ג'וערה זה איפה שעשיתי גדנ"ע חחחח איזה נשכחות אתה מזכיר לי... יותר מ 4 שנים עברו פייה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx אז שוב אני אומר במקרה שלך צ'אבי הייתי מנסה להיות יותר ג'ובניק עם יציאות בכלל כמו שאמרתי למעלה 5-9 משהו כזה, ולהתחיל לעבוד (אם הייתי טבח נגיד זה הרבה יותר קל, כי אז יש מצב לעבוד באיזה מסעדה או איזה מקום ככה כי כבר יש ניסיון ואפשר להתחיל מזה). אבל באמת לא לעשות כלום זה באמת בזבוז, למרות שגם אני שוב כשהייתי בקווים רוב הזמן זה זמן מת. גם כשאתה עושה משהו נגיד מחסום, עדיין אתה מבזבז זמן כי אתה מתעסק בקקי כל היום...שבחים פה ושבחים שם. מי שבאמת תורם למדינה זה סיירות בחירות ולא חרטות כאלה כמו חיר וכמו בוא נגיד עוד 10 אחוז מהלוחמים בצהל. הבנתי שיש 12 אחוז לוחמים בצהל פעם אמרו לי, אז לדעתי 2 אחוז מהם באמת תורמים וכל השאר מעבירים זמן... בסיס סגור זה סבבה אתה לא תסבול, ולו רק מהפוסט הזה שרשמת הרגע...אם אני מתרשם ממך נכון. אם אתה לא שונא אנשים אז יהיה לך כיף http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
אני שונא המון אנשים, והם שונאים אותי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx בכל אופן, אני יודע מה זה גו'ערה. אני צריך לברר רק מה התנאים שם.
גם אני בהתלבטות אם לעבור לבסיס סגור(ויש לי את האפשרות הזאת). חלק אומרים ככה חלק אומרים ככה, השתגעתי כבר מהקטע הזה
ערן, אם זה כג'ובניק, לדעתי עדיף פתוח. לגבי מה שיוני אמר אני מסכים וחושב גם כן שבן אדם שמסכן את חייו בכל זאת נותן יותר מהסיבה שהוא שם את חייו על הכף וזה דבר שבטח אי אפשר להקל בו ראש.
לדעתי זה תלוי בתנאים של הבסיס. מה התפקיד שתעשו? כמה תורנויות? איך המגורים בבסיס? האוכל? כמה אנשים יש בכל הבסיס? אני עשיתי שבוע-שבוע שנתיים וחצי ונורא נהנתי גם בשבוע בבסיס וגם בבית. בחיל האוויר אין מקום לפשרות ככה שמבחינת התנאים היה נפלא, בריכה, מגרש דשא לכדורגל, חדר כושר עצום ואנשים סבבה, מבחינת אוכל לא הייתה בעיה כי אני טבח, אז הכנתי מה שאני רוצה מתי שאני רוצה. אני כרגע עושה יומיות וזה דברים שמתגעגעים אליהם. אז ככה שאתם צריכים לברר כל מיני פרטים לגבי הבסיס הסגור שאתם רוצים לעבור אליו. אנשים שעושים אצלנו 11-3 נהנים וטס להם השירות, כי זה לא מרגיש להם כמו טחינה..
דימה, אני לא מסכים איתך. לפי שם המשתמש שלך, אני יכול להבין שאתה עולה מברית המועצות. אני לא יודע באיזה גיל עלית, אבל כמות ההזדמנויות שאתה מקבל במדינה הזאת, היא גדולה מאוד, בייחוד אם אני משווה בחור בן 21, לוחם שכרגע השתחרר, מקבל מהצבא 25 אלף שקל פיקדון פלוס 8,000 כדי להכנס "חלק" לאזרחות. אל מול בחור בלארוסי, אוקריאני או כל מדינה שבה לסטאלין נטע שורשים, בגיל 18. אתה מעוניין לפתוח עסק, דימה? שמעת כבר על היחידה להכוונת חיילים משוחררים, שביחד עם עוד גוף שאני לא זוכר, נותנת הלוואה של עד 90,000 שקל והנחיה צמודה לפתיחת עסק? על שטח של 250 מטר במקומות מסויימים המיועדים לפיתוח המדינה? את כל אלה תקבל רק אם אתה לוחם. להרוויח כסף אחרי הצבא ולהיות לוחם זה סותר? כפי שכבר אמרתי, ראיתי את הצבא על שלל סוגיו, מהמחראות שבמחראות בגבול לבנון-סוריה-ישראל, את בסיסי לוחמי הקבע במרכז הארץ, את אחוזותיו של שקדי בכל המדינה גם ראיתי...ואת החיוכים הכי גדולים ראיתי על פנים של חבר'ה שחזרו מפעילות והלכו לישון במחראות, מאשר הפקיד שחוזר מהבריכה בחושן אל הבית כל יום ביומו. אני לא אומר, חס וחלילה, שצריך לשפוט ישראלי לפי אופי השרות שלו וכמה מוסטפא או ג'וני הוא הוריד בשירותו. אבל כן, לדעתי להם מגיעה ההערכה המקסימלית. "וכמה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בבוץ...", טען אריק איינשטיין. האמנם?
