פיסטון, לפני הסדרה אתה טוחן את זה שאם וייד לא יופיע דאלאס תנצח ואפילו בסוויפ... עכשיו, הוא נותן לך שואו אדיר כשבחוסר מזל הם לא מנצחים (מה לעשות, כשההיט שומטים יתרון של 15 נקודות 5-7 דקות לסיום זה חוסר מזל) ואז אתה אומר שזה כבר יותר מדי. מצחיק משהו...
להופיע לא אומר לקלוע 40-50 נקודות כל משחק. זה אומר לשחק נכון. במידה והיה לו את הכוח לסחוב את הקבוצה עד הסוף, אז הייתי מוריד את הכובע, אבל לא היה לו, ולכן בלי הכח הוא לא הצליח להביא את הניצחון למיאמי, כשמצד שני החברים שלו היו חסרי ביטחון, כי וויד לא השאיר להם יותר מדי מקום. במשחק מספר 3 בסדרה בין מיאמי לשיקגו, לברון מיעט מאוד לזרוק, אבל הוא הגיע למשחק ושלט בו על ידי הכנסת החברים שלו למשחק, וכך נעשה מעורב בעצמו, וכשהיה צריך בסוף המשחק, הוא ניצל את התגובה של ההגנה למסירות שלו, וסגר עניין בעצמו. אני חוזר ואומר, משחק טוב לא נקבע בכמה נקודות קלעת, ולא רק באיזה אחוזים, כמו כל דבר בחיים זה דורש איזון. לקחת מספיק מהמשחק עלייך, אבל לא יותר מדי. אגב, לברון גם הושפע מכך, אבל ממנו הייתי מצפה שימצא את הדרך לעזור לקבוצה שלו, וזה היה מעט מאכזב לראות מה הוא הוציא מעצמו. הסטטיסטיקה אומרת שבכל 11 המקרים בהם היה 1-1 לאחר שני משחקים (במתכונת הנוכחית) מי שלוקחת את המשחק השלישי מנצחת 100% מהפעמים, אבל גם פעם הסטטיסטיקה אמרה שאף קבוצה בהיסטוריה לא ניצחה ללא יתרון הביתיות את כל שלושת משחקי הבית שלה ודטרויט ומיאמי עשו זאת. המשחק הבא יהיה מאוד חשוב, אבל לא הייתי אומר שהוא יכריע את המשך הסדרה (אלא אם כן תתרחש פציעה כמובן). אגב פציעות, ברנדון היווד הסנטר המחליף של דאלאס נראה מדדה לחדר ההלבשה במהלך המשחק, מה שפוגע ברוטציית הגבוהים שלהם, וכן יכול להשפיע בשלבים יותר מאוחרים של הסדרה.
http://img263.imageshack.us/img263/6232/nbafinals2011.Xxx אחרי קאמבק גדול, דאלאס ניצחה במיאמי והשוותה ל-1:1 בסדרת הגמר. שחקני דאלאס: "הרגיז אותנו שוויד ולברון חגגו לנו מול הספסל" (כולל קטע וידאו). * דאלאס תארח את המשחק ה-3 בסידרה ביום שני ב-3:00 בלילה.
חברות הפראיירים מיאמי ביץ' שהפסידו את האליפות ב 6 דקות. חכם וטוב לו (דאלאס), טיפש ורע לו (כל מיאמי). מגיע להם :aaatv:
לא צריך להגזים, הפסידו את האליפות...הסיכוי של דאלאס לקחת 3 בבית נגד מיאמי הרבה יותר קטן מאשר זה של מיאמי לקחת 2 משחקים ברציפות בבית מן הסתם. מה שכן, הקאמבק הזה במצב של 73:88, אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות סדרת הגמר, אם לא הגדול שבהם.
סלח לי אבל אלה פשוט שטויות. וויד היה ענק, מי שהיה חסר זה לברון ג'יימס שלא הצליח להיכנס לקצב של המשחק ופשוט לא היה אגרסיבי בהתקפה. זה ברור לכולם ואמרתי את זה המון פעמים שמיאמי בשביל לקחת את הגמר חייבת את שניהם ביכולת גבוהה מאוד, אתמול זה היה רק אחד ושמו דווין וויד שהיה אדיר ובלתי ניתן לעצירה. היה בכל מקום ודאלאס לא הצליחה להתמודד איתו ועם האתלטיות שלו. דנידין, אתה בטוח שהיא איבדה את האליפות? מעניין מה תגיד אחרי שמיאמי ינצחו במשחק הבא. אני לא רואה סרט שדאלאס ינצחו 3 ברצף בבית, פשוט אין סרט כזה. לברון ג'יימס צריך להתחיל להתעורר כי הוא ביזיון בגמר הזה. נגד ההגנה של דאלאס הוא צריך כל משחק לעבור את ה-30 בקלות.
