Claret&Blue, נכון שסרג'יניו לא נימק את עצמו בצורה הכי טובה, אבל כן, לווילשייר יש פוטנציאל להפוך לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי. נכון, נשמע מאד מפוצץ, כי הוא לא שיחק בהרבה משחקים רשמיים (ואני מבסס את מה שאני אומר על שני פרי סיזן, ומשחקים בגביע הליגה וקבוצת הנוער שזכתה בדאבל), אבל הוא פשוט כל כך טוב שאפשר לראות את זה. שליטה מדהימה בכדור, ראיית משחק שיש למעט מאד שחקנים, למרות שהוא קטן הוא מנצח בהמון מאבקים פיזיים, תחת ונגר אני מאמין שבעוד שנתיים יהיה לנו פה שחקן ענק. אני עוד נחשב מתון בקטע הזה. תשאל את יאיר (Mr. Arsenal) מה הוא חושב על ווילשייר, ועוד המון אוהדי ארסנל אחרים, ותראה איך הם מתלהבים ממנו. שחקן צעיר עם כל כך הרבה כישרון, אני באמת לא זוכר שראיתי מעולם.
ראיתי אותו משחק, כשרוני מאוד. להגיד שהוא הכישרון הגדול ביותר שצמח פה 20 שנה? גם אבא שלו לא יכול להגיד את זה. ברור שיש לו פוטנציאל להיות שחקן גדול, אז מה? פוטנציאלים יש מפה ועד לונדון. תאמין לי שלקבוצה שלי יש בריזרבס ובקבוצות הנוער כשרונות מדהימים, יש לנו את ג'וניור סטאניסלאס שחקן רוטציה לגיטימי שעושה צחוק ממגנים בוגרים, אבל אני לא ממהר להכתיר אף אחד לכשרון הגדול שצמח פה מזה 20 שנה. טבעי שהאוהדים יתלהבו ממנו, מעבר ליכולות הוא גם מקומי והקהל משווע לשחקן כזה, אבל רבאק תן לו לשחקן כמה משחקים בפרמיירשיפ ואז תצהיר עליו ככישרון על שלא נראה כמותו.
ואני אוסיף על מה שנאמר, שלהבדיל מכל נוד שהתקשורת האנגלית עושה מכל שחקן אנגלי צעיר כמו ג'יימס ביטי שהבקיע איזה גול בגיל 17 וישר נהפך ל"דבר הגדול הבא" אך גם נעלם מהר אחרי זה , לוילשייר יש באמת כשרון פנומנאלי, שליטה מעולה בכדור, ראיית משחק וחוצפה כאילו הוא בן 25 והוא עוד ימשיך להתפתח. אני חושב שאולי מאז גאזה, זה הכשרון האנגלי הכי גדול שצמח.
אמרתי שראיתי אותו גם בעונה שעברה כמה פעמים. תוסיף לזה את זה שכל האי הבריטי מדבר עליו, ותקבל את התשובה. מצטער שאני לא צריך עונה של 38 משחקים בהרכב כדי לקבוע את האיכות של השחקן. כשרוני נכנס כמחליף מול יונייטד לפני 7 עונות ועשה סלאלום בין כל ההגנה של יונייטד, כבר אז אמרתי שהוא יהיה הדבר הגדול הבא, לפני זה לא ראיתי ולא שמעתי עליו. לפעמים נגיעה אחת בכדור, או מהלך אחד מספרים את כל הסיפור. כשרונאלדו עשה צחוק מכל ההגנה של יונייטד, בפאקינג משחק ידידות, אמרתי לחברים שלי שהוא יהיה שחקן ענק, בלי בכלל ידיעה שיונייטד או כל מועדון אחר התעניינו בו לפני זה. אז כן, לפעמים יש את השחקנים האלה שנופלים פעם בעשור שאפשר לראות שהם יהיו הגדולים ביותר כבר בגיל 16-17. ומווילשייר ראיתי הרבה יותר.
