כתבתי לחברים מאמר בפייסבוק ובגלל שיש פה רמה רציתי לשתף גם פה... על בלייק גריפין ושמירה על פרופורציות בסופ"ש של האולסטאר האחרון קיבלנו בNBA חותמת רשמית, בלייק גריפין זה הדבר הבא בליגה! לרוקי הכי מדובר מאז לברון ג'יימס יש הכל - כח, מהירות, ניתור, קליעה טובה, אינטילגנציית משחק גבוהה, ויחסי ציבור (תחרות הטבעות שנבנתה בשבילו). וכל זה בגוף שרירי של 208 ס"מ. גם הסטטיסטיקה האישית מרשימה: 22.8 נק' למשחק, 12.6 רב', 3.6 אס', 0.7 חט', 0.5 חס' (מפתיע קצת בהתחשב בגובה ובניתור) וזה עם 51 % מהשדה. רוקי השנה ללא עוררין אז מה גרם לי לכתוב עליו תחת הכותרת שמירה על פרופורציות? עד היום הייתי משוכנע כמו כולם שבאמת מדובר במשהו נדיר! אני בד"כ לא עוקב בתדירות יומית על העונה הסדירה, ומסתפק בלבדוק מה עשו הספרס. ובערך פעם בשבוע בודק איפה הם עומדים מול היריבה האפשרית הגדולה, או במילים אחרות מה קורה בלייקרס. אז בבדיקה שגרתית ראיתי שהיה דרבי מול הקליפרס, קובי וחבריו ניצחו כמעט כרגיל. אח"כ הסתכלתי על המאזן של שתי הקבוצות וראיתי שהקליפרס של גריפין עם מאזן לא מי יודע מה של 21 נצחונות לעומת 38 הפסדים ובלי סיכוי להגיע השנה לפלייאוף עם 35% הצלחה...בדיוק כמו בשנה שעברה בלי גריפין. וכל זה עם צוות מסייע יחסית לא רע הכולל בין היתר את בארון דייויס (שהספיק לעבור השבוע בטרייד לקאבס תמורת מו וויליאמס) - אחד הרכזים הטובים בעשור האחרון, ואריק גורדון - גארד של למעלה מ20 נק' למשחק וחלק מסגל ארה"ב שזכו באליפות העולם.. שלושה שחקנים מתוך "חמישיית העשור" האחרון נבחרו במקום הראשון בדראפט ונתנו עונת רוקי מדהימה - שאק, דאנקן ולברון. קובי ונאש שמשלימים את החמישייה פרחו בשלב מאוחר יותר... לשלושתם הייתה סט' מרשימה פחות או יותר כמו גריפין אבל מכנה משותף שיש לשלושתם ולו אין זה שיפור הקבוצה מהרגע שנכנסו לליגה, שלושתם למעשה הוליכו את קבוצותיהם למאזן נצחונות כפול או יותר ביחס לעונה הקודמת. טים דאנקן לדוגמא נתן שורה סטטיסטית של - 21 נק', 12 רב', אס' 2.7, 0.7 חט', 2.5 חס' וקלע 55% מהשדה. סן אנטוניו שיפרה את מאזנה מ20-62 ל56-26! איפה זה ואיפה בלייק?!?! בעונתו השנייה טימי כבר הוביל את הספרס לזכייה באליפות, שאק סחב את אורלנדו עד הגמר בעונתו השלישית, ולברון למרות תדמית ה"לוזר" שהדביקו לו הפך את קליבלנד לאחת מאריות הליגה, ובלעדיו הקבוצה צנחה במאזן כמעט כמו הבולס בעונה של אחרי ג'ורדן ופיפן...ונזכיר גם את מג'יק שהגדיל לעשות כשזכה בתור רוקי באליפות יכול להיות שגריפין באמת יהיה הפאוור פורווד המוביל בליגה בעשור הקרוב, והקליפרס שלו סופסוף יקראו תיגר אמיתי על ההגמוניה של הלייקרס "בעיר המלאכים". אבל עד שזה קורה לא צריך לנפח את הבלון יותר מדי כי הוא עוד עלול להתפוצץ. לא חסרים דוגמאות ל"מעופפים" ו"יורשים" למינהם שהובילו את קבוצותיהם לכלום ושום דבר - וינס קרטר וגראנט היל הראשונים שקופצים לי לראש בינתיים אני לא רואה כזה הבדל גדול בין בלייק לטייריק אוואנס שהעמיד מספרים יפים בעונת הרוקי אבל ברמה הקבוצתית לא ראינו שיפור מיוחד... אז לפני השביתה שיכנסו קצת לפרופורציות בארץ השואו ביזנס והגימיקים...
