הדיון של ארגנטינה, קולומביה, בוליביה וקוסטה ריקה

עזוב, אני אפילו לא נותן לזה סיכוי קלוש והאמת גם לא מגיע להם. בסופו של דבר הנבחרות החלשות בטורניר הן אלו שיעופו. להרבה נראה כאילו אקואדור אולי זה סוג של הפתעה, אבל כמו שהם נראים בחצי שנה האחרונה, זה די היה צפוי.

 

בקולומביה השחקנים ממשיכים להתאמן ולשמור על אווירה חיובית ואופטימית לקראת משחק רבע הגמר מול פרו ביום שבת. "אנחנו רוצים לחזור למונדיאל, זו המטרה העיקרית. מלבד זאת העמדנו לעצמו למטרה גם להגיע רחוק בקופה אמריקה ובינתיים העניינים הולכים כמו שצריך", אמר הקפטן מריו ז'פס.
אבל אגילאר הקשר אמר:"כשקבוצה לא סופגת שערים, כנראה שמשהו טוב קורה. אנחנו חושבים על עצמנו ולא מסתכלים על היריבה. אנחנו צריכים להמשיך לשחק כמו ששיחקנו עד עכשיו".
בינתיים מסתמן כי אותו ההרכב שפתח בשלושת המשחקים בבית המוקדם יהיה גם זה שיעלה למשחק מול פרו. אין לי בעיה עם ההרכב הזה למעט צד ימין, שם הייתי מחליף את דאירו מורנו שלא מספק את הסחורה עד כה, בחואן קואדראדו או הוגו רודאז'גה. מצד שני אני גם מבין את הרצון של בוליז'ו להמשיך עם אותם השחקנים, למרות שעם כל הכבוד לבוליביה וקוסטה ריקה, פרו זה סיפור אחר. אני מקווה שנמשיך לשחק כמו ששיחקנו עד עכשיו, זה נראה לא רע בכלל, אבל החברים חייבים לנצל יותר את ההזדמנויות שניתנות להם.

 

אני מסכים איתך שאנחנו צריכים לעבור ואפילו די פייבוריטים מול פרו ולא חלילה מזילזול. אבל דווקא כשאנחנו מגיעיפ פייבוריטים אני יותר חושש, משום מה השחקנים מתפקדים יותר טוב כשהם אנדרדוג. בעוד אנחנו מדברים, בכל זאת יש הלבטות אחת למאמן גומס שאולי יפתח עם רודאז'גה אבל במקומו של ראמוס. החלטה תמוהה בשבילי, שכן ראמוס היה מהטובים בנבחרת בשלב הראשון. או שייכנס במקום מורנו או שישאיר את ההרכב כמו שהוא, בטח לא במקום ראמוס. לדעתי בסופו של דבר ההרכב יעלה ללא שינוי, בתקווה שיביאו אותנו לחצי.

 

באיזה שעה המשחק נגד הפרובינציה?

 

בקולומביה התחילו לנתח את כישלון הנבחרת, וספרו 38 מצבים נוחים לשער שהנבחרת יצרה בארבעת משחקיה, כאשר בפועל רק 3 כדורים עברו את קו השער, פשוט עלוב.... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx
אז מה בעצם הבעיה של קולומביה? הרי פאלקאו, טאו, גוארין, ראמוס ודאירו כובשים בצרורות בקבוצותיהם וכזה מגיע לנבחרת זה פשוט לא עובד. הגדיל לעשות דאירו שבעט החוצה מול רשת חשופה נגד ארגנטינה, פאלקאו החמיץ פנדל מול פרו בשלב קריטי של המשחק, גוארין ודאירו פגשו את המשקוף מול אותה פרו. ככל שההגנה הקולומביאנית נהייתה יותר חזקה בשנים האחרונות, ככה ההתקפה נהייתה יותר מזעזעת. במוקדמות המונדיאל קולומביה כבשה כמות בלתי נתפסת של 14 שערים ב-18 משחקים! ממוצע של פחות משער למשחק. ככה אי אפשר לנצח משחקים ולהעפיל למונדיאל. אז היו שני מאמנים הגנתיים באופיים, אצל גומס בקופה הנבחרות לפחות הגיעה למצבים טובים ושיחקה כדורגל - עד החלק המסיים של ההתקפה, משהו שגומס יהיה חייב לעבוד עליו לקראת המוקדמות.

דאירו מורנו הסביר:"עשינו הכל טוב, יצרו המון מצבים, אבל לעיתים הכדור פשוט לא נכנס. צריך גם מזל". מוזר שדווקא הוא אומר את זה, כי להחטאה שלו מול ארגנטינה לא צריך שום מזל, פשוט יותר קור רוח לבעוט לשער חשוף.
מבין 4 המאמנים האחרונים של הנבחרת, תחת גומס כבשה הנבחרת הכי פחות, 0.82 שערים למשחק, לעומת קצת יותר משער אצל שלושת המאמנים האחרונים (שניים במוקדמות האחרונים וריינאלדו רואדה שאימן במוקדמות של 2006)