מה זה משנה אם הוא הכשרון הגדול ביותר שצמח באי הבריטי ב- 20 השנים האחרונות (למרות שאני מבין מאיפה הקביעה הזו הגיעה). ההגדרה לא באמת חשובה. מה שחשוב זה המהות. במהות לווילשיר יש דריבל מדהים וראיית משחק נדירה (וכמו שכתבתי בדיון של ארסנל, לא פחות טובה משל ססק), הוא מאוד אגרסיבי ומזכיר את רוני בגישה שלו למשחק (ונגר אף השווה אותו לרוני), הוא יכול לשחק באגפים ובמרכז השדה. יש לו כל מה ששחקן צריך. אני עקבתי אחריו בשלוש השנים האחרונות בדבקות, ואני אומר לכם - כבר עכשיו הוא שחקן גדול, בגיל 17. הוא לא מאבד כמעט כדורים, הוא מאוד תכליתי וישיר בגישה שלו למשחק, אגרסיבי מאוד. כל פעם שראיתי אותו משחק לא האמנתי שהוא רק בן 17, זה נראה כאילו הוא כבר 20 שנה במגרשים. רובין אמר שהוא בחיים לא ראה כזה כשרון בגיל 17, והמחשבה לאיזה שחקן הוא הופך להיות - מפחידה אותו. גם קפאלו כבר דיבר עליו. ונגר גם השווה אותו לברגקמפ ורוני... ואגב, כמו סרג'יניו, אני מאוד מאוכזב מונגר בהקשר הזה, כיוון שאני מצפה ממנו שיישם את השיטה שהוא דוגל בה, היינו: מי שטוב משחק, בלי קשר לגיל. ואין לי ספק שווילשיר טוב יותר מדנילסון, דיאבי ואבואה (ויכול לשחק גם בעמדות שלהם בלי בעיה). נכון שצריך לשפוט אותו על פי רמת המשחק שלו בליגה האנגלית, ולא במשחקי הכנה ומילואים, אבל כרגע אני מדבר על כך שהוא ראוי ליותר הזדמנויות (בודאי כאשר נאסרי, רוזיצקי, ת'יאו וססק פצועים). אגב, גם אני חושב שמאז גאזה לא היה כשרון כמו ווילשיר.
בעניין ויילשייר - אני מאמין כמוכם(וכמו כל מי שמבין כדורגל) שמדובר בכישרון גדול. להשוות אותו אחורה 20 שנה סרג'יניו, בן כמה אתה? אתה רואה כדורגל אנגלי בטח לא יותר מ10 שנים, ככה שלהשוות אותו לשחקנים שבמשך עשור בכלל לא צפית בהם, זה אומר שאתה כן מסתמך בהשוואה שלך על דעתם של אחרים... על ילדים בני 16-18 מוכשרים ככל שיהיו, אתה לא יכול לשים את הכסף שלך עליהם שמהם יצא הכוכב הגדול הבא. זה פשוט לא עובד ככה. וונגר משתמש בו בצורה חכמה מאוד ומכניס אותו לעניינים בקצב הנכון לילד בגילו. לא כולם בגיל כזה הם מוצר מוכן כמו פברגאס בזמנו או אפילו ווין רוני. לוילשייר עדיין יש גוף של ילד ובמשחק כזה גדול לא בטוח שכל הכישרון שאתה ואחרים רואים בו יבוא לידי ביטוי. השאלה היא אם ונגר ירצה לקחת את ההימור איתו.
בדיוק על זה דיברתי. וילשייר ילד מאוד כישרוני, והוא בהחלט יכול להיות כוכב גדול וגם יכול באותה מידה להתקשות להסתגל לקשיחות ולקצב בפרמיירשיפ. הרי תאקל אחד אכזרי שהוא לא מוכן לו מאיזה שואוקרוס כזה או אחר והוא יכול להיפצע בצורה חמורה. חשוב מאוד לבחון אותו בפרמיירשיפ(ולא, לא 38 משחקים, יספיקו גם 10) כדי לדעת האם הבחור הזה יוכל לתת התפוקה week in week out. אוהדי ארסנל חושבים שכן, הלוואי. זה אומר שנרוויח אותו בנבחרת. אבל בואו לא נצא בהצהרות סטייל שגיא כהן רק לשם ההצהרה, תנו לו לשחק.
בדיוק. תנו לו לשחק. ואגב, מי שראה אותו יותר מכמה משחקים ספורים, ראה ילד קשוח, בוגר, שאף אחד לא יכול לשבור אותו, ובודאי לא איזו כניסה פראית. ברמה העקרונית אתם צודקים שצריך לשלב ילדים בהדרגה, כדי שלא לפגוע בהתפתחות שלהם ככדורגלנים, אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ואין לי ספק שנוכח הבגרות שווילשיר מראה במשחק שלו, והכשרון שיש לו ברגלים, הוא היוצא מן הכלל (בדיוק כמו שחקנים כמו רוני, מסי ואחרים).
