הכרישים הלבנים של עולם הכדורגל?

עצוב מאוד העניין הזה, לדעתי מסיבה אחת ראשית:
- הדבר יוצר ריכוזיות (שאמנם קיימת כבר מאז חוק בוסמן) בכדורגל, לפיה יש 7-8 מועדוני על, וכל השאר הם למעשה Feeder Clubs, שהשחקנים המכושרים שלהם עוברים לקבוצות הגדולות.

 

האמת היא שזה גם פוגע באותם שחקנים שעוברים בגיל נוער למועדונים הגדולים. יש אינספור סיפורים על כוכבי על בגילאי נוער שעברו לקבוצה גדולה ומאז דיי נעלמו עקבותיהם, בסוף הם מבלים את הקריירה באיזה קבוצה אמצע-תחתית טבלה בליגה, או בליגות נידחות.

יכול להיות שהתופעה הזו קוראת בעקבות כך שמופעל הרבה מאוד לחץ על נער צעיר שמצטרף פתאום לקבוצת פאר, מתחיל להרוויח כסף ואולי מרגיש את עצמו כוכב גדול ולכן משקיע פחות, יכול להיות שזה עצם זה שהוא עובר לסביבה חדשה ולא מוכרת, מתרחק מהמשפחה ומהסביבה התומכת בה גדל (ושם בעצם התפתח והפך להיות אותו כוכב שתפס את עיניהם של הסקאוטים).

עוד סיבה להיעלמות של כוכבי נוער שעוברים לקבוצות הגדולות יכולה להיות ההזדמנויות המעטות שהם זוכים להן ברוב הקבוצות, כמה דוגמאות מאקדה יש? כמה מאמנים בסגנון של ארסן ונגר שאשכרה נותנים לשחקני הנוער שלהם מקום משמעותי בסגל של הקבוצה? הקבוצות הגדולות דיי מכורות לרכש ומביאות כל הזמן שחקנים במקום לחכות שהצעירים (שבאופן אבסורדי, גם אותם הן קנו בסכומים לא מבוטלים) יבשילו. מעין שיטה קפיטליסטית של לקחת כל הזמן מבחוץ במקום לנסות לעבוד עם מה שכבר יש לך.

השיטה הזו לא חיובית בכלל, וזה תמיד מבאס כשמבינים שהליגה ההולנדית היא כבר ליגת פח פחות או יותר כי כל כישרון הולנדי נגנב מיד. אני חושב שזו הליגה שהכי מרגישים בה את זה, מכיוון שגם לקבוצות הגדולות אין כמעט שחקנים ברמה עולמית, אבל אני בטוח שיש לא מעט קבוצות שספגו מכות קשות ומאוד נחלשו עקב המדיניות הזו של המועדונים שיש להם כסף.

 

עוד אלמנט שצריך לקחת בחשבון בהקשר של המועדונים האנגלים זו ההגבלה שיש עליהם לגביי להחתים שחקנים צעירים מקומיים שלא גרים בקרבה גאוגרפית למועדון. המצב הזה מגן על אמנם על אקדמיות מקומיות (ומאפשר לאקדמיה כמו למשל של סאות'האמפטון לטפח כשרונות כת'יאו וולקוט וצ'יממברלין ולמכור אותם במחיר נאה) אבל מייצר סיטואציה של מחסור כרוני בכישרון באקדמיות וצורך להתבסס על יבוא מחו"ל כבר ברמת הנוער.
אני מסכים שזה מגוחך שהעובדה שחוקי הגיל לחוזה מקצועני שונים ממדינה למדינה מנוצלת כדי לחטוף שחקנים ללא פיצוי למועדון שגידל אותם. מצד שני חשוב להבין ששחקן נוער הוא פרוספקט מבטיח אבל יש דרך ארוכה מפרוספקט מבטיח לשחקן שאשכרה ממש אותו.
המועדונים ההולנדים בנו לעצמם מודל רווח של היותם feeder clubs שעושים קופה נאה על מכירה של שחקנים מבטיחים? ובכן עם כל הצער הם יצטרכו לבנות מודל רווחיות אחר, כזה שמבוסס על השתתפות במפעלים אירופים וזכייה בתארים.
אני חושב שדבר אחד טוב במגמה הזו שהיא מגבירה את ההתמקצעות של הענף, כבר מרמת הילדים. כל מועדון מבין שהוא צריך לבנות בסיס רחב ככל האפשר של כשרונות אצלו ולא להסתמך רק על כוכב אחד במחזור שיוצא מהאקדמיה, כי כוכב שכזה יכול גם לעזוב.

