ואין בזה שום דבר רע,בסה"כ זה רק דיבורים. לא שמעתי את בארסה,ריאל ויונייטד אומרות משהו על גמר אלופות והן יותר פייבוריטיות מאיתנו להגיע לשם. הנס יודע שעדיף לא לפתוח בהצהרות באמצע אוקטובר,ולראות קודם כל לאן הקבוצה מתקדמת העונה ואז לדבר. בסופו של דבר זה רק דיבורים,ודיבורים פחות מעניינים אותי.עדיף לשם דגש על מעשים.
לגבי היונייטד זה לא נכון: בתחילת כל עונה פרגוסון מדגיש את חשיבות ליגת האלופות ואת רצונו לזכות בה. הוא לא מתייחס אליה כאל "קצפת" לעומת הליגה המקומית שהיא "הלחם והחמאה".הוא יודע, ואמר זאת, שכדי שקבוצה תיכנס לפנתיאון עליה לזכות בגביעי אלופות וקשה היה לו בזמנו שליונייטד יש רק 2 גביעים כאלו בארון (מאז הוסיף עוד זכייה, מול צ'לסי). הוא אמר שהוא מסתכל מעליו ורואה את באיירן עם 4 זכיות, מילאן עם 7, ריאל עם 9 ולשם מכוון. כאשר זו הגישה לא פלא שהיונייטד היו ב-3 גמרים ב-4 השנים האחרונות.
שיסביר לנו חברנו המלומד כפיר איך בדיוק זה משפיע מה שפרגוסון או הונס אומרים. אני מבקש לדעת כבר כל כך הרבה זמן ולא מקבל תשובה.
אני לא מכיר פרקטיקה שאין מאחוריה תאוריה: קודם כל הכוונה ואח"כ המעשה: מציבים יעד ואז כשיש יעד ברור רותמים הכוחות להשגת המשימה, ולא נבהלים מקשיים (או מהגרלות...) בדרך. איך אמר פעם ניטשה: "אם יש את ה"למה" אפשר להתמודד עם כל "איך". אבל אם באים מראש בגישה של רגל בפנים רגל בחוץ אז "לא נורא" אם פתאום מועדים בדרך, או אם הרוח נופלת כי פתאום מקבלים הגרלה קשה. הדבר נכון לגבי אדם פרטי שמציב לו יעד בחיים וגם לגבי קבוצה. המטרה ליצור אווירה פסיכולוגית בה המטרה הינה בחזקת חובה. זה לא יבטיח השגה של המטרה אבל יישפר לאין ערוך את הסיכויים. אני גם לא מבין את הנס: הרי זכייה תתאם את מטרותיו: הוא יוכל להגיד זכינו בגביע, קבלנו מה שרצינו ועכשיו אפשר לחסוך ועוד 10 שנים ללכת לים במרץ... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
היתרון הגדול של ניטשה על הונס ועל כולנו הוא שניטשה חיי בעולם של בירבורים ולא בעולם של מעשים ואילו אנחנו צריכים גם לעשות. מה גם שכדי לזכות בליגת האלופות צריך לזכות בה. לזכות משמע לעשות מעשה. להבדיל מלברבר. אז היות וגם אם הונס או הנשיא של בוריסוב יגידו פעם בשעה, כל יום, עד ל 19 במאי שנה זו, שהם זוכים בליגת האלופות הם עדיין לא יוכתרו כזוכים בליגת האלופות אני שואל שוב (בפעם המי יודע כמה) מה צריך אולי הונס (הכושל) לעשות חוץ מלדבר (שעם זה לא הולכים למכולת, אלא אם קוראים לך ניטשה שגם הוא היה צריך לעשות כמה מעשים בחיו חוץ מלדבר, כדי לחיות) ולוא עשה? או שלדעתך מי שזוכה בליגת האלופות זה מי שאומר הכי הרבה פעמים שהוא הולך לזכות בה? אז באמת,כפיר, עד שלא תביא הצעות למעשים או ביקורת על אי מעשים סבירים (לא, למשל, לרצוח את כל שחקני היריבות) רד מהעניין.
עלק הונס הכושל חאא מה אתם רציניים, בעולם של משבר כלכלי וקבוצות שנכנסות לקשיים כלכליים ולחובות,קבוצות שמבזבזות עשרות מיליוני יורו הונס מצליח לשמור על שפיות כלכלית,לגמור את העונה עם רווחים גם מבלי למכור חולצות של רונלדו ו מחזיק את המועדון בצמרת הכדורגל האירופאי מבלי לשפוך כסף כמו מים. זאת פשוט אומנות כלכלית וירבו אנשים כמוהו. והאמירה לא לחשוב כרגע על הגמר היא בכדי להוריד לחץ שכנראה קיים יותר מידי וזה ממש לא אומר שאין ציפיה לזכות בגביע כולם במועדון יודעים שהמטרה היא לזכות בתואר.האמירה לא נוגדת את היעד הזה.
