אז אחרי גל השטויות שכתבו כאן על כל החילות אני אתן לך המלצה מעומק הלב, ירדן. תותחנים, שיריון, גבעתי, גולני, הכל אותו החרא, אותו החרא אם אתה נמצא בגדודים. למה? כי אופי השירות של חיילים בגדודים הרגילים היא מאוד מאוד שוחקת והאמת גם לא ממש הוגנת. מצד אחד אתה נחשב לוחם, מצד שני אתה לא מקבל תנאים טובים במיוחד כי אתה לא הלוחם ההכי נחשב-סיירת. רוצה להתגייס לקרבי? לך לאחת הסיירות, נסה להתקבל לפלס"ר או כל דבר אחר שמתעסק בפעילות מבצעית נטו. לא רוצה קרבי? לך תהיה ג'ובניק, תעשה יומיות, או שלפחות תמצא תפקיד שתבוא לידי ביטוי בו הכי טוב. אין מה לעשות, בצבא כאן בארץ, אם אתה קרבי שלא מקבל תקציב של אחת הסיירות או הפלסרים השגרה שוחקת והאמת שגם לא ממש הוגנת ביחס למה שאתה מקבל מהצבא בתמורה.
אבל זה קרבי, אחי. לוחם חייב להיות שחוק ולקרוע ת'תחת ולאכול חרא, תנאים טובים אף פעם לא היו וגם אף פעם לא יהיו.
תאמין לי שאין חייל קרבי שלא לוקח את זה בחשבון, אך הוא מסכים לטחון כדי להגן על המדינה, כדי לתפוס מבוקשים, מחבלים, להשתתף במלחמות וכו'. לא להגן על ג'ובניקים שעושים יומיות, לעשות מטבחים פעמיים בשבוע, ולעלות עמדות שלא קורה בהן כלום. את כל זה יש לך הרבה מאוד בגדודים ולפעמים גם יותר מפעילות מבצעית.
לא יודע מה איתך אבל אני כמעט ולא התעסקתי בשמירות על ג'ובניקים וכו', למרות שהייתי בגדוד. האמת שראיתי יותר מחבלים, או יותר נכון כאלו שבצבא קוראים להם מחבלים, מאשר חברים למחזור מהסיירת. זה עניין של תקופות וקוים.
בגדוד בצנחנים. היו רגעים קשים והיו רגעים יפים, מה שהיה לי קשה לך לא יהיה מההכרות שלי עם הדיעות שלך (לא שופט לרעה אני באמת מנסה להסביר). בסופו של דבר אני באמת מאמין שלהוציא יוצאים מהכלל כל אחד יכול להעביר שירות סבבה בכל מקום בקרבי, אתה מוצא את החברה שלך, ויש הרבה חברה טובים בכל מקום, מוריד את הראש ומעביר שלוש שנים. אצל ג'ובניקים אי מניח שיש מקומות ותפקידים מבאסים שמכניסים אותך לדיכאון, ככה נראה לי לפחות.
אתה חושב שלא יהיה לי קשה? אני כבר רואה את זה-שלוש חודשים ראשונים אני אוכל את הלב, ואחרי זה פשוט סופר את הימים ומקווה להישאר בחיים, עם חיוך על הפנים.
הצבא ארגון שתמיד מתייחסים אליו באמביולנטיות. השנה הראשונה בצבא הייתה כנראה השנה הקשה בחיי, אמנם לא רק בגלל הצבא אבל הייתה קשה ביותר. זה שינוי כל כך פתאומי וכל כך מזעזע לפעמים, בשלבים מסויימים הייתי ממש שבר כלי. אבל המסגרת הזו לימדה אותי כל כך הרבה ולא הייתי מחליף אותה לעולם. יש דברים שברטרוספקטיבה נראים כל כך יותר טוב, אל תבינו אותי לא נכון, הנוסטלגיה הייתה מאפשרת לי להחליף את הבחור ששומר עכשיו במגדל בנעורה בדיוק לשתי דקות, ועדיין, זכרונות נפלאים, אנשים נהדרים. השירות הצבאי שלך, ואני אומר לך משהו שאמר המ"פ בטירונות שלי והוא צדק להפליא, הוא 20% התפקיד 80% אנשים.
תגידו, איך החוקים לגבי נסיעה ברכבת לחיילים? באוטובוס אפשרי לנסוע ברכבת על אזרחי כחייל רק עם תעודת לוחם. גם ברכבת המצב דומה או שמא אני יכול לנסוע על אזרחי להשתמש בחוגר בקניית הכרטיס וזה תקין גם בלי תעודת הלוחם?
מצו"ב- מפעיל צופן ובטחון... בתפקיד יש יומיות? כל כמה זמן רואים בית בתפקיד הזה? ועד כמה קשה התפקיד ביחס למישהו שממש לא רוצה לעשות כלום בתפקיד שלו? ידידה קיבלה את התפקיד הזה ואין לה ממש מושג מה זה והדבר היחיד שמוצאים באינטרנט זה מה עושים בתפקיד, אני רוצה חוות דעת מחייל בצבא שיודע על זה משהוץ.. היא אחת כזאת שבקושי צבא רוצה לעשות ורוצה את התפקיד הכי קל בצה"ל שרואים בו כמה שיותר בית... עד כמה היא קרובה לזה עם התפקיד הזה?
צריך מדים, כעיקרון. אם אתה נוסע בתוך תחנות ת"א אף פקח לא ממש יתפוס אותך. בנסיעות בינעירוניות זה כבר יותר מסוכן. לא יודע מה עושים במקרה כזה, אבל אני שומע על לא מעט שעם המדים בתוך התיק, והם אומרים שהם החליפו לאזרחי.
אני זוכר פעם אחת באוטובוס מת"א לכפ"ס שבו החלפתי לאזרחי. בגדול ממה שאני יודע צריך מדים אלא אם יש לך תעודת לוחם.
גם למי שיש אישור להסתובב על אזרחי (מודיעין ויחידות מיוחדות במצ"ח http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx ).
