מעטים השחקנים שיידחו את ברצלונה, כשאתה ממש טוב בקבוצה כמו ארסנל יש לך אמונה שתוכל להצליח גם שם, אי אפשר להאשים אותו שהאמין בעצמו. אפשר להאשים אותו שלקח לו הרבה זמן להבין שהוא לא יראה שם מגרש ובבחירה שלו לקבוצה הבאה שלו. אני מתאר לעצמי שהיו לו אופציות מליגות אחרות מקבוצות שמשחקות כדורגל אבל ברמינגהאם שמה יותר כסף אז הוא העדיף להגיע לכדורעף ועכשיו הוא כבר בטח מתחרט.
בן פוסטר עושה עונה גדולה בבירמינגהאם. בכל משחק הוא עושה שם עצירות נהדרות ולדעתי הוא רק יתקדם שם ובסוף יהיה שוער ראוי מאוד. לא היו לו כאלה פלטות העונה וגם זה קורה אבל אסור שזה יסתיר עונה נהדרת שלו.
מסכים עם לדלי. גם אצלנו פוסטר לקח הצלות גדולות והיו לו גם משחקים גדולים. הבעיה שלו, ובגלל זה הוא לא נשאר ביוניטד וראינו את זה גם אתמול, זה טעויות קריטיות שתמיד מגיעות ברגעים מכריעים. טעויות של חוסר ריכוז שגורמים לו להראות כמו שוער חובבן ויכולים להרוס את היכולת שלו לא רק באותו משחק אלא לאורך עונה שלמה. חייב להתבגר, חייב למצוא דרך לשמור על ריכוז כי אחרת הוא לא יממש את הפונטציאל שלו.
לפוסטר היה משחק ענק העונה מול צ'אבסקי, במקום להיגמר שם 5-1 לפחות לאורחים, בירמינגהאם ניצחו 1-0, ויש על שמו כמה הצלות יפות העונה. אבל אני באמת לא רואה שום הבדל בינו לבין רוברט גרין, שניהם רוב הזמן בינוניים. העובדה ששניהם שוערים שהיו בפריים של נבחרת אנגליה מעידה הרבה מאוד על מה שיש לאנגליה להציע בתחום מלבד הארט שהוא עילוי (כן, למרות מה שקרה לו בלסטר). הוא גם לא שוער יותר טוב מאלמוניה...
ואיך יצמחו שוערים אנגלים, אם לא מטפחים אותם? אפילו בנוער יש זרים. ביונייטד לא היה שוער אנגלי ראשון מאז 91, בארסנל מאז 02, בליברפול מאז 98 וגם היה מדובר בשוער נכה, בצ'לסי מאז תחילת שנות התשעים - מאז בזנט(היצ'קוק היה שוער שני כמדומני). זה תמצית הבעיה. אין הוקוס פוקוס. למשל בגרמניה וספרד רוב השוערים מקומיים ולכן יש להם איכות גדולה מאוד בעמדה.
מאז שהבאנו את ג'יימס מווטפורד, הבאנו גם את קירקלנד מקובנטרי ואת קארסון מלידס, שלושתם נחשבו ככשרונות עולים ושוערי נבחרת אנגליה לעתיד כשרכשנו אותם. ג'יימס עוד יצא שוער סביר, למרות שעלה לנו בתארים, קארסון היום השוער הכי גרוע בליגה, קירקלנד שוער רע. אי אפשר להאשים אותנו שלא ניסינו.
לא הטלתי אשמה על מועדון ספציפי. הבעיה היא כללית ולא של ליברפול. בכמה קבוצות פרמייר ליג יש שוער ראשון אנגלי? סיטי, בלקברן, ווסט האם, ווסט ברום, בירמינגהם ויגאן(?) ולדעתי זהו. אז מה הפלא שאנגליה סובלת מבעיה קשה בעמדה? לפחות יש עכשיו את הארט, אבל העומק עדיין אפסי. אגב קארסון בכלל היה שוער שלישי בליברפול, כמדומני. לא בדיוק מישהו שאתה בונה עליו לעתיד.
ארסנל פאן לפוסטר יש את הפוטנציאל להיות טוב יותר מגרין ואלמונייה,מגיע לו עוד זמן להוכיח את עצמו. אלמונייה זה מוצר מוגמר,גם גרין,פוסטר ובגלל שיותר מדי שנים היה פצוע או על הספסל די בתחילת הדרך שלו כשוער ראשון ולמרות שהוא לא ילד. היו לו שנתיים נהדרות בווטפורד אבל יותר מדי זמן עבר מהתקופה ההיא עד לתקופה רציפה נוספת, רק עכשיו הוא מתחיל אותה כמו שצריך,לא כשזה בא לו בהפתעה ובמועדון נוח הרבה יותר מבחינת לחצים ולפי חצי העונה הראשונה שלו בברמניגהאם אפשר להיות אופטימיים לגביו וגם בהקשר מלחמה להארט על חולצת השוער הראשון בנבחרת.
