שלא תבין אותי לא נכון - אני חושב שאפשר למצוא יותר טוב, וזה ממש לא בריא ששחקן בגילו יסחוב על גבו את הקבוצה. אתה יכול לבדוק את ההודעות מהחודשיים האחרונים שלי פה ולראות שביקרתי לא מעט את גיגס בעיקר על הניסיון כל הזמן לתת את הפס המנצח, כל הזמן להתחכם ולא להניע כדור בפשוט מה שבדרך כלל, הוביל לאיבודי כדור. מצד שני, מידי פעם זה הולך ואנחנו רואים רגעי קסם של גיגס שמובילים אותנו להישגים. אין מה לעשות, אין לנו משהו טוב יותר. הניסיון שלו מכפר על הטעויות שלו ואין לנו שחקן אחר שיכול לתרום ככה במקומו - לפחות עד שסקולס הגיע. וכן, גם סקולס עושה שטויות. במשחק הבכורה שלו הגול השני של סיטי היה פחות או יותר באשמתו, ואם רק נסתכל על המשחק האחרון שלנו בליגה האירופאית סקולס מסר את הכדור ישירות לשחקן אייאקס שהפציץ את השער וסחט הצלה נהדרת מדה חאה.
לא הייתי קורא לגיגס שחקן האגף החמישי ברמתו אצלנו. הוא טוב מפארק, שמעולם לא ניחן בתכונות של קיצוני אמיתי. ולמרות שפיסית יש לנאני, יאנג ו-ולנסיה יתרון ברור עליו, כשמגיע השלב שצריך לתת את הנגיעה האחרונה לגול, גיגס עדיין היה הבחירה הראשונה שלי. כשהוא במרכז השדה הוא בהחלט משחק בצורה שיכולה להרגיז לעתים, כי הוא כל הזמן מחפש את המסירה לגול. באופן טבעי, רובן לא מצליחות והופכות לאיבודי כדור. כיוון שהוא ממשיך לנסות אותן, כנראה שזה מה שהמנג'ר רוצה. הדבר האחרון שאפשר לומר על אנדרסון זה שהוא יציב. יש שם ים של יכולת, אבל אתה אף פעם לא יודע מה תקבל.
אמיר, הרשה לי לתקן את עצמי, זה באמת נראה קצת לא הגיוני. כשכתבתי "יציב" התכוונתי נטו למשחק שלו, שהוא חזר פיסית, כולנו יודעים שהוא לא קונסיסטנטי בהופעות שלו, דבר שאני מאמין שישתנה אם הוא יקבל ריצה רצינית בהרכב ותפקוד הולם.
ככה בשליפה אני זוכר בישול של גיגס לשער ניצחון מול סוונסי בחוץ, בישול מול ארסנל בחוץ בניצחון 2-1, בישול לרוני בניצחון 2-1 מול ליברפול, בישול להרננדז בשער השיווין מול צ'לסי בחוץ וכמובן השער בדקה ה90 מול נוריץ'. ואלה רק הרגעים שלו במאני טיים. הוא אומנם לא מסוגל לשחק כל משחק 90 דקות, הוא אומנם איבד מהמהירות שהייתה הסמל שלו כשהיה צעיר יותר, אבל הוא הצליח לשנות את סגנון המשחק שלו לכזה שיתאים לו בגילו הנוכחי ויאפשר לו לפתוח במרכז הקישור. נכון שלפעמים הרצון שלו לפתוח הגנות עם כדור עומק גורם לאיבוד הכדור, אבל מעבר לעובדה שהרצון לשחק לעומק הוא נכון בעיני והופך אותנו לקבוצה מסוכנת יותר, הוא גם מנצח לנו משחקים (מול נוריץ' אגב עוד לפני השער שלו הוא היה הבולט אצלנו בדקות האחרונות שבהם הגענו להזדמנות אחר הזדמנות). באופן אישי, אני מעדיף אותו באמצע, בטח לאור הבעיות שיש לנו שם. הרוטציה הקיימת בינו לבין סקולס היא מצוינת וגורמת לנו למקסם את שניהם בגיל מאוחר יחסית. באגף עם יאנג, נאני וולנסיה הוא פחות נדרש, למרות שאם אתם שואלים אותי, אם יש לנו כדור שנשלח לאגף בדקה מכריעה במשחק חשוב, גיגס הוא האופציה הראשונה שלי. אין מישהו רגוע יותר ואיכותי יותר שהייתי רוצה שיקבל את הכדור.
