התכוונתי לדברים שיוסה אמר על הומאלה וקייקו, שיש סלידה עצומה מהם לא רק בלימה, אלא גם בצפון (נגד הומאלה), ובדרום ובג?ונגלים(נגד קייקו). לפי הסקרים, הומאלה מפסיד לכל המועמדים בסיבוב השני, בעוד קייקו מנצחת רק את הומאלה. הממשל הנוכחי, הגם שהוא מאוד לא פופולרי בגלל השנאה ל-APRA, הראה שיש דרך ביניים ואפשר לעזור לעניים ולהמשיך בהפרטות בו זמנית. ההשקעה בתשתיות היא עצומה לעומת העבר, אבל עדיין נמוכה מדי יחסית לחוזק של הכלכלה כיום. הבעיה העיקרית היא ההזנחה של החינוך, שהחינוך הציבורי הוא מהגרועים ביבשת, וגם הפרטי לא משהו. אז עכשיו הם בבניינים יפים ומצויידים, אבל רמת ההוראה עדיין נמוכה, ולא לקייקו ולא להומאלה יש פיתרונות לזה. קושינסקי העמיד את החינוך במרכז המצע וקמפיין הבחירות שלו, ולכן באה הנסיקה שלו. לדעתי המסר שלא ניתן להמשיך להתעלם ולהזניח את יושבי האנדים, בלי קשר למי שייבחר. סה?כ מדד האי-שוויון מראה על שיפור משמעותי בשנים האחרונות, אבל בחמש שנים אי-אפשר לתקן עוולות של מאות שנה.
http://e.larepublica.pe/image/2009/mayo/carlin/CARLIN_grande210509.Xxx מסתבר שפאפי הולך מצויין לא רק באיטליה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
אם הסלידה מהם הייתה כ"כ עצומה בפרו, אני לא חושב שהם היו מקבלים בסקרים סביב 40% מהקולות (ומעלה). נראה לי שאנחנו לא מבינים אחד את השני עד הסוף - אני לא מדבר על עניין של תיקון עוולות כלפי האוכלוסיה האנדית או המעמדות הנמוכים העירוניים דרך פיתוח פרו, דבר חשוב כשלעצמו, אני מדבר על הפוליטיקה של הזהויות. שיוסה בעבר, כמו גם היום אני מאמין, מתעלם ממנה (כמו תנועת העבודה בזמנו בישראל). אם אני לא טועה PPK רץ עם סאן רומאן, מעבר לביקורת עליו, זה מראה שלו יש הבנה בסיסית כלשהי של המצב שהשתנה קיצונית מימיו עם בלאאונדה. כמו שאמרתי, אני לא מכיר היטב את המועמדים או המצע שלהם, לכן גם לא הבעתי עמדה לכאן או לשם בנושא הזה, נותן את הקרדיט לפרואנים יותר מאשר ליוסה. שעל דבריו הגבתי. במי APRA תומכים, או לפחות לאיזה כיוון הם נוטים? ---------------- יואב, קפוץ לדיון הסרטים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
רוב התומכים בהומאלה סולדים מקייקו ולהיפך, סה"כ מגיעים למעל 60% של סלידה מכל אחד מהם. זה לא אומר שאין להם בסיס תמיכה משמעותי שיכול להביא אותם לסיבוב השני (הומאלה כנראה יהיה שם שוב), אבל זה אומר שאלא אם הם ייפגשו אחד עם השני, אף אחד מהם לא יהיה נשיא. שוב, העובדה שרוב העם, הגם שלא רוב עצום אלא 53%, העדיף לבחור במישהו שבשנות ה-80 הרס את המדינה מאשר בהומאלה רק מבהירה את זה. לגבי ההתעלמות מהאוכלוסייה האנדית, זוהי בסופו של דבר הדרך של הפוליטיקה הליברלית, בניגוד להשתתפות ההמונים במודל הפופוליסטי של פרון/צ'אבס. בשני המודלים יש דברים טובים ורעים, אני לא חושב שאף מדינה הצליחה למצוא את המקום הנכון באמצע, בטח שלא פרו. APRA כרגע לא תומכים באף-אחד, אמרו שאחרי העימות הגדול ביום ראשון הם אולי יחליטו לתמוך במועמד, או שזה יהיה רק בסיבוב השני. בהתחלה היה נראה שקאסטניידה יהיה המועמד של אלאן גארסיה, אבל אם הירידה שלו גארסיה די זנח אותו, ועכשיו נראה שהם די מזגזגים בין שאר המועמדים (אפילו מדי פעם נראה שייתכן חיבור עם הומאלה). לדעתי בסופו של דבר זה יילך ל-PPK (קאסטניידה נעלם, טולדו שונא את גארסיה ואבא של קייקו רוצה להרוג אותו). אגב, אם אתה רוצה לקרוא את המצעים, וסתם לראות דברים על הבחירות, אז יש במוסף הבחירות של El Comercio (המצעים מצד ימין למטה). ובגלל שזה בכל זאת פורום כדורגל, אז ג'פרסון פארפאן בישל היום את שני השערים בניצחון שאלקה על סט. פאולי, וגם הביא להרחקה של פין בארלטס. נקווה שהיכולת הטובה והשיחה שלו עם מארקאריאן יסללו לו את הדרך חזרה לנבחרת, כי היא זקוקה לו.
