בייבי ניטשה אחלה להקה...להקה שהוקמה בסקוטלנד ומורכבת מפאנל של אירים,סקוטים ואנגלים.התאהבתי בהם בשלהי שנות ה-80 הם התפרסמו בזכות השיר The Whole of the Moon אך אני התאהבתי בהם בשל הזיקה למוזיקה האירית שאני מחסידיה. הזכרת לי נשכחות-נראה לי שאני הולך לבלות את הלילה ביוטיוב מאחר ונותרו לי רק קלטות מהם. אחלה שיר על עיירה קטנה בדר' אנגליה שמפורסמת בעיקר בשל פסטיבל אמנות השנתי שלה שיר שקט...למרות האווירה ההוליוודית בקליפ חכה לסוף השיר תשמע מוזיקה אירית טהורה.
הייתי חייב להכניס בהודעה נפרדת עוד שיר מהאלבום הידוע שלהם השיר והקליפ אנטי אנגליה-לא מומלץ לאנגלופילים ששונאים ביקורת-אבל אחלה מוזיקה.
בשעה טובה ולמרבה הצער, חזרתי לארץ אתמול בלילה. 10 ימים עברו מהר מדי, אבל אנגליה אף פעם לא מאכזבת, כיפית ומדהימה כתמיד. חשבתי שאני אחזור ואני אשלים פערים ממה שפספסתי כאן אבל ויתרתי, אתם כותבים יותר מדי. זו הייתה הפעם השישית שלי באנגליה. נסעתי עם החברה שלי, פעם ראשונה שלה. אז כמובן שצריך לעבור שוב במקומות המרכזיים והחשובים של לונדון, דבר שלא ממש אכפת לי, כל פעם נראית כאילו היא הראשונה, הכל ממשיך להתחדש. ביקרתי גם במקומות שלא יצא לי להיות בפעמים הקודמות. הטירה בווריק נהדרת ולגמרי שווה את הנסיעה לשם, גם ת'ורפ פארק אחלה מקום. יש שם דברים מטורפים שבחיים אני לא אתקרב אפילו לתחילת התור, אבל מצאנו גם דברים לילדים קטנים. (שיחקתי גם פעמיים באתגר כדורגל כזה שצריך לבעוט 3 פנדלים לשוער וירטואלי, מקבלים ניקוד לפי עוצמת הבעיטה+כיוון, הפינה העליונה שווה הכי הרבה. זכיתי פעמיים בפרס השני - כדורגל ספוג ענק מתנפח, וההודי המניאק סירב להחליף לי אותם לפאקינג דובי). יצא לי סוף סוף ללכת לסיור בוומבלי אחרי שבכמה פעמים שעברות הוא או היה בשיפוצים או סגור לרגל אירוע או קונצרט. התרשמתי מאוד מהמבנה העצום הזה ומהעוצמה שלו, אבל האמת שהסיורים במגרשים של הקבוצות הרבה יותר מרגשים, כנראה בגלל שוומבלי לא מוקדש כל כולו לכדורגל. כ-20 אנשים עבדו קשה על כר הדשא שמיוז הרסו שבוע קודם במאמץ להכין אותו למשחק נגד מונטנגרו. כשהגעתי לחנות בוומבלי, תיכננתי לקנות את החולצה החדשה של הנבחרת, שהייתה על בובה בחלון ראווה, אבל אז גיליתי שהיא תימכר רק מערב המשחק נגד מונטנגרו. קצת התאכזבתי אבל אז הבנתי שזה אומר שהחולצה ה"ישנה" בטח תהיה במבצע. וזה מה שקרה, לא רק היא, גם האדומה נמכרה בזול, וככה יצא שחזרתי משם עם 2 חולצות (לבנה - 7 בקהאם, אדומה - 10 רוני). חוץ מזה, ההיילייט היה כמובן המשחק נגד ליברפול. (לא מצאתי את סקולסי - למה לא יצרת קשר??) אני לא מאמין באמונות טפלות (אולי קצת), אבל הקפדתי להתלבש בדיוק כמו לדרבי בשנה שעברה. מי יודע? אולי זה