הבעיה שלהם זה שיש להם בעומק הלא נגמר שלהם הרבה שחקנים שדורכים אחד לשני על האגו ועל המשבצת. פלטון ממעמד של אחד מהגארדים המפתיעים והטובים העונה מגיע לדנבר ויהיה שחקן מהספסל(הם כבר הודיעו שלאוסון הוא הפרוספקט לעתיד שלהם והם מעוניינים להאריך לו את החוזה). מוזגוב שהתחיל להרשים בניקס הוא האחרון ברוטציית הגבוהים וזה יהיה נס אם יקבל דקת משחק. גאלינרי/צ'נדלר/מרטין/ננה/אל הרינגטון יותר מדי שחקנים שיושבים מעט מדי דקות משחק. הרי זה היה ברור לכל טמבל שאחרי שדנבר עשתה את הטרייד על כרמלו היא הייתה חייבת לעשות טרייד על כמה וכמה שחקנים כדי באמת להפוך את הסגל למושלם. ההנהלה שלהם רק הוכיחה לי שמכל העין הגדולה שלהם הם לא הכי חכמים בעולם. כי בסופו של דבר הם קיבלו מסה של שחקנים אבל מסה גדולה מדי. לדעתי זה יכול ליצור בלאגן במשחק. מה שכן יש שם פוטנציאל עצום. אני במקומם מנסה להביא בקיץ את האוורד. אפשר בהחלט ליצור חבילה רצינית בשבילו.
אתה כותב המון בלאגן ודברים לא נכונים ומדויקים. ראשית הלייקרס "כרגיל" ניצחו בדרבי. זה זיכרון קצר מאוד כי בדרבי האחרון(לפני זה שהיה בלילה) הם הפסידו. דאנקן, שאק וקובי נכנסו לקבוצו הרבה יותר טובות מהקליפרס. סן אנטוניו החזיקה בסגל מרשים והכינה את הקרקע לבואו של דאנקן שהיה צריך להביא את הערך המוסף. כנל שאק וקובי, קובי הגיע לעיר המלאכים. אומנם לא לקבוצה מדהימה אבל לקבוצה יותר טובה מהקליפרס. חשוב לציין שהקליפרס היא הלוזרית של הספורט האמריקאי כבר שנים. עצם ההצלחה של בלייק זה לא במאזן אלא בעובדה שהחיה את החלק הזה של העיר. אף קבוצה לא לוקחת אותם כוי שהוא מובן מאליו. את היכולת שלו לסחוב קבוצה נראה רק שיעשו שם שינויים יותר משמעותיים. באשר לבארון דיוויס, הוא כבר מזמן לא אחד מהגארדים הטובים בליגה(לדעתי הוא גם לא היה מעולם, לא מרשימים אותי כל השאריף עבדול ראחים שנותנים יופי של סטטיסטיקות לקריירה בקבוצות קטנות), הוא היה שחקן טוב בליגה ותו לא. אחד שאפשר לקחת כגארד של קונטנדרית בטח שלא. מאז הוא כבר לא אותו שחקן. הוא השמין, הוא משחק בלי חשק, פצוע. קצת חזר לו החשק אחרי הפציעה ובסך הכל השיג ממוצעים סבירים, בגדול אם הקליפרס היו משיגים עליו משהו יותר טוב ממו וויליאמס ולא מוותרים על הבחירת דראפט שלהם הייתי אומר שזה היה יופי של טרייד. אריק גורדון- לדעתי אחד הקלעים הטובים בליגה אבל הוא לא פקטור הרבה זמן כי הוא פצוע. בלייק משחק עם רנדי פוי בחמישייה יותר מדי זמן. הקבוצה הזאת לא בנויה טוב. כריס קאמן הפצוע והחור ההגנתי הוא