אני מספיק שנים בארץ. הלוואי זה היה ככה כמו שאתה כותב, הכוונה לכזה קל. כן המדינה נותנת לך את זה ואת זה וזה וזה, אבל בעצם אתה מקבל כלום. הנה עשיתי קורס רק כי אני קרבי (קורס של מאבטחים) ואני אמור בעולם שאוטופי לעשות ככה וככה לשעה, ככה וככה שעות וככה וככה כסף. מה שאתה אמור ומה שאתה מקבל זה ממש לא אותו דבר - עוקצים לך קצת מפה קצת משם בלי שאתה שם לב, לא מביאים לך את זה וזה וזה... וזה רק דוגמא אחת (כן אני בטוח שזה לא קורה רק בישראל...או שאולי לא :/ ), אבל הבנת את העיקרון. איך עובד העולם? מנהל פתח מקום צריך עובדים שיודעים לעבוד נגיד עם מחשב. בחור לא התגייס הלך ללמוד מחשבים 3 שנים ברמה גבוהה, עכשיו המנהל צריך עובדים והבחור שולח לו קורות חיים...המנהל צריך עכשיו דחוף לו מישהו שיטפל לו בקטעים עם המחשב אז נראה לך שהוא ישאל "דרך אגב צבא עשית?"?? לא נראה לי, וזה די לגיטימי כי גם אני הייתי עושה ככה. אני צריך שמישהו ידע לעשות X והוא יודע, זהו מה אני עוד צריך? אם אני מנהל אוניברסיטה ואני צריך מרצה שפיץ למתמטיקה, אכפת לי מה הוא עשה חוץ מללמוד מתמטיקה ? הוא שפיץ הוא תותח בזכותו אלפי סטודנטים יוציאו ציונים טובים במתמטיקה ויתקדמו בחיים שלהם למשרות מפתח, וזה יקדם את המדינה כמה צעדים קדימה כל שנה. אז אחרי כל זה נראה לך חשוב מה אותו מרצה עשה בצבא? ואם הוא לא עשה, אז מה הוא לא מספיק טוב בשביל ללמד מתמטיקה? מה הקשר? עכשיו זה צד אחד מה שכתבתי למעלה, הצד השני זה ללכת עם התקשורת ועם הגאווה הלאומית נקרא לזה (כל ה "אני לא משתמט" למיניהם), וכן לא להעסיק את אותו מרצה דוקא כי הוא לא עשה צבא, למרות שהוא תותח ויודע הרבה יותר מכולם, וזה פותח גלגל של סטודנטים פחות טובים ומהם יצאו מרצים פחות טובים וככה הלאה... אנחנו בערך באמצע של הגלגל הזה עכשיו במציאות כאן בישראל. הבאתי לך 2 אופציות שונות של איך להסתכל על הדברים. השאלה מה לבחור...? אני הייתי בוחר באפשרות הראשונה, ואין ספק שצבא זה כיף ונהנתי מכל רגע וכן הייתי לוחם וחזרתי הביתה מאושר וכל הוואסח הזה, אבל אם זה לא היה בחוק להתגייס - אין ספק שלא הייתי מתגייס.
אני הלכתי עם הראש בקיר בנוגע לבסיס פתוח, אבל ברגע שראיתי שזה לא הכי מסתדר, די נכנעתי, והיום אני לא מצטער שעשיתי זאת. אני כבר כמעט שנה בצבא והכרתי חבר'ה נהדרים שהיום הם כמו האחים שלי, צחוקים בלי הפסקה מהבוקר עד שהולכים לישון, בלי דיסטנס עם המפקדים, יוצאים כולם ביחד הרבה פעמים לבלות ובכלל כיף גדול. מה שגם היציאות שלי הם חמשושים פלוס אפטר כך שיש גם מספיק שבירת שיגרה במהלך השבוע ובסופו.
