קלאסיקות של ליגת האלופות

----------------------http://img186.imageshack.us/img186/7161/champions20league20logo.Xxx


משחקי רבע הגמר:

יום ג':
ליון - בורדו
באיירן מינכן - מנצ'סטר יונייטד

יום ד':
ארסנל - ברצלונה
אינטר - צסק"א

ליגת האלופות חוזרת עם ארבעת משחקי רבע הגמר בדיוק בזמן הנכון לעם היהודי, אחרי סדר פסח. לקראת המפגשים המרתקים של שלב זה כותבי אייסוקר הכינו לכם קצת חומר רקע על שניים מהמפגשים שמעוררים יותר רגשות אצלנו בפורום, זאת כמנה ראשונה לפני סיקורי המשחקים שיעלו בהמשך. שני המפגשיים קלאסים אולי, כשארסנל ותיירי הנרי (הפעם במדי בארסה) יפגשו שוב, כמו גם מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן בעלות העבר (כמו גם ההווה) העשיר. חג שמח ושבוע טוב לכל חברי אייסוקר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx

אינדקס
באיירן מינכן - מנצ'סטר יונייטד: מפגשי העבר
ארסנל - ברצלונה: שובו של הנרי

 

באיירן מינכן ומנצ'סטר יונייטד-מפגשי העבר

שתי האימפריות שייפגשו השבוע ברבע גמר ליגת האלופות מכירות מצוין אחת את השנייה. הנה תזכורת לרגעים הגדולים והגדולים פחות שסיפקו המפגשים בין השתיים:

עונת 1998/99-שלב הבתים

גם מנצ'סטר יונייטד וגם באיירן מינכן לא זכו באליפות ארצן ב-1998 (ארסנל וקייזרסלאוטרן היו הזוכות המאושרות) והגיעו לליגת האלופות הודות לאופ"א שבדיוק אז החלה להרחיב את ליגת האלופות גם לקבוצות שאינן אלופות. שתיהן הוגרלו בשלב הבתים לבית ד', יחד עם ברצלונה של ואן חאל וברונדבי האנדרדוג הדני, מה שכמובן היה בית המוות.

משחק ראשון-30.9.98, האצטדיון האולימפי במינכן-במחזור הראשון באיירן נחלה הפסד סנסציוני בדנמרק ויונייטד סיימה ב3-3 ביתי מרהיב עם בארסה, שתיהן חיפשו ניצחון בכורה במפגש ביניהן במחזור השני ושתיהן לא מצאו אותו. באיירן פתחה חזק עם שער של ג'ובאני אלבר האגדי בדקה ה-11 אחרי ערבובייה ברחבה, אבל יונייטד החלה להשתלט על המשחק. בדקה ה-29 חוסר ריכוז בהגנה הגרמנית הביא לאובדן כדור לבקהאם, שהגביה ומצא את הראש של דוייט יורק שהשווה. בדקה ה-48 יונייטד עלתה ליתרון משער מוזר במקצת-פיל נוויל הגביה, יורק הוריד עם הראש וסקולס החל להקפיץ את הכדור מעל שחקני באיירן, עד שהקפיץ מעל אוליבר קאן ומול שער ריק בעט פנימה. יונייטד נראתה בדרך לניצחון, אך בתוספת הזמן שמייכל יצא רע לכדור חוץ של באיירן והשאיר את אלבר חופשי לנגוח ולהשוות. 2-2, תיקו שלא הוציא אף אחת מרוצה.
באיירן-קאן, מתיאוס, באבל, לינקה, סטרונץ, ירמיס, אפנברג, יאנקר, ליזארזו, סליהאמיצ'יץ', אלבר.
יונייטד-שמייכל, אירווין, גארי נוויל, פיל נוויל, סתאם, קין, סקולס, בקהאם, בלומקוויסט, יורק, שרינגהאם.

