ג'אגיילקה זה שחקן שאני מאוד מחבב, אפילו שהוא משחק באברטון. אני לא חושב שיש לו סיבה לעבור מאברטון, הוא משתלב שם מצויין והוא עבר פציעה קשה אז הוא צריך מקום שתומכים בו ולא קבוצה חדשה שהוא יצטרך להוכיח את עצמו לאוהדים.
אני לא יודע אם שמתם לב, אבל בארסנל.קום הוסיפו לאחרונה עמוד שמועות, שמרכז את כל השמועות על שחקנים ששמם נקשר אלינו. שמתי לב שלא מעלים לאתר את כל השמועות, אלא רק שמועות נבחרות, אם כי מעלים גם שמועות מצהובונים. ישנם פרסומים באיטליה ( Tuttosport ) שאנחנו מעוניינים בשוערה של בולוניה אמילנו ויויאנו (24). לא מכיר את הבחור, אבל אנחנו חייבים להחתים שוער. שמועות גם שלידס מעוניינים לשאול מאיתנו את שצ'סני.
איזה יופי של טיימינג. עכשיו כשססק חושב על עזיבה, לשמוע את החבר הכי טוב שלו אומר שהוא רוצה לחזור רק יעזור לנו.
אני תופס מאד מג'אגיילקה והוא יהיה רכישה מצוינת. השאלה היחידה היא לגבי הכשירות שלו, כמובן. ועם כל הכבוד וההערכה לאברטון, ארסנל זאת אופרה אחרת, ואם תהיה לו האפשרות, אני מאמין שהוא יגיע אלינו. עם ההתחזקות של טוטנהאם וסיטי, הסיכויים שלו להגיע לליגת האלופות או אפילו להרכב הפותח של הנבחרת נמוכים ביותר, ודרך ארסנל הוא יוכל להשיג את זה. אבל לך תדע כמה אמינה הידיעה הזאת.
עד שסילבסטרה סופית מחוץ לארסנל, אני עדיין מודאג שהוא עוד חס וחלילה יישאר. אם גאלאס אכן יעזוב, אני מפחד שונגר מתוך פאניקה עוד יציע לסילי חוזה חדש (פאניקה הייתה גם הסיבה שהוא בכלל הגיע). אני מסכים עם המסקנה, לא כל כך עם מה שהוביל אליה. טבלת ה-Fair Play זה אולי הדבר האחרון שהייתי מסיק ממנו משהו, משני טעמים: האחד, היא כוללת בתוכה מרכיבים ביזאריים כמו כבוד לשופטים, כבוד ליריבים ו-Positive play, שרק אלוהים יודע מה זה אומר בדיוק או איך ניתן למדוד את זה. השני והחשוב יותר, שים לב לכך שבחמשת המקומות הראשונים נמצאות ארבע הקבוצות שסיימו במקומות הראשונים בפרמייר ליג... הגיוני גם שקבוצות טובות יותר ששולטות במשחקים שלהן צריכות לבצע פחות עבירות, ככה שכל קבוצות הצמרת הן "הוגנות" (ולא בכדי הוספתי את המרכאות). היחידה שנמצאת שם ואיננה קבוצת צמרת היא פולהאם, ואחרי העונה הזו, קצת קשה לפקפק בחשיבות ערך הניצחון. בכלל, פולהאם היא קבוצה די קשוחה וממש לא מתפשרת, והיא עדיין הוגנת. אין בטבלה הזו שום ערך אמיתי. הסיבה שערך הניצחון איננו חשוב מספיק בארסנל כיום היא המדיניות של ונגר, שבאה לידי ביטוי בצורתה המזוקקת והברורה ביותר באותו יום שחור וכואב בינואר בבריטניה סטדיום. זה כמובן לא ההדחה עצמה, אלא ההרכב הביזיוני, הזלזול בקהל האוהדים הרב והתומך שהגיע מלונדון, ההפסד הקל מדי והצפוי כל כך ובמיוחד התגובה המאוד נוחה, שלא לומר כמעט מאושרת, של ונגר להפסד (זה לא התחיל השנה עם הגביע, הרי גם בשנה שעברה הוא השאיר את ארשבין על הספסל בחצי הגמר כדי לשמור עליו למשחק כמעט חסר חשיבות שבו הבקיע רביעייה, כי המקום בליגת האלופות עדיין לא היה מובטח; וגם נגד מנצ'סטר יונייטד לפני שנתיים הוא העלה הרכב נוראי שגם חטף בראש). אפילו אם הוא לא יגיד את זה לעולם ואפילו אם הוא לא מאמין בזה, המסר שונגר משדר כלפי חוץ ובמיוחד כלפי השחקנים שלו הוא שיש משחקים חשובים ויש משחקים חשובים פחות. לכן גם השחקנים הצעירים שהוא מטפח יכולים לעלות למשחק נגד וויגן ובלקבורן (וגרוע מכך- הדרבי), במחשבה ששם אפשר להילחם פחות מאשר נגד ברצלונה, למשל. הרי הם משחקים בארסנל, זה אמור להספיק כביכול. המסר שונגר אומר מפורשות, הוא שיש שני תארים בכדורגל האנגלי מבחינתו- זכייה