אחחחחח סוף סוף קצת נחת אחרי חודש מסוייט. :aaa021: השחקנים הגיעו עם רצח בעיניים אחרי שבוע קשה וקרקס תקשורתי שלא חדל לרגע. מעל כולם - נושון מורינו שדרס אנשים כאילו אין מחר ואף עשה את הבלתי ייאמן שזה לסיים משחק בלי פאמבל. ועוד קריטי. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx האופנסיב ליין עשה את שלו מול השביעייה של הג'איינטס ולא נתן להם לגעת באורטון שבלי יותר מדי טעויות פטאליות הוציא לפועל את התוכנית ההתקפית הרגילה. וברנדון מארשל... כבר נמאס לשבח אותו כל שבוע מחדש, רק מציע שתתפסו את מקבץ התפיסות השבועי שלו כדי להיווכח באיזה אליל מדובר. הארכת חוזה במיידי! ההגנה חזרה לעצמה כששוב הכל מתחיל ונגמר בעבודת הקודש של הסקנדרי שסגרו הרמטית את המטרות לאיליי ואיפשר לדום ושאר השביעייה להפעיל עליו לחץ ולהוציא אותו מבאלנס. גם על הקרקע לא נתנו להם שום דבר ובסך הכל עם קצת יותר ריכוז היינו שווים בקלות טאצ'דאון אחד נוסף לפחות. אמנם קשה לעכל אבל אשכרה הבאנו לג'איינטס נוק אאוט פיזי ומנטאלי. לפאקינג ג'איינטס. ניצחון שהציל לנו את העונה.
רק רציתי לציין את השורה הסטטיסטית של צ'אק וודסון מאתמול: 7 תיקולים, סאק, 2 אינטירסשפנס, פורסד פאמבל, פאמבל ריקאברי ואינטרספשן ריטרן ל-TD. defensive MVP!!!
המחצית הראשונה הייתה ללא ספק התצוגה ההתקפית החלשה ביותר של הג'איינטס שראיתי מימיי. 39 יארד סך הכל (הם גם איבדו מעל לחצי מזה לפנאלטיז), איליי שנראה פשוט חסר אונים רוב הזמן ורסיברים שלא מצליחים לתפוס כדור גם בפעמים הבודדות שהם קיבלו אותו במצב נוח. במחצית השנייה הם עדיין היו גרועים (לדנבר יש נטייה לספוג יותר במחצית השנייה ולהוריד את הרגל מהדוושה בהגנה, בעל כורכם יש לציין. מייק נולאן מנהיג high octane defense שדורשת מאמץ פיזי גדול מאוד מהשחקנים) אך לפחות אילאיי הצליח להשיג שני פירסט דאון בדרייב אחד כמה פעמים... הדבר היחיד שיותר מסריח מאיך שהג'איינטס נראים בחודשיים האחרונים זה תחושת הבחילה של האוהדים של הקבוצה כל פעם כשהם נזכרים שהQB שלהם יושב על חוזה של מאה מליון דולר.
ראיתי הלילה רק מחצית, אבל לג'איינטס יש לדעתי עוד שתי בעיות שלא דיברתם עליהן. 1) אין פלקסיקו בורס. סטיב סמית שחקן לא רע, אבל עדיין לא סופרסטאר. האקים ניקס בקושי משחק או מקבל כדור. אין לאיליי מאנינג למי למסור כי גם קווין בוס לא מתקרב עדיין ליעילות של ג'רמי שוקי. 2) ברנדון ג'ייקובס פשוט לא קיים. השדרים הזכירו כמה פעמים במחצית הראשונה שהקו הקדמי של הג'איינטס על הפנים. הם לא מצליחים ליצור פתחים בשביל ה-RB הגדול. עובדה שאחמד ברדשאו יותר יעיל השנה והשיג כבר לזכרוני לפחות 7 טאצ'דאון. הברונקוס רק יכולים להרוויח אחרי הקיץ הסוער שהם עברו. מי היה מאמין הקיץ שדנבר תגיע לשלב הזה של העונה עם מאזן חיובי של 7-4? ברנדון מארשל הראה אתמול מה הוא שווה עם תפיסה ענקית, אבל גם הוא לא היה בכל העונה ממוקד. בדנבר יש עתיד אפילו עם QB אפור כמו אורטון. דווקא לג'איינטס יש כרגע יותר בעיות ולדעתי זה לא רק החוזה של איליי...
