סבבה, לא אמרתי שלא, זה לא בסדר בדיוק באותה המידה והייתי מתעצבן גם אם מילאן הייתה זו שזוכה לאהדה המטורפת הזאת רק עקב הצלחתה הזמנית. איך בדיוק הושפעתי מהלובי הזה אם ריאל מאז ומתמיד הייתה המועדון השנוא עלי ביותר בעולם? (וזה כולל את אינטר ויובנטוס) מילאן בתחילת המילניום (עד עונת הזכיה ב-2003) הייתה איומה ונוראית, שיא העיסוק בה בשנים האלה היה במהלך ההתמודדות עם הפועל ת"א. אז הסברתי מקודם שזה שהעניין היה קיים קודם לא הופך אותו ללגיטימי. אני אשאל אותך אחרת: האם אתה רואה בעין יפה את תרבות האהדה לברצלונה כאן בשנים האחרונות, לפיה כל קבוצה שבאה לשבש את המשחק הנעלה של הקטאלונים היא "אנטי כדורגל"?
אתה מופתע אם מישהו התחיל לאהוד בלי התקשורת? אצלי לא היה קשר לכך, התחלתי לאהוד אותם בגיל 5, ספק אם היה לי אז מושג מה זה תקשורת או איך מגיעים אליה או מקבלים ממנה מידע. פשוט ראיתי כמה משחקים של מילאן, בלי להקשיב לשדרים או משהו כי הבירבורים שלהם לא ממש עניינו אותי בתור ילד בן 5 ולמרות שחלק היא הפסידה וחלק היא נצחה(והמשחק שחתם אותי סופית כאוהד היה דווקא כהפסד מהכואבים ביותר למילאן, ה3-3 בגמר ליגת האלופות עם ליברפול)אבל היה לי כיף לצפות במשחקים שלהם כילד שלא מבין כלום ממה שהתקשורת אומרת אלא סתם אוהב לראות את הרוסונרי משחקים.
עצם העובדה שיכלת לראות משחקים של מילאן ולא קבוצה אחרת זה כבר סוג של עיצוב לא אובייקטיבי אבל בקטנה. ולא, לא אמרתי שכל אוהדי מילאן בישראל הושפעו מהתקשורת, אבל כן רובם הגדול. לא רק מילאן, מרבית האוהדים של קבוצות שלא מהמדינה שלהם או במקרים של מדינות גדולות יותר שלא מהסביבה שלהם, מגיעים לאהדה זו דרך תיווך של התקשורת שבוחרת אלו קבוצות ראויות לאהדה ואלו פחות (ואלו לא רלוונטיות, לדוגמא המקסיקניות בישראל). ליאור, לא כתבתי שהושפעת מהלובי של ריאל מדריד. כתבתי שהנה דוגמא ללובי אחר, מכאן שהלובי של ברסלונה לא ייחודי. אח"כ הוספתי שהושפעת מהתקשורת בבחירתך את מילאן כנראה, כי גם אם ריאל מדריד הייתה ה-קבוצה, מילאן לא הייתה רחוק מאחור בחשיפה ואהדה בתקשורת גם בשנים "הנוראיות". או שהייתה יותר חשיפה ואהדה לאטלנטה אז? זה הופך את העניין ל"איך שהעולם עובד" ומעבר לשאלה של לגיטימיות, מכיוון שרובם של הישראלים שגדלו בישראל ואוהדים קבוצה בחו"ל עשו זאת בהשפעת התקשורת ויעשו כך בעתיד והתקשורת לעולם לא תהייה אובייקטיבית (לא יכולה להיות). אין שום דבר חדש או שונה בלובי הברסאי המושמץ כאן. זו באמת שאלה אחרת ולא קשורה לדיון שלי איתך שהתנהל סביב סוגיה מאוד מסויימת - הבעיתיות שהעלת בלובי ברסאי שכזה כהשפעה על דור העתיד של האוהדים. מה שאני רואה כעובדה ולא בעיה. אבל לשאלתך, בעין יפה לא, אבל זה גם לא מעניין אותי יותר מדי.
http://sports.walla.co.il/?w=/196/2522326 כתבה כל כך פלצנית של מיכאל יוכין ואני עוד מחזיק ממנו. דבר אחד שנורא צרם לי הוא שהוא נותן נקודה לבארסה אחרי כשהוא אומר שאי אפשר להשוות בין הכדורגל של אז לכדורגל של היום, לא רק שהוא לא צריך לתת להם נקודה אלה לא לפרסם את השטויות האלו.
בחיי שנכנסתי לכתבה רק מתוך סקרנות ואחרי פיסקה אחת הבנתי מה הולך להיות כתוב, אז פשוט עצרתי את עצמי...כתבה שלא תורמת ולו בקצת לחובבנות התקשורת הישראלית.
