הנה הדברים שפברגאס אמר היום במסיבת העיתונאים: מה שלא ברור לי הוא איך אף עיתונאי לא שאל אותו את השאלה המתבקשת - אתה רוצה לשחק בארסנל בעונה הבאה?! למישהו יש תובנות מעניינות לאור הוידיאו?
כי כולם יודעים שפבריגאס עובר לברצלונה. ברור גם מהדברים של פבריגאס שהוא לא נשאר, הוא כבר התחיל עם המחמאות לונגר וארסנל ועם הכנת הקרקע הצפויה לקראת העזיבה שלו.
זו גם התחושה שלי, עם כל הצער שבדבר. התרחיש היחיד שבו אני יכול לראות את ססק נשאר הוא אם ברצלונה לא יתקרבו אפילו לדרישה שלנו, למשל: לא יהיו מוכנים לשלם יותר מ- 30 מיליון פאונד. במצב דברים כזה יכול להיות שססק ישלים שההצעה של ברצלונה לא סבירה ויאלץ להישאר. לפי הדיילי ספאם אנו מעוניינים בבלמה של לוריין. אין לי מושג מי הבחור, והאמת אני לא בטוח שההורים שלו מכירים אותו. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
במצב כזה אני לא מעוניין שהוא ישאר ואני מעדיף שילך בחינם. להזכיר לך איך הנרי היה נראה בשנה האחרונה שלו אחרי קיץ קודם דומה עם ברצלונה? או איך אדבאיור היה נראה עונה שעברה אחרי קיץ מלא ספקולציות? זה לא רציני כל העסק הזה, לא צריך להשאיר שחקן בכוח. לצערי, ואם וייה שווה 40 אז ססק שווה לפחות 50, אם בארסה לא יהיו מוכנים לתת את ה40 בשום אופן נצטרך לשחרר אותו ב30, לא בשבילו אלא בעיקר בשביל שהקבוצה תוכל להתקדם הלאה ולא להיות תקועה עם שחקן שלא רוצה לשחק אצלה.
אין לנו מה להתקפל גיל, לפבריגאס יש חוזה ל-4 שנים ואם ברצלונה לא תציע את הסכום שאנחנו רוצים, אנחנו לא צריכים למכור אותו. לא ניתן להם לסחוט אותנו וצריך לעמוד איתנים מול כל הלחץ הפסיכולוגי המחליא שהם מפעילים.
כמה חבל שהדברים לא פועלים כמו שאתה היית רוצה. לחוזה אין ממש כוח אם השחקן כבר שוכנע שכדאי לו לעבור. ברצלונה תפעיל לחצים בעיקר על פברגאס, במידה והיא באמת רוצה אותו. לאחר שתשכנע אותו, אפשר לזרוק את החוזה לפח.
עקרונית אתה צודק, אבל אנחנו לא נמכור בכל מחיר. אם ברצלונה, למשל, יגישו הצעה על סך 20 מיליון פאונד וססק יפעיל לחצים שנמכור אותו, אז אנחנו נדחה אותה. ואם ססק יהיה ממורמר כתוצאה מכך, So be it. לדעתי, ססק בוגר מספיק כדי להבין שמדובר בהצעה לא סבירה ולא ידרוש שנמכור אותו בכל מחיר. הוא יבין שאם נקבל הצעה לא הוגנת כזו, האינטרסים שלנו יפגעו במידה רבה. שורה תחתונה, הצעה לא סבירה ביחס למחירים בשוק בשים לב לגילו של השחקן ולאיכויות שלו - תידחה, וזה לא משנה עד כמה השחקן נחוש לעזוב.
הרבה תלוי בונגר והאם הוא יצליח לעשות מעשה פרגוסון-רונאלדו כשהוא,פרגוסון הצליח לפני שנתיים לשכנע את רונאלדו להישאר לעונה אחת נוספת וכשהיה מכבש לחצים מצידה של ריאל מדריד. עונה לאחר מכן כבר קיבלנו סכום שאי אפשר היה לסרב לו.
