http://img8.imageshack.us/img8/6348/200pxflagofuruguaysvg.Xxx http://img714.imageshack.us/img714/9269/100pxuruguayfootballass.Xxx אורוגוואי בפורטרייט: משחק בינלאומי ראשון: אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה (מונטבידאו, אורוגוואי, 16 במאי 1901) הניצחון הכי גדול: בוליביה 0 - 9 אורוגוואי (לימה, פרו, 9 בנובמבר 1927) ההפסד הכי גדול: אורוגוואי 0 - 6 ארגנטינה (מונטבידאו, אורוגוואי, 20 ביולי 1902) הכי הרבה הופעות כשחקן: רודולפו "הפנתר" רודריגס (79) מלך השערים: הקטור סקארונה (31) אורוגוואי במונדיאלים קודמים: האורוגוואז'וס לא אוהבים לשחק משחקים, שהם באים לשחק הם באים לנצח - 10 הופעות יש לסלסטה במונדיאל, 2 זכיות, פעמיים חצי גמר ורק 3 פעמים מתוך העשר הודחה בשלב הראשון, נתון מדהים למדינה הקטנטנה הזאת. המיתוס האורוגוואי החל כבר מהמונדיאל הראשון שנערך בבית, אליו הגיעו הצ'ארואס כפעמיים מחזיקי מדליות זהב אולימפיות. את הגביע לקחה הסלסטה בצורה משכנעת תוך כדי השפלת הארגנטינאים השחצנים 4-2 בגמר לעיני הקהל המקומי בסנטנאריו. היריבות עם ארגנטינה החלה כבר כ-30 שנה לפני, בסדרת המשחקים הבלתי נגמרת בין השתיים. כתוצאה מסדרה זו הקלאסיקו של ריו לה פלאטה, מעבר להיותו המשחק הבין לאומי הראשון ששוחק מחוץ לאי הבריטי, הוא המפגש הבין לאומי ששוחק הכי הרבה פעמים בהיסטוריה. http://img685.imageshack.us/img685/3811/1930uruguay.Xxx החברים של סינטרה? לא, אורוגוואי 1930 מתחילה את המיתוס האורוגוואי אורוגוואי לא נסעה למונדיאלים הבאים שנערכו באירופה, מסיבות לא מקצועיות כמובן. כשמלחמת העולם ה-2, שזעזעה את אירופה בעיקר, מונעת את קיומם של 2 טורנירים נוספים ואורוגוואי חוזרת להשתתף בגביע העולם רק ב-1950. הנבחרת האורוגוואית כבר איבדה מעט מההילה בשנים אלו והם חצו את הגבול הצפוני ללא הציפיות של שנות ה-30. המונדיאל נערך בשיטה שונה קצת וללא נוקאאוט, למשחק האחרון הגיע אורוגוואי לשחק מול המוליכה ברזיל, כשרק ניצחון יביא להם את התואר. מה שקרה לאחר מכן ייזכר עד היום כ"מאראקאנאסו", האורוגוואים שיחקו מול הנבחרת הטובה בעולם דאז, במגרשה הביתי המפוצץ בכ-180 אלף צופים (!!!) כשהם חייבים ניצחון - אך לא סתם זה היום בו כונן המיתוס של הגארה צ'ארואה, רוח הלחימה האורוגוואית. ברזיל עלתה ליתרון בפתיחת המחצית השנייה ובעידוד הקהל העצום נראה היה שהסיפור גמור במקרה הטוב, בדרך לתבוסה במקרה הרע. האורוגוואים לא ויתרו והפתיעו עם צמד שערים בתשובה, בדרך לזכייה מדהימה בגביע. בסיום המשחק, כך מספרים, הקהל הברזילאי העצום היה בשוק ולא הוציא מילה, עד כדי כך שהצלילים היחידים שנשמעו במרקאנה באותו יום היו של השחקנים האורוגוואים החוגגים. לטקס הענקת הגביע מרבית האוהדים כבר לא נשארו... http://img69.imageshack.us/img69/2636/selecc1.Xxx מבוקשים בברזיל באשמת המאראקאנסו, אורוגוואי 1950 ב-1954 הפליגה אורוגוואי למונדיאל הראשון שלה מעבר לים, עם ציפיות גבוהות כמחזיקת הגביע. לאורוגוואי היה טורניר מצוין והיא הדיחה את אנגליה, אך בשלב רבע הגמר נתקלה בנבחרת הגדולה של הונגריה - שוב פעם אורוגוואי חיזקה את מיתוס הגארה צ'ארואה שחזרה מפיגור 2-0 וכפתה הארכה, שם כבר לא יכלה לנבחרת האירופאית. ב-1962 אורוגוואי הודחה בבית המוות כבר בשלב המוקדם, באנגליה 66 האורוגוואים העפילו כבלתי מנוצחים מהבתים אך הודחו על ידי מערב גרמניה שתמשיך עד הגמר. מונדיאל 70 הצ'ארואס גברו על ישראל במשחק הראשון והמשיכו לחצי הגמר אחרי ניצחון דרמטי בהארכה על בריה"מ החזקה. בחצי הגמר אורוגוואי נתנה כהרגלה פייט לנבחרת ברזיל שתמשיך לזכייה בתואר, אך הפעם הברזילאים יצאו שרגלם על העליונה.