גם כדורגל, כן. נראה אם אני אצליח להשיג כרטיס למשחק מולכם ב20, אם לא אז למשחק מול וולבס שבוע אחרי. או ששניהם נראה כבר... תודה לכולם על העזרה!
גם בלקבורן כנראה חושבים על יציע בשביל המנג'ר. מקור TalkSport... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx The theatre of Keans... : ) http://www.talksport.co.uk/sites/default/files/imagecache/ts_magazine_big_picture/Steve%20Kean%20Out%20Stand.Xxx
אהלן אני מאור בן 22 מאשדוד. אני אוהד ארסנל ואני מחפש פרטנר לטיסה למשחק שלהם השנה כל המעוניין שידבר איתי או פה או במייל gunner141@walla.com
הלם בבריטניה. R.i.p Speedy. גארי ספייד מת http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx אני לא מאמין.. הוא אגדת כדורגל בריטי. המנג'ר של ווילס, ושחקן הפריימיר ליג המוכשר בעבר. http://www.telegraph.co.uk/news/8918628/Wa...found-dead.html http://www2.pictures.zimbio.com/gi/Gary+Speed+Wales+Press+Conference+u8Axfy51quSl.Xxx
אחד מהשחקנים המיתולוגיים בפרמייר ליג(שלישי בטבלת ההופעות כל הזמנים). אלוף אנגליה ב - 92. אחד משחקני הנשמה. יהיה זכרו ברוך. יום עצוב לכדורגל!
וואו, ללא ספק אחד השחקנים החרוטים בראש, שחקן שהיה שם בתחילת הדרך כאחד שעקב אחר הפרמייר ליג מהעשור הקודם, עצוב.
נראה לי שזה שווה דיון נפרד. די בנאלי לקרוא לשחקן כמו ספיד "שחקן נשמה", אבל זה מתבקש. סוג של קפטן מלידה ולמרות שהוא תמיד היה קשוח, ספיד היה הגון וספורטיבי, תמיד עבד קשה ולא היה אוהד אחד בקבוצות שבהן שיחק (בוודאי בניוקאסל) שלא העריכו אותו על כך. אחד הגלדיאטורים האחרונים, אפילו. כמה הלם ועצב. למרבה הצער, זה עוד מקרה טראגי שחייב להעמיד על סדר היום את נושא מחלות הנפש (לא ייתכן שההתאבדות הזו אינה קשורה במחלת נפש) ולהסיר את הסטיגמה מהן. זה קורה ויכול לקרות לכולם. RIP Gary Speed.
כל כך חבל, כל כך עצוב. אחד משחקני הנשמה שהיו בפרמיירליג, עבד קשה בכל קבוצה ששיחק בה, לא היה שחקן מבריק מבחינה טכנית אבל נתן לקבוצות שלו כל כך הרבה סדר ולחימה על המגרש. הרבה הרימו גבה כשסם אלרדייס הביא אותו לבולטון בגיל מתקדם אבל ספיד פשוט פרח שם. RIP GARY
יום עצוב לכדורגל בבריטניה. שחקן גדול, אחד השחקנים הכי הוגנים בענף, אישיות שהיא מושא להערצה. שינוח על משכבו בשלום. בנוגע למה שArsenalFan כתב, ההתאבדות הנ"ל מגיעה בעיתוי די מצמרר לאחר שאתמול פירסם סטן קולימור טוויט ובו הוא מספר על ההתמודדות שלו עם הדיכאון.
המראות באצטדיון של סוואנזי, קבוצה וולשית להזכירכם, היו קורעי לב. טקס מרגש וסטאנדינג אוביישן מדהים זכרו של אחד השחקנים הוולשיים הטובים וההגונים בכל הזמנים. היה שחקן נשמה בכל מובן המילה.
היכן יכולים לגור יחד, זה לצד זה, ברט טראוטמן ות'יאו וולקוט? היכן יכול דומיניק מתאו להשתלב בטבעיות בין לאו ומראדונה, ובמידה פחותה מקויסט ורוני ווילן? כמובן, על מדף הספרים באנגליה... אני יודע, כבר כתבתי על כך בעבר, אבל כל פעם שאני חוזר לאנגליה זה מדהים אותי מחדש. יש אנשים שמדברים על כך שחבל שבישראל אין תרבות של ספרות ספורט כמו באנגליה. נכון, אבל אין ספק איזה אגב בתרבות הספרות הזו הוא הנחות ביותר - האוטוביוגרפיות והביוגרפיות. ספרים לא טובים יש גם בספרות הספורט הכללית, כל מיני סיפורי עונות עלובים (בענפים שונים) שנראים כמו חיבור של כתבות מהעיתון, אבל בסיפורים האישיים זה ממש מביך לעתים. לעזאזל, יש ביוגרפיה על טום דיילי, הקופץ למים. הוא בן איזה 15... וולקוט בן 22. גם התייחסתי פעם לאוטוביוגרפיות שניות. מצטער, לאו וגיגס. קראתי כבר את סיפור חייכם. פעם שנייה? לא בתקופת חיי. מן הסתם יש לזה שוק, אנשים קונים, אז אנשים ימשיכו להוציא. אבל זה נהיה קצת כמו תוכניות הריאליטי. אחת זה בסדר ושתיים זה בסדר ושלוש זה סביר. אבל כשכל הטלוויזיה מלאה בכך, זה נהיה זבל מעיק. בדרך כלל בתחום האוטוביוגרפי אני מחפש ספורטאים שכבר פרשו או לפחות עברו את רוב הקריירה, ושיש להם סיפור מעניין (או כזה שיעניין אותי, מן הסתם כל דבר ביונייטד יעניין אותי יותר). וכמובן כאלה שאחרים קראו והמליצו. אז הפעם קטפתי את פול מגראת' ופול מרסון, לצד מוניקה סלש וברנאר הינו. אה, וכמובן את "רד" של גארי נוויל, ששמתי בשקית יחד עם בקבוק "אואזיס" שנשאר בו קצת מיץ ונסגר לא טוב. התוצאה היא ש"רד" נהיה קצת יותר אדום מהמתוכנן. טוב, מורשת קרב!
הספר של ג'ררארד מצוין. גם של בקס. הוא לבש חולצות של יונייטד כילד סטיבן... בגלל שהוא לקח דוגמא מבריאן רובסון \ http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx זה יכול להית מאוד מעניין.
אני חייב לומר, אגב, שאחרי שאתה קורא אוטוביוגרפיה כמו של אנדרה אגאסי, אתה מבין את ההבדל בין 'מצוין'. ל'נחמד'. יש אוטוביוגרפיות כדורגל אנגלי נחמדות. במצוינות עוד לא נתקלתי.
