אף אחד אפילו לא לחץ עליו בני. אם אין לחץ תופסים, לא מאגרפים. עוד לפני שראיתי בכלל לאן הריבאונד מגיע צעקתי בבית "למה לאגרף?!"... ברור שהסיכוי שיקרה מה שקרה הוא נמוך מאוד, אבל בשביל מה בכלל לאגרף את זה כשאפשר לתפוס. השוער הזה מזמין אסונות עם השטויות האלה שלו. רפאל היו לקשרים שלנו מלא הזדמנויות לבעוט מקצה הרחבה, הזדמנויות ברורות ששיוועו לבעיטה, והם בכל זאת העדיפו לחפש את המהלך היפה יותר. שלא לדבר על המהלך בו קלישי הביא פריצה נהדרת והגיע למצב קלאסי לכדור רוחב מקצה הרחבה, רק שלא היה אף שחקן שלנו ברדיוס של 5 מטרים מהרחבה שאפשר למסור לו. בנדטנר היה 30 מטר מהשער וכל הקשרים ההתקפיים המהוללים שלנו כרגיל התחבאו להם, שחלילה הם לא יבקיעו בטעות. ונגר צריך להעיף כיסאות בחדר הלבשה...
שמחה כפולה לאוהדי טוטנהאם, גם ניצחון בדרבי וגם ארסנל מסיימת את עונת 2009/10 שוב בלי אף תואר, 6 הפרש במצב הזה כשנשארו 4 מחזורים לסיום, אין לארסנל סיכוי להדביק את צ'לסי.
מתסכל כל כך. היינו מאד קרובים ולא הגיע לנו להפסיד, אבל זה הכדורגל. אני מקווה שונגר ראה את ההצלות הענקיות של גומס והבין באיזו עמדה מוכרחים להתחזק בקיץ. אני די בטוח שספרס לא פחות ממפסידים את המשחק, אם לא הוא. סול במשחק פשוט ענק, איך אוהדי החלאות חיכו לטעות שלו, וזה פשוט לא הגיע כל המשחק... סלע בהגנה. רובין שחקן מדהים ובא לי לשבור את הראש של קייליני כשאני חושב ששיחקנו בלעדיו חמישה חודשים. רוזיצקי, דנילסון ודיאבי צריכים לקבל מכות אחרי המשחק הזה. סאנייה אחראי לשער השני שלהם. על השאר אין לי כוח לדבר עכשיו. ערב נורא.
http://www.evertonfc.com/assets/_files/cached/img/202x276/apr_10/DDAVIE_140410_213212_0_0700_r592999.Xxx שידור חוזר של המשחק מול ווסטהאם זו הכותרת שהכי מתאימה למה שהתרחש עד לפני מספר דקות בוילה פארק. עלינו ליתרון, היריבה השוותה את התוצאה, מיד לאחר מכן שוב חזרנו להוביל וספגנו שער שטותי בדקות האחרונות, מול ווסטהאם זה היה בדקה 87 והערב זה היה כואב יותר, בדקה 91 ועוד משער עצמי של ג'אגיילקה. אומרים שהברק מכה פעמיים, אצלנו הנאיביות מכה פעם אחר פעם, מתסכל מאוד מכיוון שאתה מרחק כמה דקות מניצחון ומשום מקום אתה סופג שער לא מחויב במציאות. זה קרה לנו לא מעט העונה ואנו משלמים על כך בעובדה שלא נהיה באירופה עונה הבאה. יכול להיות שזה לטובה, מכיוון שלא יווצר על השחקנים עומס בתחילת העונה וכך אולי נוכל סוף סוף לפתוח את העונה הבאה בצורה טובה יותר, בניגוד לשנים האחרונות בהן יצרנו רצף שלילי של אי נצחונות. לסיכום: מאכזב נורא אך לצערי התרגלתי. להלן תמונות: http://www.evertonfc.com/assets/_files/cached/img/201x276/apr_10/STPOND_140410_200650_0_0095_r592921.Xxx אחווה סקוטית http://www.evertonfc.com/assets/_files/cached/img/399x273/apr_10/STPOND_140410_185802_0_0171_r592888.Xxx http://www.evertonfc.com/assets/_files/cached/img/399x266/apr_10/STPOND_140410_213958_0_0644_r592983.Xxx http://www.evertonfc.com/assets/_files/cached/img/396x276/apr_10/DDAVIE_140410_213215_0_0705_r593005.Xxx החגיגה נגמרת וסוף לסיפור.
אני מוריד את הכובע בפני סול קמבל. faithful servant של המועדון במלוא מובן המילה, נתן לנו הרבה עונות גדולות וגם בגילו המופלג ממשיך עדיין לתת כל מה שיש לו על המגרש. הספרינט שלו בסיום במרדף אחרי גארת' בייל, שגילו בערך כמחצית מגילו של סול, היה כל כולו ספרינט של נחישות, של ניצחון הרוח על פני החומר. אגדה. כמה חבל לי שהוא חזר רק בשביל לשחק לצידם של מבזי חולצה כמו רוזיצקי, דנילסון ואלמוניה. הלוואי והרכיכות האלה יפסיקו לטמא את החולצה האדומה הקדושה, חולצה שבעבר היוותה סמל בעיקר לאופי ונחישות, גם כשלא היה כישרון בשפע. בגללם הפסדנו פה דרבי גורלי לספרס אחרי 11 שנים, ועוד במשחק שבו ספרס בכלל לא היו במיטבם. well done לספרס שהביאו ניצחון היום בעיקר בזכות המלחמה. זה באמת לא היה משחק גדול שלהם מבחינת כדורגל. לא היתה להם שום שליטה במרכז המגרש, גם בחלק האחורי אפשר היה לראות שהם פגיעים ברגע שואן-פרסי נכנס על אף שהם צופפו חזק מאחור, ובכל זאת הם ניצחו אותנו ודי בקלות. זה אומר הכל. לראות את גומס היום מצד אחד ואת אלמוניה מצד שני ולבכות (אם אתם אוהדי ארסנל כמובן). האחד אולי עושה לקבוצתו את העונה עם 3 עצירות מופלאות בתוך 5 דקות בלבד, השני שוב הורס לקבוצתו את העונה.
