קודם כל בוא נסכם שאין באמת קשר למה שהיה בברצלונה; אצלנו מחצית שלמה הכל היה תקוע והמאמן היה חיב להגיב, ואילו בברצלונה מדובר היה בשער מוקדם שעם כמה שהוא לא נעים עדיין לא משנים דבר בגללו (ותסכים איתי שאפילו היינקס לא היה מבצע חילוף במקרה כזה). אז השאלה היא מה היה צריך לעשות והאם מה שהיינקס עשה היה הגיוני (מה שבטוח ומוסכם על שנינו אני חושב זה שהשינוי לא עבד). וכאן עם כל הכבוד אף מסי לא נהיה בלם, ואפילו אף קשר אחורי לא נהיה בלם. אולי ההצעות של נדב היו טובות יותר (את זה אף פעם לא נדע), אבל השינויים במיקומי השחקנים היו סבירים לחלוטין. לאהם בימין זה בטח לא חידוש, וגם אלאבה כמגן שמאלי זה לא ממש מהפכה ובטח לא קרוס כמספר 6 ליד גוסטבו. בקיצור - אולי זה לא היה הפתרון הכי טוב, ונגיד אולי שהוא היה גרוע, אבל לא בגלל שהיינקס עשה חילופים הזויים כמו שנשמע מהתיאור שלך. וחוץ מזה החילוף של גומז לא קשור באופן ישיר לשינוי שנעשה במחצית; הוא הוחלף בדקה ה-73 ומתוך מגמה אחרת; אם החילוף הזה היה חכם או מוצדק זו שאלה אחרת - אבל בוא נתייחס לעובדות בצורה ריאלית יותר ולא נציג את היינקס כמאמן סהרורי שמבצע שינויים חסרי שחר.
לא עם כל הפרטים אני מסכים, אבל אני שמח לראות שאני לא היחיד שחושב שאחת הבעיות הקשות היא המנטלית ולא הטקטית-פרסונלית.
הוא הכניס רובן, וכרגיל השנה שרובן משחק תרצה או לא חצי מההרכב זז, ובגלל שכואב לי כי המצב גרוע ממצב חירום במינכן אז אני מביא את הדימוי הכי קרוב מבחינתי. הרי ברגע שרובן נכנס ויתרת על מהפך במחצית השניה בכך שתרצה או לא ריברי גם לא מוציא הברקות שרובן לידו השנה, וקרוס הוא לא בעל הבית שרובן על המגרש, ומולר כמובן לא בתפקידו, ואחרונים חביבים זה המגן הימני וגומז שהם OUT OF ORDER שזה משחק..
היי, הכעס והעצבים מובנים אבל דחילק - די עם תליית כל הבעיות ברובן הזה; הוא לא שווה כל כך הרבה שכל דבר שלא מצליח אתה מאשים אותו ואת גלי ההדף שהוא כאילו יוצר http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
שני דברים. א. אני עדיין לא מבין את העניין המנטלי. אני מאוד אשמח אם מישהו יסביר לי מה זה אומר. ב. דודי קצת (אולי הרבה) מקצין וכמובן שלא רובן הוא הבעיה, אלא המאמן. אבל הוא צודק. לא יכול להיות שבגלל שבדקה 30 (אז נשלחו האדונים רובן ואוליץ' ועוד אחד שלא ראיתי מיהו להתחמם) ניכנס לפאניקה ובמחצית נזיז חצי הרכב מהמקום ונשנה את השיטה. (אלאבה הפך למגן שמאלי, לאם לימני, קרוס לקשר אחורי, מולר ל(עלאק) מס' 10 ורובן קשר ימני - סה"כ 5 