הייתי בפוגי היום... חבל שהפעם הראשונה שלי שם הייתה כל כך טראומטית. אווירה אדירה עד השער השלישי שבו כבר כולם כולל אני היו שבורים לגמרי, ברביעי הייתי כל כך גמור שכשהלכתי לשירותים לקח לי איזה דקה להבין שזאת דלת הזזה הצידה ולא פתיחה רגילה... ETID
סקאוזר, אתה במקרה היית הבחור הגבוה עם החולצה האדומה? אותה אכזבה, אותו כאב כל פעם מחדש. זה הגורל שלנו, אין מה לעשות. תודה לכל החב'רה הנהדרים פה על ארבעה מפגשים אדירים+מפגש בונוס (נסיעה לכותל). אני כבר 5 שנים בפורום אבל רק בקיץ הזה באמת פגשתי והכרתי את כולם. לפני זה תיארתי אותכם כאחלה אנשים, אבל רק כשפגשתי את כולם ראית יכמה שאתם אנשים חמים, טובים ומצחיקים. סטרטפורד, לדלי, איסטלנד, בועז, ג'ורגי', אבי, ארצ'י ועוד רבים וטובים, תודה רבה! היה עונג גדול להכיר אותכם. כשהעונה תתחיל אני מקווה לקפוץ לפוגי עוד כמה פעמים למשחקים הגדולים.
אווירה טובה כרגיל היום בפוגי, חבל שלרוב השחקנים לא איכפת כמו שלנו איכפת... ערן ועופר הילדים שלכם כוכבים! הלוואי עליי כאלה ילדים... מפחיד לחשוב איזה אוהדים הם יהיו כשהם יגדלו. כל הכבוד על החינוך :aaa12:
הייתה חוויה נהדרת לאורך כל הטורניר, למרות שבשני המשחקים האחרונים (בטח בגלל השעה המוקדמת) ציפיתי ליותר אוהדים. כיף של ממש לראות את המשחקים עם כל החולים, אני באופן אישי למרות שהלך לי הקול והתרסקתי בגול השלישי לקחתי את העניין די בקלילות לעומת אחרים (מודה ומתוודה, לא מתקרב אפילו באלפית לאהדה ליונייטד, אלפית!), אז נאחל להם שיפנימו שזו נבחרת של נבלות, שיבואו פסימים בלי ציפיות וככה יהיה רק מה להרוויח. על המגרש אין שילוב נכון של וותיקים, צעירים ודור ביניים, ממש לא, בעוד בפוגי רואים את שלושת האריות, חיים, ארצ'י, רפי וטובים ואחרים, את דור הביניים (עבדכם הנאמן, אייל, אבי, בן-עמי ועוד כמה צדיקים) ואת דור העתיד (גיא, עידן, הבן של פיצ'ון המתוק שברח לי השם שלו), שילמדו! תודה גם לאלון "מה קורה עם הארון חשמל" בודס הנפלא על האירוח.
הנבחרת השאירה כזה טעם חמוץ בפה, האכזבה לא הייתה שוברת כמו בטורנירים קודמים. האווירה הייתה כייפית וכיף לראות את כולם. אגב הדקה שבין הגול של אפסון לגול של לאמפרד הייתה דקה של טירוף, הרגיש ממש כמו במגרש. :aaa12:
איזה כיף שלכל האוהדים פה יש לאן לחזור... האהדה לאנגליה זה כל מה שיש לי ואני צריך עכשיו להמתין שנתיים בשביל לחזור ולחלום (ולהיתרסק שוב).
