צ'לסי 2011/2012

אני חושב שצ'לסי עלו על הפטנט להגעה לגמר - לרכוש שחקן מבולטון בינואר. רק שלא יבעט פנדל בגמר.

 

כמו שאומרים: קארמה! הצדק נעשה הפעם (כמעט ולא עם ה"פנדל" של דרוגבה...).

 

הBBC פונים אליו ברדיו כאחד שהיה במצב דומה, מה הוא יכול לעשות כבר לעשות, חוץ מזלרוק כמה משפטים. הם דוחפים אותו לכותרות בעצמם.
http://www.gifs-paradise.com/animated_gifs/smileys/animated-gifs-smileys-198.Xxx

 

אני לא יודע מתי ההרגשה הזו תיעלם... מאז הטרגדיות ב08 ו09 אני מריץ בראש איך אנחנו עושים את זה ומגיעים שוב לגמר, חלק מהפנטזיות האלו כללו הופעות הרואיות לגמרי שלנו, אבל את מה שקרה אתמול פשוט לא היה אפשרי לדמיין. הזיכרון שלי אולי קצר קצת, אבל אני לא זוכר הישג ספורטיבי שכזה בשנים האחרונות. ללא ספק ההישג הכי גדול של השחקנים האלו, עם כל האליפויות והגביעים השונים... ערב קסום במלוא מובן המילה.


ג'ון טרי. אוי כמה מזל יש לו. לא יכול ולא רוצה לדמיין מה היה קורה אם לא היינו עולים אתמול, אף אחד לא היה סולח לו על זה. למזלו החברים שלו נתנו תצוגת על והתעלו על הטיפשות וחוסר האחריות שלו. עכשיו, אני רואה אנשים מזכירים את הפעולה של אתמול ומזכירים באותה שורה את ההחמצת פנדל ב08, וש"הנה הוא שוב הרס להם כמעט", אז אני חייב לנסות לעצור את העניין הזה. אין אוהד צ'לסי שמאשים או כועס על ההחמצה של טרי, שבעצמו השאיר אותנו בתמונה של אותו גמר כמה דקות מוקדם יותר עם הצלה סופר הרואית מהקו. גם כל העניינים מחוץ למגרש, זה לא משהו שהרס לנו מקצועית, זה הרס בעיקר לו. ואני לא בא להגן עליו, רק לשים דברים על דיוקם. אתמול מבחינתי זו היתה הפעם הראשונה שבאמת כעסתי עליו. השאיר את הקבוצה שלו לבד בלי הקפטן שלה. אם זה היה נגמר ב4-1 שהיה באמת מעבר לפינה, אף אחד לא היה סולח- לא החברים שלו לקבוצה ולא האוהדים. הוא בר מזל אמיתי שלחברים שלו לקבוצה יש לב לא פחות גדול משלו. מגיע לו לא לשחק בגמר, אבל עדיין אני מרחם עליו בשורה התחתונה ביותר של הסיפור, וזה רק בגלל שאני יודע שזה לא ג'ון טרי, הוא לא עושה דברים כאלו.

פרנק למפארד. איזו עונה שהוא עובר. הגיע לשיא השפל עם בואש, וגם עם נבחרת אנגליה בא הפך סופית לאישיות לא רצויה, אבל פרנקי איכשהו תמיד יודע מה לעשות כדי להצעיד את הקבוצה הזאת קדימה, פשוט להתמוגג משתי ההופעות שלו בחצי הגמר. מלמפארד "האיטי, הלא יצירתי", וזה דברים שהיו נכונים לאורך רוב העונה, הוא פשוט שם הכל מאחוריו ומגיע לשתי המשחקים האלו כלמפארד של לפני כמה שנים. נלחם כמו אריה במרכז המגרש, ושולח את הכדורים שמנצחים את ההתמודדות- הכדור הגאוני לרמירז במשחק הראשון, הבישול אתמול, ואם קאלו היה פחות שוקיסט אז אולי עוד בישול גדול אתמול. הוא הזדקן, זה לא אותו למפארד, אבל גאון נשאר גאון, וווינר נשאר ווינר. לי נגמרו הסופרלטיבים לאיש הזה... יהיה כ"כ מרגש לראות אותו מניף את הגביע אם נזכה.

אשלי קול. איש המשחק שלי. המלחמה שלו כשהכל נראה כבר אבוד אחרי האדום וכמעט כולם ויתרו, איזו מנהיגות מדהימה הוא הראה ברגעים האלו, איזה שקט. הוא צריך לקבל כל כך הרבה יותר קרדיט השחקן הזה. אז נכון שהוא "קאשלי" ויש לו קטעים, וגם לי אישית תמיד היה קשה לאהוב אותו כמו את שאר השלד המרכזי שלנו, אבל באמת שמגיע לו יותר. מגן מדהים.

