מעבר לכך, יש לה השפעה מצערת מאוד על חלק גדול מכלי התקשורת האחרים. גם אם לא רואים אותה, קשה שלא לחוש באפקט שהיא יצרה.
אני לא מסוגל לבחור,ניסתי אבל פשוט לא מצליח לבחור אחד,יש שם יותר מדי מועמדים שאני מתעב,ממש ככה וכל אחד מתעלה מעל השני לפי תקופות.
זה לא בדיוק המקום אבל אני לא בדיוק אוהד בית"ר כבר תקופה. בכל מקרה, אבא שלי אוהד כבר 34 שנה ולא אוהב את אוחנה. אוחנה הוא גרסה פחות מעצבנת וקצת יותר טובה מאיציק זוהר. אותן קלישאות וכשהוא פירשן את יונייטד מספר פעמים היה ניתן לראות עד כמה הידע שלו בכדורגל עולמי ובייחוד בפרמיירליג גדול. אני יודע שערן לא יאהב את האיחול הזה, אבל שיחזור ללויטה ויוריד אותם עוד ליגה. שכנר דווקא בסדר לטעמי. כן, יש לו יציאות מציקות וניסיונות לצאת שנון אבל הוא סך-הכל סביל. הכל באופן יחסי כמובן.
אופירה לא נחשבת לדעתי, אוחנה שוקע בבינוניות ולא נראה לי שהוא מעצבן מישהו ושגיא כהן היחיד שאני לא יכול לשמוע אותו.
בחרתי באיציק זוהר. אופירה לא מפריעה לי כי אני לא נכנס ל-ONE או מקשיב לתוכנית שלה, כנ"ל זיו ורצון, יעקובי סתם צרחן ילדותי, אישית אני נהנה לשמוע את שגיא כהן, שכנר מצחיק אותי ביציאות שלו לפעמים, ארבל כי צריך לזכור לו מה הוא היה, אמיר אפרת סתם אפס, ואת קופמן הפסקתי לקחת ברצינות ב-2006. לראות את המבט הזחוח על הפנים של איציק זוהר אחרי עוד משפט חסר כל היגיון שהוא מוציא מהפה יכול לשגע אותי.
בחרתי אופירע, כי היא מייצגת את כל מה שרע בכדורגל וכל מה שאני שונא, היא מבחינתי הישראלי המכוער שידרוך בדרך על אנשים אחרים כדי להתקדם, שירמה, שישקר, שיגדף רק בשביל כסף ופרסום - גועל נפש בהתגלמותו. גם את אמיר אפרת אני לא אוהב, פרשן וכותב טורי דעה כל כך סובייקטיבי לא ראיתי כבר הרבה שנים - והוא לא מנסה להסתיר את זה. הוא אוהד מנצ'סטר יונייטד בגלוי ואומר במשחקים שהוא מפרשן כשהיונייטד משחקת שהוא בעדם. יוצא נגד ונגר, בניטז, מוריניו בזמנו וכל מי שהוא מתחרה של היונייטד. אין לו טיפת יושר מקצועי והוא מחפש להתריס בלי הפסקה. בושה שנותנים לו במה.
הצבעתי לאיציק זוהר פשוט בגלל שרוב הפעמים שלו שהוא מפרשן באולפן ליגת האלופות הוא פולט שטויות כמו ילד בן 13 שמתחיל לאונן. אחת מהם שאני זוכר טוב אחרי התקציר של ארסנל נגד AZ,הוא עושה זה סגל נחמד אבל לא בשביל לאיים על מנ.יונייטד או ליברפול או צ'לסי.(שבעצם דווקא אנחנו נראים נפלא,ואחרי זה מלר אמר שהוא שם על ארסנל שהיא תהיה הקבוצה של אירופה העונה הזאת ותלך עד הסוף). וכמובן שגם אופירה,פשוט בן אדם מגעיל כמו הצהובון שלהם שפשוט כל יום מנסים לדחוף ראיונות ולקשר את ברקו על הדיון שלהם נגיד עם בניון בשביל לרשום כותרת של ''ברקו מתאים לאימון הנבחרת'',הם עושים קמפיין שלם שמה שזה פשוט נמאס. הכי עצוב שאחרי כל כתבה כזאת,איזה ילד בן 12 פתטי פותח סקר:כנסו כנסו!!!!!!!!!!!!!!!!!! ''האם אתם בעד ברקו לנבחרת?''כחול כן אדום לא וכמובן יש איזה 200 כחול ואיזה 12 אדום.
איציק זוהר. כי נחשפתי אל הטמטום שלו הרבה הכי הרבה. מזל שאני לא צריך לשמוע את הדביל הזה יותר. אח"כ אופירה אסייג רק בגלל הגועל שהיא מייצגת ויורם ארבל שפשוט מביש את מוסד הפרשנות בשוש השנים האחרונות.
שונא את רון "בולדוג" קופמן, הוולגרי הזה, כל כולו רוח וצלצולים. הליצן (ואני ממעיט) של התקשורת, הרי צופים בו בשביל לצחוק. יש גם כאלה שאני חש כלפיהם חוסר הערכה, איציק זוהר למשל, זה פרשן זה? ולמה רק שנאה חבר'ה? מהפרשנים הותיקים אני אוהב את מלר יעקבי ושגיא כהן. לשגיא כהן אולי אין את הקול האידיאלי אבל יש לו ניתוחים די מעמיקים, מבין את המשחק בצורה מדהימה. יעקבי אולי צורח אבל זה נובע מלהט למשחק, הוא מבין כדורגל מה גם שהוא אוהד ארסנל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx ומלר? השמחה, הכיף, משחקי המילים, ידע כללי עצום במיוחד בתחום האנגלי. בתור אוהד בית"ר אי אפשר שלא להעריץ את אוחנה ולהתגאות בו, וגם באופן אובייקטיבי, לאוחנה יש הרבה מה למכור בתור פרשן. שדרן אהוב ? רמי ויץ. מהפרשנים ה"יותר החדשים" אני אוהב לשמוע את מוטי איווניר.
מעניין. תמיד כשהוא כותב על ארסנל אפשר לחוש דרך המילים אהבה אמיתית כלפי קבוצת כדורגל. הוא אמר לך מאיזה מניע? ומספיק שהוא אוהד אותנו מהליגה האנגלית כדי לציין זאת.
הטופ שלי זה איציק "פרגוסון רוכש את ברבטוב כי הוא לא מאמין ברוני" זוהר, אבי רצון כמובן ואופיר אסייג. בחרתי באופירה בגלל כל הסיבות שהרוב פה ציין.