 

יש בעייתיות במצב הקיים אבל זאת לא בעיה של המועדונים האנגלים. מוסריות? בכדורגל שהפך לביזנס לכל דבר? לא קיים. כל מועדון משרת את האינטרסים של עצמו, אם הנעל הייתה על הרגל השנייה אני מאמין שמועדונים כמו אייאקס היו עושים בדיוק את אותו הדבר ואני לא מאשים אותם. מי שצריך להפנות אליו את האצבע זה אופ"א, הם אלה שצריכים לשנות את הדברים, מהמועדונים עצמם אי אפשר לצפות שלא ינצלו הזדמנויות כאלה.

לגבי הפגיעה בשחקן האנגלי? זה לא צריך להיות שיקול בכלל, בטח לא בשביל הנבחרת. מועדונים משרתים את עצמם, המטרה שלהם היא לא לייצר שחקנים לנבחרת, שהבעיה העיקרית שלה היא ממש לא חומר השחקנים אגב, שעל הנייר לא נופל מכמעט שום נבחרת אחרת, וזה גם המצב בנבחרות הצעירות.
כל שחקן צריך להתחרות על המקום שלו, גם ברמות הנוער. אני לא חושב שהבאת ילדים זרים חוסמת לאנגלים את הדרך, קודם כל שיהיה כשרון ראוי לחסום. על האקדמיה שלנו אני יכול להגיד שלמרות שאנחנו מביאים הרבה זרים, רוב הפרוספקטים המבטיחים ביותר הם אנגלים, ויש גם כמה זרים. אם שחקן מספיק טוב כדי להתקדם, הוא יעשה את זה, אם הוא אנגלי או לא.

אפשר הרי בקלות לטעון גם שהסיבה שיש יותר ויותר זרים באקדמיות באנגליה היא בדיוק בגלל שאין הרבה אנגלים מבטיחים שם מלכחתחילה.

 

תגידו,אתם יכולים בבקשה להביא פרטים על קצה המזלג על השחקנים הבולטים שקבוצות אנגליות קנו לעצמם בגילי הנוער?.

 

ריצ'י דה-לאט ממנצ'סטר יונייטד שקיבל קצת דקות, כמובן התאומים רפאל ופאביו.
יש איזה שחקן הולנדי שמשחק בצ'לסי ואן-אנהולט, נדמה לי, ששיחק כמה משחקים בקבוצה.
בן שהר כמובן, קאקוטה שהיה סביבו סערה גדולה.

פרדריקו מאקדה שהבקיע כמה שערים חשובים עבור היונייטד ואז התחיל עם השאלות לאיטליה.
ג'יוזפה רוסי ופיקה שנקנו ע"י היונייטד, לא השתלבו ואז עברו לספרד והפכו לשחקנים גדולים בויאריאל ובבארסה בהתאמה (יכול להיות ששניהם יאחדו כוחות העונה בבארסה).

פאברגס, צ'סזני ובנדטנר מארסנל, בטח יש עוד המון ששכחתי.

 

גם דה לאט לא קשור לרשימה.