אנלקה כל-כך איך אני אנסח זאת בצורה עדינה - פשוט לא טוב. הוא לא מתאים לצ'לסי, הוא יכול להיות בק-אפ טוב מהספסל ואת הרזומה שלו אי אפשר לקחת ממנו. אבל הוא לא מתאים לרמות האלה. תפור על קבוצות כמו שיטי דאז ובולטון. ומגיע קרדיט, למרות ההחמצה הענקית של אנלקה ליינסן. הדני הזה עושה רושם של שוער נהדר ובשביל קבוצת תחתית שבה שוער הוא חצי מהקבוצה זה נהדר. וואו, ההחמצה של פיטרסון - http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/5eek.Xxx
אכן צמד החטאות רשלני ביותר. אבל, קרדיט גדול לטיירון מירס על עבודת הגנה נהדרת בחטיפה ללמפארד+מסירה נהדרת מיד לאחר מכן לפטרסון שהחמיץ כמו ילד בן 2.
אנלקה מעלה את צ'לסי ליתרון אחרי פריצה נהדרת של דרוגבה באגף. האמת שזה היה די בלתי נמנע, ברנלי לא מצליחים להחזיק בכדור אפילו 10 שניות ורק מתגוננת במשך כל המחצית, בעוד צ'לסי לוחצת עליה ללא הפסקה. לדעתי במחצית השניה צ'לסי תכבוש עוד אחד או שניים.
הוא כמעט החטיא את זה :aaatv: מחצית שיכלה להיגמר בקלות ב 3/4-0. זה פשוט לא כוחות. פה ושם ברנלי מגיע למצבים - פיטרסון, מקאן ומנסה לעקוץ. לא רואה את הבלוז נתקלים בבעיות..
ברנלי לא מצליחים להחזיק בכדור בגלל פטרסון החמור הזה שמצליח לבזבז כל כדור נדיר שהחברים שלו מצליחים לשלוח אליו. שלא לדבר על ההחמצה המזעזעת שלו שהיתה יכולה להפוך את המשחק הזה לאופרה אחרת לגמרי. יתרון מוצדק לגמרי כמובן לצ'לסי, שליטה טוטאלית שלהם בכדור שהם לא הצליחו לתרגם למספיק מצבים בגלל היהלום החונק הזה, אבל בסופו של דבר זה יספיק להם היום. כל ההתקפות המסוכנות באמת של צ'לסי מגיעות מגיחות קדימה של המגנים, שחורשים את הקו נונסטופ, או מתנועה של קשרים/חלוצים לכיוון הצדדים כמו של דרוגבה בשער. ברנלי לא סוגרים את הקווים מספיק הרמטית, אני במקום קויל מנסה לסגור את הקווים הרמטית במחצית השנייה כדי לגרום לצ'לסי לנסות לכבוש דרך האמצע ומתפלל לאיזשהו נס בצד השני.
Say What? זה אנלקה. הוא יכול לשגע פילים עם האפאטיות שלו, הוא לא קבוצתי בשיט, הוא חושב שהוא מסוגל לקחת באחד על אחד כל מגן - אבל בסוף הוא ייתן את הדרדלה שלו עם נגיעה שרק חלוץ חכם כמוהו מסוגל לספק. היינו יכולים לכבוש בערך כל התקפה.. לפחות ירדנו עם יתרון מינימלי. אגב, מישהו הצליח לזהות את ההבדל הדק בין קשר אחורי אמיתי לבין קונוס? איזה כדור של אסיין בדרך לשער!! נקווה שאנצ'לוטי בכל זאת יצרח כמו משוגע בהפסקה כי עוד מחצית נרפית שכזו לא תספיק.
אני רואה את אוהדי מנצ'סטר צוחקים לי פה על הקבוצה אבל אני אישית נלחצתי... קבוצה אחרי 45 דקות שלא מבקיעה לאחר עשרות מצבים מתחילים להכנס ללחץ, נכון זה לא אמור לקרות ברמות האלה אבל... בארנלי.. בחייאת? פחדתי שיגיע דקה 60-70 וזה כבר ממש יהפוך להתבנקרות (להזכירכם סטוק סיטי נגד ליברפול שנה שעברה?) הגול של אנלקה מבישול של דרוגבה האיום נתן לי הרבה נחת.