60% שלא מצביעים להם זה לא 60% שסולדים מהם. כמו שאני רואה את זה, בפרו לא נוצרה הדיכוטומיה שקיימת כיום בונצואלה, בה יש שיח של קיטוב ודמוניזציה - כמו זה שיוסה נוקט בו (ויש לי הרגשה שגם הומאלה עצמו). אני מקווה שגם לא יהיה כזה שיח. לגבי הבחירות הקודמות - כמו שאני רואה את זה גארסיה לא הרס את פרו במו ידיו, כמו שפוג'ימורי בוודאי שלא הציל אותה (הרפורמות שלו עצרו את האינפלציה אבל רק הסתירו את הפערים והשסעים הגדלים - כמו מנם באותה תקופה בדיוק). אבל אני מסכים איתך שזו כנראה התפיסה ומכאן שהתוצאות בבחירות הקדומות אכן מצביעות על יחס מסויים להומאלה. אני פשוט לא מקבל את הטענה שמדובר בשיח קוטבי של שני צדדים מנוגדים לחלוטין וכל מי שלא בעדו סולד ממנו ברמה שהאליטיסט יוסה סולד. לגבי המצעים - תודה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/icon_thumright.Xxx אני מקווה להגיע לקרוא את זה השבוע, למרות שבשביל לקבל תמונה לא חד מימדית אני אשתדל שלא להשתמש רק בעסק של משפחת מירו קסאדה כמקור http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
אני לא חושב שהיכולת של פארפאן היא זו שבה תלוי שובו, הרי מקצועית אין ויכוח (?) על מקומו בנבחרת. כמו שכתבת, השיחה בינהם היא כנראה זו שתקבע (או קבעה כבר) לכאן או לשם
תשמע, זה נכון שרוב האנשים שאני מכיר הם מלימה אז זו לא דוגמא, ולגבי השאר אני מסתמך על סקרים, אבל התוצאות די ברורות, מעל 50% אומרים שהם לא יצביעו לעולם להומאלה או לקייקו. אני מגדיר זאת כסלידה, בעיקר בגלל הציד מכשפות שנערך בזמן האחרון נגד הומאלה, לדעתי שלא בצדק. הפכו אותו לחייל של צ'אבס, לבובה של לולה, למישהו שיחזור את המדינה עשרות שנים לאחור, כאילו ברזיל נהרסה לחלוטין בגלל מדיניות סוציאליסטית/פופוליסטית. אני גם לא מסכים עם הקביעה שצ'אבס הוא דיקטטור, אבל רוב הפרואנים כן חושבים ככה. לגבי ההרס של גארסיה, גם אני לא מסכים עם הקביעה הזו ואני ממש לא חושב שפוחימורי הציל את המדינה (בל נשכח שהעוני עלה בתקופתו ל-54% מאזור ה-20%), אבל זוהי הדעה הרווחת בפרו, וכמובן שהוא יכול לזקוף לזכותו את "הבסת הטרור" תמיד. אגב, גם גארסיה עצמו אמר שהתקופה הקודמת הייתה לא טובה ושהיום הוא מנסה לנקות את שמו. יש הרבה סיבות לכישלון שלו בשנות ה-80 - הוא היה צעיר מדי (בן 35), הציפיות היו יותר מדי עצומות ולא מציאותיות, ו-APRA הגיעה לשלטון 50 שנה מאוחר מדי בגלל דברים לא דמוקרטיים, כך שהשלטון ההוא היה יותר מדי אידיאולוגי. לגבי העיתונים, אתה יכול לנסות את LaRepublica השמאלני. למרות שיש לארוסתי חברה טובה מאוד שהיא כתבת בכירה שם, אני לא ממש אוהב את האתר שלהם, מסיבות טכניות (בנוי לא טוב ולא נוח). ועוד קצת כדורגל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx, גם סרחיו מארקאריאן חושב על ה"עם", והזמין חמישה שחקנים מקוסקו לעוד מיקרו-סיקלו בשלישי ורביעי, שייערך בקוסקו. מארקאריאן רוצה להכין סגל לגבהים במחשבה על המשחקים נגד בולוביה ואקוודור, ולא פחות מעשרה שחקנים מתוך 24 שחקני השדה באים מהפרובינציות (הרשימה המלאה). מקצוענות כבר אמרנו? ולואיס אסקלאדה נראה בדרך החוצה מספורטינג קריסטל. השחקן שאיבד מזמן את המקום בהרכב נשאר מחוץ לסגל למשחק נגד אינטי-גז, שהמאמן ריבארולה היה צריך לבחור ארבעה זרים מתוך החמישה שיש לו בסגל, והחליט להשאיר את השק בלימה. מה שמפתיע הוא שפרצוטי רק הגיע לא מזמן, ואמר שהוא מעולם לא שיחק בגבהים, בניגוד לאסקלאדה שרגיל לשחק בגבהים.