ב-74 אורוגוואי תסיים אחרונה בבית בשלב הראשון, בטורניר שיסמן את הסוף של הסלסטה בטופ של הכדורגל העולמי(?), להוציא שתי הבלחות במקסיקו ואיטליה. 1986 במקסיקו לא הייתה חוויה טובה לאורוגוואים, אמנם הם הודחו בשמינית לאלופה שבדרך, אך הם הצליחו להעפיל מהבתים, לאחר תבוסה משפילה לדנמרק ראוי לציין, אך ורק בזכות הפרש שערים (שלילי) עדיף על הונגריה. למונדיאל 1990 באיטליה הגיעו הצ'ארואס עם טאבארס כמאמן, פרנצ'סקולי ככוכב ורובן פאס כמס' 10 האגדי, כמו גם תקוות רבות לאחר טורניר מוקדמות מצוין בו סיימו ראשונים. הפתיחה הייתה צולעת ואורוגוואי הצליחה להעפיל לשמינית רק בזכות שער בדקה ה-90 של פונסקה. אך בשמינית לא יכלו האורוגוואים למארחת איטליה שהייתה פשוט גדולה עליהם באותו משחק. לאחר הפסקה ארוכה חזרו הסלסטה במונדיאל 2002, אורוגוואי לא הרשימה בצמד משחקי הפתיחה, אך הגיע למשחק האחרון עם סיכוי טוב מול סנגל אותה הייתה צריכה הסלסטה רק לנצח. פתיחה נוראית של הצ'ארואה אפשרה לאפריקאים להוליך 3-0 כבר במחצית הראשונה, האורוגוואים לא ויתרו וחזרו עד 3-3 כמו שהמיתוס של הגארה צ'ארואה מחייב, אך לא יותר. ב-2006 אורוגוואי נכשלה להעפיל לאחר שהודחה על ידי אוסטרליה, דווקא, בפלייאוף הבין יבשתי. הישגים נוספים: מדינה של 3 מיליון תושבים ואתם רוצים עוד?! נו טוב, 14 זכיות בקופה אמריקה (ראשונה יחד עם ארגנטינה), פעמיים זהב אולימפי ו-1 זהב במשחקים הפאנאמריקאנוס. חוץ מזה יש להם אחלה בשר. איך העפילה: עם מעט יכולת והרבה נחישות. לאחר שנכנעו לארגנטינה במשחק המכריע במונטבידאו, מרגליו של בולאטי, סיימו האורוגוואז'וס במקום החמישי בבית המוקדם, מקום שהוביל למפגש בית-חוץ מול קוסטה ריקה על הכרטיס האחרון למונדיאל מהעולם החדש. במפגש הראשון, על הסינטטי בקוסטה ריקה, הצליחו הסלסטה לחזור הביתה עם הניצחון הדחוק (1-0) משער של הקפטן לוגאנו, זאת לאחר משחק חם מאוד. בבית, במשחק לא פחות חם, הסלסטה עלו ליתרון משער של אבראו הבלתי נגמר, אך נאלצו לסבול עד לסיום לאחר שהאורחת השוותה מס' דקות אחרי. בסיום 2-1 במצטבר וכולם, באורוגוואי, מאושרים VAMOS CELESTE!!! לוח המשחקים: 11 ביוני, 21:30 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c3/Flag_of_France.Xxx/22px-Flag_of_France.Xxx.Xxx צרפת - קייפטאון 16ביוני, 21:30 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/af/Flag_of_South_Africa.Xxx/22px-Flag_of_South_Africa.Xxx.Xxx דרום אפריקה - פרטוריה 22 ביוני, 17:00 http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fc/Flag_of_Mexico.Xxx/22px-Flag_of_Mexico.Xxx.Xxx מקסיקו - ראסטנברג *שעות המשחקים לפי שעון ישראל סגל השחקנים: הרבה ביקורת הופנתה במהלך המוקדמות כלפי המאמן, טאבארס, שהעמיד הרכבים אפורים למדי ששיחקו כדורגל בהתאם. אמנם הייתה תקווה קטנה לקראת המונדיאל שטאבארס יחרוג ממנהגו, אך בסופו