דבר אחד שאני יכול להגיד על ברצלונה, הם מצליחים להוציא מכל האנשים את הילד הקטן שמשווה ציונים בפיפ"א. הרי להשוות בין 2 קבוצות ששיחקו בעולם שונה לגמריי זה בלתי אפשרי על גבול הטמטום.
מאחר ולא ראיתי נושא מתאים יותר אלך על זה.... היום ראיתי בצידי אחד הכבישים בחיפה את הפרומו הענק לספר הביוגרפיה החדש של מסי (לוקה קאיולי). רק לי זה נראה מגוחך ופתטי ברמות? זו הביוגרפיה הכי מעניינת שיש לתרגם לעברית? עם כל הכבוד לעובדה שהוא השחקן הכי גדול בעולם כרגע ואולי בכל הזמנים, ואולי גם לכל בעיות הגדילה מהן סבל...מה יש כ"כ לכתוב עליו? בן 24, נמצא כל הקריירה בחממה של ברצלונה, לא נקשר לאף שערורייה - וזה אמנם נאמר לזכותו, אבל האם זה שווה ביוגרפיה שמתורגמת לעברית? יש כ"כ הרבה פיגורות מרתקות בכדורגל שכתבו ביוגרפיות, לצערי אני לא חושב שאחת מהן תורגמה לעברית, כאשר הספר האקטואלי האחרון הוא האוטוביוגרפיה של זלאטן. נשמע לי מעניין הרבה יותר ממה שזכיתי לראות (בקצרה). למה הוא לא יזכה לתרגום לעברית? הבארסמניה הגיעה גם לספרות.
זה ויכוח אחר לגמרי, אבל אני חושב שכן. אפשר להשתמש בטענה הזו גם בהשוואה בין הביטלס ל-MGMT? אם מישהו יאמר שדה מנג'מנט עדיפים על החיפושיות? כסף כסף וכסף! סביר להניח שיבחרו את מסי להוביל קמפיין של אדידס, ולא של מיחא זופאן שיש בו הרבה יותר תוכן ועוצמה, נגיד. וגם לא תתפלא אם יעדיפו לאמץ מהולנד קונספט רדוד של ריאליטי עם אנשים וולגרים מאשר לתרגם סרט דוקומונטרי נהדר שראיתי ברוסית אודות גרגורי נלובוב (שבאופן תמוה גוגל ישראל וויקיפדיה לא שמעו עליו). אתם שוכחים שהתקשורת (וגם התרבות והבידור) הם לא רק מעצבים את דעת הקהל, אלא גם נותנים לציבור את מה שהוא (במודע או שלא) רוצה...
אני מתאר לעצמי שאם החליטו לתרגם את זה, אז מן הסתם לקחו בחשבון את השיקולים הכלכלים לפני הכל. לא קראתי את הספר אמנם, ויכול להיות שאני מושפע כאן מדעות קדומות בנוגע לכל תופעת הברצלוניזציה - ואם יש מישהו שכן קרא אני אשמח אם הוא ישתף - אבל נדמה לי שזאת אחת הביוגרפיות הבודדות שרואות אור גם בשפה העברית. אולי זה סתם תסכול על כך שהז'אנר הזה לא מככב יותר בשפה העברית, ומצד שני קשה להאמין שזה לא אחד התסמינים של הברצלוניזציה שהתפתחה במדינת ישראל.
מה הקשר בין ספורט ומוסיקה, ובין להקה פורצת דרך ללהקת פופ בינונית. אין ספק שברצלונה הקבוצה הכי טובה בעולם היום, כמו שמילאן הייתה בזמנה, כמו שיונייטד הייתה בסוף שנות ה90 וכו'. מי הכי גדולה? זאת שאלה שבלתי אפשרי לענות עליה. מצד אחד אפשר להגיד שהאינטנסיביות של המשחק היום גדולה הרבה יותר, מצד שני שחקני הגנה לפני 10 שנים לא היו מוסרים למסי באמצע הרחבה. בקיצור, השוואה רצינית תהיה בלתי אפשרית.
אני אוהד את בארסה עוד מימיו העליזים של ריבלאדו, פפ, סרג'י, רייזכר, צמד הדבורים, קלייברט, וכל השאר, אבל אני חייב לציין שהיום לשמוע מיד בסיום המשחק את מירי נבו אומרת: "כן, ברצלונה, "הקבוצה של המדינה", מנצחת 1:3 ועולה לחצי גמר גביע המדינה" עשה לי רע מאוד. יש עדיין חילוקי דיעות על כמה מכבי תל אביב בכדורסל או כל קבוצה אחרת בכדורגל מייצגת את ישראל כאשר היא מגיעה להישג אירופאי, אז בארסה כן? היא אולי הקבוצה שלי, ממש לא של כולם, ובטח לא של המדינה.