שינויים. חצי משחקני השדה). בטח ובטח לא כשכבר יותר מפעם אחת ראינו שזה לא עובד. אפשר לעשות שינוי קטן, שינוי פרסונלי אבל להזיז חצי קבוצה וגם לשנות את השיטה (כי כשמולר מס' 10 אנחנו לא באמת משחקים עם מס' 10 שזה השיטה הקבועה ובטח ובטח שלא במסירות קצרות) זה כבר מוגזם לחלוטין, מראה על חוסר סבלנות ועל פאניקה וזה גם משפיע על השחקנים. מכניס אותם ללחץ מיותר. לא היה קורה כלום אם היינו מחכים עוד 15 עם השחקנים שפתחו או במקרה הגרוע עם רובן במקום מולר (שממילא היה חלש) ובאותה השיטה. דקה 70 אפשר להתחיל לחשוב על צעדים יותר קיצוניים ודקה 85 על בלאגן של ממש (ואן בויטן חלוץ - כמו שכבר עשו). ברגעי משבר צריך להשרות שקט בטחון ושלווה. סלבנות זה שם המשחק. 9 משחקים היתה סבלנות עם מהפכת רובן עד שנואשו ממנה. לא יקרה כלום אם יתנו עוד קצת סבלנות לשיטה הישנה. לא 9 משחקים, אבל 75 דקות במשחק (מה גם שבשני המשחקים הקודמים זה עבד מצויין ואי אפשר להגיד שפרייבורג היא שתי דרגות מעל שטוטגרט ולאוטרן ככה שזה לא חוכמה שעבד שם ואין פלא שלא עבד כאן). אה, ונזכרתי בדבר שלישי. נראה כאילו עניין דנטה סגור. יופי של דבר. קודם כל השחקן בלם נהדר. שנית, ברור שאנחנו צריכים לפחות 3 בלמים ברמה גבוה. על ברנו אי אפשר לסמוך וואן בויטן גם הוא כבר בסוף הקריירה שלו (מה גם שלדעתי הוא לא באמת מספיק טוב) מה גם שבואטנג יכול גם להיות מגן ימני מצויין. ככה שתמיד אפשר לעשות רוטציות.
אני לפעמים(הרבה) שזה מגיע לבאיירן מדבר בעירבוב עם הרגש אבל זה בסדר.. נדב, ואופיר שרובן על המגרש מה הופך להיות ריברי בעינכם, שלא לדבר על ראפיניה, קרוס, וגומז.
אני אשמח להסביר אבל מה בדיוק אתה לא מבין? אם קבוצה עולה למגרש ויש לה רגשי נחיתות ובגללם היא משחקת באופן מפוחד והגנתי - אז יש לה בעיה מנטלית. אם קבוצה לא מצליחה להתאושש מגול מוקדם שהבקיעו לה אז יש לה בעיה מנטלית וכדומה. אלו סתם דוגמאות לפן המנטלי של המשחק ולאו דווקא מה שקורה בבאיירן. בעבר נתתי מספר דוגמאות לבעיות מנטליות בקבוצה ולפני יום-יומיים גם HapoelFan הביא כמה דוגמאות. גם נרלינגר דיבר על ההיבטים האלו של הקבוצה אחרי פרייבורג, למרות שהיו כאן כאלו שפירשו זו כתבוסתנות - אני לא בדיוק הבנתי למה.
מאמר ביקורתי על החסרונות של היינקס בבאיירן: Der Spiegel ההשוואה לקלופ ופברה באמת לא עושה חסד עם היינקס. תחשבו על מצב הסגל של דורטמונד למשל - שאהין, שהיה כל כך מרכזי, עזב, גוצה פצוע ולאחרונה גם קגוואה - ועדיין, איזה מחץ. אצלנו פציעה וחצי והכל מסתחרר.
