אתה יודע, פלופ לא חייב להיות באשמתו. הגיע כהבטחה גדולה מריבר פלייט ואתה יודע מה, אולי פלופ זו לא ההגדרה עבורו, אבל לצערי כל חובבי הכדורגל, הוא לא מימש אפילו לא 50% מהפוטנציאל האדיר שהיה לו. לטעמי אגב, גם רוביניו, למרות שאתה לא מסכים. זה היה נראה כאילו הוא פשוט לא מוצא עצמו יותר בריאל ובכלל לא היה בטוח שהיה ממשיך להתקדם אם היה נשאר.
M T A נראה לי התבלבלת קצת בין סרג'י השמאלי לרייזיחר הימני* הפלופים שלי בבארסה: שוער: דוטרואל - ליצן חצר מדופלם מגן ימני: אולגר - הכוכב הכי גדול שיצא מ"המשתלה" מאז ומעולם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/hahaha.Xxx מגן שמאלי: זמברוטה - שיחק בעיקר בימין אבל מגיע לו מקום בהרכב, הגיע על תקן המגן הטוב בעולם ועזב בתור "ההוא ששיחק אצלנו לפני שאלבס הגיע". בלם: פיליפ קריסטנבל - על הנייר בלם טכני מאד שדוחף קדימה, בפועל מיליון חורים וטעויות. בלם: פטריק אנדרסון - בלם חביב בסך הכל אבל איטי כמו שמעון גרשון עם בחילה. קשר: פאביו רושמבאק - מי שנתן לו את המפתחות למרכז המגרש אצלנו אשם יותר מהשחקן עצמו, שחקן בינוני מינוס שנרכש בזמנו בסכום גדול. קשר: חואן רומן ריקלמה - שחקן גדול, אבל אצלנו לא תרם כלום. מספר 10 בין ריבאלדו לרונאלדיניו - איפה הם ואיפה הוא. קשר ימין: ריקארדו קווארסמה - הייתי שוכח אותו אלמלא ההודעות מעליי. הגיע כ"דבר הגדול הבא בכדורגל העולמי" ועזב עם הזנב בין הרגליים. קשר שמאל: מארק אוברמארס - ההולנדי היחיד שהכנסתי להרכב. הכי אהבתי אותו מלגיון האורנג', הכי מוכשר מבינהם וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הווינגר הכי טוב באנגליה בזמנו לא הצליח להשאיר אצלנו חותמת אמיתית וחבל. חלוץ: זלטאן איברהימוביץ' - ב40 מיליון פלוס אטו אתה מצפה לקבל גירסא מודרנית של יוהן קרוייף. לא היה רע אבל בסך הכל איכזב ולא השתלב. חלוץ: אלפונסו פרז - מי? בדיוק... ועם כבר עוסקים בפלופים אז נזכיר את הגדול מכולם. בקיץ 98 הירוקים מאנדלוסיה מדהימים את עולם הכדורגל וברכישת שיא של כל הזמנים (35 מיליון דולר בזמנו) מנחיתים בסביליה את האיש והפדלאלות! מאז נעלמו עקבותיו של דנילסון.....