עזוב כדורגל, זה נושא מרתק :aaa021: וכיף להתכתב עם מישהו בעל ידע ודיעה שונה - למרות שבכלל לא רחוקה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx מה גם, שהתחלתם עם המסורת של סיקור פתיחת עונה שהוא הרבה מעבר לכדורגל, אז אפשר לתת לזה לחלחל לדיון לדעתי. או קיי, אני מקבל את זה למרות שאני לא בטוח עד כמה זה עמוק הסלידה הזו. כמו שכתבתי קודם, אני מאוד מקווה שפרו לא תכנס לשיח הפוליטי-חברתי הקוטבי הזה של "איתנו או נגדנו" ושל דמוניזציה של הצד השני. מה שקיים כיום בונצואלה. והתיאור שלך קצת "מדאיג" אותי שזה דווקא אכן מתרחש. אני בכלל מאוד מסוייג בדברי, אבל מי שקורא לצ'אבס דיקטטור טועה נקודה. או שהוא לא מכיר את המתרחש בונצואלה, או שהוא חלק מהשיח הזה שעושה לו דמוניזציה (בהובלת הינקים והאופוזיציה) או שהוא לא מבין את המשמעות של דיקטטור. וזה לא שאני תומך של צ'אבס, זה רק מנקודת מבט אנליטית. אפשרלקרוא לצ'אבס בהרבה שמות לא מחמיאים, אבל לא דיקטטור. לדעתי, זו בדיוק הנקודה - המשבר היה קטאסטרופלי ללא ספק, אפילו קיומה של פרו כמדינה לגיטימית כבר עמד בספק, אבל מה שהכי פגע בדימוי של גרסיה (ואפרא) היה הציפיות האדירות שהיה מהנשיא "האפריסטי" הראשון אחרי כ"כ הרבה שנים. אני בטוח שהוא עשה טעויות, אבל בספק אם אחד מהשמרנים היה מתמודד עם המצב הרבה יותר טוב, הציפיות הן שהרגו אותו בסוף יותר מכל אולי. אני כבר ממשיך עם תגובה על כדורגל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
עוד כמה זמן יש למוקדמות? ויש עוד קופה בגובה פני הים באמצע. עד אז כבר חלק מאלו לא ישחקו בגבהים אני מאמין. אני לא יודע אם זו כבר מחשבה לטווח ארוך, או מחשבה לטווח מוגזם. בכל מקרה אני שמח לראות את מריניו מקבל צ'אנס, כבר לא ילד אבל שחקן מוכשר שיכול לשמש כעומק בסגל אני חושב.
