"גם באירופה רשמה יונייטד אשתקד קמפיין חסר ריגושים, שהסתיים עם הפסד שגבל בתבוסה: 2- 0 לברצלונה". אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. קמפיין חסר ריגושים שהסתיים בסגנות בצ'מפיונס, ממש לעג לרש ועלבון.
כמה אופייני לכותבים ישראלים: "האם ההפסד ללידס הוא סוף עידן באולד טראפורד?" כשקראתי את זה יצאתי מהכתבה, יש לי תחושה שלא פספסתי שום דבר מיוחד.
We're doomed. Doooooooomeeeeeeeeeeeed זה לא תמיד קטע ישראלי. ברד קפה הזכירו היום קטע מהגרדיאן של רוב סמית' מקיץ 2006. קטע? הודעת אבל על סוף דרכו של פרגוסון בכדורגל. הוא קבר אותו שם מכל הבחינות, אמר שהוא גמור, נחלש, שחט את הרכישה של קאריק, את אי החלפתו של ואן ניסטלרוי, את הדבקות בפרדיננד, את העובדה שפלטשר ואושיי עדיין ביונייטד, וניבא שנסיים במקום החמישי. שלוש אליפויות, גביע אירופה וגביע הליגה מאוחר יותר, אני מניח שרוב סמית' עדיין כותב בגרדיאן. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
אמיר ע בקיץ 2006 לא היו יותר מדי אופטיימים בסביבה(מזל שלי שזו תכונה בולטת אצלי אחרת הייתי בן אדם עצוב אני חושב)ועדיין,אפשר לחפש ולהבין איכשהו את הפסימיות דאז, אי אפשר להשוות את זה לבילבולי הביצים של בורביץ ודומיו היום.
אני אוהב שתמיד הכתבות הללו מסתיימות בשורה של טוקבקים של ישראלים שלא מבינים מה הבעיה במינויים האלה וגם דורשים מהכתב לפרגן.
יש לו טור קבוע במוסף הספורט של 'מקור ראשון'. בדרך כלל אני נהנה מהכתבות שלו למרות שלפעמים יש טעויות נורא מרגיזות (שבוע אחד חואנדה ראמוס מאמן מזעזע שפוטר משלושה קבוצות שגדולות עליו, שבוע אחרי זה הוא היה גאון שהוביל את ריאל ל17 מ18 נצחונות רצופים).
בורוביץ' כזה ליצן.. אני עדיין מבכה על חצי השעה שביזבזתי על הפודקאסט בשיחה שלו עם דורפן (אפילו הוא יצא מול בורוביץ' טוב). מביך שעיתונאי כזה רק בשל היותו אינטיליגנטי וורסטילי בתחומי הכתיבה שלו, הופך לבכיר כל-כך.
ושוב אתכם.. צ'רלטון רכשה את זכויות הפרימייר ליג לשלוש עונות נוספות. שימו לב בכתבה לסכומים הגלובליים המתקבלים על זכויות שידור. אני מקווה שלא יהיו באנגליה בעתיד מחשבות על צמצום הליגה בכדי להגדיל לאריות שבחבורה את הנתח. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?...528567&fid=2605