כאן ירשמו שחקנים שהיו הבטחות גדולות בכדורגל שלנו אך מכל מיני סיבות הקריירה שלך ירדה לטימיון.... הנה שלי: אבי רן, שוער מכבי חיפה ונבחרת ישראל בעבר. נהרג בתאונת אופנוע ים בכינרת. נחשב להבטחה עצומה אך רגע אחד של חוסר עירנות גרם לשוער נפלא לראות את גן עדן מלמעלה ולא את גן עדן מלמטה.
יהודה בוארון, בדיוק שמכבי חיפה גילו אותו והיה בשיאו, קארתה לו תאונה קטלנית שגמרה לו את קרירת האימון והמחשק...! אבל למזלנו ולמזלו יהודה ניצל ,ובימים אלה הוא עדין עובר את השיקום... ----כל הכבוד לך יהודה--- http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx ושתהייה בריא!!
שי דהאן היה הבטחה גדולה בדורטמונד אבל לא הצליח להשתלב במכבי חיפה ועזב את הקבוצה עכשיו הוא בנתניה נראה לי
ואם כבר תאונות, מני לוי. היה לו סיכוי להגיע רחוק, עוד לא שחכנו לו את גול הניצחון בדקה ה92 מול [...]. מה שקרה לו, אתם יודעים.
גול ניצחון נגד הפועל פ"ת בשביל הידע הכללי.... יהודה בוארון לא היה בשיא הקריירה- מצטער.... הוא גם היה שוער מחליף בחיפה אם לא מדובר רק על ישראלים אז גם ניקולאי קודריצקי מסיבות טראגיות ולא מסיבות טראגיות- שלומי דהאן ועמוס סאסי שהיו מצויינים בנוער של דורטמונד, אבל חזרו לעשות צבא, נהרסו בהשתפשפות במכבי נתניה, והיום דהאן ברשימת ההעברות של קבוצת אמצע הטבלה הזאת, ועמוס סאסי בליגה השלישית בגרמניה עם מילואי דורטמונד....
אוקיי.. שלי זה לא שחקן, אלא קבוצה אני מדבר על ביתר י-ם מודל 200/2001 היה לה פוטנציאל להיות הקבוצה הטובה ביותר בישראל אי-פעם, אבל בגלל אלף ואחת סיבות שידועות לכולנו(ועוד כמה שלא) הם גמרו את העונה בצורה מבישה(שכללה את ההפסד 7-0 למכבי ת"א) וסיימו רק במקום החמישי. ומקום השני זה אבי רן, שחקן פשוט נהדר(לא ראיתי אותו משחק, זה רק עפ"י מה שאמרו לי ואיזה קלטת מלפני 300 שנה שאבא שלי הקליט), שלפי דעתי היה תופס את מקומו בנבחרת, ולא היה ספוג שערים מטומטמים כמו השטותניק הזה בוני(מי קורא לבן שלו ככה?) גינצבורג, ויכול להיות שהיה מעלה אותנו לאיטליה 90
בקשר למני לוי זה טרגדיה נטו לא היה מדובר בשחקן יוצא דופן מגן סביר במקרה של קודריצקי ואבי רן זה היה גם ענין של אבידה ספורטיבית בקר ליהודה בוארון הוא היה שוער מחליף מספר שנים בהרצליהואז הרצליה לקחה את השוער מהנוער כשוער שני אז מכבי חיפה לקחה אותו לשוער שני והתאונה שלו היתה 100 אחוז באשמתו
דניאל...זה לא חשוב באשמת מי הייתה התאונה שלו. השחקן איבד את הקריירה שלו, והיה מחוסר הכרה למשך הרבה זמן. בקשר לדיון...אני דווקא הולך על שלומי דהאן השני(שפרש כבר). היה שחקן עם הבטחה גדולה בנתניה, בעיטה מצויינת ממרחקים, ראיית משחק טובה והנאת כדור כמו ששחקן צריך. שלומי גדל ושיחק בנתניה, הוא ירד עם הקבוצה ליגה ושנה אחרי זה כמעט ירד איתה עוד ליגה. שנתיים אחרי הירידה נתניה שבה להילחם על מקום בליגה הלאומית(על היום) במשחק האחרון מול בית"ר ת"א נתניה הייתה בליגה הראשונה למשך 65 דקות כאשר הובילה אחרי ששלומי דהאן הבקיע בטיל אדיר מ25 מטר. נתניה לבוסף חטפה שיווין ונשארה עוד שנתיים בליגה השנייה. שלומי פנה לשחק בצפרירים חולון, צפירים התחילה את העונה טוב ודיברו עליה כהפתעה...אבל פתאום רצף של הפסדים ובסיום הליגה שלומי וחולון ירדו ליגה. שלומי נשבר ועבר לארה"ב שם התחיל ללמוד כלכלה, היום הוא סולן של להקה שמופיעה במועדוני ת"א.
תראה פיימן הוא לא היה אבי רן או קודריצקי הוא היה שוער מחליף ברמה של שוער ליגה לאומית מקסימום אני ראיתי אותו 4 שנים בהרצליה הוא אל היה כישרון שנפל
אני לא מדבר על היכולות שלו.. אני גם ראיתי את בוארון באיזה שנה שהוא שיחק בנתניה, והוא לא היה שוער ברמה. לאנשים יש נטייה להגזים בגלל הטרגדייה שהוא עבר.. אבל לי להפריע המשפט הזה: זה באמת לא משנה כרגע אם זה הייתה אשמתו או לא...
אוקיי בקטע הזה אתה צודק לא היה שום קשר לאשמתו אבל אתה מסכים איתי שהוא היה שוער בינוני ממוצע ככה שהקריירה שנקטעה לא היתה קרירה של כשרון בדרך או משהו כזה
100 אחוז באשמתו????????? מה אתק החלקת על השכל.??? אם הוא היה משותק לכל החיים.... אם הוא לא היה בחיים..... גם אז היית אומר את זה?
א.תרגעו ב.בן אדם חצה כביש ראשי לא במעבר חציה את מי תאשים וזה לא הנקודה ג.תזכור את השמפט עדיף להפסיד רגע מהחיים מאשר את החיים ברגע