כל הרעיון של באיירן ב-4-5-1,זה שמולר מצטרף לגומז בהתקפות כחלוץ נוסף,ועוזר לקישור לחלץ כדורים ולהשתתף בהנעת הכדור. שיש לנו את קרוס ומולר שהם טובים במערך הזה אין סיבה לוותר עליו,אם היינקס יצליח להשתמש במערך הזה כמו שצריך זה יכול להיות קטלני.רובן+ריברי+מולר+גומז. אגב הרבה קבוצות משחקות עכשיו במערך הזה:ריאל,סיטי,דורטומונד וגם נבחרת גרמניה. בכדורגל המודרני מעדיפים לוותר על חלוץ ולשחק עם עוד קשר..
למען האמת רוב הקבוצות בעולם עברו לשחק במערך הזה. התחילו לשחק כדורגל עם הרבה קשרים וחלוץ אחד שהמטרה היא בעיקר ללחוץ על הכדור במרכז המגרש ולשלוט בו. תוקפים עם הרבה קשרים. לא רק הקבוצות שציינת משחקות כך, אלא גם בארסה, ריאל ועוד הרבה קבוצות, אבל שורה תחתונה - לא כולם עברו לשחק כך. לנו זה כנראה אחרי הרבה זמן שאנחנו מנסים - לא מתאים. לגומז זה בטוח לא מתאים, כי הקשר המרכזי שאתה אומר שמצטרף לחלוץ ועוזר להתקפה, במקרה שלנו לא עושה זאת ויותר יורד אחורה כמו קשר עושה משחק מאשר קשר תוקף\חלוץ. גומז לבד בחוד חנוק עם יותר מידי שחקני הגנה סביבו. זה לא עובד.
דווקא מולר עשה את זה יופי בשנה שעברה.חוץ מזה אני לא רואה מערך יותר מתאים.אני לא הייתי מוותר על מולר/קרוס ומשחק עם אוליץ'/פיטרסן. אפשר לנסות להצמיד את מולר לגומז כחלוץ נוסף(מה שקורה לפעמים במהלך המשחק),אבל אני באמת לא חושב שיהיה פה שינוי מהותי. אני באמת חושב שבסגל שלנו זה המערך הטוב ביותר.
אני קצת מסופק כמה מולר יוכל לתפקד כחלוץ שני, ויותר מכך ששווייני לא בדיוק ימלא את החלל בין הקישור להתקפה בהנחה שוב שאנחנו לא רוצים לקבל שבלונה מהאגפים, אלא משהו סטיין אוזניים גדולות, ולכן יופ יצטרך לעשות החלטה כואבת בקרוב בהנחה שלא נחווה פציעות שמונעות מאיתנו להתקדם.
עם השיטה שלנו ועם השחקנים שיש לנו (לא המס' 10 שאין לנו) אין לנו אפשרות לשחק עם מס' 10. גם עם דייגו היה בא, אין לנו מה לעשות איתו. מס' 10 הוא אחד שמקבל את הכדור הרבה מאוד ונותן מסירות עומק. לנו יש רק חלוץ אחד שיכול לקבל מסירות עומק והוא מוקף ביער של שחקני הגנה ובנוסף יש לנו שני קיצונים שמשחקים ממש על הקווים וגם הם צריכים את הכדור הרבה מאוד (כי זה האופי שלהם. הם לא מהסוג של השחקנים של נגיעה בכדור). לכן, א. לא צריך מס' 10 וגם לא גאון כדורגל כדי למסור להם כדורים כדי שהם יכדררו על הקו. אפילו הבלמים יודעים לעשות את זה. ב. מכיוון שמשחקים עם כדור אחד בלבד במשחק אז הוא יכול להיות או אצל הקיצונים (שכאמור, אלו שלנו מטבעים צריכים אותו הרבה) או אצל מס' 10 מנהל המשחק. טוני קרוס יכול להיות יופי של מס' 10 לפי מה שהוא הראה העונה בקבוצה ובנבחרת. אבל לא עם סוג השחקנים שיש לנו. כמו שזה נראה עכשיו אנחנו נמשיך לשחק באופן שבלוני. בדיוק כמו ששיחקנו בעונה שעברה. כשנצליח להוביל מספיק זמן או שהיריב יהיה ממש חלש נראה הצגות (סנט פאולי של עונה שעברה למשל) אבל כשהיריב יבוא להתגונן ועם הגנה טובה ולא נוביל או אם נהיה בפיגור נראה את אותו ראש בקיר. והאמת, שאין הרבה ברירה. הקיצונים שלנו משחקים ממש ממש על הקו והם לא מהסוג של משחק בנגיעה או שתיים. שניהם הם שחקנים שקודם כל מחפשים