הצהוב של איבנוביץ'. לעזאזל, אתם יודעים שהוא נשלף על דיבורים עם השופט? איזו שטות, אבל עם כל העונה המדהימה שלו, והמנהיגות בהגנה של טרי, וגם מיירלש שנתן עבודה, החיסרון מספר אחת לגמר הוא רמירז. אבידה גדולה, אבל נשאיר לדי מתאו את המלאכה.

ולגבי די מתאו, האמת שאני מרגיש שקצת קשה לי לדבר עליו, כי בתקופה הזאת מה שעשיתי זה בעיקר לשבת ולראות את המשחקים (בגלל הצבא), אני בדרך כלל מאוד מחובר גם במסביב עם מה שקורה בקבוצה, אז הפעם זה יצא לי טיפה מעורפל. אבל אולי זה בכלל לא ההסבר ללמה זה כל כך מעורפל אצלי, כי נראה שפשוט כל משחק שלנו הוא יותר מוטרף והזוי מקודמו. די מתאו הוכיח את עצמו כמאמן אדיר, שיודע להעמיד את הקבוצה שלו נפלא מול הקבוצה מספר אחת בתבל, וגם האופן שהוא טיפל בבנפיקה היה מעורר כבוד, כשידע בדיוק את מי לשתף כדי לעבור את המשוכה הזאת ולאו דוקא להשתמש בשחקנים הטובים ביותר. (בכלל השימוש שלו בשחקנים בכל התקופה הזאת היה נהדר), אבל עם כל זה, די ברור שהדבר הכי גדול שהוא נתן זה להרים את הקבוצה הזאת מבחינה הרוח שלה, ואלוהים כמה שהוא עשה את זה טוב. לרגעים זה נראה אתמול שאנחנו פשוט בלתי מנוצחים, ולא רק בגלל המזל שגם את זה הוא הביא ובגדול, אלא היתה הרגשה שתמיד מישהו ישים את הגוף והנשמה שלו כדי שהכדור לא יעבור. הוא החזיר לצ'לסי את האופי הלוחמני והחסר פשרות שכל כך אפיין אותנו באלופות, ואתמול זה הגיע לשיא דמיוני פשוט. חוזה לעונה הבאה? רק רומן יכול להחליט החלטה אחרת מזו. הוא ללא ספק הבחירה הנכונה מבחינתי.

צ'ך. אני מתבייש באיך שירדתי עליו כל העונה. אין מה לומר, בשבועות האחרונים הוא שוער מושלם. איזה כיף לראות אותו ככה.

ססק פברגאס. פאק אוף. יש מצב שהליצן ניסה להזיז שם את למפס? תמשיך לצלול, ברח לאימא קטלוניה להביא תארים ונשאר עוד שנה בלי כלום. היחיד שם שאני באמת שמח לאידו.


הכי חשוב- ברצינות, מישהו יודע אם קירק יחזור לפה מתישהו? כי זה נראה כמו זמן מתאים.


ועוד דבר, הגול של טורס נחגג בפאב בפולהאם ברודווי:
http://www.youtube.com/watch?v=VKc337M9huc

אני בטוח שתמיד יישאר אחד הרגעים הבלתי נשכחים של החיים שלי, התגובה שלי היתה מין שילוב של התרגשות עצומה ושמחה כמובן, אבל יותר מזה- פשוט לא הפסקתי לצחוק איזה 10 דקות... כי זה טורס! והוא רץ חצי מגרש לבד, עובר שוער בהליכה ושם אותנו בגמר... מי כתב תתסריט ההזוי הזה? אין דברים כאלה.

בסופו של דבר, אנחנו אוהדים קבוצה כל כך מיוחדת, ואתמול היא הראתה לעולם מה האוהדים שלה כל כך אוהבים בה ומה בדיוק היא שווה. גאווה עצומה.

 

גם זקני מילאן היו מצליחים באלופות ונכשלים לקחת אליפות בליגה.
הוכח הרבה פעמים שלאו דווקא יש קשר בין המפעלים.
בליגה זה פשוט לא מספיק, ואילו בנוק אאוט של הצ'מפיונס הפסיכולוגיה אחרת וגם הטורניר בעל פחות משחקים.

 

כל עוד השיוויון לא הגיע במחצית השניה קשה להגיד שהאופי של צ'לסי עמד בכך שהם לא וויתרו גם אחרי ה-2-0, כי אילולא המסירה הגאונית של לאמפרד והפיניש הענק של רמירז צ'לסי היו כנראה מרימים ידיים. זה קרה מהר אחרי השער של אנייסטה ונתן רוח אדירה לשחקני צ'לסי.