הבלדה למסי מאת הסופר שקרכלשהו בוסי (פעם ראשונה שאני שומע את השם). הרגע הכי! עצוב שלי כחובב כדורגל בכל חיי. אני באמת לא מבין איך הם מרשים לעצמם להגיע לכזו רמה של גועל נפש... הייתי בהלם, לא מצאתי את השלט להעביר תחנה מרוב הבחילה הזאת שקיבלתי. מביאים לשם סופר שאף אחד בחיים לא שמע אליו שמצהיר(!) שהוא אוהד מסי יותר משהוא אוהד ברצלונה ונותנים לו להקריא פואמה שילד מושפע בכיתה ז' היה חוטף עליה מכות מכמה חברים בהפסקה. וכן, מירי נבו פאתטית. ערוץ הספורט - ציון 3. וזה רק כי זה טרנדי, בתכל'ס מגיע הרבה פחות. פרנקו - אני ראיתי עכשיו את התגובה שלך אליי, אני אעבור על זה מחר...
האמת שגם אותי זה הגעיל, אבל הבן אדם הוא בכלל לא אוהד ברצלונה כמו שהוא הצהיר אלא מעריץ\מאמין במסי שממש הפך אותו לאל, אבל על מארדונה יש כנסייה על שמו, יש יותר פאתטי מזה? למירי נבו לא צריך להתייחס בכלל, ובכלל בלי מודי אתמול(משתתף בצער אימו), השידור של ליגת האלופות זה לא אותו דבר. ולנושא אחר ולאוהדי מילאן, אני זוכר טוב מאוד את הליקוקים והערצה הבלתי נגמרת ל''גראנדה מילאן'', אני יקח לדוגמא את המשחק בשלב רבע הגמר ב2004 נגד דפורטיבו לה קורניה, ב4-1 על מילאן במשחק הראשון הגמירות של שגיא כהן ורמי וויץ ששידרו באותו משחק ובכלל באותה תקופה היו לא פחות מימה שעושים עם ברצלונה היום.
רמי וייץ זה הדוגמה שלך? מילאן נגד מנצ'סטר יונייטד, משחק ראשון: דידה בועט כדור שוער, אני לרגע בודק משהו במחשב. בפעם הבאה שחזרתי לצפות במשחק ראיתי את קאקה ב-1X1 מול ואן דר סאר, שם את זה ברשת. לא שמחתי, הייתי בטוח שהשער נפסל או משהו. ואז אדון וייץ מואיל בטובו, בטון שמזכיר מנחה של טקס אזכרה: "וזה 2-1. 2-1 בלעדי של קאקה". את אחד השערים הכי גדולים בתולדות ליגת האלופות לא ראיתי בגלל הבן זונה הזה. חצי שעה אחר כך: ויין רוני משתלט על הכדור עם היד ומשווה ל-2:2. וייץ צורח כאילו הוא באסלה באמצע עצירות. ואת אותו המשחק מול לה קורוניה אני דווקא זוכר טוב מאוד. אז מה בגלל שהוא אמר "גראנדה מילאן" אחרי הבעיטה החופשית של פירלו זה מה שיוצר את האפקט כאילו הוא מלקק למילאן?
טוב אז כמו שהבטחתי.... אני לא מצדיק שום לובי ולא אומר שהתופעה לא הייתה קיימת אף פעם. גם אם מילאן הייתה זו שנהנתה זה לא בסדר. תקשורת צריכה להיות אובייקטיבית. אבל תופעה במימדים האלה, שהגיעה לשיאה אתמול - כזה דבר בכזה היקף לא ראיתי אף פעם. ב-2003 כשמילאן זכתה כולם דאגו לתייג אותה יחד עם כל הכדורגל האיטלקי כקבוצה הגנתית ומשעממת. נראה לך שזה מה שהפך אותי להיות אוהד של מילאן? אין לי בעיה שיפרגנו כשמגיע. לברצלונה מגיע המון פרגון על איך שהיא נראית בעידן גווארדיולה. אבל יש פרגון ויש להפוך את מסי לאל, הבעת סלידה ממאמן שבא לבטל את ברצלונה (ומצליח) ודיבור בלתי פוסק אפילו במהלך גמר ליגת האלופות על כמה שזה טיקי טאקה ועל כמה שמנצ'סטר יונייטד לא יכולה להתמודד עם זה. למה הם לא אומרים אפילו רבע מילה על החובות הכבדים של ברצלונה? אז אותי זה כן מעניין, ואני חושב שההשפעה היא ישירה.