באליפות והעפלה לליגת האלופות. את הגביעים אפשר לזרוק לפח. מי שאומר שמקום שלישי הוא שווה ערך לתואר, מה עוד אפשר להסיק מכך? כל זה משתלב היטב עם תרבות הפינוקים והעטיפה בצמר גפן ל"ילדים" (או יותר נכון, פיטר-פנים...). הרי מה השחקנים האלה יודעים? שגם כשהם מפסידים, ונגר יבוא ויצייר את התמונה לגבם בצבעים ורודים, ככה שהם חלילה לא יהיו אשמים בכלום. הוא עדיין יציג אותם כדבר הגדול הבא, הרי כבר חמש שנים הם הדבר הגדול הבא. חמור מכך, הם כמעט ולא ישלמו את המחיר. הם לא יאבדו את המקום שלהם בהרכב, הם לא יזכו לתחרות אמיתית ומשמעותית על המקום שלהם בקבוצה מכיוון שונגר לא יקנה אף אחד ש"יהרוג" אותם (וארסן ונגר אמר את זה יותר מפעם אחת, שהוא לא קונה קשר אחורי כדי לא להרוג את דנילסון, סונג ודיאבי), בוודאי שהם לא ייזרקו מהקבוצה אחרי שכשלו. מה כן יהיה? כמובן, Pay rise! הם יקבלו חוזים חדשים ומשופרים אחרי שלא הוכיחו שהם בכלל ראויים לחולצה שהם לובשים. פביאנסקי, וולקוט, דיאבי, ולה, דנילסון ועוד שחקנים בינוניים כולם זכו לשדרוג שכרם ולחוזים ארוכי טווח. והרי לשם הולך עיקר הכסף, לא לרכש. זה לא הפייר פליי, זה הרבה יותר עמוק. כשאתה מציג את הבינוניים כאלופים, מקדש את המקום השלישי כתואר ומתאר את המצב במועדון שלא זכה בשום דבר במשך חמש שנים כ"טוב ביותר אי פעם", פלא שנראה שהניצחון הוא לא ערך חשוב כמו בעבר?
ArsenalFan אני שמח שכתבת את הדברים הללו כי כשאני ואחרים דיברנו על כך בתחילת והמשך העונה,על סגל השחקנים של ארסנל,על ונגר והבחירות שלו, אז חלק מאוהדי ארסנל כאן בפורום ראו בזה סוג של זלזול מכוון מצידנו או הגזמה פראית לשלילה. טוב לראות אוהד ארסנל נוסף(להוציא את רודס שיאמר לזכותו כתב ואמר זאת לאורך תקופה ארוכה גם כן) שרואה את הדברים מהנקודה הכי מציאותית ונקייה שיש.
מה לעשות, מוכרחים להיות מציאותיים. בסה"כ אני עדיין חושב שונגר עושה הרבה דברים טובים לארסנל, לא רק בעבר אלא גם היום, ואי אפשר להמעיט בערך של ונגר כנכס הכי גדול שיש לנו במועדון. אני גם לא חושב שהוא צריך לעזוב כ"כ מהר (זה לא שבתור מחכים לנו מיטב מנג'רי תבל שממתינים להחליף אותו, ועוד בלי תקציבי רכש ראויים למעמדה של ארסנל). אבל באותה מידה, אי אפשר שלא להכיר בכך שמשהו בשנים האחרונות השתבש בתפיסה של האיש ומה שקורה עם ה-FA Cup זו ממש יריקה בפרצוף. אני גם מסוגל לסבול כשלונות, אני אוהד את הקבוצה הזו לפני שונגר הגיע וזה לא שארסנל תמיד האכילה אותנו בדובדבנים, אבל יש דברים שקשה להבליג עליהם והמנטליות שתיארתי קודם שהשתלטה על המועדון מאוד מפריעה לי. כשהקבוצה לא הצליחה בשנתיים הקודמות, חשבתי שאלה בסה"כ טעויות שהוא יכול לתקן, שאנחנו רחוקים רק שני שחקנים מלהיות קבוצה באמת גדולה. גם חשבתי עד לפני חודש וחצי בערך שהעונה הזו כוללת בתוכה הרבה סימנים חיוביים, בעיקר ברמה המנטלית, אבל הרושם הזה נמחק לחלוטין כשכל הבעיות צפו מחדש. משם כבר לא היה מנוס אלא לחבר את כל הנקודות הבעייתיות בקווים. עכשיו אני כבר הרבה יותר סקפטי שהדברים הבעייתיים יתוקנו, אני לפחות לא מגיע עם ציפיות. יש נקודות שונגר צריך לשנות בחשיבה שלו, אני הייתי קורא לזה "חזרה לשורשים" (המוחות המבריקים של הקופירייטרים החדשים בארסנל היו ממציאים לזה שם כמו Arsenalisation, אבל הם כבר מצאו שם כזה לכמה פלקטים). אני לא משוכנע שונגר מסוגל לכך בגילו, במעמדו, מבחינת האגו שלו. לא המילים ולא המעשים האחרונים שלו, כולל ההחתמה של צ'מאח, מעידים שאפשר לצפות לשינוי אמיתי. זה קצת מדכא, אבל מה לעשות.
