, על כך הלא צפוי שבהתנהגותם, היסוסם והתפתחותם, שאינה אלא פועל יוצא של בחירותיהם. גוסטאב פלובר: החינוך הסנטימנטאלי גיבורו של רומאן זה פראדריק, (ומכאן אצטט) "בחור צעיר שכשלונו טמון באי יכולתו להגיע לבגרות רגשית. ביצירותו של פלובר קיים מתח חריף בין מזגו, הרומנטי ביסודו, לבין השקפתו האסתיטית המבקשת אח הדיוק "המדעי", הבלתי מעורב, בתיאור העובדות ובביטוי רעיונותיו של הסופר."
"סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ" נהדר! קראתי את הגירסא השניה שיצאה לספר שנכתב על ידי אשר קרביץ שאחראי גם ל"כלב היהודי" היותר טוב. הספר מספר על צלף ביחידת דובדבן שמחליט לנדור לעצמו נדר שהוא לא ייקח חיים והספר מעמת אותו עם מספר סיטואציות, כמו ב"כלב" גם פה יש מוטיב חיות חוזר והספר גם קליל ומעניין לכל אורכו. הדמות של נפגע הפיגוע ששכב לצידו בבית החולים ממש תפורה על סלעhttp://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
האמת שאני לא זוכר אם אי פעם כתבתי כאן או לא. מה שבטוח זה שאני לא קראתי את רוב ההודעות כאן עדיין. גם לא יודע אם יהיה לי זמן (או חשק) להיכנס לכאן ולכתוב, אבל אני אשתדל כי ספרים זה דבר נהדר. אני גם מקווה שאם כן כתבתי כאן, אז לא כתבתי על מה שאני מתכוון לכתוב עכשיו. אז, לעניין: רציתי לצטט כאן את הקטע שחותם את אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי אי פעם. ספר מאוד לא קל לקריאה (בלשון המעטה) ובכל זאת אחד היותר טובים שנכתבו. שווה את המאמץ לקרוא אותו עד סופו. הציטוט הבא הוא לדעתי אחד מרצף המשפטים הגאוניים ביותר שנכתבו אי פעם (לטעמי). אני מניח שמי שלא קרא את הספר ולא מכיר יודע על מה מדובר לא יחשוב ככה ואני גם מניח שזה עניין התלוי במצב הרוח של הקורא. בכל אופן, אחרי שברברתי כל כך הרבה הנה הציטוט והוא מהספר הר הקסמים של תומאס מאן. "וכך, במהומה, בדמדומים, בשם, הוא נעלם מנגד עינינו. חיה בטוב, האנס קסטורפ, בן אונים לחיים בן לבב נאמן! תם ונשלם סיפורך. סיפרנו אותו עד הסוף. הוא לא היה קצר ולא היה ארוך, הוא היה סיפור הרמטי. סיפרנו אותו למען עצמו, לא למענך, כי הרי אתה צנוע היית. אבל לבסוף - סיפורך היה, ומאחר שבך הכתבו מדבר, סברה, שצפון בך הדבר, ואין אנו מכחישים כלל את כלל את נטייתנו הפדגוגית, שצמחה בנו בהמשך הסיפור והיא שעשויה לעורר בנו את הרצון לנגוע בקצה האצבע אל זווית עיננו עם המחשבה, שיתכן ולא נראה ולא נשמע אותך עוד. שלום עליך - אם תחיה ואם שם אחריתך! סיכוייך אינם טובים; חינגה זו, שאליה נגררת, תימשך עוד כמה שנים קטנות, עמוסות חטא, ולא היינו נכונים לערוב במחיר גבוה לשובך בשלום. אם נדבר ביושר, נודה, שמניחים אנו שאלה זו פתוחה בלב קל למדי. הרפתקאות בשר ורוח, שהעלו את שפטותך לדרגה גבוהה, הן יקיימוך ברוח עד - מעבר לזמן אשר אתה, כבשר ודם, ספק אם תוכל להגיע אליו. הגיעו בחייך רגעים, בהם צמח לך, מתוך המוות ופריצות הגוף חלום אהבה מלא בחזון ורב ממשל. האמנם תעלה פעם גם מקרב חג המוות העולמי הזה, מתוך אש קדחת זדונית זו, שהציתה מסביב את רקיע הערב המוריד גשמים, האם תעלה ותבוא פעם גם מכאן האהבה?"
אוקיי, בעיה - כשהייתי באילת עברתי ב"צומת ספרים" כדי לחפש את הספר "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום". שאלתי מוכרת והיא הראתה לי את הספר, ואמרתי לה שאני אקנה אותו אבל לא היום. בקיצור, כשבאתי ללכת, איזה מוכר תפס אותי ושאל אותי את השאלה "אתה רוצה לאתגר את המוח?" ואז הוא הראה לי איזשהו ספר, ששכחתי את שמו.. והתיאור שלו הלך ככה, לפי מה שאני זוכר: בחור שנותרו לו עשר שנים לחיות, ובעשר שנים האלה הסיפור מציג אותם כ"כלום" אחד גדול, עד שהוא מוציא איזה עלון או משהו, שבו מצויר כבשים (או כל חיה אחרת שאני לא זוכר), ואז הוא נמצא ברדיפה אחרי כבשה, וכך הסיפור מתגלגל.. חיפשתי "רודף הכבשים" בגוגל ולא מצאתי כלום, עכשיו, מישהו עולה לו לראש איזה ספר דומה לתיאור ?
טוב, אתמול סיימתי את "התפשן בשדה השיפון" [J.D.Salinger].. כתבתי כאן הודעה שאני לא יודע מה לחשוב לגביו, האם אני אוהב אותו או לא.. אני חושב שלאט לאט התאהבתי בסגנון הזה, כך שאמליץ על הספר (באנגלית, לא מכיר את התרגומים השונים..). אם למישהו יש המלצה על ספרים דומים בסגנון (עדיף באנגלית), הוא מוזמן... היום אני מתחיל את "תיאום כוונות" של חיים סבתו, אעדכן בהמשך.