משחק שני-9.12.98, אולד טראפורד-גם יונייטד וגם באיירן השתפרו במשך הזמן והחלו לצבור נקודות. יונייטד דרסה את הדנים פעמיים ועשתה עוד 3-3 עם בארסה בקאמפ נואו, באיירן רשמה ניצחון כפול על בארסה ונקמה בברונדבי עם 2-0 במינכן, ערב המחזור האחרון טבלת הבית נראתה כך:
1. באיירן-10 נק'
2. יונייטד-9 נק'
3. בארסה-5 נק'
4. ברונדבי-3 נק'
בארסה הודחה סופית, לכאורה הבית גמור אבל בעידן 24 הקבוצות בצ'מפיונס רק הראשונה עלתה מכל בית לרבע הגמר, בנוסף לשתי הסגניות הטובות ביותר מתוך 6, כך שהמשחק האחרון היה מכריע. בדקה ה-43 מבצע יפה של ראיין גיגס באגף שמאל הסתיים עם מסירה לרוי קין שבעט שטוח מחוץ לרחבה וכבש, 1-0 ליונייטד. בדקה ה-66 קרן של באיירן הביאה לנגיחה של סטרונץ לעבר השער, חסן סליהאמיצ'יץ' דחק מקרוב את השוויון. המשחק נגמר ב1-1, באייירן סיימה בראש הבית וחגגה עלייה, יונייטד התבשרה על תוצאות הבתים האחרים שהיא בין שתי הסגניות הטובות ועלתה לרבע הגמר גם כן.
יונייטד-שמייכל, גארי נוויל, אירווין, סתאם, בראון, בקהאם, גיגס, סקולס, קין, קול, יורק.
באיירן-קאן, באבל, ליזאראזו, קופור, סטרונץ, מתיאוס, אפנברג, ירמיס, סאליהמיצ'יץ', ציקלר, אלבר.

http://i.telegraph.co.uk/telegraph/multimedia/archive/01205/dwight_yorke_1205255c.Xxx
דוייט יורק ורוי קין-הטרינידדי כבש ובישל במינכן, האירי הבקיע במנצ'סטר

נס ברצלונה-גמר ליגת האלופות 1999

קשה למצוא מה לכתוב על הגמר ההוא. 11 שנה אחרי, נדמה שהכל כבר נאמר עליו ושום דבר כבר לא יחדש. מדובר קרוב לוודאי במשחק הכדורגל הזכור ביותר בהיסטוריה, או לפחות אחד הגדולים, ואפילו לשרופים באוהדי מנצ'סטר יונייטד כבר נמאס לצפות בו מרוב שידורים חוזרים בערוץ הספורט לאורך השנים. ובכל זאת, הנה עוד כתבה על הנס הספורטיבי שהתרחש ב-26 למאי 1999 בקאמפ נואו, אתם באמת לא חייבים לקרוא.

אחרי ששתיהן עלו מהבית המוקדם, עונת 98/99 התפתחה מצוין עבור מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן. שתיהן זכו בדאבל המקומי, אך בעוד באיירן זכתה בבונדסליגה בהפרש של 15 נק' מלברקוזן הסגנית, יונייטד הסתפקה באליפות בהפרש נקודה מארסנל אחרי ניצחון מורט עצבים על טוטנהאם במחזור האחרון. בליגת האלופות יונייטד עברה את שתי הענקיות האיטלקיות-אינטר ברבע הגמר, ויובנטוס בקאמבק הזכור בדלה אלפי בחצי הגמר. באיירן דרסה את קייזרסלאוטרן בדרבי גרמני ברבע, ועברה את דינמו קייב בחצי אחרי שמחקה פיגור 3-1 והשוותה ל3-3 בקייב. כל אחת הגיעה לברצלונה במטרה אחת ויחידה-להשלים טרבל.

הסיכויים היו לרעתה של יונייטד-רוי קין ופול סקולס היו מושעים עקב צהובים, לעומת סגל מלא של באיירן. גם הרעיון המוזר של פרגוסון להציב את גיגס בימין ואת בקהאם במרכז לא צלח. כבר בדקה החמישית הגרמנים עלו ליתרון-בעיטה חופשית של מריו באסלר (שזכה, אגב, בתואר איש המשחק של אופ"א למרות ההפסד) מצאה את הדרך פנימה עקב מיקום כושל של שמייכל.