קשה לקבל "ריצה רצינית בהרכב" כשאתה נפצע לעיתים קרובות. תפקיד הולם? בתקופה שלו אצלנו אנדרסון תופקד בשלל תפקידים ליד שלל שחקני קישור. השורה התחתונה תמיד הייתה זהה, יום אחד הוא מבטל לחלוטין את ססק ושולט ביד רמה בקישור, ביום אחר הוא נעלם לגמרי ונותן לקבוצת תחתית לשלוט מולנו בכדור. אם אנדרסון היה יציב לא היינו מדברים על הבעיה בקישור שקיימת כבר שנים. היו תקופות שהוא היה משחק באופן רצוף בהרכב ולצערנו גם אז הוא היה חסר יציבות בצורה קיצונית. קלברלי מפוצץ בכישרון אבל הוא חסר ניסיון וגם הוא סבל העונה מפציעה אחר פציעה. אם מחר אנחנו משחקים מול סיטי בחוץ, וגם גיגס וגם קלברלי בריאים וכשירים, אני בוחר בגיגס בלי לחשוב פעמיים. כרגע גיגס הוא השני ברוטציה של הקישור ביחד עם סקולס (קאריק הוא כרגע הבאנקר). באגף הוא כרגע אופציה רביעית למרות שהפציעות של יאנג וולנסיה השנה הופכים אותו פעמים רבות גם לאופציה השלישית באגף.
אתה לא יכול להתייחס לגיגס במצב אופטימלי ובאותה נשימה להזכיר שאנדרסון וקלברלי, או ולנסיה ויאנג, פצועים, זה לא הולך כך. מבחינתי, יש לנו שני קשרים סולידיים, אנרגטיים וצעירים, שלא עושים יותר טעויות מגיגסי קשישא (אנדרסון אולי, קלברלי בטוח שלא). ונכון, הם פצועים כרגע, אבל ממה שראיתי מהם (ואחרי תומאס עקבתי גם בוויגאן, כך שלא ראיתי משחקים בודדים שלו), אני מעדיף אותם שם ואסביר מיד למה. (על קאריק וסקולס אין מה להרחיב, נראה לי ששנינו באותו ראש כאן.) אז נכון, גיגס נתן כמה מסירות נפלאות בשנים האחרונות, והמון פעמים כדי לנסות לייצר אותן הוא מבזבז זמן על הכדור, תוקע את ההתקפה, והן נכנסות לעיתים רחוקות, ולעיתים קרובות יותר נגמרות במתפרצת לצד השני. אני חסיד של משחק דרך ההגנה, מסירה אחת צריכה להיות סופר מתוחכמת כדי להיות שוות ערך לדאבל פס, למשל. אני לא אוהב את זה, זה יופי של זרקור כשהמסירה שלך מביאה את השער, אחר כך אף אחד לא זוכר ששמונת האיבודים הקודמים הגיעו ממך (וזו דוגמא, אני לא מדבר על מקרה ספציפי), ובסופו של דבר - האחריות נופלת על הבלמים והשוער, שצריכים לנקות את הלכלוך של מסירה לא אחראית בחלק הקדמי.
יש משהו במה שאתה אומר. ברור שהייתי מעדיף משחק אנרגטי וזורם שכולל מסירות קצרות והמון לחץ וכאשר סקולס, קאריק וגיגס משחקים זה לא יכול לקרות. אני די בטוח שפרגי יעד את קאריק וגיגס לרוטציה, והחזרה של סקולס נבעה מכמות הפציעות. אבל שחקני הרוטציה הפכו לשחקני הרכב וזה התחבר נהדר. באוגוסט היינו בטוחים שאנחנו עדים לחילופי דורות נדירים, ממוצע הגיל עמד על 23-24 וצורת המשחק השתנה לחלוטין. אני חושב שזה מה שפרגי כיוון אליו אבל הפציעות הרגו אותנו, והכי חשוב - הפציעה של וידיץ' גמרה את הסיכוי לראות שינוי בשיטה. כאשר אתה עולה עם אנדרסון וקלברלי, ואין מישהו הגנתי יותר בקישור (כמו קאריק) אתה חייב הגנה ממש חזקה. כשהשוערים צעירים ואין את וידיץ' אין על מה לדבר, ולכן פרגי היה מעדיף את הניסיון של קאריק וגיגס מאשר קלברלי ואנדרסון - גם עם היו כשירים. אני מאוד מקווה שנראה בעונה הבאה את גיגס על תקן רוטציה, על תקן סופר-סאב שמארגן את המשחק כאשר הכל תקועה. אבל למען האמת, כל עוד לא נראה שחקן-שניים חדשים לקישור (כדוגמת גוטצה כמישהו התקפי ועוד אחד יותר הגנתי, למרות שאני מאמין שאפשר לשחקן עם ג'ונס בתור קשר אחורי מוביל) - התסריט יחזור על עצמו גם בעונה הבאה וגיגס-סקולס יחלקו בינהם את העבודה. אנדרסון-קלברלי זה נחמד אבל זה לא מספיק.