מבין 17 המשחקים ששיחקה הנבחרת תחת גומס עד כה, רק שני שערים הובקעו בראש (וזה עוד עם חלוץ נהדר כמו פאלקאו) וכמו כן הנבחרת כמעט לא כובשת מרחוק מאחר והיא גם כמעט ולא בועטת משם (משהו שבאופן אישי מאוד מפריע לי). רוב המהלכים מגיעים בתוך הרחבה או קרוב לה, אם זה המסירות הקצרות והדאבל פסים, אבל כשמגיעה פרו ומצופפת את הרחבה, אחת מהאופציות הן בעיטות מרחוק ואת זה קולומביה לא עשתה. גם כשהנבחרת ניסתה לשחק על הראש של פאלקאו, יכולת ההרמות לרחבה של השחקנים היא מתחת לכל ביקורת ואם גומס זונח את המערך עם ה"10" ומשחק על האגפים, השחקנים חייבים לעבוד על הנושא הזה יותר. הנבחרת גם מיעטה לכבוש במחצית השניה תחת גומס ובקופה אמריקה למשל כל שלושת השערים שהבקיעה נכבשו במחצית הראשונה. כלומר, אם קולומביה יורדת להפסקה ללא שער זכות, היא מסבכת לעצמה את העניינים.

בוליז'ו גומס משום מה, ממשיך להשאר רגוע:"עצם זה שאנחנו יוצרים הזדמנויות במשחק, מראה שאנחנו הולכים בדרך טובה ועם הגנה חזקה כמו שיש לנו, הנבחרת פחות או יותר יציבה". מוקדמות המונדיאל הולכים להיות סופר קשים גם בלי בראזיל ועם העובדה שאפילו ונצואלה הפכה לנבחרת שצריך לספור בדרא"מ, כדאי לקולומביה לנצל את המצבים הרבים אליהם היא מגיעה הרבה יותר טוב, לפני שיתחילו התירוצים לכישלון של 2014.

 

עידן, אולי שייקחו שיעורים מפיסארו על איך להביא את יכולת הכיבוש מהקבוצה לנבחרת... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
סתם, מקווה בשבילכם שזה לא יגיע למצב הזה, למרות שנראה לי שזה הולך באותו כיוון.

לא נראה לי שפרו צופפו את הרחבה, סה?כ קולומביה לא הגיעה הרבה לרחבה, ובחלק די גדול מהפעמים שהיא הגיעה היא גם בעטה לשער. פרו במשך כל האליפות מבצעת את הלחץ יותר במרכז המגרש, וגם בדקות שקולומביה לחצה בטירוף לא הייתה הרגשה של התפרקות.

ההבדל הענק בין הנבחרת הזו לנבחרות בעבר, זה שהיא נבחרת מענישה במקום נבחרת מוענשת. אם זה ימשיך ככה, נצטרך להשיג לבן כרטיס טיסה לפרו ב-2014... 

 

כל פעם שנבחרת ארגנטינה מפסידה, כולם רצים לחפות על מסי.
"אי אפשר להצליח כשאתה לבד בנבחרת"
"מה אפשר לעשות כשהמאמן הוא ליצן"
וביטויים דומים.

קודם כל לנבחרת ארגנטינה יש הרבה שחקנים מצויינים שמשחקים בליגות הכי טובות בעולם ובקבוצות הכי טובות בעולם.

זה נכון שכשהם מגיעים לנבחרת הם נראים כמו אוסף של שחקנים טובים אבל ממש לא כקבוצה, וזו הסיבה העיקרית להפסדים שלהם.

מסי שחקן נהדר, כשרון יוצא דופן ללא ספק, אבל בכדי באמת להיות ברמה אחת עם פלה, מראדונה או זידאן הוא צריך להפוך למנהיג, וכרגע הוא מאוד רחוק מזה.

גם בברצלונה נטל ההנהגה לא יושב על כתפיו, וזה בפני עצמו אומר דרשני.

לכל המגוננים, אני אתן כדוגמה את נבחרת צרפת של זידאן (הכי טרי בזיכרון).
כולם היללו את זידאן, אבל אמרו שיש לו בנבחרת שחקנים נהדרים שהיו מגיעים רחוק מאוד גם בלעדיו.
ובכן, הנבחרת הצרפתית ללא זידאן נראתה מגוכך, וכמעט ופספסה עלייה למונדיאל בבית עם אירלנד, שוויץ וישראל.
למה כמעט? כי באמצע הקמפיין זידאן נקרא אל הדגל בכדי להציל את המולדת, ואילולא הגיע, מי יודע אם בכלל הייתה הנבחרת הצרפתית עולה למונדיאל. להזכירכם במונדיאל הזה בהנהגת זידאן הגיעה צרפת עד הגמר.

לפני שחזר נבחרת צרפת נראתה בדיוק כמו נבחרת ארגנטינה של היום (עם מסי) אוסף של שחקנים מצויינים שלא יודע איך לשחק ביחד.
כולם קיללו את המאמן (דומנק) ואמרו שהוא ליצן.

ההבדל הוא ביכולת ההנהגה של זידאן. היכולת להפוך את כולם סביבך ליותר טובים, ליחידה מגובשת שמציבה מטרות ומשיגה אותם.

למסי אין את זה, אבל למזלו הוא עדיין צעיר, מקווה בשבילו ובשבילנו שהוא יצליח לפתח את התכונה הכל כך חשובה הזו.

 

אגב, דבר נוסף ששכחתי בהקשר לבעיית ההבקעות של קולומביה, זה שבאופן מאוד מוזר או שלא, בשלושה מתוך ארבעת משחקיהם, היו שוערי היריבות המצטיינים במשחק (לאונל מוריירה של קוסטה ריקה, סרחיו רומרו של ארגנטינה וראול פרננדס של פרו). מצד אחד זה מעודד, מצד שני הכדורים בפועל לא נכנסים וככה אי אפשר לנצח.