כן, אבל מכבש הלחצים על ססק גדול יותר מאשר היה על רונאלדו בעיקר מכיוון שהוא לא מצליח להוביל את הקבוצה להישגים, להבדיל מהצוללן הפורטוגלי שזכה בכל תואר אפשרי, ולכן הוא כנראה תוהה האם יש סיכוי שזה יקרה בעתיד. מעבר לכך, יש לססק המון חברים טובים בנבחרת הספרדית (להבדיל מהצוללן), והם דוחקים בו כל הזמן לעזוב לברצלונה. יש לזה גם השפעה כזו או אחרת. גם היעד הרבה יותר מפתה לדעתי מאשר ריאל בעייני הצוללן - ברצלונה זה המועדון בו הוא גדל, העיר בו המשפחה שלו מתגוררת, החברים שלו משחקים שם, הקבוצה זכתה בכל תואר אפשרי בשנים האחרונות, וכנראה כרגע היא הקבוצה הטובה בעולם. ונגר נמצא בנקודת מוצא הרבה פחות טובה משל פרגוסון בכל הנוגע לניסיונות שכנוע.
טוב, זמן חפירה: מדהים, ממש בלתי נתפס. רק בימים האחרונים שמענו את זה מקרלוס ולה, עכשיו מניקלאס בנדטנר (איזה ילד דביל!) וכמובן מעל כולם עומד היהלום של הקבוצה, ססק. מרידה כבר ברח חזרה לספרד. מעניין מי הבא בתור שיפתח את הפה... מישהו צריך לומר "עד כאן". אין לנו טעם להחזיק בשחקנים האלה. אם מישהו עוד ניסה לשים איזה פוזיטיב ספין על התוצאות במגרש, עכשיו כבר אפשר לומר בוודאות שהמודל של ונגר קרס מרמת היסוד. הקריסה הזו כואבת ואנחנו נחוש אותה היטב בעונה הבאה. ונגר ניסה ללכד כשרונות מגיל צעיר וממדינות זרות שיתחברו ביחד כקבוצה לאורך זמן, שהם יקבלו את הערכים שהוא מנסה להנחיל בקבוצה, ולכן יהיו גם נאמנים לארסנל כי כאן הם גדלו והתחנכו וגם יחברו ביחד קבוצה איכותית. לשם כך, הוא פינק אותם, הגן עליהם מכל ביקורת שהיא, התחנף, דחף להם חוזים חדשים ויקרים (שמנעו כל אפשרות להביא שחקני רכש רציניים) והמשיך בפרויקט בקנאות. התוצאה לנגד עינינו. הקבוצה הזו לא מספיקה ליותר ממקומות 3-4, זו עובדה, כך שבפן האיכות אנחנו דרג ב'. מה שיותר חמור מזה, לילדים האלה לא אכפת בכלל מארסנל. ראו את זה היטב על המגרש העונה, בטח במשחקים האחרונים. ראינו היטב את ההופעה המחפירה שלהם בדרבי. הם מאמינים שאם הם באמת ישתפרו, הם יקבלו את הצ'אנס שלהם בקרוב בברצלונה. אם הם לא יהיו מספיק טובים, לא נורא- יש את משענת הביטחון שנקראת ארסנל. וככה אנחנו נתקעים עם סונג, דנילסון ודיאבי, אבל מי שמראה סימנים של יכולת טובה (כמו בנדטנר, למשל, שהבקיע העונה שערים חשובים ואי אפשר לקחת את זה ממנו), כבר מפנטז על ברצלונה וריאל. האמנתי לונגר, כמו רוב האוהדים. חשבתי שזה נכון לפתח שחקנים מגיל צעיר ושיתחנכו בארסנל, אני עדיין חושב שהאקדמיה שלנו היא מקור לגאווה עצומה ואני בטוח שעוד נראה ממנה פירות, יותר מכל מועדון אנגלי אחר. אבל העניין הלאומי משנה כאן, ביג טיים. פעם חשבתי, "מה זה משנה אם הם הגיעו מנאנסי, מגוודלאחרה או מבולטון?" אין הרי הבדל בין לקחת ילד בן 15 מצ'רלטון או לקחת ילד בן 15 מברצלונה. האמת היא שזה מאוד משנה. כי עבור