אבל לא חסרים שחקנים כאלה, חלקם כבר הגיע לבוגרים ורבים בקבוצות נוער שונות. יש כאלה בארסנל ובליברפול ובצ'לסי וביונייטד, ואני אפילו לא זוכר את כל השחקנים האלה אצלנו. פוגבה, פטרוצ'י, פוראנסייר, ואן ולזן, מסאקי. ויש כל הזמן דיווחים על עוד. עכשיו אומרים שאנחנו מנסים להביא ארבעה צעירים מפיורנטינה.

אני לא אוהב את זה, אבל בסופו של דבר כל אחד עושה מה שטוב בשבילו. יבואו המדינות מהן קוטפים שחקנים וישנו את החוקים כך שלקבוצות שלהן יהיה קל יותר להחתים אותם על חוזים משמעותיים בגיל צעיר.

העניין המעניין הוא שאני לא מצליח לחשוב על יותר מדי שחקנים כאלה שהפכו למשהו משמעותי במועדונים שהביאו אותם. יש כמובן את פאברגאס או קלישי, ארסנל הכי בולטת בתחום הזה. אבל רוסי ופיקה הצליחו מחוץ ליונייטד, מהחבורה הגדולה של זרים צעירים שליברפול הביאו עדיין לא יצא כלום, כך גם מהחבורה שצ'לסי החתימה כדי לקדם את האקדמיה...

 

דוידה פטרוצ'י. עד היום הסקאוטים של יונייטד שורצים במשחקי קבוצות הנוער של רומא ובכל שנה מנסים לגנוב שחקן אחר. תופעה מבחילה שגורמת לסלידה מהענף, אבל כנראה שזאת היא דרך ההתנהלות היום ובמקום להאשים את הקבוצות (שבסך הכל מנסות להתחזק, כנראה עקב מחסור חמור בכישרון מקומי), צריך לבנות חוקים שיחסמו אותן.

 

קובי, יש לי שאלה, והיא לא במטרה לקנטר או לפתוח ריב אלא רק כדי לדעת כי אין לי מושג- האם שחקני נוער של רומא מקבלים הזדמנות אמיתית בקבוצה הבוגרת בשנים האחרונות?
נראה לי שלפחות מבחינת רוסי ומקיידה המעבר בהחלט הוכיח את עצמו והזניק להם בצורה משמעותית את הקריירה, מה שלא בטוח שהיה קורה אם הם לא היו עוברים.

 

אורי למקיידה ורוסי התייחסתי בלי קשר לשאלה שלי.
לא הבנתי מה קשורה העובדה שאי אפשר להחתים אותם על חוזה מקצועני- אם רוצים יכולים לתת להם צ'אנסים אמיתיים בלי שום קשר לחוזה שלהם. ואם אתה מתכוון שלא רוצים לקחת את הסיכון שהם יתגלחו על הזקן של הקבוצה ואז יעזבו אז... ובכן יש פה בעיה שפוגעת גם בהתפתחות של השחקנים עצמם.

 

יש מסלול מוגדר שחוזר על עצמו כבר כמה שנים - שחקן מתפס במחלקות הנוער, מושאל לקבוצה קטנה יותר בסריה א' או ב' ואחרי עונה או שתיים מצטרף לקבוצה הבוגרת. כולם מקבלים הזדמנויות אך רק מעטים כמו דה רוסי ואקווילני מצליחים לממש אותן מיידית. אבל אם תשים את רומא בצד, קיימת בעיה חמורה באיטליה במתן הזדמנויות לשחקני בית צעירים ורק לאחרונה מתחילים להרגיש שינוי במגמה הזאת. אולי בגלל הכישלון של הנבחרת במונדיאל האחרון, אולי בגלל המודל המצליח של ברצלונה ואולי בגלל חילוף דורות של המאמנים (רוב המאמנים באיטליה עד לא מזמן עדיין כיכבו על המגרשים). אז עד שסוף סוף יש התפתחות משמעותית בעניין הזה, יהיה חבל מאוד אם תופעת ה"פירטים" תהרוס את זה.