jon spencer blues explosion טיפוס טיפה סהרורי אבל מצליח לשלב בצורה די מעניינת את שני הסגנונות שביקשתה ביחד. http://www.youtube.com/watch?v=RZmxNM6DwsY http://www.youtube.com/watch?v=sISXbNk-QYk&feature=related
יש כאן בלוזיסטים? יופי. יאללה, תשפכו כאן חופשי. אבל אני אשאר עם הקינג, ועם היד האיטית. ועם חלומות על לוסיל.
נו, שוין. תטייב קצת על SRV ,על גארי מור, הקרידס, על היד האיטית, ועל הקינג, אז תבין מתי מותר להשתמש במילה אדיר. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx קח את הביצוע של האחים אולמן, להשוואה: http://www.youtube.com/watch?v=rxr4YiM6Q8s&feature=related תהנה!
מכיר את סטיבי ראי, אולמן, ביביקינג ומן הסתם גם את קלפטון , כולם נהדרים אך גם פול בטרפילד בלוז בנד להקה מצויינת ואין סיבה להתנשא.
לא מתנשא בכלל. כל אחד והעדפותיו האישיות. אין בלוזיסט לא ראוי בעיני. אבל מי שגדל על הקינג ותלמידו המוצלח ביותר, קשה לו עם אחרים. גם קשה לי יותר עם פנדריסטים: מעדיף גיבסוניסטים, 355, והנגזרת האולטימטיבית שלה, לוסיל. שכחתי משהו? כן: http://www.rollingstone.com/news/story/593...ts_of_all_time/ יהיה לנו על מה להמשיך לדון. אני כבר אומר משהו שירגיז רבים: מספרי 2, 3, ו 4 טובים לדעתי ממספר 1. דיסטורשן? אני מעדיף דייקנים. בוני רייט, סאם מור ודייב פראטר, מארי טראברס, רוי אורביסון, טרייסי צ'אפמאן.
אני מכיר את הדירוג הזה של הרולינג סטון, זה כל אחד ודעתו האישית , אני חושב שהם עשו ממוצע של כל הכותבים שם. עם כל הקיטשיות והמובן מאליו שבבחירה שלי, לדעתי ג'ימי פייג' היה צריך להיות מס' 1
אני הוזה או שדייויד גילמור לא נמצא ברשימה הזאת ובלאקמור ופיט טהאוסנד לא נראים באופק? רשימה הזויה ולא שווה התייחסות עריכה: my bad, הגיטריסט הטוב ביותר בכל הזמנים (לטעמי, ולדעת רבים בחמישיה הראשונה) נמצא במקום ה-82! תמיד היו מגזין ליצני הרולינג סטון
יש שילוב יותר אלמנטרי מרדיוהד ביום גשום? http://www.youtube.com/watch?v=Qxrax9iYOBo&feature=related הגאונות שבפשטות
מקבל את התיקון http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx אין על הסמית'ס אם לחזור לרדיוהד - בתקופה האחרונה אני שומע אותם יותר ויותר ומגבש את הדעה שהם הלהקה הטובה ביותר בעולם כיום ואף הטובה ביותר מאז סצנת המדצ'סטר (ובראשן הסטון רוזס ואם ללכת מעט אחורה גם הסמית'ס וג'וי דיוויזן) עם כל הכבוד לבריטפופ. למרות שאני מעדיף את הגיטרות של the bends ואת הפשטות היחסית של לפני הכניסה לאלקטרוני, אני מאוד מעריך את הצעד הזה. צריך הרבה ביצים בשביל לעשות כזה שינוי.
הם התפרקו השנה. טום יורק בעייתי. האמירות שלו בשנים האחרונות, שלא לדבר על המהלכים שלו ושל הלהקה שלו שהם על גבול הגימיק די הצליחו לטרחן אותי. קשה לי להתייחס לבן אדם שאומר שנמאס לו ושונא גיטרות ואז מקליט אותן מדי פעם. אני לא שותף להייפ סביב האלבומים אחרי קיד איי, הכיוון האלקטרוני של רדיוהד היה טוב אבל עם כל הכבוד In Rainbows הוא אלבום נחמד עם כמה שירים מצויינים אבל לא יותר מזה. אמניזיאק והייל טו דה תיף היו כל כך לא אחידים שאני כמעט לא מסוגל לשמוע אותם אפילו שיש שם שירים שאני מת עליהם (למשל Sail To The Moon בהייל טו דה תיף שהוא לדעתי אחת הפנינות המבריקות שיורק יצר), הדיסק סולו של יורק הוא אשפה בעיניי ובאופן כללי קשה לי כבר להתייחס אליו. יש אנשים שדווקא מהמעבר לאלקטרוני רואים אותם כאלוהים - אם זה היה נגמר בקיד איי הייתי מבין. לאור מה שבא אחרי זה, לא. מעבר לזה קשה לי להבין איך אפשר להיות מאוהב בהם בתקופת הפרה-אלקטרוני, הרי אוקיי קומפיוטר כבר היה חצי אלקטרוני ולפניו היו שני אלבומים בסה"כ.
רדיוהד התפרקו ולא סיפרו לי? על מה אתה מדבר? הייל טו דה תיף נהדר ואני בהחלט שותף לדעה ש-Sail to the moon הוא מבריק. נוהגים לכנות את אמנז'יאק KID B. באופן אירוני אני שהתאהבתי ב-KID A מהרגע הראשון ומחשיב אותו כאלבום הטוב ביותר בעשור, הזדקקתי להרבה האזנות כדי להגדיר אותו כיותר מטוב ולחזור ולשמוע אותו. אלבום שלדעתי לקח את האלקטרוניקה כמה צעדים מיותרים. אני לא מסכים ש-OK Computer היה חצי אלקטרוני. הוא היה עם נגיעות אלקטרוניות שהיו לטעמי במידה המושלמת מה שהופך אותו ליצירת אומנות.
אם אתה אוהב את זה, שמע את ה-Cocteau Twins. אני חושב שקיד איי מבוסס עליהם בין השאר. קשה לטעות איתם ואני ממליץ עליהם גם כי לאחרונה חזרתי אליהם. אם יש דבר כזה מוזיקה "יפה" זו המוזיקה של הקוקטאו טווינס. הכי מצליח שלהם הוא Treasure אבל אני באופן אישי חושב ש-Heaven or Las Vegas הוא היפה ביותר שלהם. הדבר הכי טוב שיצא מסקוטלנד. לגבי רדיוהד, זה לא פירוק פר סיי אבל פירוק בתכלס. הם אמרו שהם אמרו שלא יפעלו יחד עד להודעה חדשה וכששאלו מה הכוונה הם אמרו שלפחות כמה שנים טובות, יש שם המון מתחים כי כל אחד הלך לכיוון אחר לגמרי.