זו עובדה סתמית שבודדים ידעו כי זו לא ממש בעל חשיבות כלשהי. ווסטהאם חיים בהתלהבות שהם המועדון היחיד שלקח את גביע העולם. בכך מסתכם העניין בזהות המועדונים של שחקני הנבחרת דאז.
כמו ההבלים שאתם מספרים לעצמכם, חמישים שנה אחרי אליפות בודדת? ככה גם אתם ממשיכים לספר לעצמכם שאתם לא פחות אהודים מארסנל? או אולי כמו ההבל הבא - "האנגלים אינם אוהדי הצלחות". כן, בטח. אין ענף ספורט בעולם, במדינה כלשהי, שאין בה קשר בין כמות אוהדים לבין הצלחות. זה לא שונה גם בכדורגל האנגלי, בטח בעידן הפרמייר ליג. וחיפשת ביסוס? http://www.roymorgan.com/news/press-releases/2006/490/ זה מ-2006. אז נכון, מחקרי שוק כאלה הם קצת בעייתיים מתודולוגית (מיהו "אוהד"?), אבל אני באמת לא רואה דרך יותר טובה, זה הכי קרוב שיש כדי לקבוע. ולפי הנתונים כאן, לצ'אבס יש יותר אוהדים בבריטניה. את ארסנל אתם רואים הרחק מאחור.
אני חייב להזכיר את קהל החוץ עוד לפני המחצית, אחרי הפסד כואב מאוד לתת את אחת התצוגות הכי טובות שלהם העונה, מטורף, אין דברים כאלה. אני מוצא את עצמי מצטרף לכל אחד מהשירים. אווו אהההההה קנטונה! עריכה: מחצית קצת מתסכלת כמו שחששתי, הלוואי הלוואי שנצליח לגרד ניצחון של אליפות.
שחקני יונייטד עובדים על צלילות באימונים? בכלל כל התופעה הזאת בשנים האחרונות רק גדלה ככל שהזמן עובר וחבל. הנה גם טוטו תמוז היום בגלל התחזות העלה את הפועל ת"א שלב בגביע הישראלי שלא בצדק ועוד אמר שהיה 100% פנדל. בושה.
הרננדס לא צלל, אבל זה לא היה פנדל. לא כל נגיעה קטנה שלא בהכרח גורמת לאיבוד שיווי משקל (בטח כשהשחקן מוקף בשחקני יריבה) צריכה להיות פנדל. נאני-גועל נפש. ושלא תתחילו לי שוב, כל שחקן שצולל. אני לא מריע כשסטיבי עושה את זה. היד של טיוטה, נראה לי שהוא הגן על הפנים אבל אני צריך לראות שוב. והיה פנדל ברור על פיטר לובנקרנדס! השופט עומד כל כך קרוב איך אפשר לפספס?! אפילו השדר האנגלי חשב שזה פנדל וביקר את לי פרוברט על השיפוט. ניוקאסל כמובן יכולה להיות מרוצה מהתוצאה, לחלאות זה לא ישנה יותר מדי הם יקחו את האליפות בסוף העונה. ארסנל זה לא זה.
לי זה היה נראה כמו הצגות של הרננז אבל בכל מקרה אבל זאת לא הבעיה. נמאס לי כבר לראות את כל ההצגות האלה בתוך הרחבה וגם הקבוצה שלי לא חפה מפשע. המגמה הזו רק מתחזקת וגדלה ככל שהשנים עוברות ונמאס לראות את הדברים האלה כבר. זה הפך להיות דבר קבוע בכל אירופה שבוע אחרי שבוע.
אין ספק שנאני ספורטאי בשקל. הקטע שגם לרמות צריך לדעת איך. בואנ'ה, הבנדאם הוא אחד הצוללנים הכי גרועים שראיתי (מקווה בשביל החברה שלו שהוא יודע לצלול טוב יותר שם למטה). ג'רארד למשל עושה זאת בחוכמה, נאני...כ"כ שקוף. בטוח שאחרי ההופעה היום, כל מי שלא הבין איך השם של אנריקה ותג מחיר של 15 מיליון פאונד צמודים, השתכנע. מן אוף דה מאטץ'. כמה מגנים שמאליים יכולים לספר שהצליחו לשתק את נאני כ"כ בקלות? והוא גם כ"כ נוח ובטוח עם הכדור שאין דברים כאלה. תמיד נראה כאילו הוא מסתבך אבל בסוף הוא מצליח. תותח.
שיתק? ממש לא שיתק. נאני לא היה במשחק גדול אבל בכל זאת עשה כמה פעולות אופייניות שלו והם גם הלכו. כמו ההגבהה הנהדרת במחצית הראשונה, וזכורה לי עוד כמה בעיטות שלו כשהוא חותך לאמצע ובועט בשמאל. נאני היה צריך מגן שיעזור לו יותר בהתקפה. מי שהכי הרשים אותי בניוקאסל זה טיוטה. מהיר, חזק, אי אפשר להוציא לו כדור מהרגל, הוא לא נופל. שחקן שיכול להיות נכס להרבה קבוצות בליגה.
צלילה של הרננדז לא הייתה. היה שם מגע שגרם לו לאבד שיווי משקל. לדעתי לא חייבים לשרוק על זה. זו לא עבירה של פנדל.
אריאל, הוא חיפש וניסה, אני לא אתחיל לספור לך את המצבים שלו. אבל כעקרון אני לא הרגשתי איזושהי שמירה נדירה על נאני או "שיתוק" לפי דבריך. נאני קיבל את המרחב, הוציא הרבה מאוד מתפרצות והיה חסר לנו היום הגרוש ללירה כדי לכבוש גם כמה שערים. בסך הכל משחק לא רע של נאני. אני ממש לא התלהבתי מההגנה של ניוקאסל היום. היא נתנה לנו פשוט לא הצלחנו לקחת.