את הכדרור והנסיון להעביר שחקן שניים ואז להגיע למצב בעיטה/הכנה לבעיטה ורק כשהם מבינים שהם נסגרים הם מוסרים וזה כבר בד"כ מסירה אחורה. זה האופי שלהם. בניגוד לנבחרת גרמניה ששם הקשר הקדמי או אחד האחוריים מוסר ומקבל במסירה אחת עם עם מי שנמצא באותו הזמן על הקו, בקבוצה זה לא הולך. כי רובן וריברי הם לא כאלה. לכן גם, הקשרים האחוריים, ובמיוחד שוויני שצריך לנהל את המשחק לא יכול להתמסר, אלא עם הבלמים או למסור לקיצונים ולחכות שיעשו משהו ע"י מעבר של השחקן שלהם. שוויני גם לא יכול להצטרף יותר מידי קדימה יותר מידי פעמים כי אז ההגנה נשארת חשופה עם 4 שחקני הגנה וקשר אחורי אחד (במקרה הטוב). אז הוא חייב להיות הרבה יותר מאחור. הבעיה שקל מאוד לסגור משחק כזה. מכיוון שההגנה של היריב לא חוששת ממסירות מהירות של הקיצונים או מדאבל פאסים שלהם, אלא מפריצות שלהם, הסגירה היא קלה עם שניים ושלושה שחקנים על הקיצוני ובזה נסגר הסיפור. ולכן כל מה שנשאר לעשות זה רק להעביר את הכדור מצד לצד ולקוות שאלו שמצטרפים למגינים אצל היריב, כדי לסגור את הקיצונים, קצת יאחרו ואז יהיה לקיצונים שלנו מספיק מקום כדי לעבור בכדרור ואז גם לקוות שאחרי ההעברה הזו הבעיטה שלהם או ההכנה שלהם לביעטה של מישהו אחר ייכנסו כי מעט מאוד פעמים במשחק, אם בכלל, ההצטרפות להגנה של היריב תהיה לוקה בחסר וזה מובן, כי אנחנו מחזיקים רוב הזמן בכדור והיריב מתגונן בחצי שלו והמרחקים שלו קצרים. ברגע שנוביל במשחק יהיה יותר קל ואז גם תבואנה תבוסות ליריב. אבל כל עוד אנחנו לא מובילים והיריב מרוצה מהתוצאה (ובד"כ תיקו נגדו דיי מספק את היריב) אנחנו נמשיך עם השבלונה. 2-4-4 יכול לעזור. אבל בתנאי שאלו שמשחקים כקשרים בצדדים לא ישחקו כל כך קרוב לקו, אלא כמה מטרים ממנו, וככה גם יפנו מקום למגינים שיכולים להצטרף ולעזור (ויש לנו שני מגינים מצויינים לזה) וגם יהיו יותר קרובים אחד לשני כדי לתת מסירות קצרות (שבד"כ מדוייקות יותר באחוזים יותר גבוהים ממסירות שצריכות לעבור הרבה דרך). הבעיות הן לפחות 3. א. שאלה אם בכלל רובן וריברי מסוגלים לשחק שלא על הקו ממש. אני לגמרי לא בטוח. ב. זה דורש מהקשרים שבצד לחשוב קודם כל על מסירות מהירות ולא על לעבור שחקן. וגם בזה אני לא בטוח שהם מסוגלים. ג. ההגנה. ריברי ורובן, לא עושים הגנה מספיק טוב, אם בכלל. בשיטה היום, מולר או קרוס ( או מי שזה לא יהיה שמשחק מתחת לחלוץ) עושה הגנה וסוגר אותם. לפחות קצת. מטבע הדברים כקשר ולא כחלוץ הם יותר קרובים להגנה מאשר אם הם (או מי שזה לא יהיה) ישחקו חלוצים ומשם יותר קל ומהיר לחזור להגנה מאשר מעמדת החלוץ. וכאן המבחן של היינקס. אני בטוח שאם אני מבין את זה גם הוא מבין את זה. השאלה אם הוא מסוגל לכפות את עצמו על הקבוצה. או במילים אחרות לכפות על ריברי ורובן לעשות את מה שנדרש שאם לא כן ימצאו עצמם על הספסל או בקבוצה אחרת. ספק בעיניי אם יש מאמן בעולם שלא קוראים לו מוריניו או פרגוסון שמסוגלים לעשות את זה. נצטרך לחכות ולראות עד כמה היינקס מסוגל. לפחות דבר אחד כן שונה מהיינקס לואן חאל. ההגנה נראית יותר טוב. עוד לא מושלם אבל הרבה יותר טוב. נכון שזה בעיקר בזכות השחקנים