באמת מה לא ברור. הגיעו לכאן אנשים ציונים שמסיבות היסטוריות ואפילו אמונה תנכ"ית בסיסית, ידעו שזה הבית שלהם. הם לא היו דתיים, אבל האמינו שיש לחזור למקום בו חיינו ובו יש לנו היסטוריה. כיום אנחנו נשארים כאן גם כן, רובנו, לא ממניעים דתיים אלא כי כבר נולדנו כאן וזו הפכה המולדת של דור ההמשך של אלו שהקימו את המדינה. אני חי כאן לא מסיבות דתיות אלא כי זה הבית שלי ונולדתי כאן. הזכות שלי להיות כאן היא אידיאולוגית שונה מהזכות שאתה מאמין בה.
אני לא הייתי הולך לגור בעזה, מהרבה סיבות. אחת מהן היא הסכנות של לגור בין אולוסיות בעייתיות, השניה היא שכבר היה ברור מיום א' שהקימו את ההתנחלות שהעתיד שלה מגובל. אני לא האיש שרוצה שיפרקו את כל ההתנחלויות, אבל כל מי שהולך לגור בהן, יודע שאלו שטחים במחלוקות ויש אפשרות שביום מן הימים יפנו אותו. איפה שאני נולדתי לא פינו אף אחד וזה שטח מדינת ישראל רשמי.
מחליפים "עזה" ב"ישראל" ומוסיפים חתימה - יהודי אנתי-ציוני (במובן הפשוט - ישראל=ציון, ולא ארה''ב או אוגנדה).
אני לא מבין מה ההבדל בין גבולות 67 ל-48, במיוחד כשהערבים לא ממש מכירים בשני קווי הגבול הללו ובשבילם זה קו שביתת נשק א' לעומת קו שביתת נשק ב'. אז אתה לא היית הולך לגור בשדרות ובנחל עוז עם כך לא? הרי גם הן נמצאות ליד אוכלוסיה בעייתית, כך גם קיבוץ אייל שליד קלקיליה.
כן, גם שם לא ומכל מיני סיבות שונות. אולי הייתי צריך לציין שיש עוד מקומות בהן לא הייתי הולך לגור כמו בני ברק או לוד למשל. מקווה שמותר לי...
Vanitas ו - Lazarobbie - הבעיה היא שהסכסוך על עם ישראל בארץ ישראל לא נגמר. עדין יש טענות נגד הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל. כשהסכסוך היה בתחילתו, היה לנו את הטיעון המנצח - התנ"ך. גם אם לא כולם מאמינים בו, אלה שמאמינים בו כן יכולים - וחייבים - לפעול על פיו, ולכן אם מישהו שואל אותי באיזה זכות אני נתקע כאן, אני יכול לענות בפשטות 'התנ"ך'. התשובה שלכם תהיה 'נתקעתי פה בגלל איזה תנועה הזויה שהאמינה בספר מגוחך'. אז אתם יכולים לעזוב. אל תפריעו למליוני הערבים שסביבנו בגלל ספר שאתם לא מאמינים בו.
כשהסכסוך היה בתחילתו, אמרת טוב וכאן הדגש (וזה גם לא לגמרי היה התנ"ך כדת, אלא התנ"ך כהיסטוריה שלנו כאן. שים לב להבדל התהומי, שהרי מדובר בתנועות ציוניות חילוניות לחלוטין וראש ממשלה ראשון חילוני טהור גם הוא). כיום כבר פחות מנפנפים בזכות ההיסטורית כי יש לנו הווה מספיק מבוסס שמותיר לנו זכות ברורה (כמו לכל עם חדש שקם במאה הקודמת בעולם).
כן, אז? מה גם מבן גוריון תעשה אדם דתי? אתה אוהב לצייר דברים כמו שאתה רוצה, אבל גם צריך לדעת לשים גבול, לא? וזה בכלל לא הנושא, אלא סתם נטפלת על פרט שולי, כהרגלך.
את אותן הטענות אני אפנה גם לבן גוריון, ז'בוטינסקי, והרצל. אותו הרצל שהסכים למדינה באוגנדה. שם לא הייתי בא אליך בטענות.