המשחק המשיך והיה רע מאוד, תצוגה עלובה של יונייטד ובאיירן הייתה מעט יותר טובה וקארסטן יאנקר פגע במשקוף במחצית השנייה. לקראת תוספת הזמן הגיעו החילופים שנכנסו להיסטוריה-מצד אחד פרגוסון העלה את טדי שרינגהאם, הלוזר הנצחי, ואולה גונאר סולשיאר שבקיץ 98 כבר היה בדרכו החוצה מיונייטד, ומנגד היצפלד הוריד את לותר מתיאוס לספסל בשביל מחיאות הכפיים. את התמונות של מתיאוס צופה מהספסל במתרחש בתוספת הזמן כולם זוכרים.

ואז הגיעה תוספת הזמן. 3 דקות במהלכן באיירן הייתה צריכה לא לספוג כדי לזכות באליפות אירופה רביעית בתולדותיה, והיא ספגה שניים. הראשון-קרן של בקהאם, הסטה של שמייכל, בעיטה של גיגס ודחיקה של שרינגהאם לרשת. השני-קרן של בקהאם, נגיחה של שרינגהאם לעבר הרגל של סולשיאר ו..."Solskjaer has won it" לפי השדר האנגלי קלייב טיילדסלי, או "שעעעעעעעעעעעעעררררררר" לפי רמי וייץ. יונייטד אלופת אירופה, באיירן המומה. היטיב לסכם את זה מכולם אלכס פרגוסון, דקות ספורות אחרי הגמר: "Football, bloody hell".

http://www.virginmedia.com/images/manutd-1999-gallery.Xxx

יונייטד-שמייכל, נוויל, יונסן, סתאם, אירווין, בקהאם, גיגס, באט, בלומקוויסט, קול, יורק.
באיירן-קאן, מתיאוס, באבל, קופור, לינקה, טארנט, אפנברג, ירמיס, באסלר, יאנקר, זיקלר.

נכתב ע"י אורי (Michael Carrick)

הנקמה - רבע גמר האלופות 2000/2001

מנצ'סטר יונייטד יונייטד מגיעה למפגש כאלופת אנגליה של עונת 99/00 בפער אדיר על ארסנל. באיירן מינכן גם היא אלופת גרמניה של העונה אשתקד, אך הקולות בקאמפ נואו של שנתיים לפני כן עדיין מהדהדים בראשם של השחקנים. הקפטן שטפן אפנברג מדבר במסיבת העיתונאים ממוקד אך "בנקמה" וגם אומר זאת במפורש.

משחק ראשון-3.4.2001, אולד טראפורד במנצ'סטר - כיאה לבאיירן מינכן תחת שרביטו של אוטמאר היצפלד, מגיעים למשחק חוץ מוכנים טקטית לכל מהלך של היריבה. במשחק נקמה חשוב מכל כמו הנוכחי, עושים אפילו הכנה כפולה ומקריבים את משחק הליגה של שבת לתרגולים ומנוחה לשחקנים. יונייטד עולים עם ההרכב החזק ביותר כאשר בקאהם באגף ימין, גיגס משמאל, קין במרכז וקול בחוד. באיירן ממשיכים עם מערך שלושת הבלמים עם לינקה, אנדרסון וקופור. אפנברג ושול מנהלים את ההתקפה ויאנקר ואלבר בחוד. המאבק על הדשא אמוציונאלי מאוד. מדיווחים נשמע כי יינס ירמיס אמר לרוי קין משהו בסגנון של "זה קו החצי. אם אתה עובר אותו אני שובר לך את 2 הרגליים." אפנברג ובקאהם נכנסים לתיקולים קשים אחד בשני, בקאהם מקבל צהוב שמונע ממנו משחק בגומלין וכמו כן גם ליזראזו שנצמד אליו כל המשחק ישב ביציע. אחרי משחק דל הזדמנויות נכנס אלכסנדר ציקלר בדקה ה 70 כדי לנסות להביא את המשחק להכרעה. בדקה ה 76 מדביק ציקלר כדור למשקוף של בארטז. היצפלד רואה חשש גדול בהגנה האנגלית ומכניס בדקה ה 77 עוד שחקן התקפה למגרש, פאולו סרג'ו. בדקה ה 85 למשחק אפנברג מסדר את הכדור לבעיטה חופשית שהולכת לראש של לינקה הבלם שמנסה לכוון אותו למרכז הרחבה. הכדור מוצא את פאולו סרג'ו חופשי לגמרי מול בארטז והברזילאי לא טועה. 0-1 לבאיירן בדקה ה 86 וזה מריח שמשם כבר אין דרך חזרה ליונייטד. פרק א' בנקמה כבר בהדפסה.