אני לא חושב שהעניין המנטלי בא לידי ביטוי במינכן העונה בטח אחרי פתיחת העונה הנהדרת אין שום כלי שמעיד על סיבה מוצדקת לנפילה מנטלית בקבוצה. עכשיו לגבי רובן לא מפיל הכל עליו, אבל לא הגיוני ששחקן אחד ינטרל חצי קבוצה מסביבו, ולמאמן יש חלק גדול ממנו באשמה שאם כבר זה משותף אז יש דרך למזער נזקים ולא להזיז את כל המועדון שעושים חילוף(כמובן חילוף פאניקני כרגיל העונה). אני מקווה שלקראת מחר נשים הכל בצד ובאיירן תראה כמו בצחילת העונה, כי העונה הזאת חשובה מדי שנפרק את עצמינו במהלכה. בחזית המקומית יש גם בעיה עם היריב ובזה נוכל לעסוק יום או יומיים אחרי באזל.
לי יש תיאוריה - אולי בעיקר תקווה - שאתגרי הצ'מפיונס הוציא השנה מבאיירן את המיטב אז יש לקוות שזה מה שנראה מחר מול באזל.
ועוד לעניין המנטלי בבאיירן מבלי שאצטרך לעבוד קשה מדי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx Honigstein - The Guardian
סורי. עדיין לא הבנתי את הבעיה המנטלית בבאיירן. לא ראיתי שעלינו ברגשי נחיתות באיזה משחק השנה. גם לא בליגת האלופות. לא ראיתי שהשחקנים נלחצים מאיזה שער או משהו כזה. ראיתי, שכשייתה שיטה ושחקנים מסויימים הוצבו במקומות מסויימים נראינו מפחיד נגד כל קבוצה וראיתי שאח"כ החליפו שיטה והחליפו מקומות לחלק מהשחקנים אז השחקנים הפכו למבולבלים וללא טובים והקבוצה נראתה על הפנים. וגם כיום. גם למשל, נגד פרייבורג. השחקנים לא הראו נחיתות ולא הראו לחץ מיוחד עד שבמחצית שודרה להם פאניקה וחילופי מקום של חצי הרכב (שחקני שדה) והתחיל הבלגאן של איש הישר בעיניו יעשה. אשמח להבין את הבעיה המנטלית של באיירן. לא הבנתי איזה פציעה בקבוצה עשתה לנו שמות. אם כבר, אז איזושהי החלמה עשתה לנו שמות. מרגיז לחשוב מה היה קורה אם היינו ממשיכים גם במשחק הראשון שבו שרובן היה כשיר, לשחק באותה השיטה עם אותם השחקנים באותן העמדות. נראינו אז מפחיד ורק עוד היינו צוברים ביטחון ופרקטיקה של השיטה. ומי שחושב שאם חזרנו לשיטה הישנה אז במקום זה רק להזיז סוויץ' והכל חוזר לקדמותו שיחשוב שוב. גם החזרה לשיטה הישנה עם השחקנים הישנים לוקחת קצת זמן כדי לחזור לפורמה הטובה. ושוב, חבל על חוסר הסבלנות.
ניסיתי להיות מובן אבל לא הצלחתי; הדוגמאות שהבאתי לבעיות מנטליות לא קשורות למצב של באיירן אלא באו להמחיש מה זה בעיות מנטליות באופן כללי (בתשובה לשאלתך). לדעתי לבאיירן יש בעיות מנטליות, שחלקן קשורות לחוסר היציבות במערך, וחלקן לא קשורות בכלל (וכבר הזכרתי בעבר שיש מספיק קבוצות ברמה בבאיירן רוצה להיות בה שמשנות מערכים בצורה סדירה ולא כל שינוי מטלטל אותן). הבעיות האלו כוללות חוסר מנהיגות על המגרש, נרפות, חוסר השראה וחוסר מחץ. אם רוצים לטעון שכל הדברים האלו נובעים מנוכחותו של רובן על המגרש או מהמיקום של קרוס או מולר - בבקשה; לדעתי זה לא הסבר מספק. בפציעות התכוונתי בעיקר לשוויני - פציעה שגררה אחריה חיפוש תמידי