אחרי הנצחון מול אוקלנד לדאלאס (8-3) יהיה מאוד קשה להחמיץ את הפלייאוף. לוח המשחקים של כל יריבותיה על הווילד קארד/ראשות הבית המזרחי בNFC לא פחות קשה (ובמקרה של פילי וגרין ביי, אף יותר קשה) מהלו"ז שלה ויותר חשוב מכך, הוא כולל מספר מכובד של מפגשים ישירם ביניהן. גם אם יפסידו שלושה משחקים מתוך החמישה שנותרו להם (ס.דייגו ופילי בבית, ג'איינטס, רדסקינס וניו אורלינס בחוץ) 99% שהם יהיו בפוסט סיזן. נוכח לוח המשחקים של אטלנטה (פרט לצמד מפגשים מול טמפה, היא בהחלט שווה שני הפסדים בשאר המשחקים - היא עדיין צריכה לארח את פילי וניו אורלינס ולהתארח אצל הג'טס) וגרין ביי (אריזונה, פיט, שיקאגו בחוץ, בולטימור וסיאטל בבית) רק התמוטטות מוחלטת (1-4 ומטה) של דאלאס בחמשת המחזורים האחרונים לצד ריצות נהדרות של גרין ביי והג'איינטס (לא מספיק שהם גרועים אלא הם עומדים בפני לו"ז קשה מאוד - מינוסטה (ח), דאלאס (ב), פילי (ב) בחמשת המחזורים האחרונים) ידיחו אותה מהפלייאוף.
קואץ' טומלין נואם אחרי ההפסד של פיטסבורג לרייבנס איפה הקסדה שלי?! אני רוצה לצאת לרחוב ולתקל אנשים אחרי הנאום הזה של הקואץ'. We will not go gently! והם גם יגיעו לפלייאוף. יש להם שני משחקים קלילים בשני המחזורים הבאים, שאמורים להעלות אותם למאזן של 8-5, ומשם הביטחון יחזור, הלחשושים על קרע בין ביג בן לוורד והולמס ייעלמו והקבוצה תגיע לפלייאוף. חוצמזה, איך אפשר להפסיד אחרי שקואץ' טומלין מדבר איתך ככה?
טוב, הפסדנו לג'טס במשחק צמוד, סאנצ'ז נפצע ברבע השלישי וייתכן ויחמיץ משחקים, אבל הסיפור של המשחק הזה הוא לא קוורטרבק, לא ראנינג באק ולא וייד רסיבר. מי שכולם דיברו עליו אחרי המשחק הוא הקורנר הנפלא של הג'טס דארל ריוויס, ששיתק את TO (שדווקא להט בשבועות האחרונים, בזמן שהוא על הספסל אצלי בפנטזי כמובן) כפי שכבר ראיתי אותו עושה העונה לרנדי מוס ולמעשה לכל רסיבר שעמד מולו העונה. העונה עוד קצת מנסים לבחון אותו וזורקים לכיוון שלו, עם איך שהוא משחק העונה בעונה הבאה אף אחד כבר לא יתקרב אליו. נראה לי שנכון לעכשיו הוא מאפיל גם על צ'אמפ ביילי ומבסס את עצמו כקורנר המוביל בליגה. לא בכדי השחקן היחיד שקיבל מקטע היילייטס משלו למשחק הזה הוא ריוויס, כבוד ששמור בד"כ לשחקני התקפה נוצצים.
עם כל הכבוד למשחק הניחומים שהתקיים בטורונטו, אירוע הפוטבול המרכזי של יום חמישי היה ה-civil war בין אורגון לאורגון סטייט - על הזכות להשתתף ברוז בול - במשחק שעמד בציפיות וסיפק דרמה ומהפכים בלתי נגמרים תחת האווירה המטורפת ביוג'ין סטאדיום. תוך כדי המשחק יצא לי קצת להרהר על ה-spread option שאורגון מריצים יחד עם לא מעט מכללות כשהדוגמה המפורסמת היא פלורידה כמובן. לא יעזור כלום, מבחינתי זה לא פוטבול אמיתי. בתור צופה נייטרלי לראות קווטרבק כמו ג'רמיה מאסולי (למרות שהשם לבד קנה אותי) או אפילו טים טיבו (אם כי מדובר בגלדיאטור יוצא דופן) לא עושה לי את זה כל עוד אני יודע שבמקצוענים הסיכוי שלהם להצליח הוא מזערי עד לא קיים. אלכס סמית וטים קאוץ' ישמחו לספר. בגלל זה גם כאב לי מאוד על ה-QB המפסיד, שון קנפילד, שהיה נפלא ומהשידור גם הבנתי שהוא בעל אחוז ההשלמה הגבוה ביותר ב-pac 10 השנה. לא נותר לי אלא לקוות שהמגמה הזאת תיעצר מתישהו כדי שקווטרבקים יוכלו לבצע מעבר חלק וטוב יותר מהקולג'ים למקצוענים. ראבק, מישהו פעם ראה את קולט מקוי או את טיבו מריצים פליי אקשן?! ואם כבר טיבו ופלורידה אז למי שמעוניין, מחר ב-23:00 גמר ה-SEC בין פלורידה (1) לאלאבמה (2), שידור ישיר ב-FOX אצלנו.