http://img688.imageshack.us/img688/2599/fcbayernvsunited2001.Xxx
דממה באולד טראפורד - כובש את שער הניצחון בדקה ה 86, פאולו סרג'ו

יונייטד-בארטז, סילבסטרה, בראון, סתאם, נוויל, בקהאם, קין, סקולס, גיגס, קול, סולשיאר.
באיירן-קאן, קופור, אנדרסון, לינקה, לזראזו, ירמיס, אפנברג, שול, סליהאמיצ'יץ', אלבר, יאנקר.


משחק שני-18.4.2001, האיצטדיון האולימפי במינכן - יונייטד מביאה עימה תוצאה רעה מאוד מהמשחק הראשון ומגיעה כאשר אין לה מה להפסיד. משחק על כל הקופה כאשר פרגסון מחפש פיתרון לחיסורו של בקאהם דרך בניה של המשחק דרך גיגס. בבאיירן עולה מיכאל טרנאט במקום ליזראזו וכבר מהפתיחה באיירן ממשיכה איפה שהפסיקה במנצ'סטר, רוח גבית ומומנטום שמלווה בכדורגל אמוציונאלי מביא את באיירן להסתער על השער של ברטז כבר מהפתיחה. דקה חמישית כדור רוחב של טרנאט מוצא את הרגל של אלבר וזהו 0-1 מהיר.

http://news.bbc.co.uk/olmedia/1280000/images/_1284416_elber_goal300.Xxx
מרעיד את הרשת של בארטז כבר בדקה ה-5, ג'ובאני אלבר

בדיוק לפי התסריט עליו היצפלד יחל בתוכנית המשחק. בדקה ה 39 שול משחיל פס מדוייק לפינה וקובע כבר 0-2 שמצריך את יונייטד לכבוש שלושה שערים כדי לעלות. פרגסון הולך על הכל ובמחצית הכניס אמונה בשחקנים שמשחק אף פעם לא גמור עד שהוא גמור. הוואלשי שהיה הטוב מבין שחקני יונייטד כל המשחק גם דאג לכבוש את השער היפה במשחק בהקפצה אומנותית מעל אוליבר קאן מיד עם פתיחת המחצית השניה בדקה ה 49.

http://news.bbc.co.uk/olmedia/1280000/images/_1284416_giggs_tarnat300.Xxx
הצטיין עבור יונייטד באותו הערב, ראיין גיגס

מעבר לשער כבוד זה לא עזר ליונייטד שנפרדת מהמפעל ומשאיר לבאיירן לסגור את חשבון על אותו גמר בקאמפ נואו ולהמשיך כל הדרך על לגביע אותו הניפו בסאן סירו ב 18 במאי.

באיירן-קאן, קופור, אנדרסון, לינקה, סניול, טרנאט, אפנברג, ירמיס, שול, אלבר, יאנקר.
יונייטד-בארטז, נוויל, סתאם, בראון, סילבסטרה, גיגס, סקולס, קין, באט, קול, יורק.

http://news.bbc.co.uk/olmedia/1280000/images/_1284416_effenberg300.Xxx
אפנברג ובאיירן חוגגים נקמה ובהמשך יסגרו מעגל עם גביע אלופות רביעי במספר

עונת 2001/02-שלב הבתים השני

בעונה אשתקד הקבוצה של אלכס פרגסון הייתה אלופת אנגליה ובאיירן מינכן של אוטמאר היצפלד הייתה אלופת אירופה, גרמניה ומחזיקת הגביע הגרמני. יחד איתם באותו הבית משחקות גם נאנט ובואבישטה. לעומת זאת, בעונת 01/02 שתיהן אכזבו ולא זכו באף תואר.