של דבר הסגל למונדיאל לא כולל הפתעות רבות ויש מעט נעדרים שהאורוגוואים קיוו לראות בסגל ולא יהיו. סבוז'ה רודריגס המצוין מפורטו יעדר מהסגל מכיוון שהוא סוחב השעיה של 2 משחקים (לאחר שהכה את היינצה במונטבידאו). למרות הכושר הבינוני שלו העונה, זוהי החלטה תמוהה של המאמן שהכריז כי "המונדיאל האמיתי מתחיל משמינית הגמר", בעיקר שאין עוד הרבה שחקנים עם התכונות שלו בסגל. אורוגוואי מציגה הגנה חזקה ומאוד פיזית, אך קצת כבדה, עם שורה של בלמים טובים כמו הקפטן לוגאנו, גודין, ויקטורינו וסקוטי. הקישור נעדר כמעט לחלוטין שחקנים עם "ברק", כשלהוציא את הילד לודאירו אפשר לציין אולי רק את נאצ'ו גונסאלס שהוא סימן שאלה, חורחה מרטינס המאכזב בנבחרת, או "חאפו" רודריגס שנמצא בכושר נוראי (עריכה: השניים האחרונים הודחו מהסגל הסופי). אך מנגד הקישור כן מבורך בהרבה רוח לחימה וכושר גופני כמיטב המסורת האורוגוואית, דיאגו פרס, אגורן וגארגאנו לדוגמא. בחלק הקדמי יש לאורוגוואי הרבה כישרון ושחקנים מבטיחים כסוארס, קאבאני ופרנאנדס, כמו גם ניסיון רב מצידם של פורלאן ואבראו הקשיש, אך השאלה עד כמה ההתקפה תבוא לידי ביטוי אם המשחק ההתקפי של הקבוצה לא יהיה שוטף? שוערים: פרנאנדו מוסלרה (לאציו, איטליה), חואן "החומה" קאסטיז'ו (דפורטיבו קאלי, קולומביה), מרטין סילבה (דפנסור ספורטינג, אורוגוואי). הגנה: דיאגו "טוטה" לוגאנו (פנרבחצ'ה, טורקיה), דיאגו "הרזה" גודין (ויאריאל, ספרד), אנדרס "דב הקוטב" סקוטי (קולו קולו, צ'ילה), חורחה "הנאה" פוסילה (פורטו, פורטוגל), אלבארו "פאליטו" פריירה (פורטו, פורטוגל), מרטין "הקירח" קאסרס (יובנטוס, איטליה), מאוריסיו "הבוס" ויקטורינו (אוניברסיטאריו דה צ'ילה, צ'ילה), מקסימיליאנו "הקוף" פריירה (בנפיקה, פורטוגל). קישור: וואלטר "הנקודה" גארגאנו (נאפולי, איטליה), אחידיו "הידית" ריוס (פניארול, אורוגוואי), סבאסטיאן "סבא" אגורן (AIK, שבדיה), דיאגו "הרוסי" פרס (מונאקו, צרפת), אלבארו "הציפור" פרנאנדס (אוניברסידאד דה צ'ילה, צ'ילה), ניקולאס "ניקו" לודאירו (אייאקס, הולנד), איגנאסיו "נאצ'ו" גונסאלס (ולנסיה, ספרד). התקפה: דיאגו "קאצ'אבאצ'ה" פורלאן (אתלטיקו מדריד, ספרד), לואיס סוארס (אייאקס, הולנד), סבאסטיאן "הניירון" פרנאנדס (באנפילד, ארגנטינה), סבאסטיאן "המשוגע" אבראו (בוטאפגו, ברזיל), אדינסון "המאטאדור" קאבאני (פאלרמו, איטליה). האיש על הקווים: אוסקאר וואשינגטון "אל מאסטרו" טאבארס סילבה http://img532.imageshack.us/img532/4826/oscartabarez1.Xxx גיל: 63 רזומה כמאמן: בלה ויסטה (80-3), אורוגוואי עד 20 (83), דנוביו (84), מונטבידאו וואנדרס (85-6), פניארול (87), אורוגוואי עד 20 (87), דפורטיבו קאלי (88), אורוגוואי (88-90), בוקה (91-3), פניארול (93-4), קליארי (94-5), מילאן (96), אוביידו (97-8), קליארי (98-9), ולס סארספילד (01), בוקה (02), אורוגוואי (2006 - ?) המאמן הוותיק, אשר מכונה אל מאסטרו, המורה, עבר קריירה עשירה בחמש מדינות שונות כולל כמה קדנציות באימון נבחרות. בקדנציה הקודמת שלו בנבחרת הוביל טאבארס את אורוגוואי למונדיאל תוך כדי סיום המוקדמות במקום הראשון, אך בטורניר עצמו אכזב והסלסטה הודחו בשמינית. לאחר שנים שלא אימן שב טאבארס לקחת את אימון הנבחרת על עצמו, זאת לאחר כישלון הסלסטה להעפיל