הצבא הורס את החיים? אני מאמין ברוב המקרים לא כי זה בכל זאת "רק" 3 שנים. אבל מפריע - בהחלט כן. הצבא תוקע אותך 3 שנים במצב שבו אין לך כמעט שום חופש, אתה כפוף לאנשים שממש לא בא לך להיות כפוף אליהם ובאזרחות לא היית מסתכל עליהם בכלל, עושה דברים שממש לא בא לך לעשות ועוד כ"כ הרבה דברים אחרים. אני בסה"כ אוהב את המקום שאני משרת בו, את החבר'ה, והפכתי עולמות כדי להגיע לשם, אבל אחרי שנתיים וחודשיים של שירות כל איבר בגוף שלי כבר צועק "די כבר, עד מתי?!?!?" כ"כ נמאס לי מהצורה שכל דבר מתנהל בצבא, מהסוג חיים הזה, מהעובדה שאני מפספס כ"כ הרבה דברים באזרחות.. כל חייל ולא משנה איפה יהיה שבוז בשלב כלשהו, ירגיש שהלכו 3 שנים מהחיים, יתמרמר על המשכורת הביזיונית שהוא מרוויח ועל זה שהוא כבול בשרשראות ולא יכול לעשות שום דבר מהדברים שהוא חולם עליהם. לדעתי גם 3 שנים זה יותר מדי, הצבא כ"כ ממאיס את עצמו על כולם שבשנה האחרונה רוב החיילים שבוזים מהתחת וחסרי כל מוטיבציה ומחפשים כל דרך אפשרית להתחפשן שהתועלת שהם מביאים לצבא לא גבוהה במיוחד. ופה אני מדבר על אנשים שיחסית מרוצים מהתפקיד שלהם. יש כ"כ הרבה אנשים שנופלים בין הכיסאות ולא מוצאים את עצמם בצבא וכל רגע בשירות שלהם זה סיוט. ממש 3 שנים שאפשר לקבור ולזרוק לזבל. בלי חבר'ה, בלי זיכרונות טובים, רק סבל ארוך ומתמשך שנגרם מהאטימות ומחוסר ההתחשבות המדהים של המערכת הזאת. ומנשה, אל תיקח את זה אישית, אבל עוד דבר שמעצבן אותי זה כל ה"מורעלות" הזאת שמרחפת באוויר כל פעם שיש איזשהו דיון על השירות בצה"ל. כל אחד שמרשה לעצמו להשתבז קצת מיד מקבל תגובות כמו "ג'ובניק מסריח, אין לך זכות להתלונן". מה לעזאזל הקשר? דווקא ג'ובניקים שנטחנים ונתקעים בחורים ובתפקידים הזויים צריכים הכי לבכות על 3 שנים שהלכו קיבינימט, לרוב הקרביים לפחות תהיה את ההרגשה שהם עשו משהו ושהם הרוויחו חוויות וחברים לחיים. לא לכולם יוצא לעשות שירות משמעותי, אבל כן כולם אוכלים חרא בצבא וכן כולם יכולים להתלונן על זה ולהעביר ביקורת על הגוף הזה שנתפס יותר מדי כפרה קדושה. זה אולי נשמע כמו משפט של איזה שמאלני מלוקק, אבל לפעמים באמת שבא לי להקיא מהמיליטריסטיות המוגזמת של המדינה הזאת
בטח שלוחם יפתח עיינים על ג'ובנקים,במיוחד אחרי מה שקורה לנו פה. יש לי שאלה,האם זה מצב אופטימלי שלוחם שכרגע שהוא באימון בצנובר בשיא החורף,עובר אימונים מפרכים כל שבוע,מסתער על כיפות והולך עשרות קילמוטרים כל שבוע רק בשביל להגיע מוכן לקו הבא ולמלחמה הבאה,אבל מה? בסופו של דבר שאתה חוזר כל יום בערב לבסיס אתה אחרי מקלחת חמה שזה המינמום,אתה נכנס לאוהל בלי חימום כי לא רוצים לבוא לתקן לנו אותו מהאוגדה ועוד קם בלי חימום קופא מקור,אבל מה שהג'ובניק שבמפקדה ישן עם חימום ועוד יכול לישון מ5 בצהריים עד 8 בבוקר בזמן שאנחנו הולכים לישון בשעה 1 בלילה וצריכים לקום ב6 כדי להתארגן ליום למחרת...ואחר כך עוד אומרים למה לוחמים מרגשים חרא ורוצים לעשות 5 9 יומיות קרוב לבית. בדיוק בגלל הסיבות האלה,כי נראה שכל התקציבים והדאגה הולכים לג'ובנקים ולא למערך הלוחם שהוא מה שנותן למדינה הזאת להמשיך להתקיים ואני לא אומר שלג'ובנקים אין תפקיד חשוב,אבל מה הסדרי עדיפיות ממש דפוקים שבגלל זה הלוחמים רוצים פשוט לעזוב ובצדק!.