משחק ראשון-20.11.2001, האיצטדיון האולימפי במינכן: למרות היריבות שהתפתחה בין הקבצות באותן שנים, נראה שהקבוצות מעט שביעות מידי במשחקן על הדשא. ייתכן כמו כן שחוסר התחרות שהייתה לקבוצות בעליה לשלב הבא והבעיות שנוצרו בעיקר בליגות המקומיות (יונייטד הגיעה במהלך תקופה בה הפסידה חמישה מתוך שישה משחקי ליגה) השאירו את המשחק הזה קצת בצל. עד הדקה ה-74 מעטו ההזדמנויות של הקבוצות להגיע לרחבת היריב עד שהרעב של רוד ואן ניסטלרוי לשערים הגיע לידי סיפוק. השער נתן זריקת השקמה למשחק ובדקה ה 87 מוצא את עצמו פאולו סרג'ו באחד על אחד מול ברטז ומסיים את המהלך בפס שטוח לרשת. נשימה לרווחה במינכן מצד אחד, אך אכזבה קצת גדולה לאוהד שמצפה ליותר כדורגל מהיריבות של הקבוצות מצד שני.
באיירן- קאן, ליזראזו, קובאץ', קופור, סניול, סרג'ו, הארגריבס, אפבנרג, סליהמציץ', פיזארו, אלבר.
יונייטד- בארטז, אירווין, בלאן, בראון, נוויל, פורצ'ן, ורון, קין, בקהאם, סקולס, ואן ניסטלרוי.


http://img267.imageshack.us/img267/5899/1707803118suedamerikane.Xxx
כובש שער השיווין בדקה ה-87, פאולו סרג'ו

משחק שני-13.3.2002, איצטדיון אולד טראפורד במנצ'סטר: אחרי שהקבוצות כבר הבטיחו את עלייתן לשלב הבא, זה היה נראה עוד יותר רע מבמשחק הראשון. מסתבר, שכאשר אין באמת על מה לשחק, אז עניין היריבות לא עושה רושם כלל וכלל על הקבוצות. תיקו נטול שערים מול קהל רעב לכדורגל בכל זאת עושה את העבודה עבור היונייטד שעולים מהמקום הראשון עם 12 נק'. באיירן עם מספר נקודות זהה אך האנגלים עם הפרש שערים עדיף. בכך הוגרל המשחק של באיירן מול ריאל מדריד, עסק קצת מסובך שנמנע מיונייטד כבר בשלב ברבע הגמר בשל היותה ראש בית.
יונייטד-בארטז, נוויל, יונסן, בלאן, סילבסטרה, בקהאם, ורון, קין, גיגס, סולשיאר, ואן ניסטלרוי.
באיירן-קאן, קופור, לינקה, קובאץ', ליזארזו, הארגריבס, אפנברג, ירמיס, סנטה קרוז, פיזארו, סרג'יו.
כך בית א' נראה בסופו של יום:
1. מנצ'סטר יונייטד 12 נק'
2. באיירן מינכן 12 נק'
3. בואבישטה 5 נק'
4. נאנט 2 נק'.

נכתב ע"י סלע (Der Kaiser)

 

תיירי הנרי- החזרה הביתה

לראשונה מאז עזב הנרי את ארסנל, הקבוצה איתו הוא והקריירה שלו כ"כ מזוהים, הגיע המפגש הבלתי נמנע שיפגיש בין השניים, שוב, הפעם כיריבים. האמת, עדיין לא ברור אם הנרי ייפתח בכלל בהרכב, שכן מעמדו בקבוצה נע בין שחקן הרכב לספסל, אבל מה שבטוח, שהוא יעלה על כר הדשא, הוא ייתקבל בתשואות אדירות מאותם אוהדים איתם העביר שמונה שנים אדירות, אותם אוהדים שעדיין לא שוכחים לרגע את התרומה ורגעי האושר שהעניק להם תיירי הנרי.

http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/42416000/Xxx/_42416010_signgap416one.Xxx
תחילת הדרך

