http://www.theanfieldwrap.com/2011/09/an-o...etter-to-lawro/ וזה עוד מתון. בכל אופן, לא זוכר אותו מתבטא בסובייקטיביות על ליברפול.
במקרה הזה, למרבה הצער, כתבה מיותרת שתכל'ס מביאה מעט מאוד חוץ ממקרים מאוד בודדים לאורך הרבה מאוד שנים ורשימת שמות שמראה שיש הרבה שחקני עבר בליברפול בתקשורת.
זה בדיוק מה שעבר לי בראש כשקראתי אותה. חיכיתי לדוגמאות קונקרטיות והיו מעט מאוד ולא משכנעות בכלל. מה שכן, התחדדה אצלי ההבנה המטרידה שה"שליטה" של יוצאי ליברפול בתקשורת מקורה בשליטה של ליברפול בכדורגל האנגלי והעובדה שהמועדון הנפיק מבחר נאה של שחקנים בריטים שישמשו מאגר אופציונלי לעמדות הפרשנים בתקשורת. למה זה מטריד? כי כנראה שרוי קין וגארי נוויל הם הסנונית שמבשרת את בוא האביב (החורף) וכנראה שבשנים הקרובות נראה שליטה של שחקני עבר של יונייטד על כסא הפרשן. כל החלאות שייחלתי לפרישה שלהם ממשחק יחזרו לרדוף אותי בסיוטים, הפעם בחליפה במקום בחולצה אדומה. ברררר.
זה לא שלארסנל חסר ייצוג. פול מרסון וצ'רלי ניקולס בסקיי, לי דיקסון ב-BBC, מרטין קיאון ב-ESPN, נייג'ל ווינטרברן בשידורים הבינלאומיים, אתם לא מקופחים.
בכל מקרה העניינים שם נעשים בהרבה יותר מקצועיות מאשר ברוממה. אין לי שום ספק, שאידיוט כמו נוימן לא היה מתקרב שם בכלל לערוץ תקשורת כלשהו ברמה לאומית.
תוכנית ב ESPN, מדברים על הליגה האנגלית בלינק פה עכשיו. אם אתם רוצים לראות. עם מרקוטי שהוא מבין המון בכדורגל האירופאי. sop://broker.sopcast.com:3912/116205 עכשיו ממשיכים לאנגליה U21.... יאללה אנגליה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
http://www.sport5.co.il/HTML/articles/Arti...795.110469.html כתבה חביבה של מלר על moneyball. לא אומר שום דבר חשוב, אבל עדיין...
מה שאמר הצ'רמן של ניוקאסל על קארול זה שהוא לא שווה שום דבר, האם זאת האמת המרה? מדובר בפליטת פה מביכה. השחקן היה אהוב מאוד על הקהל בניוקאסל ותרם המון על המגרש, מבחינתם הוא היה שווה לפחות 20 מ' פאונד. חוסר חשק מופגן, בריחה שמאלה במקום להישאר קרוב לשער = הנחות לא מבוססות, הוא עושה מה שמתבקש ממנו ע"י דלגליש ולא ראיתי מצידו שום חוסר חשק מופגן.
והאזכור של טורס בכתבה הזאת הוא מגוחך. השנה טורס משחק טוב ולא מזכיר לרגע את טורס של השנה האחרונה בליברפול, ובאופן כללי אני מתאר לעצמי ש-99% מהחלוצים בעולם, וקארול נכלל בפנים, היו חולמים להיות טורס, גם כשברור שהוא לא ביכולת השיא שלו.