אני לא נוהג לצפות במהדורת חדשות הספורט שלהם - כי הם לא כל כך טובים בלקרוא דפים לדעתי, וכי השנינות בשקל שלהם לא ממש עושה לי את זה. הרבה ידע בספורט אין להם, וזה בא לידי ביטוי במיוחד כשהם נכשלים בהגיית שמם של שחקני NBA או טניסאים וטניסאיות שלא נמצאים בטופ 20 העולמי ראיתי פעם ראיון שלהם עם ויקו חדד שהיה כולו הסתלבטות אחת גדולה - השיא הגיע כשהראו אותם ואת ויקו חדד בשני פריימים במקביל, והם היו עסוקים בלצחוק עליו בזמן שהוא דיבר.. בכל אופן - נשמע לי מוגזם להסתלבט על המצב של מאנוט בול אפילו בשביל שני הליצנים האלה. מעניין אותי מאוד לראות מה הם עשו שם. מאנוט בול, מעבר לזה שהוא שיחק בסיקסרס שאהדתי בזמנו ב-NBA, ומעבר לזה שלא היה חוסם טוב כמוהו אי פעם בליגה -הוא גם עשה למען החברה פי 10 יותר מ-99% משאר שחקני ה-NBA ופי מיליון יותר משני הליצנים שפיגלר וכהן. זאת עובדה די ידועה שהוא השתמש בכסף שהוא הרויח ע"מ לנסות ולשפר את המצב בסודן מולדתו, וגם המצב הרפואי שבו הוא נמצא עכשיו נגרם כתוצאה מהביקור האחרון שלו באפריקה בקיצור - מאוד אשמח אם תוכל להעלות לפה את הכתבה.. תודה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
אפשר להבין את עמיחי שפיגלר ויונתן כהן. כל ספורטאי סודני, ואין הרבה כאלו, מזכיר לי את אריק איינשטיין (מר חרמ.. חרמנ.. שאת שמו קשה לי להגות) מקפץ בתנועות איגרוף מרשימות. וכל פעם שאני נזכר במערכון הענק הזה אני נקרע מצחוק http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx וברצינות, אני לא ראיתי את זה אבל אני מאוד מחזיק משניהם. יש מקרים שהם טיפה עוברים את הגבול של הציניות וההומור וזה קרה בעיקר במועדון ספורט. אבל בסך-הכל שניהם נהדרים. מבחינת ידע, בכדורגל לפחות, הם מאנשי התקשורת הטובים שיש בארץ. גם מבחינת קלילות וכימיה.
כהן ושפיגלר לא מצחיקים ולא שנונים. מה גם שהם כופים את דעתם על הצופים במקרים רבים למרות שזה לא תפקידם.
אם כיוונת לליונברג אז אני חושב שהוא דווקא מהישנים ולא החליף כינוי.. דרך-אגב, צ'רלטון סופגים מאיתנו קיטונות של ביקורת כל העונה. אבל מגיע להם קרדיט על כל הסרטים החדשים שהם מציגים במסגרת קיץ אנגלי -ביל שאנקלי, ג'ורג' בסט. יופי של דברים ומשהו שבערוץ הספורט לא מציגים בגולד המיותר שלהם.
זה מתבטא בעיקר ב"חדשות הספורט" כשהם מתפקדים כמגישים ואמורים להיות אובייקטיבים אך בכל זאת לא מהססים להביע את דעתם. לא החלפתי כינוי מאז שהצטרפתי, אני פשוט לא כותב פה הרבה.
זאת לא ממש הייתה כתבה. במדור של חמש שאלות על נושאי השבוע היה כתוב "יונתן כהן ועמיחי שפיגלר הסתלבטתו על מנוט בול הגוסס כי הוא כושי-סמבו או סתם כי אין להם שכל?".