הרבה זמן שלא ראיתי שוער עם אינסטינקטים כמו של גומז. אם ההדיפה מהבעיטה אחרי הסיבוב של ואן פרסי הייתה נפלאה אבל לא נדירה, זו מהבעיטה החופשית הייתה פשוט בלתי נתפסת. שוער עצום. לדלי קינג במשחק משובח לגמרי, ולוקה מודריץ' לא יכל לבקש יריבה יותר נוחה ללא פאברגס וסונג במרכז הקישור כדי לעשות ככל העולה על רוחו מול הכלום ושום דבר שם של הצרפתים. שני השערים של טוטנהאם מדהימים, אם הראשון היה טוטאל פלוק (מצטער, מבטא מנצ'סטרי), אז השני הגיע אחרי אסיסט מרהיב של דפו. אגב, אין לי בכלל ספק שסאנייה הוחלף בגלל השער הזה, ראיתם את השמירה שלו על דפו במהלך הזה?שערורייה! ואן פרסי חלוץ נדיר. אחרי חצי שנה של היעדרות נדמה שהוא ממשיך את הכושר של הלפני הפציעה, כאילו הוא נעדר מקסימום שבוע. תענוג לראות עוד עונה נטולת תארים לארסנל ועוד שטוטנהאם היא זו שמחסלת להם אותה סופית...לא נעים. יהיה מאוד מעניין לראות מה קורה עם פאברגס בקיץ, אם הוא נשאר אז ביחד עם סונג, ורמאלן, סאנייה, ארשאבין (מאכזב בענק עד כה, שחקן של הבלחות), ואן פרסי יש אחלה בסיס. לכל העולם ואחותו ברור מה חייב להיות הצעד הראשון, חוץ מאחד פדופיל. תמנה אותו לקפטן קבוע!
ואן פרסי נכנס חד כמו שד, די מפתיע, שחקנים אחרי פציעות ארוכות בדרך כלל צריכים את הזמן התאקלמות, אבל רובין נכנס חד והיה נראה כמו לפני הפציעה. שיחזור אט אט לעצמו, העונה של ארסנל נגמרה, אנחנו צריכים אותו בשיאו בקיץ.
אויש איזה הגזמה! הפעם הראשונה שגומז סחט קלוז-אפ ונאלץ למתוח את האיברים הייתה בבעיטה ההיא של ואן פרסי שהגיעה אחרי...81 דק', ביתרון של 0-2. השער הגיע 3 דק' לאחר מכן, ומאז לא התקרבתם לשער של הברזילאי. מאיר תירגע. אגב, ניצחון סופר מוצדק לספרס. חצי ראשון שקול כשטוטנהאם מגיעה למצבים היותר מסוכנים, וחצי שני להוציא את עשר הדק' האחרונות, הייתם צריכים להגיד תודה שזה לא 0-4 קליל. אין יותר מוצדק מזה.
איזה קצב,איזו אווירה,איזה קהל איזה דרבי. למרות האכזבה...שאפו לתרנגולים-כנראה שנצטרך להיות תלויים בעצמנו בכדי לשמור על המקום הרביעי. מה שעשה את ההבדל היום בין שתי הקבוצות הם השוערים. השער של רוז היה מדהים שלעצמו,אך הליצן לאחר שאיגרף ברשלנות היה צריך לחזור למרכז השער-הוא לא היה מרוכז ולכן ספג מכדור שהיה אמור לעצור. לעומת זאת גומז בשלוש הדיפות רצופות הראה לכולם בזכות מי טוטנהאם נמצאת על סף מקום 4. ערן,תוציא את האף מהבונקר-השטח נקי.
יודע מה - אולי באמת הגזמתי, אבל לדעתי באמת המשחק היה נגמר בתיקו אם לא היכולת של גומס. כמובן שזה דיון מטומטם ואין לי דרך להוכיח את זה, אבל סתם בחרתי לציין את זה. אין לי כוח לדון על למי הגיע לנצח. אני לא מסכים איתך בזה, וזה לא באמת משנה. הם ניצחו וזהו. וססק הקפטן הקבוע שלנו.
איזה קצב ואיזה מלחמה אדירה בדרבי של צפון לונדון, אמנם רציתי שארסנל תנצח מסיבות מובנות אי אפשר להיות אדישים לשמחה של אוהדי טוטנהאם אחרי 11 שנים בלי ניצחון ליגה על ארסנל וטוטנהאם עשתה זאת בגדול, משחק מלחמה ונחישות אדיר מהשחקנים שלה. גומס שוער אדיר, איש גומי עם ידיים שלא נגמרות ועם 4-5 עצירות גדולות במיוחד מהבעיטות של ואן-פרסי. בארסנל הסתכלתי כמה פעמים על דנילסון ולא האמנתי שהרכיכה הזה הוא קשר אחורי ובכלל משחק בארסנל, גם מיקל הקונוס עדיף עליו.