בסט-לדעתי אתה קצת מגזים עם הקטע של האלפית ,אבל בסדר עם זה עוזר לך להתאושש על הכיפאק ,תודה לכל החברה הנפלאים ,כואב ממש לראות כישלון אחר כישלון ,אני אישית כל כך מחכה למשחקי הנבחרת ,קשה לי בעונה עם חברי ,והנבחרת היא סוג של מילואים שבו אתה מתאחד עם החברים הכי טובים ,עברנו כבר ימים של שמחה ביחד ורק בשביל זה אני כבר מחכה ליורו הקרוב ,כואב לי על הצעירים והילדים שמחפשים זהות ומתקשים לקבל את הביזיונות האלו ,אבל יהיה טוב והכי חשוב זה האושר ושמחת החיים שלהם תודה לאלון על היחס והשירות אני אוהב את המקום הזה ומרגיש בו הכי טוב שרק אפשר עוד יהיו לנו ימים גדולים בפוגי
טוב, זה הזמן לסכם את חווית פוגי דיו 2010: הנחמה ואפילו השמחה היחידה שלי מהמונדיאל המאכזב הזה לאנגליה הוא שיצא לי לראות את ארבעת המשחקים של הנבחרת עם אוהדים נוספים, להכיר אנשים חדשים (למרות שאני ממש לא מכיר עדיין את כולם) ולחוות את החוויה הכי קרובה בארץ לצפייה משותפת בפאב אנגלי (או פאב אירי שהתחפש לאנגלי), אם לא להיות שם עם האוהדים המסכנים שאוכלים את הלב בדרום אפריקה. האווירה הייתה מצוינת בכל המשחקים, הצלחנו גם לטעום טעימה קטנה מההצלחה והשמחה בשבוע שעבר, אבל זה לא היה מספיק. למה שהיה בפוגי דיו אין מה להתבייש מול התכנסויות בפאבים בשבועיים האחרונים ברחבי אנגליה, אני אומר את זה באחריות. יצא לי להיות בפאבים בלונדון כשהפסדנו לרוסיה 2:1 במוסקבה במוקדמות היורו וגם בגמר אליפות העולם בראגבי (שגם שם אנגליה הפסידה לדרום אפריקה), ורמת העידוד והאווירה בפוגי דיו ממש לא נופלת ממה שחוויתי שם. האהדה לאנגליה היא מיוחדת, גם אצל האוהדים האנגלים רואים את כל הטוב כשאוהדי קבוצות יריבות הולכים ביחד עם דגל סנט ג'ורג', והיה יפה לראות את זה ככה גם אצלנו, האוהדים הישראלים. היה כיף גדול, תודה לכולכם- מי שיצא לי לפגוש אותו ומי שלא ובכל זאת תרם לחוויה הזו. הצפייה המשותפת הבאה שלי בנבחרת תהיה, אם ירצה השם ויהיה לי מספיק כסף, נגד מונטנגרו ב-13 באוקטובר ביציעי וומבלי :aaa12:
קודם כל ומעל לכל הרבה הרבה תודה לאלון שפעם נוספת נתן לנו יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחנו בפאב, החל מהמוזיקה,שינוי תפאורה,תליית דגלים וצעיפים,הורדת מראות ותמונות מהקירות ויותר מהכל,שסבל את הקפריזות שלנו ובלי להוציא מילה, חבר קרוב,איש גדול. הכדורגל היה גרוע,הנבחרת הזו הוציאה מאיתנו הרבה עצבים ולא מעט קללות, חבל שזה היה טורניר קצר,קצר מדי ואחרי ציפייה בת 4 שנים ואחרי שלא היינו ביורו האחרון אבל לפחות זכינו לכמה מפגשים ובשעות של לפני המשחקים היה כיף גדול. עם פושטקים מסויימים כבר נפגשתי בעבר,גורג',אבי,בן עמי,אייל,מתן,מקס, כמובן יש הפסיכים הרגילים שכולנו משפחה עבור אחד והשני,איסטלנד,לדלי,רפי,חיים,יואב והיה תענוג לפגוש פנים חדשות,את בועז,AW forever(עם שניהם התכסחתי לא מעט בעבר פה בפורום,עבר בשלום מפגש פנים אל פנים)SeRgInHo ו ArsenalFan שפתאום גילנו ששנינו מאותו הכפר ושהאחים שלנו חברי ילדות...עולם קטן. מילת סיום מוקדשת לארצ'י שלא הגיע היום בגלל עומס בעבודה, אחד האנשים הכי איכותיים שפגשתי ואוהד אנגליה ענק. החברה הצעירים,החיילים,אוי ואבוי אם לא יהיה להם בגיל הזה את המרץ לגמוע מרחקים,להוציא ג'ימלים ולעבוד על המפקדים בשביל לראות את הנבחרת, אבל ארצ'י,גם משאיר אשה וילדים מאחריו,גם בזמן השיא של העבודה(תקופת הבגרויות,ארצ'י מורה) והוא כבר לא בן 16 ומגיע מהקריות פעם אחר פעם לפאקינג כפ"ס הקטנה בכדי לראות איתנו משחקים(וגם בנסיעה לכותל)...להסיר את הכובע! יש לנו נבחרת חלשה,ביזיונית אבל דבר אחד אנחנו תמיד יכולים לקחת איתנו,את העובדה שיש לנו את האוהדים הטובים והנאמנים ביותר עולם וגם אנחנו מאי שם באיזה חור במזרח התיכון,חלק בלתי נפרד מהם!