עזר. את החולצת בית החדשה קניתי לפני המשחק (גיגס), אם הייתי מחכה לאחרי המשחק - רוב הסיכויים שסר ריאן היה מפנה את מקומו לשם יותר ארוך. האווירה הייתה באמת מדהימה. תחושת השוויון של הדרעק הייתה כמו ההיא אחרי השוויון של בלאמי, ואחרי זה של אואן חשבתי כבר שאני מוכן להכל, אבל אחרי השלישי של ברבה חשבתי שאני מתעלף. אולי במשחק הבא שאני אסע אליו נוכל לנצח בלי להוריד לי שנים מהחיים? בשריקת הסיום הבטחתי לעצמי שמילה אחת רעה לא תצא מפי או ממקלדתי על 9 הבולגרי. לבנות לו פסל. אחרי המשחק, קיוויתי שלא ירד גשם חזק ונוכל לחכות לשחקנים ביציאה שלהם. ולמזלנו לא ירד, והכמות אנשים שחיכו שם הייתה מטורפת. אני תפספתי עמדת צילום ושלחתי את חברה שלי עם הפרוגרם של המשחק להידחף על כמה סינים ומלוכסנים אחרים כדי להשיג חתימות. המשימה עברה בהצלחה! חתומים ואן דר סאר, אושיי ונאני. עוד דבר שלמדתי מהשהות שם - לאנשים קשה מאוד להבדיל בין קונצ'סקי לסקרטל ובין אנגוג לבאבל. כשהלכנו משם חזרה דרך מנהרת מינכן, זיהינו התקהלות של הרבה אנשים מסביב למפלצת ענקית שלא זיהיתי מרחוק. כשהתקרבנו, המפלצת הייתה די מוכרת לי, ולקח לי כמה שניות להבין שזה ה-גארי פאליסטר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/5eek.Xxx . כמובן שמיהרתי להוציא את הפרוגרם מהתיק וגם להחתים את האגדה. משם המשכנו לעבר הרחוב הראשי, כשראינו עוד התקהלות סביב בחור בלונדיני. זה היה קאלום בסט. כמובן שמיהרתי להכניס את הפרוגרם לתיק והלכנו לדרכנו. בסוף השבוע הגענו להודו - אפטון פארק (שהיה סיפור די מסובך, הטיוב של אפטון פארק היה סגור כל הסופ"ש). רציתי לקנות צעיף של ווסט האם, להרגיש טיפה שייך בין כל האוהדים, אז קניתי בדוכן מחוץ לאצטדיון צעיף רב-שימושי - רק בצבעים של הקבוצה בלי זכר לשם - יעיל גם למשחקים בוילה פארק או בטרף מור, אם ייצא לי להגיע. קצת לפני תחילת המשחק, התיישבו במקומות לידנו זוג זקנים, קצת לוקים בנפשם, שלא הפסיקו לצרוח ולקלל. לאחר כמה דקות, כשהם שמעו אותי ואת חברה שלי מדברים עברית, הזקנה פנתה אליי: "Excuse me, are you GERMANS??", חייכתי ואמרתי לה שלא, מה פתאום. אז היא שאלה מאיפה אנחנו, ענינו ישראל. הם הסתכלו אחד על השני והייתה להם הבעת פנים של "טוב נו, לפחות לא גרמנים" או של "הם ביציע הלא נכון, היהודונים". חוץ מזה, אחלה חבר'ה. מברוק לאברם על ניצחון הראשון, אני דווקא הייתי מתחת לפוסטר הענקי של בובי מור אבל ליבי היה בסוף מערב עם היידים. חייב להפסיק עכשיו, זה לא ייגמר. סעו לאנגליה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx
גלעד, תענוג לקרוא,הזלתי ריר. פעם הבאה שיהיה מפגש אוהדי יונייטד לצפייה במשחק,תגיע בכדי שנוכל לשמוע סיפורים נוספים.