החדשים שבאו (רפיניה בואטנג וגוסטבו) ולא איזה המצאה מיוחדת, אבל צריך לזכור שהיה זה ואן חאל שלא רצה מגן ימני ובלם והיה זה ואן חאל שהתעקש שלא לשחק עם גוסטבו כקשר אחורי (שממה שראיתי השנה (וזה לא היה הרבה רק את משחק הגביע והתקצירים של ARD) וכמובן ממה שקראתי בתקשורת הגרמנית) שיחק מצויין ואפילו לא עם טימושצ'וק והיה זה ואן חאל ששיחרר את ואן בומל. ועוד דבר אחד אחרון. קראתי כאן כמה אנשים שהיו להם טענות לבואטנג בגול נגד גלדבאך. פשוט מגוחך. כל גרמניה, כל הפרשנים, כל העיתונאים וכל המומחים "מאשימים" את נוייר לבדו בשער. ובצדק. אפילו השוו את הטעות שלו לזו של ז'אן מארי פאף בבכורה שלו אצלנו ולחמישיה שקאן ספג (שלא באשמתו) במשחק השני שלו אצלנו כדי להראות שלא פעם הבכורה. בואו נפסיק להיות עיוורים. אין מה לעשות, נוייר טעה באופן קשה וזה עלה לנו במשחק. אין מה לעשות זה קורה. גם לקראפט זה יכול היה לקרות.
נוייר אשם ללא ספק,אפילו הוא מודע לכך והתנצל על הטעות בנוסף. אני חושב שהפתרון הכי טוב למה שכתבת זה "בלאגן" בהתקפה.שיש החלפת תפקידים בין רובן-מולר-ריברי ההגנות לא ידעו על מי לשמור ונוכל לצאת קצת מהשבלוניות.כל עוד שכולם תקועים בכל 90 הדקות בעמדה שלהם אז כל שחקן בונדסליגה יכול לעצור אותם בעזרת שחקן או שניים נוספים. ריברי ורובן יכולים לפעמים גם לשחק אחד ליד השני שזה נשק קטלני נגד כל הגנה שבעולם שהם קרובים. אפשר לדרוש מגומז שיבוא אחורה וימשוך איתו את אחד הבלמים. והכי חשוב להשתמש במרכז שלנו ולא רק באגפים,מולר ושוויני חייבים לקחת על עצמם יותר,אם זה בבעיטות לשער או אם זה בניהול ההתקפות(שוויני במשחק האחרון עשה את זה לא רע). יש אינסוף שיטות להשתמש במערך הזה עם השחקנים שיש בהתקפה,המערך הזה יכול להיות כל כך קטלני בהתקפה תוך כדי איזון במרכז המגרש.יש לנו את הנתונים להתקפה טובה עכשיו רק צריך לדעת להשתמש בזה. היינקס לטיפולך...
אתה מניח שרובן וריברי יכולים לשחק שלא על הקו. לדעתי הם לא. כל היתרון שלהם על שחקנים אחרים או היחוד שלהם הוא יכולת הכדרור המהירה שלהם על הקו ולעבור שחקן או אחד כל פעם (ואת זה שבא אחריו). בשביל שזה יקרה ושיהיה להם את המרחב הזה לעבור שחקן אחד בלבד כל פעם אנחנו צריכים להיות מותקפים וכשרוב הקבוצה שלנו ורוב הקבוצה של היריב בחצי שלנו. זה כמעט ולא קורה. כשהם יותר באמצע אני בספק אם יש להם יתרון על שחקנים אחרים. שם למהירות שיש להם אין שום משמעות כי הרבה יותר צפוף ושם דווקא נדרשת היכולת למסור מיד ולא לכדרר קודם מה שהם באופיים לא ממש מסוגלים ולכן זה גם חיסרון. וכשמדובר בממש באמצע בטח אין להם שום יתרון. שם אפילו יותר צפוף. הנסיון עם ריברי כמס' 10 בשנה שעברה נחל כישלון חרוץ. ואז מי יקבל את הכדור ברחבה להבקיע? הרי הוא חלוץ בודד. דרך אגב, הוא עושה את זה כל המשחק כל הזמן. זה לא ממש עוזר. למה? כי אין חלוץ אחר שיהיה ברחבה כשהוא (החלוץ היחידי) יורד יותר אחורה. חוץ מבעיטות מרחוק של שוויני או של גוסטבו (שבאמת צריכים לעשות את זה יותר אבל כל בעיטה שלהם מקבלת מרובן בעיקר אבל גם מריברי תנועות ידיים מוחות) איך בדיוק אפשר לשחק בשיטה שלנו מהאמצע? איזה שיטות?