טוב גם לי נהיה חשק להרכיב הרכב פלופים של בארסה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx דוטרואל פרנצ'סקו קוקו, קריסטנבל, אנדרסון, זמברוטה פטי, אדמילסון, קוארסמה, רושמבאק סימאו, אלפונסו
עוד שם שחמק מתחת לרדאר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/lol.Xxx ואיך הורדתי את צ'יגרינסקי לספסל לא ברור..כנראה זה טרי מדי
טוב, בגלל שכל כך משעמם לי חשבתי על עוד הרכב מונפץ, הפעם הרכב "חביבי הקהל" של בארסה, כאשר הכוונה היא לחביבים שלי.. חלקם היו שחקנים מוצלחים יותר, חלקם פחות, חלקם היו אחראיים לרגעים גדולים בודדים וחלקם באמת שלא עשו כלום, אבל המשותף לכולם שהם היו שחקנים שדי חיבבתי אבל לא עשו מספיק כדי להיכנס להרכבים של הגדולים מכולם. הפעם ב4-3-3: רושטו בלטי, טוראם, מיליטו, סילביניו אלברטיני, פיליפ קוקו, ליטמנן גודיונסן, סביולה, לארסון ממש רציתי להכניס גם את מקסי לופז.. אבל הוא יסתפק בספסל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
את 'הרכב החלומות' של ריאל מדריד שראיתי במו עיני - אציג בהמשך. בינתיים, למרות שביקשתי לא ליצור 'נבחרת הליגה הספרדית', אתייחס למה שנאמר - אני חושב שבמידה והיינו מרכיבים נבחרת כזאת, השחקן היחיד שהיה יכול להשתחל פנימה והוא לא מברצלונה או ריאל מדריד - רוברטו אז'אלה מולנסיה. ריאל מדריד רדפה אחריו לא פעם, בין השאר בינואר 2004(ברור לכם שהוא ההבדל בין אליפות לבין כישלון, קרי אם הוא נכנע לקסם וליופי של ריאל מדריד ולא שומר על נאמנות - ולנסיה לא סוגרת פער של מינוס 8 נקודות יתרון מצד ריאל מדריד) ואפשר להבין גם למה. שומר קלאסה, כל-כך הרבה שכל וקלאסה במשחק שלו. שחקן נוסף הוא סמואל אטו שבמדי מאיורקה הציג יכולת מטורפת וכך גם ברוב זמנו בברצלונה, אבל הוא כאמור קיבל את הבמה לה הוא ראוי. דבר נוסף, בקשר לסביולה: הגיע לברצלונה בטיימינג איום ונורא כשהמועדון נמצא בשפל מבחינה מקצועית ובכאוס ניהולי מוחלט וגם המאמן הפריע להתפתחות שלו. מה שכן - הוא לא הצליח יותר מידי באף מקום אחר במהלך הקריירה שלו ואין לו יותר מידי הצעות. השכר הגבוה היווה מוקש עבורו אחרי שעזב את ריאל מדריד. אני חושב שמדובר בחלוץ נחמד אבל לא מתאים לקבוצה בסדר הגודל הזה. רושמבאק...אוי איזו נוסטלגיה מתוקה, זוכר אותו מפיפא 2002 - מתגעגע לימים שטיפשים כאלה קיבלו את חולצת ההרכב בברצלונה. מי יודע מה היה קורה אילו ברצלונה לא הייתה משיגה את הכרטיס לאירופה בקיץ 2003. רונאלדיניו לא היה מגיע...
קשה לי להאמין שרונאלדיניו לא היה מגיע בלי כרטיס לאירופה. הרי בארסה השיגה ב2003 כרטיס בסך הכל לגביע אופא, לא בדיוק המטרה של מועדון כמו ברצלונה ושחקן כמו רונאלדיניו בדרך כלל.. רונאלדיניו ב2003 היה שחקן צעיר ומבטיח שעוד לא שיחק בליגת האלופות ולמרות הידיעה שהוא לא הולך לשחק שם עוד שנה נוספת חתם בברצלונה. אני מאמין שזה בכלל לא היה משנה גם אם בארסה לא היתה בגביע אופא באותה עונה.
להזכירכם רונאלדיניו הגיע כפיצוי של לאפורטה לאוהדים אחרי שהבטיח במסע הבחירות להביא את בקהאם ולא הצליח...
הקבוצה בהרכב של 4-5-1: שוער: איקר מגן שמאלי: רוברטו קרלוס. מגן ימני: פה יש לי התלבטות. נילך על מישל סלגאדו. בלם: היירו. בלם: סרחיו ראמוס. למרות שאני לא שלם עם הבחירה הזאת. קשר אחורי: מקאללה. הקשר האחורי הכי טוב הגנתית שראיתי משחק, וגם אחד האנדרייטדים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל (איך ויתרנו עליו?!). קשר אמצע: רדונדו. קשר ימני: פיגו. קשר שמאלי: כריסטיאנו רונאלדו. קשר מתחת לחלוצים: זידאן. חלוץ: ראול.