 

צ'לסי החנתה את האוטובוס 180 דקות וזה איכשהוא עבד, נקווה שבגמר באיירן מינכן/ריאל מדריד תנצל מצבים יותר טוב ממה שעשתה ברצלונה.

 

באיירן מסוגלים לשחק על גומז, מסוגלים לבעוט מרחוק ויכולים לכבוש במצבים נייחים. כל זה אין לברצלונה, ולמרות שהגיעו למספיק מצבים גם בלי כל אלו - זה עדיין גורם משפיע.

 

אבל לבאיירן בכל מקרה לא יהיה בלם בגמר.
בדשטובר בחוץ אז זה משאיר אותנו אם בואטנג ואולי עם ואן בויטן שהוא בלם בינוני וגם לא בטוח שהוא כשיר ותוסיפו לזה שגוסטבו גם בחוץ וזה יקשה על באיירן לפתח את משחק הלחץ שלהם וגם אלבה בחוץ אז לא יהיה שחקן שיעשה מבוסינגווה צחוק.
אז יחסי הכוחות טיפה התאזנו.

 

מבחינתי יצא לנו טוב (יותר) היום. כמובן שבאיירן עולה עלינו בכדורגל ובהרבה, קבוצה שביום טוב משחקת את הכדורגל השני הכי טוב בעולם לדעתי, אבל לפגוש את ריאל עם מוריניו ורונאלדו על קו הסיום זו לא חוויה שרציתי שנעבור. אני עוד לא רוצה לדבר יותר מדי, אבל אין ספק שיותר נוח לקבוצה כמו שלנו לפגוש את באיירן ואת סגנון המשחק שלה, ובמיוחד עם החסרונות של בדשטובר, אלבה וגוסטבו שטיפה משתוות לשלנו (ריאל נשארה עם סגל מלא). יאללה, מעכשיו בא לי לא לחשוב על זה שבועיים, יש עוד מטרות גדולות וחשובות מאוד מאוד בדרך.

 

מילים חמות מהמיוחד:

"John [Terry] is missing but Chelsea are there [in the final] and that is the most important thing," he said. "I just hope it is a good final and of course I want the Blues to win, even though I have a lot of respect for the reds. I have a blue rib, still. Inter and Chelsea mean a lot to me."

"I think Chelsea's boys were heroes [against Barcelona], absolute heroes. Some people think they are the masters of the game and they will criticise Chelsea in the same way that they criticised Inter two years ago, but they know nothing. Nothing.

"They know nothing about character and personality. They know nothing about the effort or what it is to resist physically, emotionally and technically, with 10 men. They know nothing about organisation. They know nothing. That's why my heroes at Chelsea are in my mind and why Chelsea deserve to be in the final. One of the great things about football is that it is unpredictable. Chelsea have fantastic fans and so do Bayern Munich so I hope they enjoy the final. And I hope Chelsea win."

:aaa8:

 

"It's hard to console him," Lampard said of Terry, who will learn on May 31 precisely how many matches he will miss on top of the final.

"He'll be there with us and hopefully we can win it and do it as a group but it's obviously devastating for him."

אוווו, ממש עצוב...
התגובה הראשונית של טרי להרחקה שלו (לפני שהוא ראה את הוידאו של התקרית) הייתה שהוא הרים את הרגל וסאנצ'ז "נתקל" בו. אחר כך, כשהוא הבין שהשקר הזה לא מסתדר עם מה שכל העולם ראה הוא כבר שינה את הגרסא שלו. הרבה נכתב פה על כל מעלליו מחוץ למגרש, ועל כמה שהוא ראוי או לא ראוי להיות הקפטן של אנגליה. האדום הזה, של פגיעה מכוונת ללא כדור בשחקן במטרה לפצוע אותו, במעמד של חצי גמר ליגת האלופות, מראה שכנראה זה קשה להיות נוכל חסר מוסר מחוץ למגרש ומלאך ספורטיבי על המגרש.
הקבוצה שלו הצליחה לעשות את הלא יאומן ולהעפיל לגמר למרות עמדת הנחיתות שהוא שם אותם. אם הפציעה של קייהיל חמורה (כנראה שלא) ולאור הפציעה של רואיז והצהוב של איבאנוביץ', הרי שהקפטן המהולל שם את הקבוצה שלו בעמדת נחיתות גם בגמר מול באיירן. אני מקווה ששם הם ישלמו את המחיר.