spread זה עוד יחסית חינני בהשוואה למה שלא מעט קבוצות בקולג'ים מריצות בהתקפה, שזה ה-option. לוקחים אתלט שחור טוב שיודע לרוץ ולזרוק מדי פעם, שמים אותו ב-QB, ונותנים לו בעיקר לרוץ. ויש גם מכללות גדולות ומהוללות שמשחקות ככה, ראה אוהיו סטייט עם טרל פריור וג'ורג'יה טק שמדורגים השנה גבוה.
המשחק לא היה צמוד כמו שהתוצאה מרמזת. במחצית השנייה ההתקפה של הבילס לא הצליחה לעשות שום דבר וגם 2 דקות לסיום כשהכדור חזר אליהם לא הרגשתי שום scare אמיתי. בשני המשחקים האחרונים דרל ריביס חזר להיות הקורנר הבלתי עביר שהוא היה מתחילת העונה (במהלך שורת ההפסדים שלנו הוא היה below par) וכשהוא משחק כך קשה מאוד להבקיע מולינו (TD אחד, 16 נק' טוטאל בשני המשחקים האחרונים). הסיכויים לפלייאוף קלושים. צריכים לקרות הרבה מאוד דברים לא סבירים כדי שנהיה שם כווילד קארד, אבל הגיע הזמן שהעונה הזו יהיה לנו קצת מזל, אז מי יודע. באופן כללי אני מאוד מתוסכל מהעונה הזו פשוט כי אנחנו שווים יותר משישה נצחונות ואלמלא דברים שקורים פעם במילניום (טוד גין הבן זונה עם שני החזרות רצופות של קיק אוף לTD והחלטת שיפוט אחד שערורייתית נגדינו ב2-פוינט קונברשן ברבע הרביעי) אנחנו היינו ב8-4, שזה המאזן שמשקף אותנו השנה לדעתי. וחשוב לזכור שליאון וושינגטון וקריס ג'נקינס כמעט ולא שיחקו השנה, וגם קוצ'רי ושון אליס החמיצו כמה משחקים. המחצית השנייה בטורונטו הייתה על הפנים, ויחד עם האווירה הרדומה בטורונטו והמשחק ששודר במקביל זפזפתי לסיביל וור לסירוגין ויצא לי לראות למעשה את רוב הקרב. כמו תמיד בין שתי הקבוצות האלו קיבלנו מבול כשהכיף האמיתי התחיל במחצית השנייה. הדאקס הצליחו לשתק (יחסית) את ג'אקיז רודג'רס, אחד הבאקים הטובים במדינה ושני רק לטובי גרהארט (הבחירה שלי להסיימן) בפאק 10 כשהגבילו אותו ל64 יארד בלבד (הממוצע שלו קרוב ל140 יארד למשחק), בעוד שהבאק שלהם נתן את משחק חייו. לה מייקל ג'יימס (תזכרו את השם. RB פרשמן שהוא אחד הסיבות שאורגון זכו בפאק 10 השנה) עם 170 יארד ראשינג, 3 TD והמהלך שגמר את המשחק סופית 2 דקות לסיום שאפשר לדאקס לבזבז את השעון ולחגוג כל הדרך לרוז בול. לה גארט בלאנט, הכוכב של הקבוצה בתחילת העונה שהחמיץ את כולה בגלל זה נתן משחק פושר אך בריצה אחד של 18 יארד לTD בזמן קריטי במשחק העיר את הקהל והעביר את המומנטום בחזרה לברווזים. מאסולי ב-מהלך של המשחק לדעתי במצב של 4TH AND 3, על קו ה40 יארד של הביוורס וכשנשאר עוד מספיק זמן על השעון לOS להגיע לאנד זון עובר דרך הליינבקר - תרתי משמע פשוט נגח בו - ומשיג את הדאון הקריטי, כשמהלך אחד לאחר מכן כאמור מייקל גומר את המשחק. אבל למי אכפת מהמשחק הזה כשאני נזכר במשחק שמצפה לנו מחר. אלאבאמה, פלורידה, טיבו, אינגרם, אליפות הSEC על הכף, המנצחת מקבלת כרטיס מובטח למשחק האליפות הארצית. אני מזיל ריר רק מלחשוב על המשחק הזה. בכלל שבוע אליפויות במכללות -6 משחקי אליפות קונפרנסס יתקיימו מחר. פרט לקרב בג'ורג'יה, גם הביג 12 על הכף כשטקסס תנסה להבטיח גם את המקום שלה במשחק האליפות אם תצליח לנצח את נברסקה והביג איסט במשחק השני הכי איכותי מחר עם סינסי (בלתי מנוצחת, סיכוי להגיע למשחק האליפות במידה והיא תנצח וטקסס תפסיד) מול פיט (10-2).