הרומן בין ארסנל להנרי התחיל ב-1999, הנרי הגיע לקבוצה תמורת עשרה מיליון פאונד, בתור שחקן שנחשב צעיר וכשרוני, שגם היה שותף לאליפות העולם של נבחרת צרפת, אך הגיע לאחר קשיים בכדורגל האיטלקי, והיה נראה שמה שהוא בעיקר צריך, זה יד מכוונת- את זה, הוא קיבל מארסן ונגר, כאשר השניים עוד מכירים מימי מונאקו. משם? באמת שהיסטוריה. הנרי הפך לאחד השחקנים הדומיננטיים של שנות ה-2000, הכדורגלן הטוב בהיסטוריה של ארסנל ואחד החלוצים הגדולים בתולדות המשחק. הנרי זכה עם הקבוצה בדאבל ענק ויוקרתי ב-2002, וכמובן שהיה שותף מרכזי ב:"The Unbeatables" , עונת הבלתי מנוצחים ההיסטורית, הישג מדהים שספק גדול מאוד אם ישוחזר. שנת 2006, הייתה אולי השנה עם הכי הרבה משמעות מבחינתו של הנרי בארסנל- הוא סחב את הקבוצה לראשונה בתולדותיה לגמר ליגת האלופות, הציג יכולת מחשמלת ושבר את שיאו של איאן רייט כמלך שערי הקבוצה בכל הזמנים- הסוף היה עגום, ארסנל הפסידה בגמר לברצלונה, וזאת למעשה הייתה העונה האחרונה הגדולה האמיתית של הנרי בקבוצה.

http://static.guim.co.uk/sys-images/Football/Pix/pictures/2009/5/26/1243362860500/Thierry-Henry-of-Barcelon-001.Xxx
הנרי בפאריז בגמר 2006. הפעם, הוא יהיה בצד השני

ב-2006/07, התחילה ההידרדרות, הנרי חווה משברים אישיים לא פשוטים, גם מחוץ למגרש וגם עליו. הקבוצה לא הייתה במאבק האליפות, הנרי נפצע לעיתים קרובות מדי ולא הזכיר את אותו שחקן גדול, ואיצטדיון האמיריות בשנתו הראשונה, נראה לא ביתי ודוחף בעליל, בוודאי לעומת הייבורי הקטן והייחודי. בסוף העונה החליט הנרי ש"זהו, מיציתי". על אף שחתם עם הקבוצה על חוזה ארוך טווח קיץ קודם לכן, הנרי החליט בצעד קשה לעזוב את המועדון שבו הפך לאגדה. גירושים אישיים, בעיות בתוך המועדון, אי אמונה בדרכו של המדיניות של ונגר והבאת הצעירים, הובילה את הנרי למחשבה שאם הוא רוצה לעשות את החלק האחרון שלו בקריירה עם תארים- הוא ייצטרך לעשות את זה במקום אחר, ואת זה הוא גם עשה, בברצלונה. בכל מקרה, הצעד הזה של הנרי, היה צעד נכון גם מבחינתו וגם מבחינת המועדון, לפחות מבחינה מקצועית אם להתעלם מכל הרגשות הצפים סביב הנרי, וכבר עונה לאחר מכן ארסנל הציגה קבוצה פנטסטית, שאמנם סיימה ללא אליפות בסופו של דבר, אבל הוכיחה שדווקא עזיבה של הכוכב הגדול שיחררה "פקק" גדול שהיה בקבוצה בזמנו. כל אחד פנה לדרכו לאחר פרידה מרגשת וקשה, הנרי עבר עונה ראשונה לא פשוטה, אך בעונה השנייה היה שותף מלא לאולי העונה הטובה בהיסטוריה של ברצלונה וארסנל וונגר? התותחנים המשיכו לשחק כדורגל נהדר, מהיר וסקסי- אך כזה, שלפחות עדיין, לא הניב תארים.

http://img.metro.co.uk/i/pix/2007/07/ThierryBarcaPA_450x328.Xxx
במדים של ברצלונה, הנרי

זה לא יהיה פשוט להנרי לשחק נגד הקבוצה והאוהדים שאותה הוא כ"כ אוהב, אבל כמו שגם הוא אמר בראיון:" זה הספורט ואין מה לעשות נגד זה". מה שלא יהיה במהלך המשחק, אותו הנרי יישאר אהוד ונערץ גם לאחר המשחק. וסביר להניח, שבעתיד, הוא עוד יחזור והפעם בתור אחד שיהיה בצוות המקצועי. ובכל מקרה, המפגש הזה סביב כל הפיקנטריה שלו, זה אחד המפגשים המרגשים שיכלה ליגת האלופות לספק.