ברוך שובך עדי (זה יאיר). http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/multi.Xxx לא הכרתי את הכינוי והייתה לי תחושה שזה אתה לפי סגנון הכתיבה.. מסכים עם כל מילה. אני רק טענתי שהזכייה ב- Fair Play ממחישה חלק מהבעיות של הקבוצה הזו. לגבי ססק. קרוב לודאי שברצלונה יגישו הצעה עבורו בקיץ. הנה דברים שאמר סגן נשיא ברצלונה: וססק צוטט כמי שאומר: כמו בעונות קודמות, אני ממש לא משוכנע שססק ישאר. מצד שני - אני לא לגמרי מאמין לכל הידיעות הללו. בכל מקרה, אם ססק יימכר, זה רק ימחיש את גודל הכשלון של ונגר. בגזרת השוערים. אנחנו עדיין מקושרים לכל שוער ביבשת. Goal.com משוכנעים שהמטרה של ונגר היא להחתים את לוריס, ואם זה לא ייצלח - אז את פיאטוב האוקריאני. ישנה שמועה שליברפול דחתה את הצעתנו על סך 14 מיליון פאונד עבור ריינה, ולכן ונגר ינסה עתה להחתים את בופון. למרות שחם בגזרת השוערים, אני לא אופתע אם בעונה הבאה פביאנסקי יהיה השוער הראשון שלנו.
בקשר לFA cup- גם אותי הרגיז שזה היחס למפעל המפואר הזה מצד המועדון, אבל אם תשימו לב מה וונגר אמר, זה הוא אמר שהתואר מס' 1 בחשיבותו זה אליפות- למישהו יש ויכוח עם זה? לא נראה לי. שהתואר השני בחשיבותו זה ליגת האלופות- גם עם זה אין ויכוח, זהו תואר יוקרתי יותר מהגביע. יכול להיות בניגוד למה שעדי רשם (אגב ברוך שובך, נהדר שחזרת לכתוב כאן!) וונגר דווקא לא יהיר אלא ריאליסטי והוא מודע למגבלות של הסגל המצומצם שלו, שלא מאפשר לו לרוץ סימולטנית בכמה תחרויות ולכן הוא נאלץ לתעדף. הרי המועדון שלנו לא מספיק טוב לזכות באליפות גם כשכל המיקוד הוא בה ובליגת האלופות- אז איך זה היה נראה אם גם היו משקיעים אנרגיה בגביע? אני לא חושב שזה מגיע מתוך שחצנות או זלזול במפעל, אני חושב שזה מגיע מתוך הכרה שאין סגל עמוק מספיק בשביל לתת הכל בגביע וזה עצוב מאוד. לגביי גביע הליגה, זה כבר סיפור אחר, שקבוצות כמו טוטנהאם שלא מועמדות לתואר רציני יתמוגגו ממנו.
ה- AS הספרדי מפרסם שססק הבהיר היום לונגר שהוא רוצה לעזוב לברצלונה. אם זה נכון, אז די ברור שססק יימכר בסופו של דבר. אני לא יודע עד כמה הידיעה הזו אמינה, אבל בעבר ססק מיהר להכחיש כל מיני שמועות מייד לאחר שהן פורסמו, ובזמן האחרון הוא לא מכחיש כלום.
