השחקנים בשדה תעופה,סגל כמעט מלא(בראון,אושיי פצועים), לא מבין מה נתקע היום שני הזה עכשיו ועוד ליל סדר, הלוואי ואפשר היה ללכת לישון עכשיו ולהתעורר מחר. 2 חברים שלי טסים מחר למשחק דרך יונייטד,דיל של 380 פאונד,טיסה הלוך חזור באותו היום,הסעה לאיצטדיון וחזרה וכרטיס למשחק,מחיר לא רע בכלל כשהכל כלול.
יא ברמאנן איזו התרגשות. באמת איך נתקע לנו הליל סדר הזה, אני לגמרי בראש שלך הלוואי שהיה אפשר לקום מחר. עכשיו רק צריך לחשוב איך אני מצליח לראות בשכם את הגומלין. חג שמח
אחח אחח הגפילטע תענוג, איך אנשים נגעלים מזה איך? לקראת המשחק נגד באיירן כתבה שמשקפת את ההבדלים בין הגישה הגרמנית לגישה האנגלית בכל הקשור לעניינים פיננסים בכדורגל. שימו לב למחירי הכרטיסים. אחריות תקציבית ייקית היתה לגרמנים תמיד ולא במקרה גרמניה היא מפלצת תעשייתית. http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/europe/8589872.stm
לקראת מחר,הרי אי אפשר בלי זה: http://www.youtube.com/watch?v=VWelmqZkrGE&feature=related אחרי מאות פעמים שראיתי את 3 הדקות של תוספת הזמן זה עדיין לא נתפס, גם העובדה שהייתי שם לראות זאת מקרוב(מקרוב...קומה שנייה ביציע האמצעי). ריחות יכולים להזכיר לך זמנים מהעבר,עברו 11 שנה מאז ואני עדיין מחפש את הריח של אותם ארבעה ימים שביליתי בברצלונה, מי שהיה(יואב)בטוח בוודאי מבין על מה אני מדבר. אווירה קסומה ברחובות,לפני ואחרי,לא חופשה רגילה,משהו שבאמת קשה להסביר אותו במילים או לתפוס אותו בקצות האצבעות ולנסות לגעת, זה היה רשום על השם שלנו גם אם לא ידענו לפני כן וגם אחרי 90 דקות של סבל.
מה זה השקט הזה? פאקינג רבע גמר נגד באיירן מינכן,איפה כולם,תקועים עם החרוסת? 8 וחצי בבוקר(זמן ישראל) ואני מקבל סמס ראשון להיום מחבר שכבר היה בשדה תעופה(קוראים לו אלן),הזמנו בירה ראשונה,דקה אחרי וסמס נוסף מהחבר השני(טימו,שם משפחה כי הפרטי אלן גם כן וככה אנחנו מבדילים) בירה שנייה בדרך,באסטרדס אני אומר לעצמי ומתקשר,אומר שאני מקנא, אל תקנא הם אמרו לי ובאותה נשימה אומרים צ'יירס ואני ושומע את הלחיים עם הכוסות וצחוק ציני ברקע, קריעת ים סוף בלב שלי. אלן תמיד אוהב להגיד בקול שהוא מדבר עם החבר האוהד הפרט-טיים הישראלי שלו בכדי להריץ בדיחה ברקע,פעם זה על עזה,פעם זה על להיזהר כי שומעים ממני רחש של תיקתוק שעון כאילו אני מחבל מתאבד והפעם הריצו בדיחה על עניין הדרכונים,כן,מאז שיש להם קשר ישראלי הם מעיפים מבט מדי פעם בסקאי ניוז ופחות בדיילי סטאר. מסביב להם בפאב בשדה כולם אוהדי נוריץ הם אומרים...הם בין היחידים שהלכו עם צעיפים אדומים, אין להם בעיה עם המחאה אבל שואלים למה כל אלה שבאים כיום עם הצהוב/זהב-ירוק לא היו מגיעים לפני כן עם צעיפים אדומים?