אמנם לאברה אין תחילת עונה מבריקה במיוחד אבל הוא כח התקפי שאנחנו צריכים. ההתקפה(שלא קיימת בכלל)בנויה רק על אגף ימין שבצד שמאל עם אושיי ואואן לא קורה כלום. במשחק כזה רואים כמה רוני חסר, גם כשהוא לא טוב הוא תמיד יוביל את הכדור, יירד לקישור ויעזור לפלטשר וסקולס לנווט את המשחק, בלעדיו קשה לנו מאד במרכז השדה.
וילה איבדה את הסקי שהיה מצוין ובמקומו עלה קארו שפשוט נראה לא חד. חוץ מזה הם נפלו איזה ארבע פעמים בתרגיל שקראוץ' מוריד כדור לוולה של ואן דר ואארט, פעמיים זה נגמר בגול ופעמיים רק תיקול הירואי הציל אותם (פטרוב וריצ'ארד דאן). סה"כ רואים שזאת לא הקבוצה של מרטין אוניל שהיתה הרבה יותר רצינית. ספרס אמנם ניצחו אבל הם יוצאים לרצף משחקים קשה מאד עכשיו ואם מול הקטנות הם כשלו אז יהיה להם מאד קשה עכשיו. פציעה אחת של בייל או ואן דר ואארט והם בבעיה רצינית.
טוטנהאם שיחקה טוב יותר במחצית השנייה וניצחה בצדק. אסטון וילה הייתה חסרת מחץ, קארו כבד מאד ומסורבל עם הכדור (יותר הרס לוילה מאשר עשה משהו מועיל), פטרוב במשחק מצוין אבל זה לא הספיק. ואן דר וארט אליל האוהדים החדש של טוטנהאם.
סוף סוף! כמה אוויר הוצאתי מהריאות עם השריקה לסיום של פיל דאוד. סוף סוף ניצחון ליגה ראשון, שהגיע אמנם בשיניים אך ניצחון זה ניצחון. הגיעו לנו שלוש הנקודות, כאשר תכנית המשחק של מקליש היתה להסתגר ולצאת למתפרצות, לקבוצה האפורה שלו בדרך כלל זה מתכון מנצח, אולם לא הפעם. השער הראשון שלנו היה למעשה שער עצמי, של ג'ונסון, כתוצאה ממסירת רוחב של אוסמן באגף השמאלי, פוסטר השתטח על הדשא והתכוון לתפוס את הכדור אך ג'ונסון הקדים אותו ודחק לרשת של קבוצתו. טרם המשחק הסתפקתי ב1:0 קטן, אך היה מבאס אותי אילו אף שחקן שלנו לא היה כובש, עד שהגיע ביינס שהגביה כדור לרחבת ברמינגהאם ומי אם לא, הפנומן האוסטרלי, טים קייהיל, עם נגיחה מצוינת וחזקה, כמו שהוא יודע, חתם את תוצאת המשחק. ניצחון ראשון בעונת 10/11, שכן ירבו.
מחמאות לברוס על קבוצה נהדרת. אמנם במחצית הצלחנו להוריד את מפלס הלחץ והחרדה במעט כתוצאה מהחילופים אבל עדיין לא היה מגיע לנו יותר מנקודה.
נתחיל עם הצד החיובי: אם נמשיך לנצח כל משחק בית ולסיים כל משחק חוץ בתיקו נסיים עם 76 נקודות, זה אמור להספיק לטופ 4. ולצד השלילי: אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו "לוותר" על מחצית כמו שקרה היום. לא תמיד יש פתרונות קסם, לא תמיד האופי יחפה על מחסור באיכות. דווקא כשההגנה התייצבה ונתנה משחק ללא טעויות קריטיות למדי (היו לוידיץ' כמה טעויות קטנות בפתיחה), אז ההתקפה נראית אנמית וחסרת אונים. במחצית השנייה הקבוצה ללא ספק נראתה יותר טוב, אבל הגיעה למעט מאוד מצבי הבקעה. מה שעבד כל כל טוב בולנסיה לא יכול לעבוד בקצב הרצחני של הפרמיירליג.
המשחק הזה נורא הזכיר לי משחק אחר בסנדרלנד, עוד באיצטדיון הקודם שלהם, רוקר פארק. זה היה שלושה-ארבעה ימים אחרי ה-0-4 על פורטו ברבע גמר ליגת האלופות ב-1997, והנחיתה בסנדרלנד היתה קשה מאוד - הפסדנו 2-1, בעונה בה הם היו חלשים מאוד וירדו ליגה. זה מוזר שכל כך הרבה שנים אחרי כן שוב יש לנו בעיה כל כך קשה במשחקים אחרי ליגת האלופות. היתה תקופה שנדמה היה שזה עבר - ברור שהשפעה יש, אבל היא היתה במידה פחותה - ובשנה-שנתיים האחרונות היא שוב זקפה את ראשה. טוב, נחמד שמצאנו מחדש את ההגנה שלנו, בלי זה לא היה מה לדבר, אבל בלי להתחיל לנצח גם בחוץ וגם במגרשים קשים לא יהיה מה לדבר. תיקו בחוץ מול פולהאם, או אברטון, או בולטון, או סנדרלנד - כל אחת מהתוצאות הללו היא בסדר גמור כשהיא עומדת בפני עצמה. ביחד, זה בעייתי. עוד לא הגענו למשחקי החוץ נגד צ'לסי, ארסנל, סיטי, טוטנהאם, ליברפול...
