ספרים מומלצים

כדאי לקרוא את "משאלה אחת ימינה" של אשכול נבו. זה על חברות של חבורה.

מישהו יכול להמליץ על אוטוביגרפיות של כוכבים?

 

bit of a blur של אלכס ג'יימס (מבלר) ממש טוב אבל קשה להשגה.
My Story של גאזה. כתיבה שבלונית כיאה לביוגרפיות אבל מעניין מאוד.

 

שכחתי לכתוב שהכוונה היא לאוטוביגרפיות בעברית\מתורגמות לעברית.

 

אחרי הטיזר שעשיתי לספר בדיון הסרטים, אמליץ שוב (ושוב אם אצטרך) על ספר שלדידי חובה עבור כל אחד: חנה ארנדט - אייכמן בירושלים: דין וחשבון על הבנאליות של הרוע.

 

מהביקורת משתמע כי זה ספר לא פשוט, מאלו שמכריחים אותנו להתעמת עם הצד הלא-נוח של המציאות.
לדעתי, אף שלא קראתי המון בנושא, עשו מאייכמן מפלצת השטן, וייתכן ולא באמת היה ברמה שעשו ממנו, אלא רצו פשוט "להכניס לו באמ-אמא שלו" על כל פשעי הנאצים, ועשו כך. אך אני תומך בגזר דין שניתן לו, כי בכל זאת, כהגדרת תפקידו כאחראי היהודים, הוא עולל, גם אם היה כהגדרתו "בורג קטן במערכת", פשעים נגד האנושות. שכן רצח עם, בכל צורה כלשהי, היא עילה לגזר דין מוות מבחינתי.

מה שכן, אני אוסיף את הספר הזה לרשימת ספרים שלי.

 

הבעיה בכך שמטילים אחראיות על מפלצת, היא שפוטרים מאחריות את הבן אדם.

 

http://www.makash.ac.il/h_school/hst/hstp/ayelets/danav3.htm
תופעה מעניינת,אני ללא ספק נכלל בה.

 

מישהו קרא את אוסף הסיפורים הקצרים של סאלינג'ר?

 

היום עברתי ליד סטימצקי ונזכרתי בתגובות של רפאל מהדיון אקזיסטנציאליזם שהיה פה לא מזמן, ובתור אחד שמאוד מכבד את ההתמצאות של רפאל בעולם הפילוסופי ובכלל מה"נסיון" הספרותי שלו(אם אפשר לקרוא לזה כך)
החלטתי לרכוש 2 ספרים של אלבר קאמי, לקחתי את "המיתוס של סיזיפוס" ואת "הדבר" שלו.
מקווה לחוייה ספרותית ופילוסופית.

כמו כן בדרך רכשתי את "הטיגריס הלבן" בהמלצת המוכרת(היה מבצע בחנות על ספר 2 ב20 ש''ח), מקווה ליהנות גם ממנו.

 

מה הספר הכי מומלץ של קפקה?

 

אני הכי אהבתי את "הגלגול".

 

המשפט

 

תקנה את קובץ הסיפורים "רופא כפרי" שלו וזהו.

 

התחלתי לקרוא את זה, כנראה מהדורה ממש ישנה של הספר, משהו שמצאתי בבוידעם. השפה הייתה ארכאית ונוראית, אחרי 100 עמודים כבר הפסקתי.

מקס,
מה שמוכרים ממליצים, לא קונים. חברות הספרים משלמות לחנויות שידריכו את המוכרים להמליץ על ספרים מסויימים. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/mad.Xxx

 

"משאלה אחת ימינה" של אשכול נבו.
אני אצוטט קטע קצר שממנו בעצם מתחיל הסיפור עצמו והרעיון שמאחורי...

"מזל שיש מונדיאלים, אמרתי. ככה הזמן לא הופך לגוש אחד גדול ואפשר כל ארבע שנים לעצור ולראות מה השתנה".

4 חברים כותבים על פתקים את השאיפות שהם רוצים להגשים.
את הפתקים עצמם הם יפתחו ויקראו רק במונדיאל הבא, או יותר נכון בעוד 4 שנים...