ריאל מדריד - הגדולה ביותר שראיתי התחלתי לאהוד את ריאל מדריד פחות או יותר בעונת 2000-01. אני כל-כך מתגעגע לימים האלה שהקבוצה הייתה עולה לכר הדשא בברנבאו כדי לתת שואו ורומסת כל מי שעומדת בדרך. צמד המשחקים נגד מנצ'סטר יונייטד ברבע גמר ליגת האלופות בעונת 2002-03 מסמלים בצורה הטובה ביותר את אותה ריאל מדריד - תוקפים עם תשעה שחקנים, מבקיעים מתי שרוצים ולא סתם שערים אלא תוך הנעת כדור מהפנטת; לעיתים רדומה, ושחצנית, לא כל-כך 'בא לה' להגיע למשחקי החוץ. כל עונה הולכים עד הסוף בצ'מפיונס. לא התקרבנו לכדורגל כמו באותם ימים כבר כמעט עשור. אף קבוצה לא באמת התקרבה למעט ברצלונה. ההרכב המנצח: http://img204.imageshack.us/img204/5461/casillasrealmadrid.Xxx איקר קסיאס - סאן איקר. עשרים דקות אדירות נגד לברקוזן והשאר היסטוריה. ארון התארים מלא עד אפס מקום ובהכל. השוער שהוכיח שהכל אפשרי, ע"ע דייגו פרוטי. אחד השוערים הגדולים ששיחקו את המשחק. נכס אדיר עבור ריאל מדריד וראוי לענוד את סרט הקפטן אחרי שהגדול מכולם עזב. תמיד ריחמתי עליו אחרי שהושפלנו נגד ברצלונה או במשחקים בצ'מפיונס-ליג. בשנים האחרונות עובד קצת פחות קשה אבל עדיין תמיד פה לעת צרה. http://img199.imageshack.us/img199/8796/salgadorealmadrid.Xxx מיצ'ל סאלגדו - יכול להיות שאפשר היה להחליף אותו בגלאקטיקו אחר לרכוש מגן במקומו. סאלגדו מעולם לא היה המגן הטוב בעולם. אבל הוא היה בסדר, יציב, גם אם ספגנו גולים בגללו. הצליח להסתדר עם האיטיות. היה חרוץ, נמרץ, תורם להתקפה ומבשל שערים ובעיקר פייטר. שחקן נשמה אמיתי http://img801.imageshack.us/img801/6619/sergioramosrealmadrid.Xxx סרחיו ראמוס - ילד בן 19 מסביליה עם תג מחיר עצום של 30 מיליון יורו מגיע ומשתלט על הקו האחורי מהרגע הראשון. כמה אומץ, כמה הקרבה. בשנים 2006-2008 הוא היה פשוט פנטסטי ותרם גם בהתקפה. בכל-מקרה, העדפתי לשבצו בעמדת הבלם שם הוא באמת עילוי. כי ראמוס מגן טוב אבל לא מצויין. http://img846.imageshack.us/img846/6572/peperealmadrid.Xxx פפה - בזמנו רציתי מאוד את כריסטיאן קיבו בריאל. לא הבנתי מה פתאום זורקים 30 מיליון יורו על בלם לא מוכר מפורטו. הבכורה נגד סביליה הייתה איומה. הוא לעיתים ברוטאלי באופן מוגזם, בטח לא הכיח חכם ומסתמך על האתלטיות האדירה שלו בלבד, אבל יש לו את זה. איתו אני כן מרגיש שההגנה בטוחה, אפילו נגד ברצלונה. למרות שחצי מהזמן הוא פצוע פפה בפנים במקומו של היירו שכבר היה באיזור הדמדומים של הקריירה בשנות ה-2000 ולטעמי פפה>קנבארו(בריאל). http://img687.imageshack.us/img687/61/robertocarlosrealmadrid.Xxx רוברטו קרלוס - אולי המגן הטוב ביותר