אם מישהו מביניכם עוד לא עושה את זה אז מהר לפתוח פוקס ספורטס. משחק חובה, גם לאלה מביניכם שלא מתים על קולג' פוטבול בדרך כלל. זה לא משחק קולג' פוטבול, זה משחק NFL לכל דבר.
עוד לא התאוששתי מהמשחק של סינסי ופיט. פאקינג הל. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/5eek.Xxx בטופ 3 של המשחקים שראיתי בקולג'ים העונה. לגבי אליפות הSEC, אני עם פלורידה לחלוטין. אני פשוט מעריץ את טיבו. אין דברים כאלה בעולם הספורט.
לא יודע איך המשחק המטורף הזה יסתיים (בעצם כן יודע - באיזה מהלך ווינרי של טיבו) אבל רולנדו מקליין הוא השחקן שאני מאמץ לחיקי אחרי המשחק הזה והוא מצטרף לאריק ברי וה-DT עם השם הסיני מנברסקה שהולך לאנוס הלילה את קולט מקוי ברשימת השחקנים שאני מוכן לתת איבר כדי שהברונקוס שלי יבחרו בדראפט הבא. MLB פשוט מושלם - מהיר, גדול, חזק ובעיקר עם אינטילנגציית משחק שמבדילה אותו מכל ליינבקר שראיתי השנה. אחלה דו קרב מתפתח בינתיים בינו לבין טיבו, אני איתו ועם הסייבנים עד הסוף. ואגב סינסי-פיט ששון הזכיר כאן, טוני פייק, תזכרו את השם. לא במשחק הכי גדול בעולם אבל ללא ספק הקווטרבק המרשים ביותר שראיתי השנה מבחינת פוטנציאל NFL. מפיזיות דרך קבלת החלטות ועד חוזק יד. הקאמבק ובעיקר הדרייב המנצח שלו היום בשלג היה לא פחות ממדהים.
המשחק עוד לא נגמר רשמית אבל הוא למעשה גמור... באמה פשוט מחצו את פלורידה. התפוצצות התקפית די מפתיעה של הקרימסון טייד, שלא נחשבים לקבוצת התקפה מבריקה במיוחד, שמגיעה דווקא מול מי שנחשבת להגנה הכי טובה במדינה. את זה שמארק אינגראם (הולך לקחת את ההייסמן לדעתי אחרי המשחק הזה) יודע לרוץ אנחנו יודעים, אבל לא חושב שהרבה אנשים חזו שבאמה יקבלו כזה משחק איכותי בעמדת ה-QB מגרג מק'ילרוי, אחרי שעברה עליו עונה רבת תהפוכות בזמן שהקבוצה שלו הסתמכה בעיקר על ריצה והגנה. ברגע שגם הריצה וגם המסירה של באמה תיקתקו פלורידה לא יכלו להתמודד איתם. מההגנה של באמה בראשות מק'ליין הגדול וטרנס קודי הממותה אין מה להיות מופתעים, הם עושים את זה כל העונה. קיבלנו משחק נהדר מכל החוליות של הקרימסון טייד עם המון מהלכים בלתי-נשכחים. הדילוג הברישניקובי של מק'ילרוי לאורך הסיידליין היה לדעתי הגדול שבהם. הילד הזה הראה שיש לו ביצים גדולות הערב, כשעיני כל המדינה רואות ובוחנות כל צעד שלו. אני מקווה שבאמה לא גמרו את כל הטנק היום מבחינה מנטלית. הם יצטרכו לבוא בדיוק באותה רמת אינטנסיביות ואנרגטיות גם למשחק הגמר. אני איתם.