בעל משכורת גבוה, יש שם יותר מדי שחקנים ותיקים שלא מועילים שדורכים על משבצות של שחקנים צעירים ומוכשרים ויש שם מאמן שהוא יותר רוטב לסלט מאשר מאמן כדורסל. לדעתי ויני דל נגרו דל שומן הוא המאמן הגרוע בליגה. מספר הפעמים שהקליפרס הפסידו בגלל הטמטום שלו ברבע האחרון הוא יותר מדי גבוה. מה גם שאני לא רואה שום תביעת יד שלו, שום תרגילים, יותר מדי בלאגן במשחק. בקיצר, קשה לשפוט את ההצלחה של הקליפרס כתלות בבלייק כשיש לך קבוצה כזו. הם צריכים לקוות לעתיד טוב יותר, בקיצור שיצביעו ליכוד. נ.ב. אל תכתוב שהספרס שנה לפני שדאנקן הגיע היו גרועים בניסיון להציג כאילו הייתה לו קבוצה גרועה. שנה לפני שדאנקן הגיע לא היה להם עונה טובה כי רוב השחקנים המובילים באותה עונה היו פצועים כרונים. שנתיים לפני שדאנקן בה הם סיימו עם מאזן 59-23 והפסידו רק בחצי גמר המערב. אגב, באותה קבוצה שיחקו הרוטב ויני דל נגרו, אייברי ג'ונסון, דוק ריברס, רובינסון, צ'ארלס סמית. יותר מאוחר גם מקסוול בא. היה להם שם רוסטר מצוין ומנוסה.
בכוונה רשמתי כמעט כרגיל מנצחים בדרבי ולא תמיד. איפה דיברתי על קובי? דיברתי על שאק באורלנדו ששיפר אותה פלאים. את ההשפעה של לברון על חבורת הנגרים סביבו כולם רואים השנה. עם דנקן קצת פיקששתי כי עונה לפני שהוא הגיע רובינסון כמעט ולא שיחק, ומדובר בשחקן שהיה MVP רק שנתיים קודם לכן, אבל אי אפשר לערער על התרומה שטים דנקן הביא מהרגע הראשון... כרגע הקליפרס עם אותו אחוז הצלחה בדיוק כמו שנה שעברה, יכול להיות בגלל אלף ואחת סיבות שלא קשורות בבלייק. שוב יכול להיות אפילו שהוא ישלוט בליגה בעשור הקרוב! אבל סיכוי לא פחות גדול שנראה גרסה דומה לשון קאמפ, כריס וובר וכו' ובמידה מסויימת אם כי לא סופית גם אמארה סטודמאייר - פאוואר פוורדים צעירים ואתלטים שתלו בהם תקוות גדולות ובעוד 10-15 שנה אף אחד לא יזכור אותם. ימים יגידו וההוכחה עליו, אני מקווה שאני טועה כי זה יהיה מלהיב!
אף אחד מה-7 שחקנים המובילים בסן אנטוניו של עונת 96 לא שיחק 82 משחקים. רובינסון שיחק 6 משחקים באותה עונה.
צודק והדגש בעיקר על האדמירל.. בשנה האחרונה אני פחות עוקב מבד"כ ולא הייתי מודע כל כך למאזן הקליפרס עם/בלי אריק גורדון. נראה מה יהיה בהמשך...אם זה קריירה שמה שנזכור ממנה זה בעיקר כניסות ל10 מהלכי השבוע או השגים קבוצתיים וסדרות פלייאוף גדולות כמו שאק/דאנקן.
על זה אני מסכים איתך. אגב, אני מבין לחלוטין את אלו שלא עוקבים אחרי העונה הרגילה. היא פשוט מיותרת. עוד חודש וחצי מתחיל הדבר האמיתי.
