המשחק הכי חשוב של העונה ושומם פה יותר מביציעים של הליגה האיטלקית חייבים לבוא בגישה של לתקוף ולנצח, אני מאמין שבסה"כ אנחנו קבוצה יותר טובה מצ'לסי העונה וצריך להוכיח את זה היום, אם ננצח האליפות תהיה שלנו מעשית, אם נפסיד... אני אפילו לא רוצה לחשוב על סנריו כזה אני מאמין שההרכב יהיה כזה: VDS אושה, ריו, וידיץ', אברה פארק, גיגס, קאריק, ולנסיה רוני, הרננדז או שפרגוסון מכין לצ'לסי הפתעה
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1227218.html מאמר של ידידנו אמיר ע. על ריו פרדיננד. קודם מאמר מעניין וקולח. לא הכרתי את הסיפור הזה של "תישאר על הרגליים"... שנית, אין ספק שפרדיננד הוא קריטי ליציבות של ההגנה של יונייטד. במשחקים שהוא שיחק הוא היה נהדר, ומאצ'אפ בינו לבין טורס/דרוגבה יהיה מעניין.
ולנסיה ולא נאני? אותי זה יפתיע. צ'לסי משחקים חזק דרך האמצע ונראה לי שהיכולות הטכניות של נאני יותר מותאמות למשחק כזה. גם הקרוסים של ולנסיה פחות אפקטיביים מול הגנה כ"כ דומיננטית בגובה שיש לצ'לסי. מה גם שלדעתי גם פארק וגם ולנסיה בהרכב זה מעט אפור ועם פחות תחכום ויצירתיות.
מפתיע זה לא, בהתחשב בכך שנאני לא פתח נגדם בצ'מפיונס ובכושר הגרוע שלו לאחרונה. השאלה היא האשם זה נכון-לדעתי כן, מכיוון שאנחנו אלה שאמורים להתגונן יותר מול צ'לסי שחייבת ניצחון. נאני יהיה סופר סאב לעת צרה, בתקווה רק שפרגי לא יתמהמה בהכנסתו כמו במשחק העונה אשתקד. היום אין מילים מתאימות יותר מאלה של אלף ראמזי האגדי: You've beaten them once. Now go out and bloody beat them again.
זה ממש לא מפתיע. פרגוסון סומך על יותר על ולנסיה ופארק, ואפשר להבין אותו. זה משחק שדורש הרבה עבודה, השקעה. על פארק אין מה להרחיב, ולטעמי ולנסיה עם הרבה יותר מוסר עבודה מנאני, מה שגם שמבחינה טכנית, באגף, יש לו מה שצריך כדי לתת לפרגוסון מה שהוא צריך. פרגוסון יודע שעל המגרש הוא יקבל יותר השקעה מפארק וולנסיה, ובנוסף יש לו שחקן כמו נאני על הספסל.. מה רע.
ומעבר לזה נאני פשוט לא בתקופה כזו טובה יחסית(ואני כותב יחסית כי הוא הציב לעצמו סטנדרטים גבוהים העונה). לגיטימי לגמרי בעיניי.
אושי בימין או שפאביו בימין? אני חושב שעדיף להשים את פאביו בשמאל, הוא יותר מורגל שם ויש לו את פארק באותו צדק כך שיהיה בסדר. מה שגם צד שמאל שלהם יותר מסוכן, אז עדיף את אושה שלא יעלה יותר מידי.
האמת שאין לי מושג כי שניהם יכולים לשחק בשני האגפים אבל לדעתי נראה את פאביו בימין כדי להתמודד עם המהירות של מאלודה אבל לך תדע.
היה קשה, היה מותח בסוף אבל עשינו את זה ובצדק. מאזן ביתי מדהים ומשחק עוצמתי במשחק העונה הזכירו לנו שוב את החוזק שלנו. את החגיגות נשמור לימים אחרים, לזמנים אחרים, כי יום הזיכרון חזק מהכל.
מזל טוב, זכיתם באליפות בצדק. הייתם טובים יותר, יציבים יותר, חזקים יותר, אין אף קבוצה שמגיע לה יותר מכם.