ילד מאנגליה, לשחק במועדון כמו ארסנל זו פסגה בפני עצמה. לגבי רוב השחקנים הזרים (ברור שיש יוצאים מהכלל), זה לא נכון. וכשאתה לא זוכה בתארים או אפילו לא מראה התקדמות, זו התוצאה. וראינו את זה גם במנצ'סטר יונייטד- כשאתה כבר מצליח לזכות בכל התארים, גם אז הם הולכים (רונאלדו), כי כבר אין להם שום קשר למקום. ווין רוני לא יילך גם אם יונייטד יזכו בעוד שלושה טרבלים. למרות שאני אנגלופיל כבד ואוהד אנגליה בלב ובנפש, לא עניין אותי בשיט כמה שחקנים מארסנל משחקים בנבחרת ובאותו אופן לא חשבתי בשנים האחרונות ששחקנים אנגלים זה בהכרח מה שנחוץ לנו. נכוונו מספיק מפנאנט או בנטלי כפויי הטובה, שלא לדבר על קשלי, וראינו גילויי נאמנות ולחימה משחקנים זרים בשנים של ונגר שנתנו הכל למועדון. גם ראינו היטב מי זה ת'יאו וולקוט ועד כמה זה לא משנה אם יש לך את הדרכון של הוד מלכותה, הוא עדיין ילד רכרוכי. ופשוט האמנתי בונגר. אחרי העונה האחרונה, ובמיוחד לאור ססק-גייט, אני מאמין רק בדבר אחד: אנחנו צריכים שחקנים שמבחינתם מועדון כמו ארסנל הוא פסגת הקריירה. היו לנו פעם שחקנים כאלה, גם זרים (יכול להיות שעבור תומאס ורמאלן, זה יכול להיות המצב, אבל עוד מוקדם לדעת). אבל למען האמת, דניס ברגקאמפ שכזה הוא אחד ממיליון, מישהו שהחיבור כ"כ מושלם שהוא נוצר משמיים. יותר סביר להניח ששחקן אנגלי (או בריטי) יגיע בגישה הזו. בדר"כ, שחקנים בריטיים גם לא מחזיקים במנטליות רכרוכית והם מתאימים לפרמייר ליג שלמרות כל הגלובליזציה, עדיין יש לה אופי משלה. אפילו אצל הצעירים שלנו כמו ווילשיר וראמזי רואים את ההבדל כבר בגילאים מאוד צעירים. המודל של ונגר עבד בחמש השנים האחרונות רק מנקודת מבט אחת: כלכלית. מצד אחד זה כמובן נהדר, אנחנו רוצים מועדון בריא לטווח הארוך. מצד שני זה היה המכשול שלנו כי לא היה תמריץ להנהלה לשנות את הדרך. אבל גם זה ישתנה, כי לאורך זמן אתה לא יכול להחזיק בצמרת מועדון עם הכנסות ברמה עולמית ללא תארים. קהל ה"אוהדים" העשיר שלך ינטוש ולא יקנה את מנויי הקלאב לבל השערורייתיים (הוכחה לכך שיש צדדים טובים בכל דבר!). הכוח השיווקי שלך יפחת ובסיס האוהדים הבינ"ל יפחת. גם כשמסתכלים על זה מנקודת מבט כלכלית, זה הזמן לשנות את הדרך. פיזמן, קרואנקי, גזידיס ובמיוחד ונגר מסוגלים לשנות את התפיסה, את התרבות שנוצרה במועדון? בחיי, אין לי מושג. אבל זה המבחן שמתחיל עכשיו. מבחינתי, יש להם עונה שלמה להראות שהבסיס השתנה (ואני טיפוס ריאלי, אני לא בונה על תארים אחרי כל המכות האלה). אם לא, הביתה.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx הודעת השנה עדי... לגמרי spot on. לגמרי. אני עדיין לא יכול להשלים עם זה שבשביל הרבה מהשחקנים שלנו לשחק בארסנל זו לא פיסגת שאיפותיהם. זה לא נתפס אצלי שיש קבוצות יותר גדולות מארסנל בשבילם. זה באמת שובר את ליבי.
