כשבאים לסכם עשור.. אז מסכמים בראש ובראשונה הספק כמותי בעשר שנים ככה זה נראה לי הכי טבעי. אם בכמות עסקינן אז אין כאן שאלה בכלל. היונייטד לקחה 6 אליפויות בעשור האחרון(חמש , אם מחשיבים את 99 -2000 בתוך העשור ושש אם לאו לכן נסגור על 5 וחצי)... אם באים לבחון קטגוריה אחרת כמו יופי /איכות/עוצמת הישגים אזיי יש ליונייטד מתחרות כמו ארסנל באליפות הנהדרת שלה.וצ'לסי באליפות הראשונה שלה.
צודק. הנושא לא הוגדר שנבין מה הפרמטרים. אם זה ההרכב שהתחבר ורץ עונה אחת בצורה הכי מוחצת אז ארסנל שברה את השיאים, אבל אם זה סך הכל תארים אז היונייטד. מדובר על שנה ספציפית בתוך העשור או מה בעצם?
אני לא חושב שיש הרבה מה לפרט. יש ברשימה תשע קבוצות בתקופות מסוימות, השאלה היא מי הייתה הגדולה והמרשימה ביותר לדעתכם.
ארסנל 07/08 הציגה את הכדורגל הכי טוב בעשור האחרון בפרמיירליג, אבל לצערי לא זכתה בשום דבר. לכן, כשמסתכלים על שאר האפשרויות, קל לי לבחור בארסנל 03/04 שעשתה הישג שספק אם ישוחזר שוב.
הישג ראוי לציון לכל הדעות .אני זוכר שדרסתם את הליגה כשבדרך לוקחים 6 נקודות מצ'לסי ו 6 נקודות מליברפול. מאיתנו 2 בשתי תוצאות תיקו כשהתיקו בהייבורי זכור לי במיוחד תיקו 1-1 שעצר לכם רצף מדהים של 9 נצחונות רצופים. תתמוגג לך אחש'לי על השנה הזו כי לא היה הרבה לאחר מכן
אי אפשר להתעלם מהשגיות. ככה שלדעתי ליונייטד יתרון ברור, מה גם שהכדורגל שלה היה מצוין, גם אם אף פעם לא הגיע לרמה של ארסנל 03/04. אי אפשר לשחק כדורגל כזה בפרמייר ליג מעבר לעונה אחת.
אני חושב שהיה עדיף אם ארסנל של 01/02 הייתה נכללת עם זו של 03/04. בחרתי בארסנל 2003/4 עקב שילוב היופי וההישגים. ארסנל 03/04 הייתה הקבוצה הטובה והמלהיבה, צ'לסי 04/06 החזקה, ויונייטד 06/09 הייתה היעילה.
התלבטות קשה. מצד אחד ארסנל עשתה משהו שספק אם ישוחזר. עונה ללא הפסדים זה דבר פשוט מדהים. מצד שני יונייטד עם שושלת שעוד עלולה להכנס אל תוך העשור החדש. אני חייב לבחור בסופו של דבר בארסנל. כשיש מצב של 50-50 הבחירה תמיד הולכת עם הלב
מסכים. בשנים האלה יונייטד ייצרה שחקן של הטופ טריי העולמי, ייצרה את אחת ההגנות הטובות ביותר שראיתי והמשיכה לשלב צעירים לצד האגדות שתרמו מיכולתם וניסיונם, תוך כדי לקיחת תארים.
הקבוצה שהכי נהנתי לראות אותה מבחינת כדורגל נטו הייתה ארסנל של 2 השלישים הראשונים של עונת 2007/2008,קבוצה שלא זכתה בתארים, לא הייתה יעילה אבל שיחקה כדורגל כל כך יפה שלדעתי לא נופל מזה של ברצלונה 2008/2009 . לגבי הקבוצה הטובה ביותר של העשור ארסנל 2003-2004, צ'לסי 2004-2006 ומנצ'סטר יונייטד 2006-2009 שוות פחות יותר אך בכל זאת בחרתי בארסנל 2003/2004 בפער קטן כי היא שיחקה כדורגל יעיל וטוב בדיוק כמו "2 המתחרות שלה על התואר" שהצגתי אך שיחקה כדורגל יותר יפה מהם ולכן בחרתי בה (ואני רחוק מלהיות אוהד ארסנל למרות מה שכתבתי על הקבוצות שלה ב-2003/2004 ו-2007/2008)
לא הספקתי להגיב כאן, אבל היונייטד גידלו כמה וכמה דורות שונים של שחקני כדורגל בעשור האחרון ולקחו אליפויות בתחילתו ובסופו. העונה הגדולה של ארסנל כבודה במקומה מונח, אך אני אישית שופט עשור שלם ע"פ ניהול המועדון המוצלח כולו והשיגיו כאחד.
כשבוחרים את קבוצת העשור צריך לטעמי לשקול הן את כמות ההישגים והן את איכות המשחק לאורך זמן. איכות המשחק שלנו וההישג העצום של עונה בלא הפסד מדברים בעד עצמם, אבל זו הייתה אליפות בודדת אחת, בעוד שיונייטד 2006-09 הצליחה לזכות בשלוש אליפויות רצופות(!) בליגה סופר-תחרותית. יונייטד 2006-09 היא הבחירה שלי. אני חייב לציין את ארסנל 2007/08, שלטעמי שיחקה את הכדורגל היפה והקבוצתי ביותר שנראה בעשור, הרבה בזכותו של השחקן הכי אנדרייטד בכדורגל העולמי, אלכסנדר חלב. מאחר והקבוצה לא זכתה בשום תואר - רק מעטים יזכרו את הקבוצה המופלאה ההיא.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx אני אהיה מהמעטים שיזכרו את הקבוצה המופלאה ההיא, בדיוק כמוך.
מנצ'סטר יונייטד, קבוצת העשור שלי גם באירופה. ההישגים של השאר גם היו יפים, אבל יונייטד הייתה הכי דומיננטית לאורך זמן והכי סימפטית עליי בשנים בשנות הזוהר שלה, הרבה בזכות הוותיקים(גיגס,סקולס, נוויל..), כדורגל חיובי ואופי הראוי לשמו של קבוצה וונרית. גם בשנים ללא תארים היא תמיד עשתה צרות במאבק על תארים ושמרה על איזון נכון(שלא כמו ליברפול וצ'לסי, למשל), מה שדחף אותה עונות אחרי זה לחזור לדרך המלך ולהצלחות. פרגוסון התמודד בצורה יוצאת דופן עם עזיבות של שחקנים(מה שהיא מתמודדת איתו גם היום)בולטים ע"י איזון מושלם וחילוף דורות ששבה את ליבי. הדרך של יונייטד והיציבות שהפגינה לאורך עשור(וכמובן כמות התארים) הם בדרגה אחת מעל ההצלחות של שאר הגדולות בליגה האנגלית, שאכן עשו דברים יפים והביאו גם הם השפעה רבה על רמת הליגה ועל הכדורגל האירופאי בכלל. אבל היה משהו באמת מיוחד במנצ'סטר בעשור הזה שעזר לה לצבור מוניטין עצום. חשוב לי לציין גם את ארסנל של ונגר. למרות כמה שנים דלים מתארים נחשבים, ארסנל הייתה ונשארה קבוצה שאחרי שאתה רואה משחק שלה אתה מרגיש שחיפשת את מה שמצאת בעצם מהיותך יושב 90 דקות מול המסך - לראות כדורגל טוב ולצאת מסופק, בלי קשר לתוצאות ולהישגים שנספרים בכל תום עונה..