דווקא אוטוטו מתחיל הדבר האמיתי. בקרוב הקבוצות ירוצו חזק כדי לשפר את המאזן ולנסות להשיג בייתיות חשובה ויקרה מאוד לעתיד העונה הזאת. אף אחד לא רוצה שכל העבודה שהושקעה עד עכשיו תרד לטימיון. כמו כן גם לפני סיום העונה הקבוצות מתחילות לשחק יותר באינטנסיביות של פלייאוף כדי להכין עצמם לכך. זאת אינטסיביות שונה לגמרי. זה תמיד מתחיל להיות מעניין יותר אחרי האולסאטר ועולה בהדרגה מידי יום http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
שטויות במיץ. הלייקרס שנה שעברה בחרה לתת להרבה שחקנים מנוחה בשליש האחרון של העונה. כתוצאה מכך הם אפילו הפסידו את הביתיות לקליבלנד רק שזו לא הגיע לגמר. ממש לא כל קבוצה נלחמת על הדירוג לקראת סוף העונה. גם לפני שנתיים הלייקרס הפסידה לא מעט משחקים בשליש האחרון והגיעה בצורה שונה לחלוטין לפלייאוף. אגב, הלייקרס הם רק דוגמא אחת. יש עוד הרבה קבוצות שמורידות מתח בשלב הזה לקראת הפלייאוף. אתם פשוט לא מבינים עד כמה העונה הרגילה מעוורת. נכון פה ושם שווה לראות משחק בין שקיגו למיאמי, או בוסטון למיאמי אבל בדיעבד לראות את דאלאס של העונה הרגילה(או אפילו סן אנטוניו כן הם) זה פשוט מעוור. כי אני לא מצליח לראות אותם עוברים בסדרה את הלייקרס/בוסטון. כנ"ל לגבי שיקגו/מיאמי/אורלנדו.
הניקס התחזקו בחלון ההעברות בצורה משמעותית, אמארה ואנטוני זה צמד מדהים. לגבי מיאמי - וויד ולברון בקבוצה אחת זה לא דבר של מה בכך והם בהחלט יכולים לנצח את הסלטיקס\לייקרס בסדרה. הספרס אמנם מצויינים עד כה אבל לדעתי אין למג'יק ולהם את היכולת לנצח בסדרה את הלייקרס או את הסלטיקס. לגבי שיקאגו - זה יהיה קצת קשה, אבל אפשרי? בהחלט. יואכים נואה חזר מפציעה, על דריק רוז אני לא חושב שצריך להרחיב וחוץ מזה שהבולס העונה מצויינים.
שקיגו קבוצה חסרת ניסיון בפלייאוף וחדשה. בנוסף אין מחליף רציני לרוז ואין שחקן בעמדה 2. עם כל הכבוד לקורבר השמירה שבוסטון תציב עליו בפלייאוף תחנוק אותו. בנוסף, כל הנצחונות של שיקגו מאוד מאוד צמודים העונה. אין לה משחק התקפי טוב וכדי לנצח היא צריכה כמעט 40 דקות של רוז על המגרש. שלא נדבר על בוזר שגם אותו שחקו בתחילת העונה. נואה הוא כוח רציני מתחת לסלים אבל ההגנה של הסלטיקס פשוט תחנוק את שיקגו בפלייאוף והמשחק ההתקפי שלהם יראה אפילו יותר מחריד. אני חושב שאם בוסטון מגיע לסדרה מול שיקגו זה נגמר בסוויפ לטובת בוסטון. פשוט ככה. וזה יהיה מכובד מאוד כי אם הם יפגשו זה יהיה כנראה בגמר המזרח. לגבי מיאמי. ההגנה שבוסטון תציב עליהם(בעיקר עם גרין בתור סטופר ללברון/וויד) תהיה כזאת שפשוט תחנוק את הצבע ותלחץ כל הזמן את הגארדים. בקיצור ההגנה האופיינית של בוסטון בפלייאוף. אחוזי השדה של מיאמי כמו כל קבוצה שפוגשת את בוסטון בפלייאוף ירדו ובהעדר משחק צבע ובכלל תרומה של שאר החבר'ה אני לא רואה את מיאמי מנצחת גם עם הטריו שלה יקלע 80 נק'(שלא נדבר על בוש וה-1 מ-18 שעדיין לא יוצא לי מהראש, רק שחקן מפגר יכול לעשות 1מ -18. ראבאק אתה רואה שכלום לא הולך לך במשחק, תפסיק לחפש בכוח את הסל,תמסור, תחפש להוציא עבירות. איפה ספולסטרה שהיה צריך לעצור את הטיפשות שלו? כנראה הלך להשתזף במיאמי ביץ'). בנוגע ללייקרס- מיאמי. אני חושב שארטסט יתעורר בפלייאוף והוא יהיה פשוט גורם מכריע. ארטסט הוא לא קלע גדול, הוא שומר גדול. הוא מסוג השחקנים המשוגעים האלה שהבורג אצלהם תמיד מסובב לצד אחד. תמיד קיצוניים. אז בעונה הרגילה הוא מחריד, אני בטוח שג'קסון כבר הכין את המקדחה והמברג כדי לחזק את הברגים. אגב, שני משחקים אחרונים ארטסט היה מצוין. בקיצור, אם קובי רואה את לברון בפלייאוף אני מאמין שקובי יגיע עם אש בעיניים שעוד לא ראינו ממנו אף פעם. הוא מסוג הווינרים שכשהם בוערים על אש גדולה כל הכוכבים מסביבם פשוט נעלמים. אבל קובי לא צריך לקחת על עצמו את הסדרה הזאת. הוא פשוט צריך להיות חכם. משחק הפנים של הלייקרס לדעתי הוא הכי טוב בליגה. יש לה גבוהים איכותיים, שטובים כמעט בכל הפרמטרים. אודום וגאסול הם מוסרים נהדרים ובעלי קליעה טובה מרחוק(אודום גם קולע 3 נהדר). ביינום גבוה, שומר טוב, משחק טוב בצבע ומתחת לסל. מי יעצור את גאסול וביינום? מילר? תרשו לי לגחך רגע.