ליצן, למשל. הגם שאם כל הדיבורים שלו, ונצואלה לא נהפכה למדינה שוויונית כ"כ - אפילו פרו כבר עקפה אותה במדדים הסוציאלים. מאז 2008 יש נסיגה גדולה מאוד בונצואלה, והעובדה שבבחירות האחרונות לקונגרס האופוזיציה השיגה כמעט 50%. זה אומר שני דברים - שוונצואלה היא למרות הכול, דמוקרטיה, ושהתמיכה בצ'אבס היא לא כ"כ גדולה כמו בעבר. וכן, לצערי פרו כן נגררה לשיח הקוטבי כנגד הומאלה, שלא היה קיים במערכת הבחירות האחרונה. כיום כל כותרת שנייה היא מסוג "הומאלה יהרוס את המדינה", "הצבע באחריות", "אל תקפצו אל הלא-נודע". כמות הקבוצות וקטעי וידאו נגדו בפייסבוק היא עצומה, ונעשה הכול בשביל לקשר אותו לצ'אבס, בעוד הוא מנסה להיראות יותר כמו לולה, ואף לקחת את יועציו של נשיא ברזיל לשעבר. יש חלקים במצע (הארוך והמייגע) שלו שאני אוהב, כמו רשת הרכבות/צינורות גז/חשמל שאמורים לחצות את המדינה לאורכה בשישה קווים ולרוחבה בשלושה. מצד שני, הוא נוטף סממנים קומוניסטיים שרוצים להחזיר את פרו לעידן השליטה הממשלתית, מודל שנכשל לדעתי. יש בזה גם משהו להראות לקוסקו ולערים האחרות שלא מתעלמים מהם ושהנבחרת היא לא רק של לימה. בנוסף, בספטמבר יהיו שני משחקי ידידות נגד בוליביה, ולדעתי עדיף להכין את הנבחרת לגבהים כבר מעכשיו. אני לא רואה את השחקנים של סיינסיאנו, לאון והוואנקאיו עוברים לקבוצות אחרות באמצע העונה, וגם לא לקראת העונה הבאה. הייתי שמח עם בנוסף למריניו, גם מרינו היה מוזמן, אבל נחכה שהוא יישחק קצת יותר.
תרענן את זכרוני, איפה מרינו משחק? אגב, אני רואה ש"ריקלמה הפרואני" הידוע בשם רינאלדו קרוסאדו, זומן. הוא מתחיל לממש את הציפיות מפעם, או שהוא מזומן פשוט מכוח האנרציה? * צ'אבס אמנם משתמש ברטוריקה סוציאליסטית, אבל הוא בוודאי לא כזה כמו שאני רואה את זה. כן יש לו מאפיינים סוציאליסטים, אבל בבסיסו הוא לא מערער על העקרונות של הקאפיטליזם - אפילו חלק מהחברות שהוא הלאים, כמעט תמיד תמורת פיצויים, מתנהלות תחת המדינה כעסק קאפיטליסטי לכל דבר. * את הירידה מאז 2008 יודעים לציין יפה בכלי התקשורת, אבל התקופה בין 2003-2008, בה דוחות של ארגונים שלא בדיוק מסומנים כצ'אביטסים (כמו מטעם האו"ם) סיפרו על צמיחה מדהימה (גדולה משל ברזיל) וצמצום משמעותי בפערים בחלוקת העוגה הלאומית, נעלמה באורח פלא מאותם כלי תקשורת. מ-2008, פתאום חזרו הדוחות להופיע, מעניין... * ברגע שהאופוזיציה של צ'אבס תחליט שהיא לוקחת אותו ראש בראש באופן דמוקרטי (אלקטורלי), כמו שעשתה בבחירות לקונגרס ולא כמו שעשתה ב-2002 ולאורך מרבית שלטונו, הסיכויים שלה להדיחו יגדלו פלאים. אבל בשביל זה הם צריכים לרדת ממגדל השן שלהם (מתקשר למה שכתבתי על יוסה גם). * אני לא יודע על אילו מדדים סוציאלים מדובר, מה גם שהשוואות בין מדינות שבכל אחת מה יש תנאים שונים הן בעיתיות ודורשות ביקורת גבוהה, אבל אם לחזור למה שכתבתי בתגובה (או שתיים) מקודם - צ'אבס לא זוכה לתמיכה רק בשל שיפור במצבם של מרבית הונצואלנים, שאגב קרה והירידה העכשווית היא ביחס לתקופה הקודמת של שלטונו ולא קדם לה, אלא בגלל שהוא אחד מהם ולא איזה אליטיסט שבא לנהל אותם. בין אם זה נכון או לא זו התפיסה והיא נובעת מצעדים שאנחנו, אנשי "המערב" והמאמצים את ה"מערב" במקומות אחרים העולם, שאנחנו מכנים אותו ליצן בגללם.