למונדיאל האחרון. ההתחלה הייתה טובה כשאורוגוואי מודחת בחצי גמר הקופה מול ברזיל רק בפנדלים, לאחר תלונות רבות לשופט במהלך המשחק והבעיטות עצמן. באותו טורניר הסלסטה הראו שהם לא יכולים להתמודד עם כל יריב גם שעל הנייר הם בנחיתות. הביקורות על טאבארס התגברו במהלך המוקדמות, מעבר לתוצאות הלא יציבות שאפשרו בסופו של דבר לסלסטה להשתחל ברגע האחרון לדרא"פ דרך הפלייאוף, התלונות היו בעיקר על סגנון המשחק. אל מאסטרו פתח את המוקדמות עם מערכים התקפיים אך לאט-לאט החל לשנות גישה ולהעמיד מערכים הגנתיים יותר, שכך גם אופי השחקנים שזומנו לסגל והוצבו במגרש הופך להיות יותר ויותר אפור והגנתי. טאבארס המשיך בדרכו וזימן סגל אפור יחסית למונדיאל, שאין שום סיבה להניח שהמערך ההגנתי ישונה. לאוהדים זה כמובן לא יפריע במידה וסגנון המשחק הזה יביא גם תוצאות. שחקני מפתח: לואיס אלברטו סוארס דיאס http://img714.imageshack.us/img714/7137/luissuarezu.Xxx גיל: 23 קבוצה: אייאקס (הולנד) החלוץ המבריק של סגנית אלופת הולנד מגיע למונדיאל אחרי עונת שיא מבחינה אישית, הבחור פשוט לא הפסיק לכבוש ונמצא בצמרת דירוג הכובשים באירופה ואולי אף בעולם עם יחס של כגול למשחק. מי שכבר כנער הוביל את נאסיונאל לאליפות אורוגוואי, תוך הפגנת יכולת מדהימה, עבר לחרוניגן ההולנדית שם המשיך בהצטיינות ללא צורך בתהליך התאקלמות משמעותי. היכולת הזאת שכנעה את אייאקס לבנות את התקפתה על הילד המוכשר, שהגיע לקבוצה היישר מהמונדיאליטו שם הפגין יכולת אישית גבוהה. באייאקס סוארס קנה את לב האוהדים בזכות הסלאלומים, ההברקות, הבישולים וכיבושיו הרבים, כשהיריבות מסמנות אותו כמטרה העיקרית שלהן בניסיון לעצור את אייאקס, גם בעזרת פרובוקציות מלוכלכות שהילד עדיין לא למד להתעלם מהן. אוהדי הקבוצה מאמסטרדם יודעים שלא יצליחו להחזיקו עוד זמן רב במועדון, אך אולי יתנחמו בהופעה טובה שלו במונדיאל, כזו שתגדיל את התמורה שיקבלו עבור כרטיסו. בנבחרת האורוגוואית סוארס הוא אמנם שחקן הרכב כבר זמן מה, 10 שערים ב-29 הופעות (5 מהשערים במוקדמות) בגילו הצעיר, אך יש לו עוד הרבה מה להוכיח, שכן באורוגוואי בונים עליו שייתן יותר ממה שנתן עד כה. סוארס כבר בנה לעצמו שם בעולם הכדורגל, למרות שהוא משחק בליגה בעלת פחות חשיפה ובנבחרת שלא מהדרג הראשון, אך בשביל להוכיח שהוא יותר מכישרון גדול בעל נטייה להתחזויות והתנהגות מפוקפקת לעתים, הוא יצטרך להציג את אותה יכולת גם במדי הסלסטה. בהתחשב באי יציבות של פורלאן, ובכלל הירידה בכושרו של הבלונדי, הסלסטה חייבים את סוארס בשיאו ובבגרותו כמנהיג הבא של הנבחרת אולי. דיאגו מרטין פורלאן קוראסו http://img338.imageshack.us/img338/3212/diegoforlan.Xxx גיל: 31 קבוצה: אתלטיקו מדריד (ספרד) אחד מהסמלים של הנבחרת האורוגוואית בשנים האחרונות לטוב ולרע הוא דיאגו פורלאן, שנמצא בדרך לשבור את השיא של מספר ההופעות ואולי אף השערים בנבחרת אורוגוואי (61 ה', 23 ש'), למרות שזה עדיין לא קרוב והשעון הביולוגי מתקתק גם הוא. באופן מפתיע פורלאן אהוב למדי אצל האוהדים המקומיים, למרות שעזב את ארצו בגיל צעיר לטובת אינדפנדיינטה הארגנטינאית ולא הופיע בליגה הבכירה שלה. אולי זה קשור להיותו בנו של שחקן עבר אהוב, כמו גם נכדו של שחקן ומאמן עבר אהוב גם הוא. כמו יכולתו בנבחרת, כך