תודה ענקית לאלון בודס הכל כך יקר לי. הוא ואנחנו הפכנו את הפוגי לבית של נבחרת אנגליה ואצלו זה תמיד מרגיש בסלון הביתי שלנו כשהוא מאפשר לנו את כל השגעונות שלנו. ארצ'י באמת יצאת תותח. מדהים הנכונות והרצון להיות לצידנו ומגיע לך שאפו ענק. אתה אנגלופיל אמיתי ! הטיול לכותל היה מדהים ואני מקווה שנהפוך אותו למסורת. דבר אחד בטוח,בעוד שנתיים באליפות אירופה אנחנו נהייה שם בע"ה באותה עמדה בפוגי כי נבחרת אנגליה היא דרך חיים בשבילנו. אני מאושר שהדור הבא חווה את הטירוף בפאב עם כל האוהדים. וכוס אמא של מי שהחליט לעשות מונדיאל בחור הזה. יאללה - אליפות אירופה בפולין - אוקראינה שלנו בהליכה... :aaa12: ENGLAND TILL I DIE
http://static.guim.co.uk/sys-images/Guardian/Pix/pictures/2010/6/27/1277657466952/Germany-v-England-007.Xxx בסך הכל עוד רגע קלאסי בחייו של אוהד נבחרת אנגליה. הרי אנחנו לא יכולים להיות מודחים סתם כך. כרגיל, אנחנו מספקים את המשחק המרתק ביותר של הטורניר, כשמיצדנו הוא יגמר בטרגדיה סוחטת דמעות: שערורית שיפוט - שער לא חוקי שמאושר לרעתנו, שער חוקי שנפסל לטובתנו, כרטיס אדום, בעיטות עונשין, טרגדיה אישית של אחד השחקנים. 4 משחקים רשמיים בגביע העולם + גיבוש רוחני בנסיעה לכותל. למרות הכדורגל שהצגנו, נהנתי מכל רגע ואני מודה לפוגי דיו ולאלון על אירוח מושלם, ולכל אחד מכם שאוהד את נבחרת אנגליה. עבורנו היא תמיד הנבחרת הגדולה ביותר בעולם. I will keep you in my eyes by making you a dream. I LOVE YOU ENGLAND
http://img718.imageshack.us/img718/3108/37698272.Xxx גאזה לאחר ההדחה אמש - 20 שנה אחרי התמונה המפורסמת וכמבחינת אנגליה כלום לא השתנה.
קצת יותר מ-24 שעות אחרי.. רציתי כמובן להודות לאלון שהיה יוצא מן הכלל ונתן לנו להרגיש בבית. נהנתי מאוד בפעמים שהגעתי לפאב, לפגוש שוב את האוהדים הכי טובים בארץ (ומבחינתי בעולם כולו), לשיר ולשתות ולהרגיש לרגעים מסויימים על גג העולם. למרות הכדורגל החלש, נשתדל לזכור כמובן את הרגעים הטובים, והיו לי אישית לא מעט כאלה. ENGLAND TILL I DIE !