אני חושב שסתם ניפחו וניפחו את עניין הצלחתו של אנצ'לוטי ב'צלסי. עם כל הכבוד, מן הראוי שעם סגל כזה משובח, שהשאיר לו מוריניו, ובעקבות הפציעות אצל שחקני ארסנל והיונייטד, שנחלשה משמעותית בעקבות חסרון רונאלדו, צ'לסי הייתה צריכה לפתוח פער יותר משמעותי מהנוכחי.
צ'לסי נכנסה לתקופה לא טובה, והיא לא יכלה לתזמן את זה יותר גרוע. עוד מעט מתחילה אליפות אפריקה, ודרוגבה, אסיין וקאלו ילכו לה לתקופה לא קצרה, וראינו איך ההתקפה של צ'לסי נראית כשדרוגבה לא טוב.
אני תוהה עוד כמה שנים נצטרך לשמוע את השם של מוריניו צמוד להצלחות שלנו. אני האחרון שיגמד את ההישגים של מוריניו. הוא הטוב ביותר שהיה לנו ואחד הטובים בעולם. אבל אחרי שלוש שנים וארבעה מאמנים, הגיע הזמן להתקדם - אם צ'לסי משחקת היום את הכדורגל של מוריניו, כל קבוצה בעולם שמעלה חלוץ בודד משחקת את הכדורגל של מוריניו. יש כל כך הרבה הבדלים בין הכדורגל של מוריניו להיום שפשוט קשה לי להבין את ההשוואה. זה התחיל מזה דידי בחיים לא היה כל כך דומיננטי אצל מוריניו. בטח שלא כמוציא לפועל - למוריניו הייתה קבוצה, במובן הקלאסי. במכונה הזו התפקיד של דרוגבה היה קודם כל להעסיק את הבלמים ולמשוך אותם אחורה כדי לפנות מקום ללמפארד ורק אחרי זה לכבוש. המגינים של מוריניו לא היו עוברים את החצי לפני שהקבוצה הובילה בשני שערים - אצל אנצ'לוטי הם כיכבו על תקן עוד שני שחקני התקפה. מוריניו שלח מאסות של שחקנים למרכז המגרש לפרק שחקני יריב כדי לפנות מקום לשחקני הכנף שלו שהיו הכלי הכי חשוב בקבוצה בעיקר מול קבוצות שצופפו. בעיקר בעונה הראשונה. אין לנו קיצוני אחד בכל הסגל היום ואם מישהו במקרה עונה על הקריטריונים - שולחים אותו לשחק במרכז או כמגן. מתי למוריניו היה פליימייקר קלאסי כמו דקו? אפילו דקו עצמו בימי פורטו לא שיחק בתפקיד הזה... מתי מאז ההגעה של מוריניו ועד ההגעה של אנצ'לוטי צ'לסי יישמה בצורה טובה ואפקטיבית שיטה של שני חלוצים שמשחקים זה לצד זה? בעונה שעברה אנלקה עשה גולים של חלוץ בקבוצת תחתית ואחרי זה כשהידינק הגיע זה התחלף לדידי שעושה גולים מכלום ולבד. מאז עונת הקאמבק של גודיונסן יחד עם האסלבוק לא היו לנו שני חלוצים קלאסיים שמשחקים זה לצד זה כל כך טוב. אפשר לדבר כל הזמן על מוריניו. השאלה היא למה הוא נשאר רלוונטי. בקבוצות אחרות החליפו מאמן והתקשורת והציבור למדו להתקדם... אצלנו החליפו ארבעה מאמנים ועדיין מדברים על מוריניו כי למפארד ודידי עדיין מככבים. טוב שלא אומרים שאנחנו עדיין הקבוצה של ויאלי כי הוא היה זה שהוציא את ג'וני מהנוער ושם אותו ליד דסאי על מגרש האימונים.
איך הגעת למסקנה שעשיתי השוואה בין הכדורגל של צ'לסי הנוכחית לזו של מוריניו? ציינתי שהסגל הנוכחי, הוא סגל שבנה מוריניו, לפחות השלד העיקרי. אני חושב שעם סגל כזה, שהוא הטוב באירופה לצד הסגל של בארסה וריאל (שלא שייכות לפרמיירליג) צ'לסי הייתה אמורה בשלב הזה, לאור היכולת הבינונית של ארסנל ומנצ'סטר עד כה, והפציעות להוביל יותר מאשר 3-4 נקודות. אגב, הצלחתו של דרגובה העונה היא הרבה בזכות אנלקה, ואנצ'לוטי מן הסתם. (שאברם גרנט החכים להחתים ולא מעט הרימו גבה) אם דרוגבה היה רגיל לקבל את מלוא תשומת הלב מבלמי היריב, הרי שאנלקה גורם לזה שזה יתחלק ובכך מפנה המון שטח לדרוגבה.
זה היה עוד משחק רע ומשחק שסגר 5 נקודות מ-3 משחקים מול קבוצות שממוקמות בחמישייה התחתונה של הטבלה. חוץ מזה שדין פשוט אידיוט (הפנדל שלא היה והפנדל שהיה אבל לא נשרק הם טעויות שיפוט, לגיטימי. אבל הוא פשוט אידיוט) ושאשלי קול חווה רגע שמשום מה הזכיר לי את גלן ג'ונסון כשהוא עוד שיחק אצלנו, אף אחד מלבד לאמפרד לא התעלה לרמה הנדרשת גם אחרי שהיינו בפיגור וגם לא אחרי שהגיע השוויון. באלאק כבר תקופה לא קצרה נראה כגרסא לבנה של מיקל, את הגוף הוא יודע לשים בהיתקלויות במרכז המגרש ובמסירות על מרחק של במבה הוא אלוף, אך כשהוא רץ קדימה זה מסתיים במסירה לא מדויקת או בעיטה שאפילו לא מגיעה ל-16. ג'ו קול נתן משחק מאוד רשלני, לקח לפחות 3 בעיטות שבאף אחת מהן לא הצליח להכניס את הרגל כמו שצריך, וכל המסירות האחרונות שלו נגמרו אצל שחקני ווסטהאם ובכיף היו זוכות בתחרות דרדל'ה השבוע של אליעזר לחנה. דווקא המחליפים סטארידג' וז'ירקוב נראים כבעלי יכולת אישית לא רעה בכלל ושניהם נראו יותר מסוכנים ממאלודה וקול, למרות שסטארידג' נעלם לחלוטין בערך רבע שעה אחרי שנכנס. לשניהם מגיעה לפחות הזדמנות ברוטציה לפני קאלו ומאלודה.
ארסנל והאל הואשמו ע"י ההתאחדות בכך שנכשלו בשליטה על שחקניהן: http://www.arsenal.com/news/news-archive/a...ll-fa-statement שתי הקבוצות יכולות להגיב עד ה-13 בינואר.
מה?! אני מניח שבמשחק הבא של שתי הקבוצות נמצא בכיסו של השופט הרביעי כמה כדורי "רגיעון של הדס". עם כל הכבוד לרוח הספורטיבית, זה כדורגל, לא תיאטרון - ויש יצרים. היה שופט במגרש ולא היה דבר יוצא דופן שמחייב האשמה כלשהי מצד ההתאחדות.