גם הקריירה שלו סבלה מעליות וירידות שכללה דווקא תקופה יציבה וארוכה, אבל של יכולת פושרת, במדי מנצ'סטר יונייטד. פורלאן התגבר על התקופה באי הבריטי וחזר לכבוש בצרורות בליגה הספרדית במדי ויאריאל ואתלטיקו מדריד, שם סיים פעמיים כמלך השערים. העונה הוא גם נעלם לפרקים ארוכים אך סיים עם מאזן סביר ושער גורלי שהביא לקולצ'ונרוס גביע אירופאי. במוקדמות המונדיאל פורלאן אמנם כבש 7 שערים, אך נעלם במשחקים המכריעים. על מנת להצליח במונדיאל תצטרך אורוגוואי שפורלאן יהיה אותו פורלאן מדהים, זה שיודע לכבוש בשתי הרגליים מכל הטווחים, זה שכל בעיטה שלו מוצאת את החיבור, בין אם ברגל ימין ובין אם בשמאל. אם סוארס צריך לתת את היכולת בשפיץ, אז פורלאן יהיה זה שיצטרך לתת את המנהיגות והניסיון. האם פורלאן יהיה שם לתת זאת? דיאגו אלפרדו לוגאנו מורנה http://img245.imageshack.us/img245/5859/340xqq.Xxx גיל: 29 קבוצה: פנרבחצ'ה (תורכיה) המנהיג של החלק האחורי בסלסטה, ובכלל מנהיג הקבוצה כלובש סרט הקפטן. לוגאנו הוא מסוג הבלמים האורוגוואים שאף אחד לא רוצה לפגוש, חזק מאוד פיזית, אגרסיבי ולעתים אף אלים, מלוכלך, חמום מח ושחקן שמאוד מאוד לא אוהב לראות את נבחרתו מפסידה. מעבר להיותו מנהיג ובלם מצוין, לוגאנו ניחן גם במשחק ראש משובח שמשמש ככלי נשק התקפי נוסף למאמנים שתחתם הוא משחק, בטורניר המוקדמות הבלם כבש 4 שערים, שאחד מהם במשחק הפלייאוף בקוסטה ריקה. השחקן שגדל בנאסיונאל האורוגוואית לקח חלק משמעותי בקבוצה הגדולה של סאו פאולו ב 2005-6, אז זכו הברזילאים בכל תואר אפשרי. משם המשיך לוגאנו לתורכיה, לפנרבחצ'ה, שם הוא משחק עד היום למרות שבכל פגרה עולות השמועות על מעבר לליגה אחרת. אמנם ההגנה האורוגוואית מורכבת מחבורה של מגדלים אגרסיביים סטייל לוגאנו, אבל זהו הקפטן שהוא הדמות שמאחורי רוח הלחימה האורוגוואית וזה שהקבוצה סומכת עליו שיהיה שם כמו סלע ברגעים הקשים. הסלסטה תלויים מאוד בבלם הפיזי הזה, שמגיע אחרי עונה טובה מהבחינה האישית למרות סיום מאכזב מהבחינה הקבוצתית. כשהמפתח להצלחת משחק ההגנה טמון הרבה בכך שיצטיין כהרגלו ולא יאבד את הראש, כמו שיותר מדי פעמים קורה לו. שימו לב ל...: אלבארו דניאל פריירה באראגאן http://img7.imageshack.us/img7/1109/24445940.Xxx גיל: 24 תפקיד: מגן\קשר שמאל קבוצה: פורטו (פורטוגל) "פאליטו" החביב צמח ממועדון הכדורגל הקטן מיראמאר מיסיונס שבבירת אורוגוואי, הוא לא סומן ככוכב או משהו מיוחד ועבר לקילמס הצנועה בארגנטינה. עונה אפורה הסתיימה בירידת המועדון ליגה ופאליטו עבר לארחנטינוס ג'וניורס. כאן הגיעה ההתפוצצות, פאליטו חרך את אגף שמאל במדי הביצ'ו וקיבל את הכינוי "פלה", בשל יכולתו הגבוהה והדמיון החיצוני לכוכב הברזילאי (לטענת האוהדים לפחות). 11 גולים באותה עונה הספיקו בשביל חוזה יפה בקלוז' הרומנית בה המשיך להצטיין, פורטו שמה עין על הכישרון והחתימה אותו כמחליפו של סיסוקו שעזב. עונת הבכורה הייתה סבירה לא יותר, אך לפרקים הראה פריירה את הפונטציאל שיש לו. גם בנבחרת פריירה עוד לא הפגין משהו מיוחד לאורך זמן, למרות המערך האידיאלי בשבילו, כשהוא ממוקם כמגן-קשר בצד שמאל. לבחור יש מהירות, טכניקה, תנועה טובה ויכולת כיבוש, הוא גם לוחם ולא מוותר בהגנה. תכונות אלו הופכות אותו לסכנה ליריבה גם מעמדת