שלום אבי, נפגשנו בעבר אז במשחק של ריאל מדריד כנגד בייארן מינכן, יחד עם שאר שלושת חבריי הטובים. ברצוני להודות לך על הופעתך כאן באייסוקר, לדעתי תתרום רבות, ותוסיף מעט נקודות למחשבה למרבית הכותבים כאן. לאחרונה פורסם כי מבחני הכושר של שחקנים מליגת העל היו נמוכים בהרבה מתוצאות המקובלות באירופה, וידוע גם כי כל שחקן שהופך לליגיונר עובר תקופה מסוימת, שתלויה כמובן בשחקן ובמוסר העבודה שלו, שבה הוא מתאקלם לתנאים החדשים באותה הליגה, תנאים שלאו דווקא קשורים ישירות לכשרון רגליים או הבנת משחק, אלא דווקא לצורת האימונים והאינטנסיביות שלהם. שחקנים רבים לא הצליחו לעמוד בקצב וחזרו לאחר שנה חזרה לארץ. לוקח המון זמן לשחקנים ישראלים להתחסן פיזית (וגם מנטלית לעיתים) לדוגמה יוסי בניון שבעונתו הראשונה בספרד חצי שנה בילה על הספסל, התאמן חזק, וכאשר הגיע לרמה מספקת של יכולות פיזית הוא פתח בהרכב. יוסי בניון אולי המוכשר שבשחקני ישראל, משחק בליגה הטובה בעולם, בעל כישרון והבנת משחק פנומנלית, התחיל להראות את מה שהוא יודע רק אחרי שנה של מאמץ קשה. אני לא חושב ששחקנים אחרים היו עושים את אותו המאמץ. מתי יצטמצמו הפערים בין השחקן הישראלי הקלאסי לבין השחקן האירופי הממוצע? עד אז לא נראה כי הליגה הישראלית תוכל להתברג בין 15 הליגות הטובות בעולם. מה גורם להבדלים האלה? האם יש צורך לשנות את שיטות האימון? או להביא מאמנים זרים עם מנטליות אימון אחרת? מתי לדעתך הרמות יתחילו לחפוף בין הארץ לחו"ל? והאם זה פוגע ביכולת של הנבחרת שלנו? תודה רבה, דניאל צירולניקוב...
באותו נושא, האם אתה חושב שההבדל העיקרי בין הליגות השונות באירופה, הוא המקום עצמו? למשל ישראל תמיד תדורג בדרגים הבינוניים כי היא ישראל ואנגליה\ספרד\איטליה ישארו תמיד בצמרת עצם היותם אנגליה\איטליה\ספרד?
הדבר החשוב ביותר הוא השקעה \בנוער. קודם כל צריך משאבים, אנשי מקצוע ומסורת. אנחנו רק בני 56 כאן, ואנחנו גם חפיפניקים במנטליות שלנו. בקיצור, אני לא רואה אותנו מצמצמים פערים עם אירופה על בסיס קבוע הרבה זמן, עשרות שנים. לפעמים נבליח כמו נגד אוסטריה 99, ואז נשקע שוב מאמנים זרים הם לא הפתרון, כי הכל תלוי בחומר ביד היוצר. אם היה אפשר להביא מאמנים זרים, או מעולים, בכסף גדול, לרמות הילדים, נערים ונוער - זה היה עושה את תחילת ההבדל, אבל זה לא ריאלי כאן. אנחנו בתרבות של חטוף ואכול
