אני גם עוד לא שנה משוחרר (עוד חודש), וכבר פעמיים קיבלתי צו מילואים, הפעם זה יוצא לי גם מחורבן, 10 ימים על השבוע השני של הלימודים באונ' וחשבתי שהשתחררתי..
מבחינת הצבא זה באחריות האוניברסיטאות והמכללות להשלים לך את החומר, כמובן שהגשתי ולת"ם (ועדה לדחיית מילואים או משהו כזה) ודיברתי עם אנשים מהיחידה ולא עזר, אין כמו הבירוקרטיה הצה"לית.
דווקא אני זוכר שקיבלתי דואר מהצבא עם משהו בסגנון "אישור סטודנט לצורך הקלות בשירות מילואים" ומתואר שם מקרה של סטודנט. עם פקסים ומספרים מצד משרד הקישור.
זה מגביל אותם לקרוא לך למשך 21 יום בלבד אבל ביולי-אוגוסט למשל הם יכולים לקרוא שוב כדי שתשלים את מכסת הימים זה לא קשור. באמת חשבתי שאם אתה פחות משנה משוחרר לא קוראים לך בכלל, מוזר שזה השתנה.
שיבצו אותי לנ"מ. עכשיו הגיוס עוד כ-25 ימים, אם אני מסרב להתגייס לנ"מ ואין לי קשרים אז כרגע אין לי מה לעשות?
נ"מ זה משהו שקשה לצאת ממנו... אתה תצטרך להיות מאד חזק בסירוב שלך בבקו"ם (כלומר לא כמו חברנו הקודם כאן שאחרי יום וחצי נשבר מעינויי התופת בבקו"ם) וגם להציע להם אלטרנטיבה שיש לה ביקוש כנראה. אני מציע שתבקש מהקצין מיון תפקיד קרבי אחר שנראה לך יותר סביר עבורך.
סטודנטים מקבלים קיצור של עד 14 יום מילואים, אבל נראה לי זה תקף לתפיסת קו. 3 ימים באמת שאין לך מה לעשות, גם לא סטודנט וגם לא משוחרר טרי וגם לא כלום. אין ספק שהמדינה ביזיון. 3 ימי מילואים זה תכלס יום וחצי. אתה מגיע חצי יום ראשון זה חתימות על ציוד ושיחות ושלום עם החבר'ה, למחרת עובדים, ובערב כבר סיימת. מה שקורה אצלי שהרבה חבר'ה מבריזים מהמילואים האלה כי באמת לא שווה לשרוף סמסטר בשביל לא לעשות כלום בצבא.
זה 4 ימים לא שלושה. אין לי בעיה לעשות מילואים, למרות שזה בשטח וזה נופל בדיוק בחנוכה. אבל בחייאת ראבק השתחררתי לפני 8 חודשים, שבהם אכלתי לא מעט חרא. תשחררו קצת, למה לסחוט מהבן אדם עד הסוף? לא היה קורה כלום אם היו קורים לי עוד חצי שנה.
שי, קודם כל, שהמילואים יעברו לך טוב, ומהר, ושלא תפספס אף ניצחון של מכבי-חיפה. אתה רוצה להתנחם? אני זומנתי למילואים הראשונים שלי "רק" שנה אחרי השיחרור מסדיר, רק תשמע איזה מילואים: שבת ( גייסו אותי מהראשונים, ) 5 ליוני 1982, מלחמת שלום-הגליל ( מלחמת לבנון הראשונה ), אחרי 3 ימים הייתי כבר עם פחות שני חברים... אז קח הכל בפרופורציה. אינני יודע היכן אתה אמור לשרת, זהו אינו עניין פומבי אלא אישי, אבל תטיף לעצמך ולחבריך לשמור על כללי בטיחות, כללי שמירת החיים אני קורא להם.