אני לא יודע לגבי השיטה. עם חומר השחקנים שלנו אני לא חושב שלעבור ל4-4-2 עכשיו עדיף, אלא צריך לסדר את השיטה שבאמת תהיה פחות שבלונית. מניעים כדור, כל אחד תקוע בעמדה שלו ומחכים לחור בהגנה, שנדיר מאוד שמגיע כשמגנים מולנו עם 10 ו11 ושחקנים. נכון שאנחנו רק אחרי שני משחקים, וגם ריאל תחת מוריניו היתה לא משהו בהתחלה. קודם מייצבים את ההגנה, אחר כך ההתקפה גם משתפרת בהדרגה. הימים של בניטז בולנסיה עם 4-5-1 עדיין זכורים לי מאוד לטובה. ולנסיה היתה קבוצה עם חומר שחקנים פחות טוב משלנו לבטח, והם שיחקו מצוין תחתיו. תמיד כשהיה נראה ששחקן קו הולך לדריבל עם המגן שלו, היתה הצטרפות מסיבית של שחקנים למרכז כדי לקבל מסירה. הם לא נשארו בצד השני כדי לתת אופציה להרחיב את המשחק וההתקפה. למה לא אצלנו? אין אחד על המגרש שלא יודע לבעוט ולהבקיע אפילו ממרחק. אפשר גם שריברי ורובן ישחקו יותר קרוב אחד לשני בצורה דינמית, בלאגן מאורגן נשמע לי טוב בהקשר הזה. פשוט לא להיות תקועים בעמדות. באמת שיש הרבה מה לעשות, זה הכל תלוי במאמן. אם שיטת המשחק (לא המערך עצמו) לא תשתנה השנה מהצד החיובי צפויים לנו כנראה פחות כאבי ראש של לרדוף אחרי היריב בפיגור, ובצד השלילי מעט מאוד משחקים מעניינים וכיפיים.
מסכים איתך לגמרי,אני חושב בנוסף שזה לא רק המאמן אשם אלא יש ירידה ביכולת אצל רוב השחקנים בקבוצה בעיקר בהתקפה.
יש לבאיירן שחקנים מאוד מגוונים בהתקפה. מולר יכול לשחק בכל עמדה שהיא בהתקפה,רוברי יכולים לבוא למרכז למצב בעיטה תוך כדי שהמגנים מחליפים אותם באגף.שוויני יכול להצטרף לרחבה כמו שהוא עושה לא מעט בנבחרת גרמניה. יש הרבה דרכים להשתמש בשחקנים האלה מלבד זה שמסתמכים על הכשרון שלהם,אני בטוח שהיינקס יודע טוב ממני מהלכים וטקטיקות ולא רק לבנות על כשרון של שחקן כי אז מי צריך אותו שיקראו ליובל נעים ויסגרו את הסיפור.
באותה המידה גם באדשטובר יכול לעשות סלאלום מההגנה ועד ל - 5 של היריב ולהבקיע. בתיאוריה. מעשית קשה לי להאמין שהוא מסוגל לזה. על אותו המשקל, תיאורטית רובן וריברי יכולים לשחק במרכז או איפה שאתה רוצה. מעשית אני לא בטוח שהם מסוגלים לזה. מה לעשות, לכל שחקן יש את האופי שלו, את היתרונות שלו והחסרונות שלו. היתרונות של רובן וריברי זה יכולת הכדרור על הקו כשיש להם הרבה מרחק לרוץ ולנצל את השליטה בכדרור והמהירות שלהם. זה קורה, כשמולם יש רק מגן אחד או מקסימום שנים וגם אם אפילו אחרי שעברו את האחד בא עוד אחד ובמיוחד אם הם כבר באים בתנופה. מצד שני, הם לא שחקנים של נגיעה בכדור או דאבל פס מהיר. כשאתה יותר באמצע המגרש אין כמעט אף פעם מרחבים והדלילות של המגינים כדי שהם יוכלו לנצל את המהירות שלהם, אלא שהשחקן כמעט תמיד סגור ע"י שניים או שלושה שחקנים ולכן צריך לשחק בנגיעה במחשבה ראשונה למסירה ולא לכדרור. עד היום הם לא עשו את זה, גם במקומות אחרים. לעומתם, מולר, אכן יכול לשחק בכל מקום. וזה כי האופי שלו הוא שונה. הוא גם יודע לשחק בנגיעה ובדאבל