האמת עוברת איפשהו באמצע. צריך שיהיו כותבי תאוריות עם הכישורים לכך וצריך שיהיו אנשים אחרים עם הכישורים להוציא אותן לפועל. זה לא עושה את ניטשה או כל פילוסוף אחר לברברן, הם פשוט עשו את תפקידם החשוב עבור החברה ולא מעט לקחנו מהם עבור החיים של יימנו. אם נצהיר כל שנה שאנחנו הולכים על גביע האלופות, זה יכול לתת אפקט מסויים ורוח גבית עם המון גאווה במועדון שיקרין מהשחקנים בסופו של יום על המגרש. הקייזר כנשיא ואפילו עוד כמאמן נבחרת, אם אני זוכר נכון, היה אומר הרבה דברים 'שחצניים' לתקשורת וזה חיזק מאוד את השחקנים (בראש). בכל תפקיד אשר ביצע, הוא תמיד היה אומר שאנחנו הטובים ביותר והמטרה היא לקחת הכל. גם הונס ורומניגה לא הרבה פחות כאלו ממנו, גם הם נחשבים כבווארים 'שחצנים' ובבאיירן אף פעם לא מתביישים לומר מה הם חושבים ומה אנחנו שווים. לא כולם אוהבים את זה, אבל לטוב ולרע, זה המועדון שלנו. אני לא חושב שהפסקנו להיות כאלו כפיר. אם אני לא טועה היינקס גם אמר לא מזמן שהולכים גם חזק על אירופה. מצד שני פרגסון תמיד אומר שהליגה זה הלחם והמים והיא עבורו חשובה יותר. עם זאת עדיין הם הגיעו לגמרים באירופה, כך שזה לא אמור להיות דבר על חשבון השני. מה אומרים בכלל בברצלונה? שהם הולכים על כל התארים? הם אומרים את זה שנים וגם בריאל אומרים את זה, אבל בסוף לוקחת מי שמדברת על המגרש.
עזוב אותך, סלע. דיבורים זה טוב למכור עיתונים או ספרים, לא בשביל מעשים. מה שקובע זה רמת השחקנים, רמת המאמן, וה"מזל" (בכוונה במרכאות). גם אם תיקח את השחקנים של בוריסוב ותכניס להם מיום עד למאי שהם הכי טובים ושהם הולכים בכל הכוח על ליגת האלופות זה לא יעזור להם. מנגד גם אם תיקח את שחקני ברצלונה ולא תגיד להם כלום על זה אבל ה"מזל" יגיע בזמן הם יקחו את ליגת האלופות. כמובן שבוריסוב וברצלונה שתי דוגמאות בלבד. במקום בוריסוב שים את דורטמונוד ובמקום ברצלונה את יונייטד או ריאל או צ'לסי או באיירן. מה גם שהאמת לא באמצע. לכל מועדון צמרת יש כמה מטרות. אחת היא להמשיך ולהיות יכולה להיות בצמרת הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה המקצועית. אחת המטרות היא זכיה בליגת האלופות. זו המטרה של באיירן (כמו גם כמובן ברצלונה, ריאל וכו') בכל עונה ועונה. כן, אחת המטרות של באיירן בכל עונה היא זכיה בליגת האלופות. מטבע הדברים זו המטרה השניה הכי קשה שיש וגם השניה בחשיבותה (כשהמטרה הראשונה הכי קשה והכי חשובה היא לשמור על יכולת כלכלית) ולכן לא תמיד זה הולך. למזלנו יש לנו מנג'ר גאון שמצליח במטרה הראשונה בחשיבותה יותר מכל מנהל אחר אי פעם בכדורגל. כן, כולל המנהלים של ריאל וברצלונה.
נגד הרטה\החזרת כח ההרתעה במספרים, ובכמה שיותר גדול כבר השבת. חזרתו של ריברי חשובה מאד, שכן בתוספת לעומס, וללהט של הופנהיים להוציא את התיקו מול באיירן כאילו הרוויחו מזה 82 נקודות,יום בינוני של החבר'ה-היציאה שלו במחצית חרצה את גורל המשחק המסודר שלנו, והלכנו ליותר בלאגן בעקבות ההולנדי שקשה לי לבנות עליו מיום ליום עם הפציעות הטורדניות\הכושר הבלתי נלאה של קרוס בייחוד בתרומתו למשחק\מרקם החברתי\קבוצתי.
כדאי לבאיירן לחשוב על יריבה אחרת לרדת עליה, מול הרטה זה לא יהיה המצב. יש קבוצה חזקה ויציבה בברלין השנה.
שוב דבר שולי (מצטער שאני מטריד בזמן האחרון בהרבה דברים שוליים, ביחס לדברים החשובים באמת - הקשקשיידה לעתונות) - גם אוליץ' בריא למשחק נגד הרטה.
ערן חלילה לא זילזלתי בהרטה ההיפך, רק תסכים איתי שבבית בכושר הנכחי, ובייחוד אחרי התיקו בהופנהיים(מגיעים סופר דרוכים בעקבותו), ובתוספת כך שנדב ציין שריברי פולי פיט אז שוב בדגש בבית באיירן יכולה להוציא את הרטה(או כל יריבה גרמנית אחרת למעט 1 או 2) עם 3 או 4 חתיכות ובאמת מבלי לזלזל בהרטה.
הרטה רק במחזור האחרון נתנה לקלן שלישיה תוך קצת יותר מחצי שעה.האמת שהפתיחה שלה מאוד מפתיעה יחסית לסגל שלה.ככה זה שמקבלים 3 באוורים להרכב..
קראפט חוזר במחזור הקרוב עם הרטה למינכן. הוא טוען שכל מה שהיה כבר מאחוריו וכולו מסור למועדון הברלינאי החדש שלו. אני מאמין שהקהל במינכן ימחא לו כפיים, אוהבים אותו כשחקן בית שבילה 7 שנים בבירת בוואריה. בהרטה הוא מספר אחד ללא עוררין וזה טוב לקריירה שלו. מי יודע, אולי עוד יחבור אלינו שוב בהמשך...