אחר מחליף (אלאבה, קרוס ועוד) ועוד בעיות, ואם אתה שואל אותי אין בכלל מה להשוות בין הפציעות של שוויני להחלמה של רובן. ולגבי פרייבורג - כפי שאתה נוהג לפעמים לכתוב כנראה ראינו משחקים אחרים; המחצית הראשונה היתה קטסטרופה טקטית, מנטלית ומה לא. דווקא המחצית השנייה נפתחה באיזה רבע שעה בה לפתע חזר הצבע ללחיים, היצירתיות והחוצפה. זה אולי קשור לשינוי במיקום של השחקנים אבל להערכתי לשטיפה בחדר ההלבשה שכדאי להם להופיע למשחק במחצית השנייה. בדיעבר שום דבר לא עבד, אבל כמו שאומר דני סנדרסון - כולם פה גאונים בדיעבד. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wacko.Xxx
צר לי. עדיין לא הבנתי איפה הבעיה המנטלית בבאיירן. בעיה מנטלית באופן כללי אני יודע מה זה וזה לא מעניין אותי כל כך. חוסר מנהיגות? המניהגים שלנו, למרות שלאם הוא הקפטן הם שוויני וקרוס. אלאבה לא יכול להחליף את שוויני בקטע הזה. בטח לא כשיש אגו כזה גדול בקבוצה (וביחוד נפנופי ידיים, צעקות ואפילו סטירות - למי ששכח) ובגילו. קרוס כשמוזז מהעמדה שלו גם הוא מאבד מהמניהגות. ככה, או ככה, מנהיגות זה לא משהו שלומדים. ככה שאם אין מנהיג אני לא חושב שזה בעיה מנטלית, אלא פרסונלית. נרפות לא ראיתי בקבוצה וגם חוסר השראה אני לא חושב שזה עניין מנטלי. כשההשראה באה מסגנון משחק אז זה נהדר וכשמשנים את הסגנון יש בעיה איתה. כשההשראה באה מכוכב כזה או אחר אז יש בעיה. כי כשהכוכב פצוע או סתם לא טוב אז אין השראה. שוב. לא רואה בזה שום עניין מנטלי, אלא שאלה של סגנון. סגנון שמבוסס על שיטה או סגנון שמבוסס על פעולות של יחידים. כשהסגנון היה מבוסס על שיטה לא זוכר שמישהו כאן דיבר על איזה עניין מנטלי. בכלל מעניין שהעניין המנטלי עלה רק מתי שהוא עלה ולא לפני זה. איך מסבירים את זה? הפציעה של שוויני לא גררה אחריה כלום. כשהוא נפצע אלאבה החליף אותו אחד לאחד. היה קצת קשה וקצת חרק וזהו. אבל מהמשחק שאח"כ רובן היה כשיר, נכנס להרכב ולא היה שום חיפוש למחליף לשוויני. היה חיפוש למצוא מקום לרובן. לא הפציעה של שוויני הזיזה חצי הרכב ושינוי שיטת המשחק, אלא ההבראה של רובן והצורך (משום מה) להרכיב אותו בכל מחיר עשה את זה. אם איכשהו מצטייר שהייתי מרוצה מהמשחק נגד פרייבורג. אז קבל תיקון. גם אני ראיתי משחק קטסטרופלי. אבל אני גם הסברתי מה הגורמים לו, לדעתי. החצי השני נפתח פחות או יותר מאיפה שהחצי הראשון נגמר (הוא נגמר בהתקפה נהדרת שלנו עם עצירה גדולה של השוער למצב נהדר של מולר מבישול יפה מאוד של ריברי שבא אחרי מספר מסירות בסגנון מה שראינו בחודשים ספטמבר עד נובמבר שנה שעברה). אחרי אותה רבע שעה נראינו כמו בדיחה גרועה או כמו בלאגן אחד גדול.
היה נראה לקראת סוף המחצית הראשונה שאנחנו לוקחים את עצמינו בידיים.. ואז פאניקה! ומשהו קטן על הדרך על נפנופיי הידיים זה חורה מאד במיוחד על כל תנועה כזאת או אחרת של גומז בעיקר המנפנף מנפנף בידיו.