http://img2.timg.co.il/forums/1_141947992.Xxx מאתר ערוץ הספורט היום. אוקיי, רק אידיוט וטמבל לא שם לב לאנטי המובהק של הערוץ נגד הלייקרס, את שאגות השמחה בסל השוויון הזמני של ריצ'ארדסון כולם שמעו ובכלל, את כל הדעות והטורים האישיים שלהם...אבל זה ?! ככה? פוק אופ ועל אפכם וחמתכם ניקח את האליפות הזאת! אינעל דינאק נ.ב שימי, אז הספרס בפיינלס, הא? :aaarofl:
כרגע סיימתי לצפות בערוץ הספורט בסרט הדוקומנטרי על אסון הייזל ב-1985. זאת לא הפעם הראשונה שאני רואה סרט כזה, אך גם הערב, כשאני רואה את התמונות מן הערב הנורא ההוא אני חש בחילה שקשה לתאר. אחד הערבים השחורים של הכדורגל. כמובן שאחרי זה באו אסוני ברדפורד והילסבורו, אך עם כל זוועתיותם, הם היו "תאונות" למרות האחריות הישירה של משטרת יורקשייר בשפילד. מה שקרה בבריסל לא הייתה תאונה - אלא מלחמה, מלחמה לכל דבר. אני כבר הייתי בארץ אז, ימי ערוץ הראשון בלבד, וזכור לי שהתיישבתי לראות את המשחק, היו תמונות של מהומות אדירות (אך בשלב הזה בלי דיבורים/תמונות של הרוגים) ואף אחד לא דיבר, או הסביר למה אין משחק, פשוט שידרו תמונות. אין מילים לתאר את רמת הבזיון של השלטונות הבלגים, זה לא נתפס מה הם עשו, או בעיקר לא עשו שם. גם התנאים באצטדיון הוכיחו איך רשויות הכדורגל התייחסו לאוהדים - כחיות. היום נראה הזוי ששחקו את המשחק. היה זה המשחק הכי לא חשוב, לא ראוי ולא הגיוני שראיתי בחיי. התוצאה, שכל-כך לא רלוונטי, נקבע באופן מתאים בהחלטת שופט שתלוש מן המציאות. התמונות של חגיגת פלטיני את השער, וחגיגת אוהדי ושחקני יובנטוס נראים לנו כל-כך חסרי טעם וכבוד שמאד לא נוח להסתכל בהם. אך אין לנו לשפוט אותם כל-כך מהר. ב-82, כשחיילנו מתו בלבנון אנשים לא ישבו כאן לצפות במונדיאל ספרד? מבחינה מאד אישית זכור לי שאחרי שקראו אותי חזרה לאנגליה בסוף דצמבר 1986 בעקבות התקף לב קשה של אבא, באותה היום שהרופאים הודיעו לנו שאין שום סיכוי, חזרנו הביתה ואני ואחי צפינו בכדורגל בטלוויזיה. אפילו חרוט לי בזכרון שהיה זה משחק בין ארסנל לטוטנהאם. אמא שלי שאלה אותנו "איך אתם יכולים להסתכל על כדורגל ביום שכזה" והתשובה שלנו היה משהו כמו - 'כי זה מה שאנו יודעים, אין לנו משהו אחר שאפשר לעשות כרגע מאשר לבהות במסך. לכן לא אני אשפוט אדם בעת צערו. כידוע האנגלים עפו לשנים רבות מתחרויות אירופאיות, למרות שלעולם לא ראיתי בזה צעד הוגן, כי בעיית ההוליגניות הייתה בעייה כלל יבשתי/עולמי. תודה לאל היום המצב שונה ללא היכר, במיוחד באנגליה. יכול להיות שנאבד משהו משורשיות המשחק, אך עם זה המחיר כדי למנוע תמונות של אנשים מתים באצטדיוני כדורגל, זה מחיר סביר ואפילו זול. היום יש יותר נשים, יותר ילדים, יותר משפחות. זה לא אומר שלא צריך לשמור נגד נבלות שהיו רוצים לגרור אותנו חזרה לימי הביניים. בדרבי של מנצ'סטר, בשפילד (למרבה העירוניה) ובעוד מקומות ראינו שהפסיכופטים עוד מסתובבים בינינו. לסיום אחזור על משהו שכתבתי בעבר. גם זה קשור לליברפול. ביל שנקלי היה אגדה, אך אולי הוא הכי מפורסם בעקבות אמירתו הידוע "כדורגל זה לא עניין של חיים או מוות, זה הרבה יותר חשוב מזה" אדון שנקלי - בזה טעית, טעית בענק.
שאנקלי היה ידע באימרותיו, אמנם אין ספק שחלק מהן משעשעות למדיי, אבל בקטע שהכדורגל הרבה מעבר לחיים ומוות, אפשר להבין אותו. ככה זה כשאתה חי ונושם את הכדורגל. בנוגע להייזל- ללא ספק יום קשה ועצוב אפילו יותר מבחינת של אוהדי ליברפול מאשר אוהדי יובנטוס. שני האסונות הגדולים ביותר (הייזל והילסברו) שקרו בכדוגל מקושרים לקבוציתינו האהובה וזה דבר שבכלל לא קל לחוות באותם הימים. נקווה שדברים כאלה לא יחזרו על עצמם עוד לעולם ונהינה מכדורגל - נטו.
טור נחמד של סיימון קופר http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000562454 עוד במדור הספורט של גלובס הצרות של יונייטד לא נגמרות http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000562745