נכתב ע"י ערן (אבו)

המפגש ממבט של אוהד בארסה

קשה לתאר את הרגע הזה, לכל אוהד כדורגל יש את הרגע הזה, השניה הזאת, שהכדור מתפרפר ברשת ואתה מרגיש את זה, השיא שלך כאוהד, אתה יודע שלא משנה מה יקרה בעתיד, לא משנה כמה גולים תראה וכמה תארים קבוצתך תשיג- לרגע הזה שום דבר לא ישתווה, בחיים.
גמר ליגת האלופות, עונת 05-06, ברצלונה וארסנל נפגשות בפריז לגמר מרתק מבחינת סגנון המשחק, אבל עם כעס בין המועדונים. המצב הוא 1-0 לארסנל, דקה 71 חילוף בשורות ברצלונה, אוליגר יוצא, ג'וליאנו בלאטי נכנס. כעבור 4 דקות לארסון מבשל לאטו גול, התוצאה היא 1-1, כעבור 5 דקות זה קרה, בלאטי מקבל את הכדור, נתן ללארסון לקו, לארסון מסתובב ומחזיר בצורה גאונית לבלאטי שנכנס פנימה, בלאטי נותן פצצה, פלאמיני מנסה לחסום את הניסיון הסתמי לרוחב והכדור פוגע ברגל של אלמוניה השוער…ונכנס לרשת. זה השיא שלי כאוהד כדורגל. בלאטי, שסבל מספסול לא מוצדק ומפציעות, קולט מה קרה שם, נופל על ברכיו ותופס את הפנים כלא מאמין, התגובות של השחקנים היו טירוף מוחלט, ערימת שחקנים בכחול אדום על שחקן אחד ולא מאמינים שזה מה שקרה. השופט מגיע להחזיר אותם לחצי, דקו מרים את בלאטי ורק רונלדיניו ממשיך לחבק את החבר הכי טוב שלו. זהו, אגב, שערו היחיד בברצלונה ב-3 השנים שלו במועדון. זהו השיא שלי כאוהד כדורגל, הרגשה שאני בחיים לא אצליח לשחזר ותמונה אחת, תמונה אחת עמוק עמוק בראש, תמונה אחת שאני יום אחד אקעקע על עצמי- בלאטי על הברכיים תופס את הפנים.

http://up201.siz.co.il/up1/imi5jygmmxw0.Xxx
בלאטי, אתה קולטים?!?! בלאטי!!!

ביום רביעי, באמירויות, ברצלונה וארסנל יפגשו בשנית, והפעם למשחק כפול. ברסה רוצה מאוד לנקום על הגניבות של ארסנל, אשר לקחה את ססק בגיל 16 וחצי (סנדרו רוסל מהנהלת ברצלונה צעק על נציגי ארסנל בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, אי שם במונטה קרלו שנערכה שם הגרלה ונפגשו נציגי הקבוצות הגדולות) וכיום בילדים מככב פראן מרידה, גם הוא תוצרת הלה מאסיה, הפנימיה לכדורגל של ברצלונה. מהצד של ארסנל? הנרי חוזר לאנגליה לשחק מול הקבוצה שבה הוא נתן את השנים הכי טובות שלו והפך לכוכב שהוא היום. הקפטן, והסמל אולי הכי גדול של ארסנל מגיע לשחק מולה. מלבד זה, ישנו גם הסגנון המשחק המשותף- התקפי, פתוח, רומנטי, סקסי, כדורגל יפה. גם ארסנל וגם ברצלונה הן קבוצות שמשחקות כדורגל יפה ופתוח ומוכנות לקבל גולים ולהפסיד, אבל את השיטה ואת הסגנון הם בחיים לא ישנו. הקבוצות תומכות בהעלאת שחקנים מהנוער ונותנות קרדיט לילדים שלהם. המשחק הזה מבטיח המון, בטח לבטח לנו, כאוהדים של הכדורגל היפה, יש קבוצה אחת שבאמת מאיימת עלינו והיא ארסנל. הגיע הזמן לראות באמת מי יותר טובה, מי משחקת יותר יפה ומעל זה- הנקמה, הנקמה שכ"כ בוערת בי כאוהד ברצלונה. כי גמר אחד לא מספיק על שיטה שלמה של גניבת שחקנים בגיל 16, או שמגדלים אותם או שלא.