מרינו משחק באוניון קומרסיו, אבל ייתכן מאוד שביוני הוא יעבור לאליאנסה לימה, במקומו של ג'וניור ויסה המאכזב. קרוסאדו משחק העונה די טוב במדי חואן אאוריץ', והוא הוזמן גם בפעמים שעברו וגם שיחק טוב במשחק הידידות מול אקוודור. הוא לא ריקלמה, ואפילו לא משחק בתפקיד שלו אלא אחורי יותר, אבל שחקן סגל לגיטימי. לגבי צ'אבס, אני מסכים איתך כמעט בכל נקודה, הממשל שלו הוא יותר פופוליסט (ולא במובן הרע אלא במובן האמיתי) מאשר סוציאליסט, והוא לא מהפכן כמו שהוא נוהג להציג את עצמו. דומה מאוד לשלטונו של פרון בארגנטינה (אגב, פרופ' רענן ריין מעביר קורס נהדר על פופליזם באמל"ט באונ' ת"א). לגבי המדדים, בעיקר אני מדבר על GINI ו-IHDI, שבשניהם פרו השתפרה משמעותית בשנים האחרונות ועקפה את ונצואלה. אני חושב שכן יש מקום להשוואה בין ונצואלה לפרו, שסה"כ הן מדינות די דומות מבחינת החוסר צדק שהיה בהן, ומתמודדות איתו בדרכים שונות. אפשר לרתום את בעלי ההון וחברות הכרייה למטרה הזו גם ללא הלאמה, אלא עם כל מיני הסכמים, שכן הם גם מבינים שאנחנו כבר בדור אחר. אני מאוד מקווה שלא יבחרו בהומאלה או בטולדו כי הם "נראים כמוהם", כפי שבחרו בסנצ'ס סרו ב-1931 במקום אייה דה לה טורה. אם אנשים יצביעו לפי מי שנראה כמוהם או מדבר טוב אז כל סיבוב שני יהיה בין הומאלה/טולדו לבין האיש שמוכר רעל לנחשים (וזו לא ביקורת על גארסיה, הוא פשוט אשף ברטוריקה). PPK לא יכול להציע אף אחד מהדברים הללו, אבל הוא יכול להציע ניסיון עשיר, ראייה מפוקחת של המציאות, ותקווה לעתיד אחר.
אני אקטע ברשותכם את הדיון המעניין http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx וכבר אעזוב אותכם להמשיך איתו. לגבי חואן קרלוס מריניו - הבחור בילה שנה בקולומביה, חצי בנאסיונל וחצי בדפור קאלי ופשוט היה חלש להחריד. ולמה אני מציין את זה? כי לפני הגעתו לנאסיונל, דובר על שחקן נבחרת ואחד הזרים הטובים שהגיעו לקולומביה בשנים האחרונות, ניפחו לאוהדים ציפיות ובסוף הבלון התפוצץ. איתי, הוא באמת כזה שחקן טוב? הבחור הראה שיש לו טכניקה, אבל היה כ"כ אנמי במשחקים שראיתי ממנו במשך אותה שנה ויצא לי לראות אותו די הרבה. עכשיו שאני רואה שהוא מוזמן לסגל, הייתי שמח לקבל עליו דעה. יכול להיות שבנאסיונל לא היו סבלניים כלפיו....
הוא פתח את העונה די טוב במדי סיינסיאנו, ובסוף העונה שעברה נתן איזה שלושה משחקים טובים והוביל את ה"פאפא" להישארות בליגה. צריך לזכור שסה"כ מדובר בסגל של 27 משחקנים מקומיים, ושמארקאריאן מנסה להכיר יותר ויותר שחקנים דרך המיקרו סיקלו (שנערכים כל איזה שבועיים-שלושה). יש לו פוטנציאל גדול, אבל הוא לא מספיק יציב בשביל אף קבוצה גדולה, בפרו או בקולומביה. סיינסיאנו מתאימה לו, ולא סתם הוא פרח שם (ורק שם). לא נראה לי שהוא יגיע לקופה, אבל יכול להיות שהוא ישתלב במוקדמות הארוכות, בעיקר במשחקים בגבהים. שוב, אני מעדיף את רוברטו מרינו על מריניו בתור אופציה ל-"10", ב-45 דקות שהוא שיחק נגד קריסטל ראו איזה טכניקה אדירה יש ל"מראדונה של האנדים". מארקאריאן מעדיף את קרלוס לובאתון על הספסל ולא אף-אחד מהם כרגע, שהמקום בהרכב שמור ללואיס רמירס, ואת זה אני לא רואה משתנה, הוא שיחק טוב מאוד במשחקים בנבחרת ועבר לקורינתיאנס.