Legolas (מאיזה גדוד אתה?), ניכר שיש לך הרבה מאוד תסכול שאני מאוד מאוד מבין אותו, אני מאמין גם שאתה צעיר עדיין וטוחנים אותך גם בתורניות שיש בנוסף כמובן לבסיס המסויט הזה שנקרא צנובר שהוא הבסיס השני הכי גרוע בצה"ל לדעתי(אחרי עוד בסיס ברמה) שבין היתר גם לי הייתה תקופה אימונים מבאסת מהתחת בחורף המקפיא עצמות של הרמה ולהרבה מאוד גולנצ'יקים, צנפים, נחלאויים ושועלים שגם כן כמוך התאמנו וקרעו את התחת בקרקע הבזלתית המעצבנת של הרמה, שגם כן כמוך קיללו את הקצינים שעושים להם את החיים קשים יותר ואת הג'ובניקים שעושים יומיות בקריה ותל השומר, אתה לא הראשון ולא האחרון שיאכל חרא בגדוד לוחם. מה שאני מנסה להגיד לך זה דבר פשוט, אל תבכה שרע לך ואל תכנס לראש של "סעמק הצבא המזדיין הזה שדופק קרביים" כי מה לעשות כמה שזה נכון זה לא ייתן לך כלום, מנסיון אישי שלי. או שאתה מסתכל על הכול בצד החיובי ומנסה לשפר כמה שיותר את השירות שלך ביחידה הקרבית ולהפיק ממנו את המיטב, למרות הכול, או שתלך ותהיה ג'ובניק קטן בקרייה שחי טוב וחוזר הביתה ב-2 בצהריים. ללכת על האמצע לא יתן לך כלום, אני אומר לך את זה כי חבל לי על הבריאות שלך ועל העצבים שלך.
צעיר? טוחן? שמע שני הדברים האלה לא נכונים,כי אני נוב 07 ומ"כ אז אולי בקשר לטוחן יש טיפה אמת. בקשר לשאלה שלך גדוד שקד. ולא קשור לבכי ושל חרא על הצבא הזה,כי אני בפלוגה נהדרת אומנם בגדוד חרא,אבל עדין אני נהנה מאוד מהאנשים שאני איתם ומהשירות שלי,התסכול שלי הוא רק על היחס שאנחנו מקבלים,לא מהאנשים בפלוגה שלי אלא מהפיקוד למעלה,כי אני יכול להבטיח לך שאם איזה פלוגה בחייל האוויר או בקריה לא היה להם חימום תוך יומיים היו מגיעים לתקן להם את זה ולעומת זאת אנחנו כבר חודש וחצי מתלוננים על זה והגענו עד למפקד אוגדת צפון ועדין זה לא נפתר,אז זה הבעייה שלי שפשוט זורקים על המערך הלוחם כי הם יוצאים מתוך הנחה "הם לוחמים הם רגילים לאכול חרא ולנשוך שפתיים" ובשתי מילים. כמה עוד.
את האמת, תמיד יחידות קצה יאכלו את החרא בכל צבא ותמיד הן יסבלו מהתנאים הכי מחורבנים יחסית לבסיסים אחרים בצבא. בצה"ל באמת יש בעיה של קיצוניות בת"ש ובתנאים בין גדודניקים וג'ובניקים בנוסף לבזבוז גדול של כ"א וכסף בזמן שללוחמים בקו יש חרא של תנאים. בקשר ל"מפקד אוגדת צפון"(אני מניח שאתה מתכוון או לאלוף פיקוד צפון או למפקד האוגדה ברמה), אני לא מופתע שהוא זורק עליכם זין, אתם לא יחידה שתחת פיקודו באופן קבוע ככה שזה דיי לא מפתיע אותי שהוא שם עליכם זין, ככה זה צה"ל. תתפללו לכמה שיותר חדלים ושהזמן יעבור מהר כי לרוב התחושה אחרי מעבר מאימון לקו היא הקלה, ככה לפחות זה אצלי.