נכתב ע"י ירדן (xavi6)

מפגשי העבר: גמר ליגת האלופות 2006

גמר 2006 שנערך בפאריז הפגיש את ארסנל וברצלונה, אחת, אחרי שלקחה אליפות בארצה- ברצלונה. השנייה, לאחר שבקושי רב וברגע האחרון, סחטה את המקום הרביעי מהיריבה העירונית שלה- טוטנהאם, אבל לא איימה כלל על התואר. ובכל זאת, שזה מגיע למשחק אחד ולמשחק גמר, הסיכויים הם שווים. ארסנל הגיעה לאותו גמר כאשר היא עם רצף מדהים של עשרה משחקים ללא ספיגה בצ'מפיונס ליג, כאשר יינס להמן בשער נמצא בשיאו. ארסנל עברה דרך מרשימה לגמר, היא עברה בדרך את יובנטוס וריאל מדריד כאשר תיירי הנרי נמצא בכושר שיא וסוחף את הקבוצה קדימה. ברצלונה, הקבוצה המרשימה ביותר באירופה באותה עונה, גם כן עברה מכשולים גדולים כמו צ'לסי של מוריניו וגם מילאן בחצי הגמר. המפגש הזה, הפגיש גם את מי שנחשבו באותו זמן לשני השחקנים הטובים בעולם- רונאלדיניו מצד אחד, תיירי הנרי מצד שני. זה היה הגמר הראשון בהיסטוריה של ארסנל, ברצלונה לעומתה הגיעה למפגש הזה שהיא כבר עם זכייה אחת בגמר ועוד 3 הופעות נוספות במעמד היוקרתי.
המשחק עצמו נפתח בסערה, תיירי הנרי כבר לאחר דקות ספורות הגיע למצב מסוכן שהצליח לעצור ואלדז, ואז הגיע הרגע ששינה את המשחק כולו- בדקה ה-18 רונאלדיניו שלח כדור עומק נפלא לסמואל אטו, שניסה לעקוף את יינס להמן אך הוכשל- השופט קבע, למרות שג'ולי רץ אל הריבאונד וכבש- אדום ללהמן, כדור חופשי לברצלונה. מאותו רגע, זה היה משחק של חתול ועכבר וכמובן שברצלונה הייתה הקבוצה הדומיננטית במשחק. ואז הגיעה הדקה ה-40, עמנואל אבואה בפריצה הוכשל על ידי פויול, וכדור חופשי של הנרי מצא את הראש של קמפבל- דווקא במצב שנותר, ארסנל הצליחה לעלות ליתרון. סמואל אטו עוד פגש את הקורה לפני ההפסקה. במחצית השנייה, הלחץ נמשך ולמרות לחץ של ברצלונה, גם ארסנל מהצד השני הגיע למצב מצויין, אותו הנרי פיספס, ובדיעבד, אחת ההחמצות המשמעותיות בקריירה של הנרי. הנריק לארסון הוא האיש שהביא את נקודת המפנה של המשחק, השבדי הותיק והמצויין ששימש כ'אס' מהספסל, נכנס בדקה ה-60, והוא האיש שבישל את שער השוויון לסמואל אטו 13 דקות מסיום המשחק. הרבה מחלוקות סביב אותו שער, ספק נבדל, בסופו של דבר אטו קיבל את הכדור במצב לא נוח, אבל עדיין מצא את הפירצה בין הרשת לאלמוניה, שהחליף את יינס להמן המורחק. לא חלפו 4 דקות, וגו'ליאנו בלטי מזווית כמעט בלתי אפשרית, ירה כדור בין הרגליים של אלמוניה- שמחה גדולה מצד אחד, טרגדיה עצובה מהשני. ברצלונה אלופת אירופה, בפעם השנייה בתולדותיה, בזמנו.

http://english.people.com.cn/200605/18/images/cl.Xxx

השלמת הדאבל הענק
הרכבים, ארסנל: להמן(אלמוניה), אבואה, טורה, קמפבל, קול, פירס, סילבה, פאברגס(פלאמיני), חלב(רייס), ליונברג, הנרי
ברצלונה: ואלדז, אולגר(בלטי), מארקז, פויול, ג'יו ואן ברונקרוסט, אדמילסון(אינייסטה), דקו, ואן בומל(לארסון), ג'ולי, רונאלדיניו, אטו

נכתב ע"י ערן (אבו)