לברון עד הקאמבק של דאלאס היה 8 מ 11 מהשדה. לא נראה שהוא ניסה לזרוק הרבה למרות שהוא היה ביום קליעה טוב. ברגע שוויד מפציץ ככה וההפרש נראה מבטיח, לברון לא מנסה לכפות את המשחק עליו. זה לא נכון שצריכים את שניהם ביום טוב כדי לנצח, אלא פשוט צריך להמנע מטעויות של רוקיס ברבע האחרון. זה הכל.
מעולה סלע. ממש עשוי טוב הסרטונים האלה. כדי שיהיה לדאלאס איזשהו סיכוי הם חייבים לחזור למיאמי עם יתרון 2-3, בהנחה וזה לא ממש ריאלי לנצח את כל שלושת המשחקים הבאים ברצף. מה שמוביל למה שכבר אמרו שמשחק שלוש הוא סופר חשוב. לבוא לשני משחקי בית ביתרון 1-2 או לבוא אליהם בפיגור 1-2 שאתה יודע שאין לך סיכוי ריאלי אם לא תנצח פעמיים ברצף, זה הבדל עצום.
הסרטונים האלה אדירים. מראים לך כל כך הרבה על מה השחקנים עוברים במהלך משחק גמר, גם אם האורך של הסרטון הוא 5 דקות. הדבר שהכי הפתיע אותי זה שכפי שזה נראה זאת הפכה להיות הקבוצה של לברון גם בחדר ההלבשה.
שיר קצר לקורא JAMES L. DOLAN אני שונא אותך. אני שונא אותך כמו שהשמש שונאת עננים אני שונא אותך כמו שהים שונא דייגים אני שונא אותך כמו שבוש שונא חכמים אני שונא אותך כמו שסאדאם שונא אנשים אני שונא אותך יותר משחרא שונא נייר טואלט אני שונא אותך יותר שצרפתים שונאים מקלחת אני שונא אותך יותר משחיזבאללה שונא את ישראל אני שונא אותך יותר מנרקומן ששונא שוטר אני שונא אותך יותר מעיוור ששנוא את האור אני שונא אותך יותר מרד נק ששונא שחור אני שונא אותך בלהט של מליון שנים אני שונא אותך לנצח ועוד נצח נצחים ראיתי מחלות מין אקזוטיות יותר נחמדות ראיתי קטיעות אברים יותר נקיות ראיתי מוקשי נעל יותר חכמים ראיתי שאריות של הפלה יותר יפות חציתי שמיים וארץ עברתי יבשות ואוקייאנוסים של זמן נלחמתי בצבאות של רשע וישנתי בארמונות של מלכים אבל מעולם בחיי לא פגשתי, אפילו לא בחלומות הפרועים ביותר אפילו אחרי ששתתי הרבה יותר מידי גאלונים של וודקה נקייה אפילו אחרי שהתעוררתי וגבר שעיר לידי אפילו לא שרציתי ניתוח שינוי מין מעולם לא פגשתי זווע כמוך. זאת הפעם האחרונה שאני מתעצבן בגללך, 5 שנים מהחיים לקחת לי, ושנה שישית לא עוד! טוב ידידי מוכה הצרעת טוב ידידי מוכה הכלבת, בסיבוב אנחנו נפגש ואז נתחשבן. נקמת אוהד ניקס ממורמר לא ברא הסאדאם!
לא יודע מאיפה זה הגיע אבל טוב לראות אותך חוזר לדיון סיפרוול. הרבה זמן לא הגבת. אפרופו הניקס, דוני וולש עוזב את הקבוצה: http://sports.walla.co.il/?w=/7/1829405
בגלל זה ספריוול כתב את השיר הכ"כ נכון הזה, שגם אני כאוהד ניקס מזדהה איתו לחלוטין. זה כאילו שהאפס הזה דולן, חיכה עד שיגיע משהו טוב לניקס כדי להרוס עוד פעם. אידיוט. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/mad.Xxx
אני חשבתי שהשיר נועד ללברון ג'יימס, בגלל זה לא הבנתי על מה מדובר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx בנימה קצת יותר רצינית, מה הסיבה שוולש לא ממשיך?