כן, מחוץ ללונדון, במקום שנקרא Chertsey, מערבית ללונדון. אבל לא רחוק מדי, נסיעה של חצי שעה בערך מווטרלו ל Staines. מקום כיפי לאללה, היה קצת גשום כשהיינו אבל זה לא הפריע יותר מדי.
אלן מקינלי לא שם לב שהיה שער במשחק של בלקפול בהמשך לעונה הקודמת שכריס קמארה פספס כרטיס אדום במשחק בפורטסמות'.
שאלה: בחודש נובמבר אהיה בלונדון בזמן משחק מחזור אמצע שבוע של ווסטהאם נגד ברומיץ'. אני מעוניין לקנות כרטיסים דרך האתר של ווסטהאם - והשאלה היא כיצד עדיף לקנות במשלוח לארץ או לאסוף שם? ואם החלטתי לשלם באשראי ולאסוף שם כיצד אני עושה זאת? האם כמו בארץ יש מכונות שאני מעביר בהן את כרטיס האשראי ומקבל בתמורה את הכרטיסים? אשמח לתשובות והסברים.
תאסוף שם ביום המשחק, תחסוך לעצמך את דמי המשלוח. אתה בטח אוסף את הכרטיסים מהקופה שנמצאת באצטדיון, אני לא חושב שיש באפטון פארק מכונות אוטומטיות לאיסוף כרטיסים. בטח תצטרך להדפיס את אישור הרכישה שתקבל במייל ולהביא את הכרטיס אשראי ותעודה מזהה של עצמך.
לפעמים כשכבר טסים ומשלמים מחיר גבוה על כל הסיפור עדיף לשלם גם את הכמה פאונדים של המשלוח כדי להרגיש רגועים עם הכרטיס אצלכם, במידה ויש אופצייה כזאת. הסיכוי שמשהו יקרה אפסי אבל עדיין גבוה יותר מה0% כשהכרטיס אצלך ביד.
תבחר מה שמתחשק לך, אבל האופציה של איסוף הכרטיסים מאוד קלה ובטוחה. זה מה שעשיתי שבוע שעבר. תדפיס את האימייל שישלחו לך עם מספר ההזמנה, תגיע ל Ticket Office, זה הדבר הראשון שאתה רואה כשאתה מגיע לאצטדיון מכיוון תחנת האנדרגראונד אפטון פארק.
אמורים להיות לך חיים קלים בהיבט הזה. אני הייתי צריך לאסוף את הכרטיסים למשחק של יונייטד נגד ריינג'רס ממשרד הכרטיסים... קיבלתי הכוונה למשרד הכרטיסים, וליתר ביטחון שאלתי את הבחור שעמד בחוץ האם הגעתי למקום הנכון... הוא בתגובה: are you pecking teckets? באמת שלא הבנתי מה הוא רוצה. ביקשתי ממנו שייעשה את מירב המאמצים לדבר בלי מבטא מנצ'סטרי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
שיר מתוך האלבום החדש והמדהים של אנת'מה אל תטעו אם ההתחלה תישמע לכם דביקה ומלוקקת כמו קולדפליי. מדובר במוסיקה איכותית בהרבה עם אווירה מקסימה והמון רגש. שם האלבום אגב הוא We're Here Because We're Here והסגנון הוא פוסט-רוק (כמו Sigur Ros למי שמכיר).