טוב, בעניין פברגאס, בשעה האחרונה יש המון דיווחים על כך שססק נמצא בלונדון לשיחות "קריטיות" עם ארסן ונגר, אחרי שברצלונה ככל הנראה הגישו הצעה רשמית לרכישתו. לפי גיים בלאג, עיתונאי די רציני בגזרה הספרדית (שגם משתתף בתוכנית של Sky על כדורגל ספרדי), פברגאס יאמר לונגר שהוא רוצה לעזוב את המועדון. עושה רושם שהפעם זה הרבה יותר רציני, כשהוא מדבר על Resolving my future הצלילים הם לא בדיוק של מי שבטוח שהוא מעוניין להישאר, לכל הפחות. הסיכוי שפברגאס יעזוב נראה עכשיו הרבה יותר גבוה. אי אפשר להגיד שזה מגיע כהפתעה גדולה. בברצלונה מאמינים שעסקה יכולה להיסגר סביב 30-35 מיליון ליש"ט ואם ארסנל תדרוש יותר יהיה יותר קשה להוציא את העסקה לפועל. יש גם דיבורים על זלטאן, על יאיא טורה כחלק מהעסקה, אבל זה נראה לי בולשיט. אם אכן ססק ידרוש לעזוב, אין לי ספק שהוא יקבל את מבוקשו, מיותר לכתוב עד כמה זה יהיה הרסני לקבוצה. אם הסכום ייסגר על הטווח הזה, אנחנו הפראיירים של המאה (אפילו על המנוול קיבלנו 25 מיליון). העמדה שלנו צריכה להיות כזו: הוא שחקן של ארסנל לארבע השנים הקרובות, מי שרוצה אותו- שיתכונן לשלם בשיא היוקר. אני לחלוטין לא מקבל את זה. קודם כל, אני לא מכיר בלכסיקון דבר כזה לא להשקיע אנרגיה. להיות ריאליסטי זה לומר שאם אנחנו לא מספיק טובים, אז בוא ננסה להשיג את מה שאנחנו כן יכולים. להיות ריאליסטי זה להסתכל על הסגל הזה ולהכיר שהוא לא ברמה להצליח בליגת האלופות. ואין מה לעשות, זו העובדה, אנחנו רואים את זה שנה אחר שנה. ונגר אולי חושב שזה הישג להגיע לחצי הגמר ולהיות מושפל וכנוע נגד מנצ'סטר יונייטד או לרבע הגמר ולהיות השטיח של ברצלונה, אבל שוב זו בדיוק הבעיה בהתייחסות לכישלונות כהצלחות, מה שמועדון שמתיימר להיות גדול לא יכול לסבול. להיות ריאליסטי אחרי חמש שנים בלי תואר זה להסתכל על העונה ולומר: הגביע האנגלי הוא סיכוי מצוין להחזיר את הקבוצה למסלול של תארים. עובדה שזה לא מספיק חשוב לונגר. וסליחה, גם גביע הליגה זו מטרה ראויה. כשאני התחלתי לאהוד את הקבוצה הזו, היא זכתה בגביע הליגה כחלק מדאבל גביעים היסטורי, אז שלא יספרו לי סיפורים על כמה שגביע הליגה לא חשוב ושרק קבוצות לא רציניות "מתמוגגות" ממנו. מה שונגר עשה זה לא "לתעדף", זה לזרוק לפח. לתעדף זה להחליף שניים-שלושה שחקנים כדי לשמור על הרגליים שלהם. אני זוכר אותנו עולים גם למשחקי רבע וחצי גמר עם חיסורים בהרכב הפותח, זה נכון גם לגבי קבוצות גדולות אחרות. לפעמים מצליחים, לפעמים לא אבל זה בגבולות ההיגיון. הגבולות האלה נפרצו בסטוק. מי שעולה עם הרכב כמו שעלה בבריטניה סטדיום, שכלל שלושה שחקני נוער שערכו הופעות בכורה בקבוצה ואת המחלקה הגריאטרית המחודשת לצד האסון הפולני, מבחינתי זה שווה ערך להפסד בכוונה. מי שהופך את הגביע האנגלי למכשיר אימונים או שפן ניסיונות כדי לתת "ניסיון" לשוערים חסרי יכולת, לא אכפת לו מהגביע. אני בספק אם אי פעם היה אכפת לונגר, פשוט אז הייתה לנו קבוצה ענקית והיום לא. זו התנהלות ותרבות מקולקלת שבסוף גם חזרה לרדוף אחרינו. הרי בכל השנים האחרונות שבהם עפנו מהגביע, עובדתית, בסופו של דבר הקבוצה התרסקה בכל החזיתות.