המגן, אך עד כה בסלסטה הוא לא הראה מהן יותר מדי. במונדיאל תהייה זו הזדמנות טובה בשביל פאליטו להתפוצץ כמו בעונת 07-08, הפעם רק במדי הסלסטה, זאת כדי להוכיח שהוא יותר מעוד שחקן מוכשר. http://img534.imageshack.us/img534/3277/repechajemundialsudafri.Xxx ובדרא"פ מה יהיה? המיתוס האורוגוואי שמספר על הנבחרת מהמדינה הקטנה שזכתה בכל תואר אפשרי בתחילת המאה, שאח"כ חזרה מפיגור אל מול המאראקנה המפוצץ והביאה עוד גביע הביתה, זו שלעולם לא נכנעת ותמיד נלחמת. המיתוס הזה הוא לא רק סיפור יפה, הוא גם מעמסה כבדה על גבי השחקנים לאורך השנים. ההתרפקות הזו על העבר, תוך התעלמות מהריאליזם של המדינה הקטנה בעלת הליגה החלשה והמדרדרת אפילו, מוביל את האורוגוואים להתאכזב כל פעם מחדש. אין ספק שמהבית שהוגרל אפשרי לעלות, אך זה לא יהיה פשוט והשאלה האם יש לסלסטה יותר משמינית גמר לתת, בעיקר כשהרבה שחקנים מגיעים בכושר לא משהו וכשסבוז'ה חסר. אין אינדיקציה שהפעם יהיה אחרת והסלסטה תתקרב להישגי העבר, אך בהתאם למיתוס, הצ'ארואס לא יכולים לוותר.
לפחות בטורניר הזה, הדרא"מ המועדפת עליי (אולי יחד עם צ'ילה). אני מאוד רוצה שאורוגוואי תעפיל מבית א' יחד עם דרא"פ, למרות שברור שהסיכויים לכך די נמוכים. אבראו מזכיר לי את פאלרמו מהשכנה. שחקן שאתה לא בדיוק מבין מה הוא עושה בנבחרת, אבל איכשהו הוא כובש את השערים ונותן את התרומה שלו. לא ראיתי את המשחק מול ישראל, אבל הבחור כבש צמד וזה משהו שאני לא זוכר שחקן כמו קבאני למשל עושה במדי הסלסטה. השוער ענק - יש לו מדי פעם הופעות בינוניות, אבל לרוב הוא תופס ימים טובים, וכשזה קורה, קשה מאוד להכניע אותו. ההצגה שלו נגד אינטר במשחק הידוע לשמצה הייתה מדהימה ואני חושב שבשלב מסויים אוהדי לאציו רצו להרוג אותו. לוגאנו הוא אחד הבלמים היותר טובים מחוץ לליגות הגדולות, כשהחברים מפורטוגל משלימים חוליית הגנה לא רעה בכלל. הקישור קצת פחות מוכר לי, אבל במקרה של אורוגוואי, זה לרוב עקב כך שהשחקנים פשוט עוד לא פרצו כראוי לעיניים אירופיות ולאו דווקא עקב היעדר איכות. ההתקפה מלאת כישרון (ואני מחשיב את מארטינס בתור שחקן התקפה), אבל בו זמנית כל אחד משחקני ההתקפה מהווים פוטנציאל מסויים לכישלון או אכזבה. בסה"כ נבחרת מעניינת שיכולה להפתיע בגדול. מעבר לזה שאני מחבב אותם, לדעתי הם גם יעשו הרבה רעש ויעברו לפחות שלב אחד.
אני ראיתי את היכולת של מרטינס העונה באיטליה במספר הזדמנויות (לא רבות), ומאוד הופתעתי לטובה. באורוגוואי לא מעריכים את מאלאקה כל כך, למרות שנה מצויינת שהייתה לו בליגה המקומית לפני שעזב, יכול להיות שזה קשור לכך שבסלסטה טאבארס סירס אותו כקשר בעוד באיטליה הוא משחק יותר קדימה. זו גם הסיבה שמרטינס רשום כאן בקישור http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
איפה בדיוק בקישור הוא תופקד? כנף או מאחורי החלוץ (אני לא רוצה לחשוב בכלל על אפשרות שבה הוא שיחק במרכז השדה)? התכונות שלו הולמות בעיקר משחק בתור חלוץ שני או צדדי מבין שלישיית חלוצים. הבעיה היא שזה די מקביל לתפקיד של סוארס ויהיה לו קשה לקבל ככה דקות משמעותיות. לפי הסיקור של טבארס, אני מבין שהנבחרת משחקת במערך הגנתי יחסית. האם זה אומר שלא נראה 4-3-3? כי זה המערך היחיד אולי שבו מארטינס יכול לקבל סיכוי בהרכב הפותח.