עדי, יש הרבה מן האמת במה שאתה אומר, אבל לדעתי הבעיה לא נעוצה במודל עצמו - ללכד ולטפח שחקנים צעירים מכל רחבי העולם, לטעת בהם את סגנון המשחק הייחודי שלנו ולזרוק את המוכשרים מביניהם לסגל הקבוצה הבוגרת. זה מודל חכם ונכון. הבעיה היא יותר פשוטה, והיא שונגר לא הביא קבלות בשנים האחרונות. אם היינו עכשיו אחרי שני דאבלים, למשל, אז היינו שומעים מעט קולות של "אני רוצה לשחק בברצלונה או ריאל" ומעט שחקנים היו עוזבים, אם בכלל. אני כותב מעט, כיוון שבסופו של דבר, בין אם תרצו או לא, אין לנו את המסורת שיש לריאל מדריד וברצלונה, ולכן תמיד ימצאו אלו שחולמים לשחק שם, בודאי שחקנים שגדלו שם כדוגמת ססק. מעבר לכך, אם היינו עכשיו אחרי שני דאבלים, עזיבה של ססק הרי הייתה מתקבלת בקלות יחסית, אבל כשאנחנו לא זוכים בכלום ועונה אחר עונה שחקנים חשובים במערך עוזבים, אז ישנה תחושת התפוררות ורייקנות. השורה התחתונה שלי היא שהכשלון של ונגר הוא לא בעצם המודל, אלא בעובדה שהוא בנה קבוצה לא מספיק מאוזנת, לא מספיק טובה (בעיקר שוער ומרכז הגנה לא מספיק טובים לדעתי), ולכן הוא לא הביא קבלות בשנים האחרונות. בלי קשר לדברים שלעיל, אתה כמובן צודק לגבי העניין הלאומי - אנו בפירוש צריכים יותר שחקנים שארסנל עבורם היא פסגת הקריירה עבורם, ולרוב מדובר בשחקנים מהאי הבריטי כפי שציינת. לגבי פרשת ססק - המסקנה המתבקשת היא כנראה שלא חכם לבנות קבוצה סביב ילד מקטלוניה...
לגבי המחיר שתקבלו על פברגאס, אתם מקצינים את זה. הרצון של השחקן לעזוב משפיע על המחיר אבל זה לא אומר שאם פברגאס מאוד רוצה לעזוב ובארסה מציעה 10מ' הוא יימכר כי אחרת 'הוא יהיה ממורמר'. פברגאס לדעתי שווה לא פחות מ40 מליון יורו, ובהתחשב ברצון העז שלו לעזוב (ולהתקדם לדעתו) לארסנל לא כדאי לדרוש יותר מזה. אני מעריך שהוא יימכר בסופו של דבר ב40 מליון יורו פחות או יותר.
בקשר לאם ארסנל הוא מועדון טופ לגמרי או שיש מקום להתקדם אליו משם - זה תלוי מעט מאוד באיזה שחקנים תביאו והרבה יותר בכמות התארים שתקחו. ברגע שאתם לוקחים אליפות אתם מועדון טופ. כשאתם לא לוקחים תואר חמש שנים ברציפות הגיוני ששחקנים ירצו לעזוב למועדון שלקח 8 (אם אני לא טועה) תארים בזוג העונות האחרונת.
40 מיליון יורו זה כסף קטן מדי ואסור לנו למכור בזול ובטח שלא מהר. בשורה התחתונה, ססק עזב אותנו והוא לא ישחק יותר בארסנל. עכשיו רק צריך לסגור מחיר ואין שום סיבה שדווקא אנחנו ניכנע מבלי שנקבל על כך פיצוי שהוא לא הוגן, אלא רק בשיא היוקר. ברצלונה עם חובה בשווי 489 מיליון יורו (ותודה לאוריאל דסקל), צריכה לשלם את המחיר המלא, אז שיעשו טובה לאנושות וישימו את הכסף על השולחן. ואם לא, אדון ססק פברגאס יצטרך ללמוד לחיות עם ההחלטות שלו כמו אדם בוגר. הוא חתם על חוזה עד 2014 ולא יכול להיות שבמקום שבו הוא זכה ליותר אהבה מאשר אצלו בבית (דברים שאמר בקולו רק אתמול) יהיה לו כל כך רע, נכון? אם אנחנו נכנעים עכשיו לשיטות המלוכלכות של ברצלונה (וזה בדיוק מה שזה. הם עירערו את השחקן וממשיכים לעשות את זה יום יום) ונותנים לו ללכת בקלות, אנחנו לא נצא מהמעגל הזה לעולם. זה אולי נשמע נורא פומפוזי, אבל אני באמת חושב שבסיטואציה הזו התדמית של המועדון עומדת על כף המאזניים. יאיר, רשמתי בפירוש: כאשר אתה לא זוכה בתארים או אפילו לא מראה התקדמות, זו התוצאה. אין לי ספק שאם היינו רואים הצלחות על המגרש, הדברים היו נראים אחרת ובעיקר מעניקים תחושה אחרת והרבה פחות מדכדכת. אבל אני כבר לא מאמין שאלה רק טעויות נקודתיות. כשאתה מעניק חוזים חדשים ומפנקים לשחקנים כאלה מבלי שהוכיחו את עצמם And this is the thanks you get, צריך לחשוב על הכל מחדש וביסודיות.