לגבי מריניו - ממה שראיתי מתחילת העונה הוא מפגין יכולת גבוהה בקבוצה של קוסקו, אבל אתה יודע איך זה בכדורגל (?) http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx לגבי "ריקלמה" - הוא דומה לו חיצונית, והוא שחקן טכני וכבד. נראה לי מספיק בשביל להרוויח את הכינוי (?) אני זוכר שהוא היה מועמד לקבוצה מארגנטינה לפני כמה שנים טובות והרחיבו עליו בתקשורת. ------------- * את ריין אני מכיר וגם את ההתעסקות שלו בפופוליזם, חבר שלי למד אצלו את הקורס, אבל בעיקר מתחום הפרוניזם ופחות ממדעי המדינה והפופוליזם. ככה שאני לא מודע להשוואות שהוא עושה בין פרון לצ'אבס, אבל גם אם שניהם נכנסים תחת הקטגוריה "פופוליסטים" (כמו שאני מבין את השימוש בה מבחינת ריין, שימוש לא נורמטיבי כמו שציינת) אני חושב שיש כמה הבדלים מהותיים. אבל על זה אפשר לדבר בדיון של הקופה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx * לגבי המדדים - אני חושב באופן כללי השוואה בין מדינות היא בעייתית, כי לכל אחת יש את המשאבים המטריאלים שלה ותנאים חברתיים שונים, גם אם מכניסים אותם תחת ההכללה של "חוסר צדק". לדוג' בהתייחסות לתנאים המטריאלים בהשוואה שעשינו פה בין פרו וונצואלה: 1. שבאירופה היה צורך בחצי השני של המאה ה-19 בשלשלת ציפורים (הגואנו), הייתה בפרו סוג של צמיחה (יותר של אוליגרכיית גואנו) כי זה משאב שהיה לה בעוד על ונצואלה זה לא השפיע. ויותר מעכשיו, השיפורים והירידות במצבה של ונצואלה מושפעים מאוד מרווחי הנפט והתנודות במחירו, דבר שפחות מורגש בפרו (משפיע אבל פחות). לא הכל תלוי במדיניות הכלכלית-חברתית, מה גם שיש את עניין הזמן ולא המרחב, מה שמתאים ברגע מסויים, פחות מתאים בזמן אחר (ובכל מרחב זה שונה). גם המשטר של צ'אבס עבר שינויים לאורך השנים ולא מחזיק במדיניות קבועה, נשים את הרטוריקה בצד, ומשתנה בהתאם לתנאים. 2. מבחינה חברתית ונצואלה נכנסה לשלטונו של צ'אבס לא מאותה סיטואציה של פרו, גם האופן שהאי צדק התבטא בה בעבר היה שונה, כמו גם דפוסי היחסים החברתיים שבה. המוטיב הגזעני היה פחות בולט בונצואלה, הדפוס של יחסי הפטרון-קליינט גם כן... אבל למרות מה שכתבתי, אני בוודאי לא חושב שאין מקום בכלל להשוואה, רק חושב שצריך להיות ביקורתי ולא לאמץ תפיסה של זה הצליח פה, אז זה חייב להצליח במדינה אחרת ש"דומה" לה. * לגבי הנקודה האחרונה שהעלת - זה לא רק הדמיון, זה ההכרה בהם. שבגין נבחר ב-77 על בסיס תמיכה נרחבת מהשכבות הנמוכות ("האספסוף" אמרו המפאיניקים לא?) זה לא היה כי הוא נראה כמוהם, רחוק מכך, אלא כי הוא "הכיר" בהם. היה דה לה טורה דיבר גבוהות גבוהות על צדק חברתי וכו', ואני לא ציני, אבל לא התייחס כמעט לילידים הכפריים ולפועלים הלא מאורגנים (שהיו ממוצא אתני ילידי ברובם). אותו חנרל, מעבר להיותו בכל מראה פשוט, כן. אולי גם הוא היה מתגלה כנשיא "טוב" לפרואנים, לך תדע, אפרא מנעו מאיתנו לגלות זאת. PPK אולי לא נראה אחד מה"חברה", אבל כך גם פרון שהיה איש צבא לא נראה כמו אחד מה"חברה" שתמכו בו, אבל בניגוד למתחריו, הוא התייחס ל"חברה" והכיר בהם. זה דבר ש-PPK יכול לעשות בלי קשר למראה שלו, כי הרי רוב המנהיגים, גם הפופוליסטים, הם לא כמו אבו מוראלס והוגו צ'אבס...