הדרום אמריקאית החביבה עליי. אני מודה שאני בור בכל מה שקשור לכדורגל דרום אמריקאי, אבל נגמר לי כבר מלראות את ברזיל זוכה , ולמרות שבטורניר הנוכחי , אולי בזכות המאמן, ארגנטינה מצליחה לרתק אותי מחדש, אני חושב שכל הצלחה של הארגנטינאים תהיה מלאה בכעס ושנאה שלי- ההיסטוריה זרעה בי את ההרס והארס. לעומת זאת אורוגואי, נראית כמו נבחרת מאוד מעניינת, מוכשרת, עם סוארז ופורלאן הרבה זמן לא זכתה במשהו ומעמדה ירד עם השנים . הטורניר הזה חייב להיות הכי טוב שלהם לאחרונה, כיוון שהסגל מאוד מוכשר , אולי הכי מוכשר שהיה שם בעשור האחרון.. בדיוק כשאני כותב את זה אני נזכר באחד השחקנים הכי מלהיבים שיצא לי לראות בתקופת בית הספר, אלבארו רקובה, ששיחק באינטר אם אינני טועה והיה בעל רגל שמאל מתוקה. אני מאוד מקווה שאורוגוואי תגיע רחוק בטורניר הזה( עד המפגש מול אנגליה- מתי זה אמור לקרות ? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx )
אחת מהנבחרות החביבות עליי במונדיאל הקרב, לא רק בגלל סוארז ולודיירו. נבחרת עם חלק התקפי מוכשר מאוד שיכול לעשות צרות להרבה מאוד נבחרות. ההגנה לא מדהימה, אבל כמו תמיד נבחרת אורווגואי תראה מלחמה. אליאס, מה מקומו של לודיירו ברוטציה?
לאורוגוואי יש פוטנציאל לא רע מבחינת חומר שחקנים. נבחרת עם שמות חזקים ברוב העמדות, ודייגו פורלאן אחד. איתרע מזלם והם קיבלו בית לא קל שבו אף תוצאה לא תהיה הפתעה, עם צרפת החזקה, מקסיקו שכמעט תמיד עולה סיבוב, ודרא"פ המארחת. אני מקווה לראות אותם ממשיכים הלאה ביחד עם מקסיקו.
מי שראה את אורוגוואי מול ישראל גילה עד כמה הנבחרת הנוכחית שונה מהמוניטין שיוחס לה לאורך השנים. דייגו פרז עוד מראה ניצוצות של הכסאח המפורסם, אבל עיקר הכישרון מתרכז בחלוצים ובשחקני האגף הנפלאים. מקסי ואלברו פריירה נראים נהדר ובאופן אישי אני הייתי מוכן לבנות קבוצה סביב נאצ'ו גונזאלס. הוא לא הכי יציב, אבל אני אוהב פליימייקרים מסוגו. השאלה בבית א' היא מי תהיה נאיבית יותר - מקסיקו או אורוגוואי?
תומר אתה קצת נסחף בעקבות מה שראית ביום שני, אורגוואי שיחקה נגד נבחרת חלשה שחסרה כמה שחקני מפתח ועוד במגרשה הביתי. הסיפור בדרא''פ יהיה שונה בהרבה, אבל אני בהחלט חושב שיש לה סיכוי להעפיל לשמינית הגמר מהמקום ה - 2 (ואז לשחק נגד ארגנטינה בקרב דרום אמריקאי מטורף). אורגוואי חזקה, הסגל שלה טוב, החלק ההתקפי מרשים והיא נבחרת איכותית למרות שאתה בפלייאוף ובשיניים למונדיאל הזה. דרא''פ מארחת וזה יתרון, מקסיקו לא חזקה כמו פעם ואם חניכיו של קבארס יאמינו הם יכולים לתת תחרות טובה.
לצערי איך שזה מסתמן וממה שראיתי במשחק נגד הנבחרת החלשה ששיחקנו מולה ברביעי המונדיאל הזה לא הולך לבשר טובות כמובן מקווה שאתבדה. טבארז ממשיך לשחק במערך שכל כולו פחדני ואם סקוטי הוא הבשורה שלנו (ואני מת עליו) אז המצב שלנו לא טוב נכון שזה משחרר את מקסי ואלברו לפתוח באגפים אבל אין שום הנעת כדור מצד גרגאנו ורוסו פרז, מה שבסוף יוצר מצב שגודין ולוגאנו מניעים כדור או מעיפים אותו בתקווה שפורלאן או לואיס יצליחו לעשות משהו או בשתי מילים אנטי כדורגל, והאמת די חבל כי יש פונטציאל כי אפשר להוציא את סקוטי ולשים עוד שחקן התקפה ולהוריד את נאצ'ו קצת למטה יש מה לעשות עם הקבוצה הזאת ויש הרבה כדורגל לשחק חבל שלא נראה את זה. לגבי מרטינז? אני מאוד מקווה שהמאסטרו ישאיר אותו ב23 ואני מתחיל להיות בספק לגבי זה או לפחות לזה שהוא באמת ייתן לו צ'אנס אבל כבר התרגלתי לשטויות ולשיטות ההזויות של המאסטרו שאם הוא נותן לאבראו להיות החלוץ המחליף הראשון שלו אז כבר נאמר הכול. בעצם לא נאמר הכול עדיין אורגוואי זה הבית ולא משנה מה יקרה אני איתה תמיד החלום? (ולזכות במונדיאל זו כבר פנזטיה) זה להעפיל לשמינית גמר לנקום בהם על 86 ואז כבר לא באמת איכפת לי המציאות? כנראה קצת שונה.....
