פגשתי באידאה את יואב (white pele), שהוא בהחלט איש נחמד מאוד שהיה נעים להכיר. הוא סיפר לי על האווירה המדהימה באידאה ובהחלט עשה חשק (ב"ה עוד שנתיים או גג 4).
רק לעדכן לגבי אריה מילאן ו"העונש" שלו, לאחר שהתייעצתי בנושא עם כמה אנשים שיש להם ראש על הכתפיים,התקשרתי אליו ואמרתי לו שאנחנו מוכנים להמיר את צחצוח הנעליים בזה שהוא יזמין אותנו לארוחה באיזו מסעדה טובה. אריה מילאן ענה לי,לא ממיר שום דבר,שכולם יחפשו אותו בסיבוב והוא רוצה את העונש המקורי...זה האיש,פסיכי עם דיפלומה. רק בגלל שאני בן אדם טוב,כזה ששומר על איכות הסביבה,עוזר לזקנות לחצות את הכביש ותורם לתנו לחיות לחיות, נתתי לו הארכה נוספת לחשוב על העניין.
אתה נהיה לי אלכוהוליסט! כל הזמן חם על הצ'ייסר. גיא הקטן, במקום להפוך למתופף בתחיית המדצ'סטר ישיר כמו ישי לוי על האבא שנפל לטיפה!
"וואלה כמה אני שותה ושותה אני מיובש עוד מהדג מלוח" צ'ייסר זאת המצאה גאונית. שותה 3 חצאים ולא מרגיש כלום. שותה חצי + 2 צ'ייסרים ומרגיש מעונן חלקית. 3 צ'ייסרים כבר מעונן לגמרי.
סיפור אמיתי לגמרי: בלילה שלפני שמינית הגמר נגד גרמניה חזרתי בראש טוב הביתה מהפאב אחרי שראיתי שם את המשחק של 9 וחצי בלילה. כמובן שהייתי עם החולצה של הנבחרת ותוך כדי הליכה שרקתי לי את The Great Escape. השכנה שפעם ראשונה ראיתי שאלה אותי איזו שאלה על המשחק, הבנתי את הכיוון שלה ואחרי קצת דיבורים על הצבא והחיים שאחרי (רלוונטי אצלי בקרוב) עליתי איתה לבית הריק שלי (אמא שלי בדיוק הייתה בביקור אצל אחי בלונדון). אחרי קצת דיבורים קלטתי שהיא לא מרשימה אותי והחלטתי שיאללה... שכובים זה על זה ובמקום לנשק אותה אני מנשק את שלושת האריות שעל החולצה שלי, שכמובן סרבתי להוריד. הראש שלי מלחתחילה חשב על משהו אחר...
לקח לי כשבוע לצאת מההלם של אחרי המשחק. הספקתי גם לריב עם כמה אנשים אחרי שהחליטו לעצבן אותי כשהדם חם. עכשיו אני רגוע, אופטימי וכבר מחכה למשחק הבא. אז מה, נפגשים בפוגי בעוד בדיוק חודשיים (שלושה בספטמבר) לראות את האריות בוומבלי מול בולגריה?
צודק התבלבלתי עם הונגריה ידידות שיש לנו באוגוסט. כן אז אני איתך בפוגי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
לסיום סאגת ההתערבות ואריה מילאן אחרי כמה טלפונים והתייעצויות הגענו להסכמה של ביטול עניין צחצוח הנעליים והחלפתו ההפסד שלו במסעדה טובה. חשבנו בולגרי,חשבו על סטייק טוב ובסוף הגענו למסעדה יוונית,מסעדת מונטה קרלו ברחוב הקישון 13 בת"א, והיה מדהים,רבותיי,מומלץ ברמות מטורפות!!! נכנסים פנימה ומבחינת העיצוב מרגישים כמו בישראל של שנות ה 70/80. היתה להקה,נגן אחד על הקלידים,נגן אחד על הבוזקי,זמר סטייל שלומי סרנגה בתחילת דרכו,מוזיקה יוונית נהדרת. בעל הבית עם מראה סטייל סלמוניקו,שירות סופר משפחתי ואוכל...ללקק את האצבעות. ים סלטים,דגים(פורל שבושל על גחלים)בשרים(שיפוד כבד וקבב),עוגות ושתייה כיד המלך, חברה נהדרת,ים צחוקים בשולחן,ישבנו שם קרוב 3 שעות שעברו כמו 5 דקות. זהו,לפחות משהו אחד טוב יצא מאנגליה וגביע העולם הזה...
לפני כמה ימים נסעתי באוטו ופתאום עבר לי פלאשבק של הדקות שבין השער המצמק של אפסון לשער של לאמפרד שנפסל. כל הפאב שואג את the great escape, אנגליה משחקת כדורגל מהיר ואיכותי, הגרמנים בהלם. מעט מידיי רגעים של אושר הנבחרת הזו סיפקה במונדיאל, מעט מאוד.