ששיחק את המשחק, בטח בעל היכולת ההתקפית המרשימה ביותר. תופעת טבע. סילון גם בגיל 40, שורף את הקו. השמאלי. כמעט ולא זוכר תצוגות נפל שלו למעט סמואל אטו. כבש שערים בלתי-נתפסים מכל זווית אפשרית, בישל וגם ידע להגן למרות שרוב הזמן בילה ליד שער היריבה. עשר שנים נהדרות בלבן, היה קשה להיפרד. http://img835.imageshack.us/img835/2/makelelerealmadrid.Xxx קלוד מקאללה - לא זריקתו של היירו, לא עזיבתו של דל-בוסקה; הויתור על קלוד מקאללה היה צעד המטופש ביותר מצד פלורנטינו פרז(התווכח איתו על שני שקל) וזה מה שהביא לנפילתה של ריאל מדריד. בעל הבית במרכז השדה רץ, מתקל, יודע להניע כדור כל מה שקשר אחורי צריך. השאיר למוכשרים ממנו את העבודה בחלק ההתקפי. http://img27.imageshack.us/img27/6011/gutirealmadrid.Xxx גוטי - הבלונדיני המשוגע. תמיד הצליח למצוא את מקומו בין כל הגלאקטיקוס. אחד המוסרים הטובים ביותר. האיש שעולה מהספסל ועושה את השינוי. השבוע שאפיין את גוטי מבחינתי בצורה הטובה ביותר היה בעונת 2006-07. מחזור אחד הוא עלה מהספסל נגד סביליה והביא את הניצחון עם שניים וחצי בישולים פנומנלי, ושבוע אחר-כך כשקנה את מקומו בהרכב נגד אספניול היה זוועתי, איבוד כדור שלו הוביל לספיגה והוא הוחלף במחצית כשקאפלו מתעלם ממנו. http://img818.imageshack.us/img818/3822/figorealmadrid.Xxx לואיס פיגו - הדיבלים לאורך הקו הימני עם הטעיית הפדאדלה, יכולת הבעיטה וההרמה המשובחת בשתי הרגליים, חוכמת המשחק, היותו האיש שפתח את עידן הגאלקטיקוס ותקיעת הסכין בגב אוהדי ברצלונה והאומץ לעשות את המעבר הזה מברצלונה לריאל מדריד. כל אלה ועוד הפכו את פיגו לשחקן השני הכי אהוב עליי בכדורגל אחרי ראול כמובן. לא כבש מספיק אבל מה זה משנה, איזה שחקן...לטעמי לא הוערך מספיק מחוץ לספרד. http://img534.imageshack.us/img534/9937/zidanerealmadrid.Xxx זינדין זידאן - שחקן מיוחד במינו, אחד מחמשת הגדולים בכל ההיסטוריה. משחק בהליכה ומנצח את כולם, נותן שואו, אוהב לכבוש בוולה(לברקוזן?) ויותר מזה לבשל שערים בגאונות. לא ראיתי אף שחקן שהתקרב אליו מבחינת הטיפול בכדור וניהול המשחק, ממש ריקוד איטי ומחושב. איפה הימים בהם ריאל מדריד הייתה נכנסת עם הכדור לתוך השער. לא כבש הכי הרבה וגם לא בישל הכי הרבה, לא רץ הכי מהר אבל עדיין גאון. מטראצי אתה ארור... http://img694.imageshack.us/img694/3397/raulrealmadrid.Xxx ראול גונזאלס - קצרה היריעה מלהכיל. כל דבר שאגיד לא יספיק כדי לתאר את גארנדה ראול, השחקן שבגללו התחלתי לאהוד ריאל מדריד, מעין 'אהבת נעוריי'. אין כמו שמחה בגול שראול מבקיע. לא אשכח את המשפט של אלכס פרגוסון אחרי שראול תקע