אגב, למי שאין חשק לראות את המשחק הקשה לצפייה בין ממפיס לסקרמנטו, אז יש הלילה יופי של משחקים במכללות. שבת, 26.2, 21:00: נורת' קרוליינה סטייט - ג'ורג'יה טק ב-FOX שבת, 26.2, 23:30: מינסוטה - מישיגן ב-FOX ראשון, 27.2, 2:00: משחק ויילד קארד ב-FOX ראשון, 27.2, 4:00: וירג'יניה טק - דיוק ב-ESPN
ג'קסון לקח מקום ראשון במערב ומעבר הוא לא היה צריך כלום אז הוא יכל להנוח לקראת הפלייאוף. מה שנכון ללייקרס לא נכון לשאר להיגה והעונה נראה לי שהלייקרס עוד יתנו גז לשפר מיקומים. עונה שעברה הייתה אופרה אחרת.
למי שרואה עכשיו את הקינגס ולא מבין למה הם שלחו בחירת סיבוב ראשון בשביל דניאלס, זה כי הם לא. הם שלחו בחירת סיבוב 2 ב-2017, ולא בחירת סיבוב ראשון, ועשו את זה כאמור כי עם הטרייד של לאנדרי הם ירדו מתחת למינימום השכר של הליגה.
http://img577.imageshack.us/img577/827/50832593.Xxx 6 נק' לכספי בתבוסת סקרמנטו בממפיס (מתוך וואלה). שיקגו ניצחה במילווקי, דאלאס בוושינגטון - סיכום משחקי הלילה (מתוך וואלה). תוצאות משחקי הלילה: דטרויט פיסטונס (39:22) - יוטה ג'אז (28:32) 116:120 וושינגטון וויזארדס (43:15) - דאלאס מאבריקס (16:42): 105:99 יוסטון רוקטס (31:29) - ניו ג'רזי נטס (42:17): 108:123 מילווקי באקס (36:22) - שיקגו בולס (17:40): 83:75 לוס אנג'לס קליפרס (39:21) - בוסטון סלטיקס (15:42): 99:92 ממפיס גריזליס (27:33) - סקרמנטו קינגס (43:14): 92:120 משחקי יום ראשון בערב+שני לפנות בוקר (27-28.2): 19:00: אינדיאנה פייסרס - פיניקס סאנס 21:30: אוקלהומה סיטי ת'אנדר - ל.א. לייקרס חצות: קליבלנד קאבלירס - פילדלפיה סיקסרס חצות: מינסוטה טימברוולבס - גולדן סטייט ווריורס 1:00 בלילה: אורלנדו מג'יק - שארלוט בובקטס 1:00 בלילה: טורונטו ראפטורס - דאלאס מאבריקס 2:00 בלילה: ניו אורלינס הורנטס - יוסטון רוקטס 2:00 בלילה: סן אנטוניו ספרס - ממפיס גריזליס 3:00 בלילה: מיאמי היט - ניו יורק ניקס 5:30 בבוקר: פורטלנד טרייל בלייזרס - אטלנטה הוקס * המשחק בין אוקלהומה ללייקרס יועבר בשידור ישיר בערוץ ספורט 5+ LIVE. ** שידורים לכל המשחקים אפשר למצוא באתרים הזה או הזה או הזה.