האמת,יש בזה משהו,במשך שנים ובגלל הסלידה מהמרצנדייז אוהדים הראו פחות את הצבעים שלנו ביציעים אבל צעיף אדום,לבן,שחור זה משהו שלא היה צריך להיות מפריע לעניין. תיקון טעות,החבילה עלתה להם 330 פאונד,טיסה הלוך חזור,הסעה למרכז העיר ולאיצטדיון לאחר מכן,חזרה וכרטיס למשחק. דבר ראשון הם מתכננים להגיע לממוריאל של אסון מינכן שלנו,אני מניח שהם לא יהיו היחידים. אלן שהולך קבוע למשחקי הריסרב אמר שלפני שבוע דיבר שם עם פאדי קרנר שחקן העבר ופרשן בMUTV והוא אומר שהאליאנס ארינה הוא האיצטדיון הכי מדהים שהוא היה בו בחיים. אווירה מטורפת אני בטוח תהיה,קיבלנו 3,000 כרטיסים,אם אני לא טועה אוהדי החוץ יושבים מאחורי אחד השערים(השמאלי אם מסתכלים דרך הטלוויזיה), הגרמנים יודעים לבנות,איצטדיון חדיש אבל כזה שיושב על הדשא. יש לי איזה משהו בבטן שאומר כבר כמה ימים שרוני כובש היום שלושער,אמרתי להם לשים חמישייה על זה בבוקיס, מקסימום יפסידו את הכסף כשהוא יכבוש רק צמד http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx and solskjaer has won it.....
שמונה ימים ענקיים וגורליים שישר מזכירים לי את השישה ימים לפני שנתיים, ברצלונה-צ'לסי-ברצלונה, אז אמנם יצאנו עם כרטיס למוסקבה אבל גם עם הפסד לצ'לסי, הפסד שהפעם אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. לא יודע, הליגה הרבה יותר חשובה לי ואני חושב יותר על המשחק בשבת, האפשרות של זכייה מספר 19, של זכייה רביעית ברציפות, לא הייתי מחליף את זה בכלום. ובכל זאת, המשחק היום ענקי בכל קנה מידה ויש המון התרגשות. אני חושב שנראה קישור של פלטשר, קאריק ופארק(באיזשהי עמדה חופשית או משימה טקטית), באגפים את ולנסיה ונאני וכמובן רוני בחוד. אני שמח שהם מתעסקים רק ברוני, בכמה אנחנו תלויים בו ובאיך לעצור אותו, זה משחק לידיים שלנו. נפרק אותם!
לא נורא, לפחות יש אישיות מכובדת שבוודאי יעודד היום את יונייטד: http://roeerotman.wordpress.com/2009/08/25...91%D7%99%D7%A8/
השעה בערך 10 בבוקר. אבא מפציץ באיזה 50 SMSים(סוג של תחביב בשבילו) ועוד איזה 15 שיחות. אני לא מבין על מה המהומה ועם מעט כוח והרבה חום אני פוקח עיניים והוא אומר לי שעכשיו בגולד משודר הגמר מול באיירן מ-99 וזה בדיוק הרבע שעה האחרונים. כמובן שגם לראות את זה בפעם ה1000 לא מרתיע אותי. ישר אני מעביר לגולד וישר צפים הזכרונות איך כילד בן 10 ראיתי את אותו גמר בערוץ ירדני כי לא היה לנו כבלים. אני נזכר איך המחנכת שלי בבית ספר אמרה שהיא תקליט לי את המשחק אבל לי היה ברור שאת המשחק הזה אני רואה בלייב. אני נזכר איך ערב שלם ניסיתי לכוון את האנטנה כדי שאני אוכל לראות את המשחק כמו שצריך ויותר מהכל אני נזכר איך ב23:40 ילד בן 10 מתחיל לצעוק ולבכות כמו תינוק שזה עתה נולד. אני כבר לא יכול לחכות למשחק http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