צמד ליונייטד ב-2003 - "מדריד קונה שחקנים גדולים כמו פיגו, זידאן ורונאלדו - אבל ראול הוא הטוב ביותר, לא הצלחנו למצוא לו פיתרון". עד אותו פרק זמן זו הייתה אמירה כלל לא רחוקה מהמציאות. הנסיגה החדה בכושרו היא תעלומה ותישאר כזו. במשחקו הפשוט, בלי ניסיון לגנוב את ההצגה אף-פעם אלא הכל למען טובת הקבוצה ולא טובתו האישית - ראול מס' 1. שחקן שהיה לו הכל. http://img846.imageshack.us/img846/3525/ronaldorealmadrid.Xxx רונאלדו - למרות שיתוף הפעולה האידיאלי בין ראול ומורו שכאילו נולדו יחד לא התנגדתי לרכישתו אולי במחשבה ילדותחת רציתי עוד 'גלאקטיקו' בהרכב, חלוץ שמסוגל לעשות שער מכלום ויוכל לקחת כדור ולעבור שלושה שחקנים כשהמשחק תקוע. רונאלדו של ריאל מדריד היה חלוץ רחב מצויין. רחוק מהימים מברצלונה או לפני הפציעה באינטר, פחות וירטואוז אבל עדיין חלוץ ענק עם דריבל, מהירות, כוח פריצה ותמיד בעיטה חזקה לפינה הרחוקה של השוער. השלושער נגד יונייטד, הצמד במשחק האליפות ועונת 2003-04 בה סחב את משחק ההתקפה עומדים לזכותו. אשם בנסיגה של ראול בגלל סגנון המשחק? לדעתי דעה כשאת פוגעת בראול עצמו ומורידה גם מערכו. לא נכנסו מפאת מקום: פאביו קנבארו, צ'אסי אלונסו, כריסטיאנו רונאלדו, אריאן רובן, רוד ואן-ניסטלרוי. לא מצאתי לנכון להכניס לרשימה שחקנים מהדור הנוכחי כמו כריסטיאנו רונאלדו למרות שכבש כמות שערים בלתי-נתפסת(מעל 80) בשנתיים והוא שחקן פשוט מושלם בעיקר בגלל הפז"ם בריאל מדריד. לכן הוא מוצא את מקומו על הספסל. בריאל מדריד קשה להרכיב באמת 'ספסל' כי שחקנים התחלפו כל שנתיים ולגבי ההרכב אין עוררין למעט עמדה או שתיים. אציין לטובה שמות כמו אריאן רובן שפירפר כל מי שבא מולו ולטעמי היה יכול לתת יותר, ואן-ניסטלרוי שכל עוד היה כשיר היה מכונה לגולים וגם את צ'אבי אלונסו שעושה סדר בקישור האחורי. גונזלו היגואין הוא 'המקופח' המשמעותי כאן. רשימת הבלופים ג'ונתן וודגייט, מהמאדו דיארה, רוביניו(?), קאסנו, הונטלאר השחקנים הגרועים ביותר: אלברו מחייה, ראול בראבו, פאבלו גארסיה, רויסטון דרנטה.
כמה מילים על גוטי ומקאללה קלוד מקאללה לדעתי אחד הקשרים האחוריים הטובים שראיתי, באמת שחקן כל כך לא מוערך שמאז עזיבתו ריאל לא היתה אותו דבר ולא מספיק מוזכר ומוערך בעולם גוטי הוא אחד השנואים עליי אבל אחד השחקנים הכי מזוהים ולדעתי הכי "מתארים" את ריאל מדריד..כשאני שומע ריאל מדריד אני ישר חושב על גוטי, בשבילי הוא תמיד ייצג את ריאל מדריד... שחצן,מגעיל,מלוכלך בטוח שהוא הכי טוב בעולם למרות שהוא לא...אבל מה אין עוד שחקנים כמוהו, מה שיש לגוטי ברגליים ואיך שהוא רואה את המשחק אין ל 99.999% משחקני הכדורגל בהיסטוריה