ובכן אז גם אני שבתי מעשרה ימים משוגעים בממלכה. קודם כל הטיסה למנצ'סטר- זה היה חבר שלי, אני וכל השאר חרדים, כולל 28 (!!!) תינוקות על המטוס. במקום 5 שעות הטיסה לקחה 8 שעות בעיקר בגלל שהנוסעים פשוט לא הקשיבו לדיילות ולא ישבו במקום וכתוצאה מכך איחרנו את התור בהמראה. אחת מהטיסות הקשות בחיי עד כה עם בכי בלתי פוסק, ריח של חיתולים, ומלא חרדים שתמיד עומדים ותמיד מוציאים משהו מהתיק. הגענו למנצ'סטר ב3 בלילה- מחזה מטורף של אלפי סטודנטים שיכורים ברחוב (הגענו בfresher's week, השבוע הראשון לפני הלימודים) ובעיקר שיכורות מתנדנדות, הולכות יחפות עם העקבים ביד בשמלות זעירות. תענוג. למחרת נסענו לליברפול, העיר השתנתה מאוד מאז הפעם האחרונה שהייתי בה, בנו שם קומפלקס מפלצתי בשם ליברפול 1 שמשתלב נהדר עם מרכז העיר. גם בליברפול אותו סיפור של המוני שיכורים ושיכורות ומלא מסיבות. למחרת אנחנו באנפילד למשחק מול נורת'האמפטון. אנפילד מדהים לטעמי, איצטדיון אולד סקול בתוך השכונה אבל גדול, וכמובן הקופ שהיה כמעט מלא. walk on בהתחלה היה מרגש, אבל מה שהיה באמת מרגש היו האוהדים של נורת'המפטון: הגיעו 7000 אוהדים (שזה מטורף לקבוצה במקום אחרון בליג 2), דיברנו עם כמה מהם בפאב לפני המשחק, בשבילם זה יום כיף באנפילד, הזדמנות נדירה לתת לילדים להרגיש מה זה פריימרליג מהעיניים של הקבוצה, אוהדים סופר נחמדים. ליברפול נראו זוועה, ממש, ממש זוועה. לא סתם אוהדי נורת'האמפטון שרו במשחק can we play you every week. הכותרות באקו ביום המשחק צעקו שהודג'סון רוצה לזכות בתואר הזה, ובכן זה לא נראה ככה. הפנדלים נבעטו מול הקופ ואת הטירוף שהיה ביציע של אוהדי נורת'האמפטון באמת שקשה לתאר. חבר שלי כמובן היה שבור, והתעודדנו בעוד ערב של שתייה מאסיבית וצייד שיכורות. לא ארחיב על יתר הימים באדינבורו ובגלאזגו מעבר לעובדה שגלאזגו לוקחת בענק ובלי תחרות את אדינבורו מבחינת מגניבות וחיי לילה, נהנינו שם הרבה יותר מבאדינבורו המתויירת (על אף שאדינבורו ללא ספק עיר יפה יותר). מגלאזגו חזרנו למנצ'סטר, והיא עיר פשוט מעולה לטעמי. מלא חנויות מוזיקה, גלריות, חנויות יד שניה, בוטיקים וחנויות מעצבים ב northern quarter, האיזור של האוניברסיטה מדהים בפיתוחו ועם כמה מקומות מאוד כייפים לצאת אליהם (כולל האסיינדה המיתולוגי שנקרא היום the factory), הcurry mile שזה רחוב מלא במסעדות הודיות וערביות, מוזיאונים מעניינים ואווירה כייפית. הנוכחות של יונייטד בכל מקום מעכירה קצת את האווירה (לא משתווה לנוכחות של ליברפול FC בליברפול אבל עדיין רואים את המכוערים בכל פינה) והמון נוכחות גם של סיטי. ראינו בפאב שורץ באוהדי יונייטד את הניצחון על ולנסיה ואז יצאנו שוב לשתות. את השעות שלפני הטיסה בבוקר העברנו שיכורים בקזינו, שזו חוויה מאוד כייפית אבל לא בריאה כ"כ לכיס. בצער, בכאב ובעייפות חזרנו לארץ, עד הפעם הבאה. :aaa12:
הבעיה אצלי היא פער הזמן בין סוף המשחק בוויט הארט ליין,15:00 בערך, לבין תחילת המשחק באפטון פארק,17:30. מישהו יודע לאמר עם העבודות בטיוב בדרך לווסטהאם יסתיימו כבר ב23 באוקטובר?