קארסון בא כשוער שלישי אבל דודק היה גרוע וגם נפצע, וקירקלנד נפצע המון, אז הוא קיבל הזדמנות, למשל ברבע גמר האלופות נגד יובנטוס שם הוא עלה לנו בשער באנפילד. אח"כ הוא נשלח להשאלות בצ'ארלטון ו-וילה ולא סיפק שם את הסחורה אז לא הייתה סיבה לקרוא לו חזרה. אין שוערים אנגליים בקבוצות כי הם לא טובים מספיק. כל כישרון גדול שיצא קיבל במה להראות את הכישרון ולא ניצל אותה. דיברתי על קארסון וקירקלנד, גם רובינסון היה מחליף בלידס לנייג'ל מרטין וכולם רצו שיקבל הזדמנות ובסוף הוא קיבל וראינו מה יצא ממנו, אין שוער אנגלי צעיר שהוא נהדר אבל נאלץ לא לשחק בכלל כי הוא משני לשוער זר.
רובינסון איכזב אותי כי בלידס הוא היה נהדר ממש וכשהם היו קבוצת צמרת ובליגת האלופות, ככה שהמעבר לטוטנהאם מבחינת לחצים לא היה צריך לשנות לו אבל הוא נפל. עושה יופי של עבודה בבלקבורן ועדיין,אלו לחצים ובמה קטנה הרבה יותר.
זו אולי שאלה של ביצה ותרנגולת, אבל כבר טענתי גם בקשר לשחקנים אנגלים בכלל, ולא רק שוערים, שלטעמי הם לא זכו בעשור האחרון למספיק הזדמנויות. זה לא עניין של דור, אלא עניין של יחס קבוצות הפרמייר ליג לנושא וגם עניין של חוקים הזויים של ההתאחדות שלמעשה מעודדות מועדונים להביא זרים למחלקות הנוער.
אני מאוד מסכים איתך. זה לא שאנגליה לא מסוגלת להוציא שוערים אנגלים טובים (הארט הוא הוכחה לכך) אלא שהקבוצות באנגליה פשוט לא מעונינות בכך. אם שוער אנגלי טוב כבר יוצא מהמערכת, זה כמעט תמיד בטעות, על הדרך, ולא בצורה מתוכננת. רוב הקבוצות הגדולות מחזיקות באקדמייה שוערים צעירים זרים ולכן מראש תנאי הפתיחה של השוערים האנגלים פחות טובים. גם אם תלכו אחורה, להזדמנויות שקירקלנד, קארסון, פוסטר וכל שוער צעיר אחר קיבל בקבוצה גדולה (שם זאת הבמה המרכזית והלחץ הגדול), זה תמיד היה לא מתוכנן. לא בנו על אותם שערים, לא הכינו אותם מנטלית לזה שהם שוערים ראשונים, לא הביאו אותם כשוערים ראשונים, הם הגיעו לזה בצורה לא מתוכנתת לאחר פציעה/הרחקה/אכזבה עצומה מהשוער הראשון שהוא לרוב זר. ולכן, לא מפתיע שרוב השוערים, וגם הארט היה כזה לפני שנתיים, היו מציגים הצלות מרהיבות, משחק שוערות לא רע בכלל, ואז הורסים הכל בגלל טעות מנטלית. קחו אפילו את המקרה הקיצוני של הארט, שנחשב לדבר הבא, וכמה מרורים הוא אכל עד שהפך לשוער הראשון של הסיטי. כבר לפני שנתיים הוא הראה כמה כישרון יש לו ועדיין סיטי החליטו לקנות שוער לא אנגלי (גיבן) ולהוריד את הארט לספסל. אחרי זה הארט נשלח להשאלה ורק השנה קיבל הזדמנות אמיתית בשער של סיטי. ככה מטפחים את השוער הבא של אנליה? זה כבר מעבר למשהו מקצועי כזה או אחר זה פשוט להגיד לשוער האנגלי אתה לא מספיק טוב גם כשהוא מראה המון כישרון. לא הגיוני שאנגליה, על כל הגודל שלה, לא מסוגלת לספק בעשרים שנה האחרונות שוער אנגלי שיהיה בטופ של השוערים בעולם. אז נכון שאצל חלקם הבעיה היא לא לגמרי מנטלית ויש כאלה שהם לא מספיק טובים, אבל הקבוצות באנגליה פשוט לא מחפשות לפתח שוערים צעירים. בדיוק להפך, זה נראה לפעמים שבעקבות הסטיגמות הקיימות הם מעדיפות להימנע מכך, ולכן נוצר מצב שהשוערים האנגלים היום, גם כאלה כמו פוסטר, הם פשוט לא חזקים מנטלית וחוטיפם המון גולים שטותים ברגעי מפתח. הפיתרון הוא גישה שהיא פרו אנגלית. להחליט שבאקדמיה של קבוצה X מגיל ילדים עד גיל נוער יעמדו רק שוערים אנגלים. פחות טובים, יותר טובים, זה פחות חשוב, אלא ליצור מעגל של שוערים אנגלים שמקבלים לאורך זמן את הצאנס. לצערי, בעולם המודרני של היום, כשהחוקים באנגליה עושים בדיוק הפוך ומגבילים בגיל נוער מעבר של שחקנים אנגלים בין קבוצות, קל יותר להביא שוערים צעירים מבחוץ ולתת להם את הצאנס.
