נכון, ככל הנראה היו שתי ממלכות, אחת נקראה יהודה והשניה ישראל, אבל הדעות חלוקות האם הן תוצאה של פיצול מממלכה אחת או פשוט שתי ממלכות- אחת יחסית גדולה חזקה ומשמעותית במונחים איזוריים (ישראל) והשניה ממלכה קטנה של בעיקר רועי צאן ונוודים מדבריים (יהודה).
http://www.mako.co.il/music-news/local-tav...&pId=1080044444 לא יכול לקרוא את זה, זה טמטום. זה אידיאולוגיה נאצית. וחבל, יש לו אינטלגנציה מוזיקלית וקול וזה דבר שאני מעריך. אבל אני לא יכול לסבול דעות כאלה. איך הוא מעז להגיד בכלל? איך הוא כל כך בטוח בעצמו? ולמה הוא כל כך בטוח שהוא צדיק, שהוא הכי טוב בארץ, שהוא מעל כולם. יש משפט אחד בתורה שאומר - "הגיד לך אדם מה טוב ומה אדוני דורש ממך כי אם עושות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך" שילמד.
אבל למה לקרוא דברים מאדם הזוי שכזה? מילא היה איזה מישהו שיודע מה, שווה להכנס בו. בדיוק כמו שאני אשאל איזה גזען אחד ברחוב ויפרסם את זה. מה ההבדל? מי הוא בכלל?
קודם כל, לפני שזה מעצבן, זה מעניין אותי. מעניין אותי הדעות האלה. אחר כך אני מתעצבן מהם. וזה לא שהוא היחיד, יש עוד כמוהו. הוא לא המציא פה משהו חדש.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4081349,00.html צריך לשקול חוק לסירוס כימי של רבנים. היחס של הפדופילים ביניהם זה משהו מדאיג ומחשיד.
במצב האומה אתמול הציעו חוקים חדשים. אז אחד מהם היה : "על כל חרדי שאומר לי להניח תפילין - כי זאת זכות, שיעשה 3 שנים צבא - כי זאת חובה". אהבתי.
סתם משהו שחשבתי עליו עכשיו. למרות כל הנסיונות של נעמה שפיר, או איך שלא ייקראו לה, לשחק עם חולצה מתחת לגופייה, פיבא לא נכנעה לכך, וזה רק מוכיח שאם אתה מתעקש מספיק, עומד על שלך, ומראה שיש להם מה להפסיד אם לא יתחילו להתפשר קצת, הדתיים נכנעים. בעיניי. ההפסד של נעמה שפיר הוא ניצחון גדול לכולנו, השפויים. צריך ללמוד לקחים מהאירוע הזה ולהתחיל להשתמש בעקשנות על מנת לעצור את החומיינים האלה מלהשתלט על אופי המדינה. כיום אני מוצא את עצמי מתחלחל מול רמטכ"ל שמשנה את היזכור הממלכתי של טקסי יום הזיכרון ליזכור דתי('יזכור אלוקים'). זהו מאבק על אופיה של המדינה הזאת. כל ניצחון קטן כזה של הדתיים הוא המשכו של המדרון החלקלק שבו נמצאת מדינת ישראל.
ניצחון? ניצחון בעייניך זה לא לכבד את האמונה של נעמה שגם ביקשה בקשה די סבירה ולא מסובכת שהיא בסה"כ לשחק עם חולצה קטנה מתחת לגופיה שהיא בקשה לגיטימית לגמרי.
אתה קיצוני לצד האחר ברמה מבחילה. אני אינני דתי ואני בז לדתיים, אבל ראבאק-הבחורה לא פוגעת באף אחד. אתה סתם אנטי, באמת סתם. אין לך אפילו קייס במקרה הזה, אין פה שום ניצחון "שלנו" אלא יש ניסיון עלוב "שלך" לעורר פרובוקציה.
אין פה שום פרובוקציה. יש חוקים ויש כללים. הכללים אומרים שאסור לשחק עם חולצה מתחת לגופייה. לא יודע למה, אבל אלו החוקים. אחרי כל הטרארם הזה, והופ, מסתבר שהיא הצליחה למצוא פיתרון - גם לשחק וגם לא ללבוש חולצה מתחת לגופייה. אתה רוצה לשחק? כבדי את החוקים של המשחק. אי אפשר לשנות את החוקים רק כי זה לא מתאים לך, ולא משנה כמה אתה מוכשר. ודי עם לכבד את האמונות שלהם. לא רוצה לכבד את האמונות שלהם. הם לא מכבדים את האמונות שלי, אז למה שאני אכבד את שלהם? למה אני חייב להיות יהודי לאורך כל חיי ולא לשנות את דתי לחסר דת? למה אני חייב להתחתן ברבנות בישראל? למה אני חייב לאכול כשר בפרהסיה בפסח? למה אין תחבורה ציבורית בשבת. למה יזכור את 'אלוקים' את בניו ובנותיו ולא עם ישראל? כשהם יתחילו לכבד אותי, אז אני גם אכבד אותם. עד אז, אני פשוט בז לכל האמונות שלהם ולכל הרצונות שלהם.
אני בז כמוך לרבנים קיצוניים עם דעות שמתאימות במקרה הטוב לימי הביניים ובכלל לכל הקונספט של הדת כפי שהיא נתפסת במדינה הזאת, אבל אל תשליך את הבוז הזה על נערה שבסה"כ רוצה לשמור על המסורת של הוריה וסביה וסבי-סביה. אני חושב שכל העניין של כפייה דתית, תחבורה ציבורית בשבת, נישואים ברבנות וכו' וכו' לא קשורים בכלל לחוסר ההתחשבות ביחיד - בשל אמונה שניתן לכבד אותה בלי שום בעיה. פה אני לגמרי מסכים עם xavi, אין שום דבר בין כפייה דתית לבקשה לגיטימית לגמרי לשחק עם גופיה מתחת לחולצה.
גם אני חושב שהבקשה שלה לגיטימית, גם אם זה מסיבות פרימיטיביות. אם היה קם איזה רב בבון ופדופיל שדורש שכל השחקניות ישחקו עם חולצה מתחת לגופיה, אז היתה לי בעיה גדולה מאד עם זה. הנקודה היותר חשובה בהודעה של סטיבי היא באמת שלטון הדת (ואיתה יחד כמובן הבורות והטמטום) בצבא. מה שהולך שם זו כפייה דתית נוראית.
אין סיבה להגביל אותה כל עוד היא לא פוגעת בך עם האמונה שלה. היא עם הרצון שלה לשחק עם גופיה לא פוגעת באף אחד, היא לא מגבילה אף אחד.