קצת קשה לומר שיונייטנד מצאה מחדש את ההגנה שלה, עם הרבה מזל ואן דר סאר ברח פה עם רשת נקייה, הקורה הצילה אותו והחמצה ענקית פשוט בתחילת המחצית הראשונה. סך הכול באמת מחצית שנייה מאוזנת, ועדיין מאוד חבל על סנדרלנד שלא הצליחה לנצח למרות משחק מעולה שלה, כרגיל אין רק מגיע בכדורגל. נ.ב. ברבאטוב חייב לפתוח, חייב.
אם לסנדרלנד היה היום מישהו קצת יותר רציני מזנדן באגף, אולי היא גם הייתה יוצאת היום עם שלוש נקודות מפתיעות. כ"כ הרבה מהלכים הסתיימו בטעויות ובניסיונות עקרים שלו, חוץ מבעיטה אחת לקורה. בכל אופן, סנדרלנד עושים צרות לכל הגדולות ולוחצים חזק וגבוה, רואים שיש להם פוטנציאל. לא כדורגל מרהיב, אבל זה הספיק היום כדי להשיג שליטה היום נגד קבוצה עדיפה, זה גם הספיק להם בהרבה מאוד דקות נגד ארסנל. להוציא חמש נקודות משלושה משחקי בית עם סיטי, יונייטד וארסנל בפתיחת עונה, בהחלט מאזן לא רע. יונייטד יוצאת לפגרה הזו בזמן מבחינתה... ברכות לאברטון על ניצחון בכורה ועוד במגרש מאוד לא פשוט, אולי עכשיו כל הדיבורים המיותרים על העתיד של מויס ייפסקו. בסה"כ אברטון רחוקה עכשיו חמש נקודות מהמקום השלישי, זה ממש לא נורא. הפתיחה הצולעת של הרבה מאוד קבוצות משחקת לטובתה כך שאפשר בהחלט להתאושש מהמחזורים הראשונים הבעייתיים- כל עוד תהיה לזה המשכיות אחרי המשחקים הבינלאומיים. ולפחות עד מחר אחרי הצהריים, ליברפול מתחת לקו האדום.
בגלל שאנדרסון לא השתלט על כדור חוזר ואיפשר לזנדן לבעוט. לדעתי לאנדרסון חלק גדול בתצוגה החלשה, מקווה שקאריק מספיק כשיר בשביל להושיב את מס' 8 על הספסל. יכול להיות שגם הארגריבס עם הקביים עדיף. והאמת שגם שנה שעברה בלי רוני ואברה לא נראינו מי יודע מה, הם היו המנוע והכוח של הקבוצה. אם הם לא חוזרים לכושר, אני לא יודע מי יוביל את ההתקפות כי נאני לא יכול לבד. לפחות פרדיננד מייצב את ההגנה.
קשה לומר שיש לשוער איזושהי אשמה. החומה עמדה בדיוק איפה שהיא צריכה, אבל בעיטה מושלמת כמו של גומז כמעט בלתי אפשרי לעצור. הכדור יצא מהרגל שלו כמו כדור רובה. כמו שאמרת - שער מעולה.
אני חושב שאם השוער עומד קצת יותר שמאלה, משמאל לחומה ולא מאחורי השחקן האחרון שלה הוא לוקח את הבעיטה הזאת. (למרות שסביר להניח שאז גומז היה מנסה לסובב מעל החומה, ככה שהדיון הזה מיותר לגמרי חח)
ראיתי עכשיו את התיקול של קארל הנרי ובאמת שזה נראה כמו איזה קטע מסרט אימה, לא ראיתי תאקל כזה מפחיד הרבה זמן. אין לי מושג איך גומז לא שבר את הרגל (או את המפרקת עם הסלטה שהוא דפק). כאילו הוא חיפש בחוקים את כל ההגדרות לפאול של אדום ויישם אותם בגליץ' אחד. שתי רגליים, פקקים קדימה, הרגליים מורמות לאזור השוק באיחור של איזה חצי שעה מאז שהכדור יצא מהרגל של גומז... הזוי. הרחקה ל3 משחקים זה יהיה עונש מביך על תאקל כל כך בוטה.
נייג'ל דה יונג הכסחן הגיע על מנת להרוג. כבר בדקה השלישית עבירה חמורה ביותר על בן ארפה. זו הייתה עבירה של אדום ורק בגלל תחילת משחק השופט לא מעיף אותו. אני מקווה שהוא לא יצא מושבת לאיזה חצי עונה אחרי העבירה המלוכלכת הזאת.
חבל על בן ארפה,שחקן טכני מאוד שיכל לעזור מאוד לניוקאסל לתת עונה טובה ולא סתם להישאר בליגה. לפי איך שזה נראה לי הוא שבר את הרגל וישאר הרבה זמן בחוץ. אני לא חושב שהוא קיבל בכלל צהוב. המשחק נעצר אחרי פאול של שחקן ניוקאסל על מילנר.השופט בכלל לא שרק לעבירה על בן ארפה
