הוא ינסה הכל כדי למנוע מיונייטד לקחת 6 נקודות בשני המחזורים הקרובים, הוא יודע שקיים סיכוי שסיטי יאבדו נקודות גם נגד ארסנל.
העלתי את הדברים כי סתם נחמד לראות אותו מתבכיין כל פעם, זה לא כזה מעניין. פרגי כבר התמודד עם עשרות דמויות מורכבות ממנו, את מנצ'יני לא צריך לספור יותר מידי. איזה הרכב יהיה נכון לדעתכם למשחק הערב?
דה חאה אברה--ריו--אוונס--ג'ונס/רפאל יאנג--סקולס--קאריק--ולנסיה רוני--הרננדס/וולבק או אולי דה חאה אברה--ריו--אוונס--ג'ונס/רפאל קאריק--סקולס וולנסיה--רוני--יאנג הרננדס/וולבק לא שווה לנסות?
למרות שגיגס לא ממש בשיאו, אולי דווקא משחק מוקש כזה דווקא נכון עבורו. מה שבטוח, סקולס הוא באנקר למשחקים כאלו. את הרננדז הייתי מכניס אולי כג'וקר אם לא יפול שער עד דקה 60. אין סיבה לשחק יותר עם רוני בקישור כשכולם בריאים, הוא יפתח כמובן בחוד.
אם אני לא טועה לא הייתה שום קבוצה שהצליחה לנצח אותנו פעמיים השנה בשני המפגשים בליגה. קשה לי להאמין שדווקא בלקבורן תהיה הראשונה. ושלא תחשבו שיהיה קל, בלקבורן יכולה להקשות עלינו מאוד בטח כשהיא צריכה את הנקודות לאור המאבק שלה בתחתית. אבל אני עדין לא מאמין שאחרי המכה שחטפנו מבלקבורן בפעם הקודמת נרשה לעצמנו להפסיד לה שוב. וכאן נכנסת השאלה הכפולה, עם מי אתם הייתם פותחים בהרכב היום, הרננדז או וולבק? או שאולי שוב לשחק עם וולבק באגף על חשבונו של יאנג? ומה בנוגע לעמדת המגן הימני, עם מי אתם הייתם משחקים שם היום, רפאל או שאולי ג'ונס/קלברלי?
קלברלי מגן ימני? אני מניח שהתכוונת לסמולינג. בכל אופן, התשובות שלי הן צ'יצ'אריטו-מכיוון שאנחנו בשלב של העונה שכבר אי אפשר לדבר על פוטנציאל, על העתיד, כרגע צ'יצ'אריטו סקורר יותר טוב מוולבק ולכן צריך לשחק, וסמולינג, מכיוון שהוא המגן הכי הגנתי מבין השלושה ולדעתי מתאים למשחק של היום.
אני לא הייתי פותח עם רפאל בשום משחק ליגה ולא רק היום.שחקן עם המון פוטנציאל אבל כרגע זה לא מספיק. סמולינג או ג'ונס יעשו עבודה הרבה יותר טובה לדעתי.
ולנסיה מוכיח בפעם המי יודע כמה שצדקתי בתחילת השנה כשאמרתי שאני מעדיף אותו בהרכב על פני כל קיצוני אחר. שער ובישול וכמו תמיד לא מפסיק לנסות ולתקוף עד שזה מצליח לו. יאנג מוכיח שגם לגביו צדקתי ושהתפקיד שלו חייב להיות הג'וקר מהספסל, זה שעולה כשכולם עייפים ומנצל את זה לטובתו. כמחליף מהספסל הוא יהיה נשק קטלני. אני חושב שנאני היה מאוד חסר היום. שחקן כמו נאני במשחק היום, כשהכל צפוף והמשחק תלוי בהברקות אישיות ובמשחק של אחד על אחד היה בא לידי ביטוי בצורה מושלמת והופך את המשחק לקל הרבה יותר. ניצחון גדול וחשוב, צריכים לנצח את QPR כדי לפתוח פער של 8 נקודות ולהפעיל לחץ על סיטי שיוצאת למלחמת עולם בחוץ מול ארסנל. הניצחון הזה מגיע לכל אלה שהאמינו בזמן שכולם חיפשו לחבוט בנו ודיברו על כך שבשלב הזה של העונה הסיטי כבר תבטיח את האליפות. יש!
