לא ידוע איך הפירות בפרו. אבל מי שלא אכל פירות בברזיל לא יודע פירות מה הם. לא ניתן לתאר במילים כמה הם טעימים.
אסף, אני לא רואה את הקשר בין עניין התארים בתקופה המקצוענית והטרום מקצוענית בארגנטינה, שכן המועדונים בניגוד למדינות היו קיימים לפני החתך הזה, אבל אתה מוזמן לפרט יותר על ההשוואה הזו. דבר אחד שבוודאות אני לא מסכים איתו, בלי קשר לאוכל, היא שהזהות היא אותה זהות לפני שהייתה מדינה פורמאלית. יותר מכך, גם שנים רבות לאחר המצאתה של מדינת הלאום בשם פרו, יש כאלה שיגידו עד היום, לא הייתה שום הסכמה על הזהות שלה ולמעשה הקבוצה השלטת בכלל לא ראתה במרבית האנשים שחיו בתוך גבולות המדינה כפרואנים. אתה יכול לראות את זה בטקסטים של בני האוליגרכיה הפרואנית כמו האחים גרסיה קלדרון, בלאונדה ואפילו ריבה אגוארו, שהוא עוד נחשב כמרדן בנושא כביכול. מעבר לטקטסים ועניין התפיסה, יכלת לראות את זה בפועל בחוקים ובזכויות. עוד על זהות, אתה יודע למה הגבולות בין אורוגוואי לארגנטינה נקבעו כמו שהם בתקופת "מלחמות העצמאות"? כי החונטה השלטת באיזור בואנוס איירס לא הצליחה להכניע ולהכפיף את זו של מונטבידאו כמו שהכניע אחרות, לכן הגבול נקבע שם כשהוכרזה הקמת המדינה הארגנטינאית והיום מדריכי טיולים יכולים לספר על ההבדלים התרבותיים בין המדינות (שחלקם באמת קיימים, היום). לא הייתה זהות ארגנטינאית קודם, גם לא בשנים שאחרי תכלס, ובטח שלא היה הבדל בינה לבין זו האורוגוואית התיאורטית (שגם לא הייתה קיימת). מאכלים, מנהגים, לבוש וכו' שהיו אופיניים לאיזור של אגם טיטיקאקה, מאות שנים אחורה לפני שהומצאו המדינות ביבשת, הם פרואנים או בוליביאנים? בעייה. הגאוצ'ו הוא ארגנטינאי? אולי האימוץ שלו כסמל לאומי הכי חזק בארגנטינה (לפחות אחרי שהמדינה הכחידה אותו בפעול ונשאר רק המיתוס), אבל ממש לא. ואפשר להמשיך.
אליאס, יש דברים שאתה צודק בהם. כל מיני מאכלים, מנהגים ולבוש שבוליביה ואזורי ה"איימארה" הפרואנים חולקים ביניהם (המנהגים האינקאיים של קוסקו שונים). אבל, המריבות התמידיות בין צ'ילה לפרו בנושא זה שונות בתכלית. לרוב מדובר במאכלים שלא היו קיימים בצ'ילה, וחלקם אפילו לא קיימים היום (כמו הקאוסה והלצ'ה דה טיגרה), ויובאו לשם הרבה לאחר עידן האינקה, החל מהכיבוש הצ'יליאני ועד לתקופתנו. המטבח הפרואני, הגם שמכיל הרבה דברים שהיו קיימים לפני הגעת פיסארו וחבריו, הוא ברובו תוצאה של תהליכים שקרו הן בתקופה של שלטון ספרד, והן, לפעמים בעיקר, במהלך העצמאות ואחריה. הרי ההשפעה הסינית והיפנית על המטבח הפרואני לא אמורה להיות קיימת בצ'ילה, כנ"ל לגבי ההשפעה האפריקנית, ואפילו הספרדית, שכן רוב המהגרים האירופאים לפרו היו ספרדים, בניגוד לכל מדינה אחרת בדרום-אמריקה. ככה שהתוצאה אמורה להיות שונה בתכלית, והיא אכן כזו, רק שהחברים מהדרום מנסים פעם אחרי פעם לקחת דברים שאין להם שורשים בצ'ילה, ו"להצמיח" להם שורשים מלמעלה למטה. כך בשינוי השם של הכפר "לה אוניון" ל"פיסקו אלקי" בשנות השלושים, כנ"ל לגבי הקמפיין האחרון של Pro Chile וכאלו לפניו, ואפילו ההצהרה של הנשיא הנוכחי פיניירה שהוא צאצא של הוואינה קאפאק.
פרו, צ?ילה ורוב המדינות האמת בכלל לא חברות במרקוסור. האונאסור שנוצר לאחד בין מרקוסור לקומונידד אנדינה לא ממש עושה כלום חוץ מלתת במה להתנגחות אחד בשני. עד כמה שאני יודע יש חוקים כאלו בתוך CAN.