פס וגם לעבור שחקן כשצריך וגם לשחק כחלוץ שני (עם כל הבעיתיות שבלשחק עם שני חלוצים אצלנו). הבעיה היא שאם מעבירים אותו לצד אז רובן או ריברי צריכים לשבת על הספסל. וזה לא יקרה. אם אתה רוצה שהם יבואו למרכז לבעיטה זה מה שהם מנסים לעשות אבל הם יודעים לעשות את זה עם הכדור אצלם. כמו בשערים של רובן נגד פיורנטינה למשל. אבל שוב, גם אז הם מקבלים את הכדור על הקו וזה עובד רק אם לא סגרו אותם מספיק טוב וזה כבר כמעט ולא קורה. גם הצטרפות של המגינים ועשיית עיקוף היא בעייתית. כי אז ההגנה שלנו שוב תהיה מופקרת. כל מה שאתם אומרים הוא נכון בתיאוריה. הבעיה היא שהחיים זה לא תיאוריה וספק רב אם השחקנים שיש לנו (רוברי) מסוגלים לשחק אחרת ממה שהם מסוגלים שזה אומר על הקו. מכיוון שאחנו כבר שנה וקצת משחקים בדיוק אותו הדבר, עם שני מאמנים, כנראה שלא כל כך. כל עוד אנחנו משחקים ב - 1-5-4 ורובן וריברי בקבוצה אנחנו לא יכולים לשחק, אלא על פריצות שלהם על הקו. הלוואי ואני טועה. השיטות של וולנסיה בכלל לא רלוונטיות אלינו, כמו גם שיטות של קבוצות אחרות. להם היו שחקנים עם אופי וסגנון שונים. לא כל ווינגר הוא רובן או ריברי (לטובה ולרעה). רובן וריברי ממש לא מגוונים. זה שיש להם מהירות ויכולת כדרור מצויינת, זה לא עושה אותם מגוונים. צריך לתת להיינקס עוד 6 - 8 משחקים. אם גם אז נשחק באותו המערך אז נמשיך עם הבעיות וחבל על הזמן שלנו.
נדב למה אנחנו לא יכולים לקבל תפוקה מרובן(ואן חאל קיבל שכיוון היטב), וריברי כמו שריאל מקבלת מרונאלדו, וברצלונה ממסי, ויונייטד מנאני או וואטאבר כאשר לשלנו אין פחות כישרון מאלה? אגב שגם על שאר המגרש יש לנו כלים לא פחותים מלגרום לאלה להיות טובים, כמו ששאר המגרש בריאל,ברצלונה,יונייטד ושאר ירקות גורמים לשלהם להיות טובים.
נתחיל בזה. נאני לא נותן כלום ביונייטד והוא לא שחקן המפתח שם. הלוואי ורובן וריברי היו יושבים על הספסל כמו שנאני יושב. אם כבר מישהו נותן שם את התפוקה זה פארק וקאריק והעגל. ונמשיך בזה. א. ריברי ורובן הם לא מסי ולא רונאלדו. לא ביכולת, לא באופי ולא בעמדה. ב. לא בברצלונה ולא בריאל לא משחקים עם שני ווינגרים מהסוג של רובן וריברי (שוב, שחקנים שהיתרון שלהם הוא המהירות ויכולת הכדרור על הקו). ג. שיטת המשחק של שתי הקבוצות האלה שונה לגמרי מזו שלנו. מעבר לזה, מצחיק להשוות את מסי או רונאלדו לריברי. וגם לרובן שמבלה חצי מהזמן במיטת החולים. מצטער, שחקן ששנה אחרי שנה יותר פצוע מבריא, אי אפשר לבנות עליו קבוצה אפילו אם קוראים לו מראדונה הגדול.
התכוונתי שאנחנו לא משתמשים נכון בסטארים שלנו שבליגה הגרמנית לבטח על שאר הקבוצות יכולות לחלום על שמות כאלה, ונכון שמות לא קונים שום דבר, אבל עם כל כך הרבה סטארים בליגה שהתחרות שלנו היא בקושי עם סטאר ורבע למה זה לא בא לידי ביטוי כמו בשאר הגדולות של אירופה. אגב ריברי נדב קח לך כובע עם סוכר כי החל מהיום מול ציריך וכל עוד כשיר תקבל שחקן נאמבר 1 בכיסוי של מס' 7.