איי ולנסיה, תענוג! הוא אפילו דפק חיוך אחרי השער... אם רק היית לו רגל שמאל הוא היה אלוהי. אני במקומו בפגרה לוקח כדור ורק לומד למסור ולהגביה עם הרגל החלשה שלו, זה ישפר את המשחק שלו בצורה מפחידה. אי אפשר לדרוש ממנו שליטה בשתי הרגלים כמו נאני (או רונאלדו) אבל הבחור לא מסוגל לגעת בכדור בשמאל וחבל. ובכל מקרה, שמאל או לא, אי אפשר לעצור אותו! וגם לדה חאה מילה טובה: http://i.minus.com/iFC3QRSA5MNqF.Xxx http://i.minus.com/isdsIiEyb4PpH.Xxx
צוות השידור של צ'רלטון אתמול היה כרגיל מתחת לכל ביקורת, אבל הם אמרו משהו נכון- כשהקבוצה שלך כל הזמן מתגוננת, אתה כשוער הרבה יותר נכנס למשחק. אתה 'חם'. דה חאה נתן אתמול 3-2 הצלות גדולות כשברוב המשחק הוא פשוט מגרבץ. זו גדולה.
זה נקרא להיות שוער ביונייטד... היה לו משחק נהדר נגד בילבאו לפני כמה שבועות, בהפסד הביתי, אבל הייתי מרוצה יותר ממשחקי הליגה האחרונים. כי זה קל לשוער, בטח לשוער צעיר, להיות מעורב במשחק כזה בו הוא עסוק ומתזז כל הזמן, הדיפה אחרי הדיפה. ביונייטד זה לא קורה הרבה. תפקיד השוער אצלנו במשחקים רבים הוא להיות צופה רוב הזמן, לשמש לעתים סוג של בלם אחורי, להתמודד מדי פעם עם כדורי גובה, ולשמור על ריכוז כדי להתמודד פעם-פעמיים-שלוש במשחק עם איום של היריבה. זה מה שהיה אתמול ונגד פולהאם ונגד וולבס ונגד ווסט ברומיץ', והוא עשה את זה מצוין. מי ידע, אבל הפציעה של לינדגארד היתה רגע גדול מאוד עבור העונה שלנו. לא ראיתי את דה חאה חוזר לשער באופן קבוע, בטח אחרי שהניסיון להחזיר אותו הסתיים בהופעה לא ממש מוצלחת באנפילד בגביע, אבל אז לינדגארד נפצע ולא נשארה ברירה. ודה חאה הראה שהוא אולי ילד, אבל גם גבר.
דווקא אצל יונייטד השוער די פעיל, קשה להיות שוער ביונייטד, כי לפעמים יש משחקים שהוא צריך לעבוד הרבה, ויש משחקים שהוא צריך לעבוד פחות, אבל להיות מפוקס כל הזמן. וגם להיות שוער בקבוצה כמו יונייטד זה קשה יותר, זה מושך יותר תשומת לב מהתקשורת ובשנייה יכולים לקטול אותך. אגב, איך אהבתי אתמול את קהל החוץ, מהדקה הראשונה עד סוף המשחק לא הפסיק לעודד, בניגוד לקהל הבית הזוועתי שלנו שכשלא הולך פשוט סותם.
אם האווירה בOT הייתה אותה אווירה כמו של אנפילד או כמו קהל החוץ שלנו, הרבה קבוצות היו משתתקות במגרש הזה. קהל מהסוג הזה משפיע המון על היריבה. זה סוג של פיק ברכיים.
אני לא חושב שיש הבדל מהותי בין האווירה בין אנפילד, אולד טראפורד או בריטניה סטדיום. גם במשחקי הבית של ליברפול היה שקט לעיתים מאוד קרובות. הבעיה היא שעם הגלובליזציה גם יש המון תיירים וטרמפיסטים שבאים לראות כדורגל ולא מעניין אותם לשיר ולקרוע את הגרון. במשחקי החוץ יש הרבה יותר אוהדים 'אמיתיים' ולכן שומעים אותם חזק יותר, גם אם הם במספרים נמוכים יותר. זה תקף לרוב המשחקים הרגילים (לא משחקי גביע/דרבי/משחקי עונה כמובן) ואני לא חושב שיש מה לעשות בנוגע לזה.