אגב, שניים מהכינויים הם המצאות שלי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx כנף ימין, במשחק נגד פרו הוא היה חושך בעמדה הזו. עכשיו שסבוז'ה בחוץ, החלטה ביזיונית לטעמי, אין ממש שחקן שעולה עליו בעמדות שהוא יכול לשחק. מול ישראל הבנתי שנאצ'ו פתח, אבל אני מקווה לראות את ניקו לפניו. צריך לראות עוד את הניפוי האחרון, אבל לדעתי הוא נלקח בחשבון למרות שיש לו רק את ההופעות מול קוסטה ריקה (רשמיות לפחות) ושהוא לא שיחק בקביעות מאז הגיע להולנד. אולי פאנדיאני ידע לתת יותר כיוון לגבי המחשבות של טאבארס בנושא. ---------------------------------------------------------- אני מצטרף לדבריו של PANDIANI, אני ממש לא אופטימי בשביל הסלסטה בטורניר הנוכחי. צמד הפריירה באגפים נראים טוב אולי מול ישראל אבל הם לא יציבים (בעיקר פאליטו), מרכז השדה אפור מאוד, עכשיו שפאבלו גרסיה כבר לא בסלסטה יש שני קשרים לוחמים ונשמות אמנם, אבל בלי יכולת ממשית לנהל את המשחק. כשאלו שאמורים לתת את הטיפה תחכום בהנעת הכדור לא נמצאים בפורמה טובה מסיבות שונות (חאפו ונאצ'ו) כשניקו עדיין ילד. ללא הנעת הכדור הסלסטה תלויים בכך ששלושת המגדלים מאחור לא יפשלו ושסוארס או פורלאן יפתיעו מקדימה. צמד שחקני הקו פריירה ביום טוב זה בונוס, אבל ללא משחק התקפה מסודר עם קצת תחכום הכדור לא יגיע אליהם בצורה יעילה.
שבוע שעבר נתקלתי בסקר מעניין ואני רואה שהוא עדיין רץ וגדל. בסקר, שנערך באתר אורוגוואי, נשאלו הגולשים איזה שחקן שלא זומן חייב היה להיות ברשימה של טאבארס למונדיאל. אמנם סתם עוד סקר בנאלי, אבל מעניין לראות את ההבדלים בין הלך הרוח בקרב חובבי הכדורגל באורוגוואי (שאני מניח שהם הרוב המוחלט של המשתתפים), לבין הלך הרוח של חובבי הכדורגל (לרוב האירופאי) שלא מאורוגוואי, כשמגיבים לגבי הסגל של אורוגוואי. אגב, זה נכון גם לגבי מדינות אחרות לדעתי. התוצאות נכון לעכשיו לאחר עיגול עשיריות האחוז: סבוז'ה רודריגס - 33% ג'ונתן אורטויסקאז'ה - 18% סאנטיאגו סילבה - 13% סבאסטיאן קואטס - 10% רודריגו מוניוס - 7% אף אחד שמחוץ לסגל - 7% אבל הרנאנדס - 4% ברונו סילבה - 3% אחר - 3% לא יודע - 1% נכון לעכשיו 3629 ענו על השאלה ההערכות בתקשורת המקומית מדברות על כך שהסגל יפורסם כבר היום בערב (לפנות בוקר בישראל), כשטאבארס מצידו, אמר שעד יום שני הוא יודיע לשלושת המנופים.
סבוז'ה זה הדבר היחיד שהמאסטרו עשה שאין לי טענות כלפיו גם אני רוצה אותו בפנים אבל זה מבחינתי עוד מקובל אבל הרננדז זה בושה שהוא לא זימן אותו אבל אם הוא לא היה מזמן אותו אבראו לא היה רואה דשא ואולי אפילו לא היה נוסע למונדיאל ולצערי אבראו זה טאבו בנבחרת. לדעתי המנופים יהיו 3 מהחמישה הבאים: חורחה רורדיגז ,אלברו פרננדז,אלברו גונזלס,סבסטיאן פרננדז או השם ישמור חורחה מרטינז לדעתי ייישארו אלברו גונזלאס וסבסטיאן פרננדז\חורחה מרטינז אבל בוא נחכה למאסטרו.