יש כמה דברים שאני לא מבין במה שקרה שם.. למבוגרים יותר שפה , אם יש, שיודעים מזיכרון מה שקרה שם יש מישהו שיכול לתת לי אייסיקיו שאני ישאל אותו כמה דברים? תודה
אם אתה זקוק למידע על אסון הילסבורו, שבשבוע שעבר ציינו 15 שנים מאז חצי גמר הגביע בו נהרגו 96 אוהדי ליברפול, אתה יכול למצוא מידע במדור המיוחד שפתח עיתון ה"גארדיאן", יש שם הרבה מידע כולל סיפורים אישיים. http://football.guardian.co.uk/comment/sto...,936238,00.html
קראתי באתר של המשפחות או משהו כזה על אסון הילסבורו יש שם אתר מפורט נורא אז עדיין לא קראתי את רוב הדברים אבל למשל מה שאני לא מבין מהתחלה זה איך זה בדיוק הלך ביציעי העמידה.. לא היה מספר כרטיסים מסוים קבוע מראש שמכרו לשם? כל מי שבא יכול להכנס בלי הגבלה ?
אז זהו שאני לא מבין את זה. הרי גם שהיו יציעי העמידה היה מוגדר CAPACITY - תכולה מקסימלית לאיצטדיון. יש לי תרישומים ל ניוקאסל ולכל עונה כתוב מספר מקומות באיצטדיון. ככה שאני לא מבין איך נכנסו אנשים בלי הגבלה , הרי יש שליטה על מספר הכרטיסים שמוכרים. אז איך אם בכלל קרה שמכרו יותר כרטיסים משהאיצטדיון יכל להכיל? מה הייתה תכולת האיצטדיון באותה עונה? וכמה אנשים בפועל נכנסו במשחק חצי הגמר ההזה? לא מצאתי תנתונים הללו...
זה לא משנה. יש תכולה, ולמשטרה יש אומדן. פשוט המשטרה פחדה מהתפרעויות של אוהדים, אז היא העדיפה להכניס אותם בלי סוף, וכיוון שאומדן הספירה היה מאוד מתחשב באותה תקופה, פשוט יצרו שם פקק אנושי בלתי רגיל.
מה זאת אומרת להכניס אותם בלי סוף? לא צריך לקנות כרטיס בשביל להכנס? לא קובעים מספר כרטיסים שמוכרים וזהו? מכניסים אנשים בלי כרטיסים? אני לא מבין תחובבנות הזאת.. מילא טמטום מבחינת המשטרה שמכניסה... אבל מבחינת כלכלית אמור להיות מספר כרטיסים מוגבל שקונים ולמי שיש כרטיס נכנס וככה שולטים בתכולה.. איך זה בדיוק הלך שם?
דווקא לי זה נראה דיי פשוט... אתה קונה כרטיס, ברגע שאתה קונה אז הם רושמים על הכרטיס מתי המשחק ותאריך והכל עם חותמת של המועדון ונותנים לך אותו. ככה כמה שרוצים קונים.
אז מה שאתה בעצם אומר שמכרו בעצם מההתחלה לפני המשחק יותר כרטיסים משהיציעים יכולים להכיל? אני לא מבין איך דברים כאלה יכולים לקרות... איך אין בקרה על האיצטדיון. הרי יש תכולה מוגבלת גם אז לכל איצטדיון. לכל איצטדיון הייתה תכולה מסוימת מוגדרת כמו היום.. אז איך יכלו למכור כמה כרטיסים שרוצים...
תבין, אלה היו זמנים שונים. כל משחק השוטרים עשו כדי להימנע מעימותים, ועימותים פורצים איפה אם לא מחוץ למגרש, מצד אוהדים שלא הצליחו להיכנס? כן, היו כרטיסים רשומים, וכן - היו הערכות קיבולת, וזה בעצם המחדל - המשטרה פשוט הכניסה מעבר לקיבולת.
המשטרה לא מוכרת, אבל היא כן מפקחת על העניין ועומדת מחוץ לשערים, מה גם שהם הכניסו יותר מדי אוהדים ליציעי העמידה.
אז ככה, כדי להבין את כל נושא יציעי העמידה ואיך פעם ראו משחקים, אני ממליץ לך לצפות בסרט "אהבה על הדשא". יש בסרט קטע שמראים בו את יציעי העמידה, מראים את החברה של הגיבור די סובלת ונמחצת בגלל יציעי העמידה, ולאחר הקטע הזה, כשהם מגיעים לבית, הם מדליקים את הטלויזיה ושומעים על אסון הילסבורו שקרה באותה תקופה. בעקבות אותו אסון האיצטדיונים באנגליה עברו שינוי מקיף כאמור. הבעייה הייתה ביציעי עמידה, שבניגוד ליציעים שישנם היום, אי אפשר להעריך את כמות הצופים שאפשר להכניס לאיצטדיון, וגם עם היציע דחוס עד אפס מקום, בגלל שהאנשים עומדים ומצטופפים נראה שאפשר להכניס עוד אנשים. היתרון של היציעים היום, שלפי הכסאות אפשר להעריך בדיוק כמה צופים יכולים להיכנס לכל יציע. יציעי העמידה היו אסון שעומד לקרות, והשאלה הייתה מתי זה יקרה ואיפה. אכן זה מחדל ענק, והמחדל קרה מהסיבה הפשוטה, גם אז, וגם היום, רואים באוהדי הכדורגל כדבר מובן מעליו. ברגע שהצליחו לדחוס כמות גדולה של אנשים ליציע עמידה, וראו שלא קרה כלום חוץ מכמה דחיפות, אז חשבו שזה בסדר. אוהד הכדורגל אחרי זמן נתון התרגל לעניין והפסיק להתלונן, ומהרגע הזה העניין של הסכנה בדבר נשכחה. כמובן, רק אחרי האסון, ציינו שיציעי העמידה הם דבר מסוכן ושהיו חיבים לטפל בהם באופן דחוף. הדבר דומה לעניין האבוקות ורימוני העשן בישראל. בגלל שכרגע בישראל, רימוני העשן והאבוקות הם דבר לא חוקי, האוהדים מכניסים אותם באמצעים לא אמצעים, וגם כשהם מדליקים אותם, הם נפטרים מהם במהירות כדי שלא יתפסו על ידי שוטר ויחטפו ממנו מכות רצח. יום יבוא, ולצערי הרב, אחד מאלה שמכנינים את האמצעים האלה באזורים לא אזורים יפגע מהתפווצות מקרית, או שימהרו לזרוק אבוקה ובגלל זה היא תפגע במישהו, והעניין יהיה חמור, וזה לא יגמר רק בצלקת כמו במקרה של אדם שביטה. ואז, ורק אז, יאשרו את האבוקות ורימוני העשן, ויאשרו אזורים מיוחדים להדליק אותם, אבל אז זה יהיה מאוחר מידי.