האוכל בפרו שונה מהאוכל בבוליביה (האוכל הבולוביאני מבחיל. אבל זאת לא הנקודה) כך שהיו הבדלים במאכלים עוד לפני שהיו מדינות לאום לדעתי. הייתי הכל בוליביה והאוכל שם לא הזכיר שום דבר שאכלתי בפרו.
בקיצור אני מבין שדרום אמריקה רחוקה משיתוף פעולה כלכלי כמו באירופה, עם היתרונות והחסרונות. אולי פה יגיעו טענותיך לגבי הויכוח המיתולוגי: "האם אורוגוואי מדינה מיותרת או לא?". מה שונה באורוגוואי מבארגנטינה. לגבי האוכל, יצא לי להכיר בוליביאני מסנטה קרוס שגר בתל אביב, אבל הוא העדיף לא לספר לי על כל מיני אוגרים למיניהם. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx והנה מה שאכלתי הערב: http://img845.imageshack.us/img845/6829/img2927d.Xxx aji de galllina לפעם הראשונה היה לא רע בכלל וגם שאר הסועדים אהבו זאת.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx Provecho maestro! כמה עצות לפעם הבאה - זיתים סגולים עדיפעם על שחורים מבחינת שילוב הטעמי, לדעתי לפחות. חסר אורז לבן שמכינים בפרו עם כל מנה, אפילו אם תזמין מנת אורז צ?אופה ישימו לך אורז לבן בצד... כדי שהוא לא יהיה חסר טעם מטגנים שום בסיר לפני ששמים את האורז. איך הכנת את העוף עצמו? ושוב, כל הכבוד! עושה לי חשק לפתוח מסעדה פרואנית פה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
הראתי קודם כל תמונות לאבא שלי באינטרנט והוא נבהל קצת. זה היה מאוד משעשע. אלתרתי עם מה שהיה במקרר (לא היו זיתים סגולים, לא סלרי, עלי דפנה וכל השאר למרק, היו לי רק כרעיים ושוקיים, הפטרוזיליה והכוסברה נגמרה), עשיתי את המרק לא כמו שכתבו אלא עם רוזמרין מהמרפסת. אחר כך זה היה פשוט, שמתי פלפלים מיובשים חריפים של סבתא, כורכום וזה ביחד עם הבצל, שום והלחם (עם חלב, בלי שאף אחד ידע). על האורז וויתרתי למה חם ולח וזה הספיק לנו. פעם הבאה...אתם מזכירים את הפרסים והעיראקים עם כל האורז הזה. בגדול מנה טעימה ומשביעה שהפתיעה גם את הפסימים, ובשבילי הייתה קצת סתמית כנראה בגלל שהפלפל הכתום/צהוב ההוא היה חסר.
איתי, הטענה שלי כנגד הבעלות של מדינות על מתכונים היא לא רק על בסיס האנכרוניזם שננקט במקרים מסוימים, זו רק נקודה אחת בטענה שלי כמו שכתבתי בתגובה לאסף אם אני לא טועה. אני יותר ממסכים איתך שיש יותר מכמה מתכונים שהגיעו לשימוש במדינה X לאחר הכרזת העצמאות שלה, אבל ברגע שהם פופולרים גם במדינות אחרות מבחינתי אין שום בעייה שאותה מדינה אחרת תכריז על המאכל הזה כאוכל לאומי שלה או וואטאבר. כמו שאם ישאלו אותי מה המאכלים של ישראל, אני אציין גם את השווארמה למרות שזה לא בדיוק הומצא כאן, לפני או אחרי הקמת מדינת ישראל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
אליאס, הבעיה היא שהצ'יליאנים לוקחים דברים שלא רק לא פופולריים אצלם, אלא אפילו לא קיימים (ואת זה אמרו שפים צ'יליאנים), ומכריזים על זה כמשהו "שלהם". בינתיים מסתמן פגרה במריבה הנוכחית, אחרי שהשף הצ'יליאני הגנב הודה שהקאוסה, הלצ'ה דה טיגרה ואפילו הפיסקו סאוור הם פרואנים מאז ומתמיד ולעולם לא היו ולא יהיו צ'יליאנים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx. כמובן שהוא האשים את העורך ב"אי-הוודאות" שהווידאו יצר... ישראל, והשאלה אם קיים מטבח ישראלי או לא, זו כבר שאלה אחרת ובעייתית מדי בשביל לדון בה פה...
זה די פשוט. אין מבטח ישראלי. זאת מדינת מהגרים. כל המאכלים שלנו מגיעים ממקומות שונים. בדיוק כמו שאין מטבח אמריקאי מאותם סיבות.
