תיירי הנרי, נתן למילה חלוץ מושג חדש, עם 92 בישולים בנוסף ל220 גולים. לא נראה לי שהיה חלוץ כזה ושיהיה אי פעם.
כן, הבעיה היא שדומיננטיות מודדים לאורך זמן (דל פיירו ביובה, טוטי ברומא, לה טייסר בסאות'המפטון http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx ). והעובדה שהנרי (בדיוק כמו קאנטונה ד''א) הצליח להחזיק את החלק הקדמי של קבוצותו לאורך מספר קטן של עונות איננה בהכרח פועלת לטובתו בתחרויות על פרסים מסוג זה. מאידך, גיגס מתקרב לגיל 40 והוא באנקר מגיל 18 כאשר הוא מספק תרומה משמעותית לקבוצה שלו בכל משך הקריירה ושובר אינספור שיאים אישיים אשר רבים מהם שייכים לו. ברגקאמפ? נו באמת, נדמה לי שג'ימי פלוייד האסלביינק נעלב. הוא 'קוסם', אבל קחו דברים בפרופורציות - שיחקו כבר כמה קוסמים כאלו בפרמייר ליג לאורך השנים (רונאלדו, ז'יניולה, זולה וכו').
11 עונות? הייתי בטוח שפחות. טעות שלי. את עונת 2005/2006 שלו אני כמעט לא זוכר. בכל מקרה הנקודה שלי לא השתנתה, ברגקאמפ וקאנטונה היו גאונים מאוד ייחודים. האמת, יתכן שזה בגלל ששניהם כבר פרשו ממשחק פעיל ומה שנשאר זה להסתכל אחורה על התקופה שלהם. יתכן שאם הסקר היה נערך עוד כמה שנים אחרי שכל השמות ברשימה (למעט רונאלדו כמובן) היו פורשים אז נקודת המבט הייתה שונה. האימרה באמת נכונה, הרבה פעמים לומדים להעריך מישהו באמת רק כשהוא אינו. הנרי עוד שיחק השנה בארסנל, גם סקולס וגיגס עדין רצים במגרשים, קשה מאוד לערוך השוואה בינם לבין כאלה שכבר פרשו.
אתה מדבר על גיוון בשערים כנקודת חובה אצל הנרי? הבנאדם הזה כבש עם שמאל, עם ימין, עם הראש, מכל הצדדים והטווחים. הנרי שמר על יכולת גבוהה ויציבה לתקופה הרבה יותר ארוכה מברגקאמפ, אני לא חושב שברגקאמפ הוא מועמד רציני. מדובר בשחקן הכי טוב שהיה בפרמייר ליג, מבחינתי אפשר לשמוע טיעונים רק לזכותם של הנרי ורונאלדו, לא היו שחקנים טובים כמוהם, זה היה די ברור מבחינתי. אז הוא נגע ביד נגד אירלנד, נו באמת, הוא היה כדורגלן שרואים פעם בדור והיה תענוג לראות אותו גם בתור אוהד ליברפול חוץ מהפעמים שהוא טחן את ההגנה שלנו, צריך להעריך את זה.
אתם גם לא אכפת לכם ששחקן יפול מהאוויר ויקבל פנדל שיקח לכם אליפות. לי יש אמות מידה אחרות, הם שלי וזו דעה שלי בלבד. ברור לי שאחרים לא חושבים ככה, אותך לא מעניין, בסדר, אני מסתכל על הדברים האלה, אותי זה מעניין. לא מעניין אותך תבחר במי שאתה רוצה, זה דיון סובייקטיבי לחלוטין, כל אחד עם הדעה שלו ועם הבחירה שלו למה צריך להיות בקטגוריה של השחקן הכי טוב, והאובר התנשאות הזאת שלך (כמו השטות שפלטת בדיון אתמול מול צ'לסי) לא מוסיפים לך כבן אדם בוגר. אם לא הייתי יודע שאתה כזה, לא הייתי רושם את זה.
ושוב, כיצד היית זוכר את הנרי אם עד היום הוא היה ממשיך בארסנל או שהוא היה ממשיך בארסנל עד הגיל של גיגס או סקולס? כלומר עד 2016/2017 מבחינתו? כבר עכשיו בגיל 34 הוא אומנם הצליח להשפיע על ארסנל אבל הוא לא התקרב לרמה שמציג למשל סקולס השנה. לא היו שחקנים טובים כמו הנרי ורונאלדו? תקרא מה הנרי ורונאלדו (אם כבר הזכרת אותם) אמרו כששאלו אותם, מה כמעט כל כדורגלן דומיננטי בכדורגל האירופאי אמר, כשהוא משחק את הכדורגל שלו, סקולס הוא אחד מהגדולים בהיסטוריה. כשסקולס טוב, אני חושב שהוא הטוב בתולדות הפריימר לייג. היחידים שהיו ברמה הזאת כשהם בשיאם היו דניס, רונאלדו וקאנטונה. ושוב השאלה לפי מה מחלקים את התואר, לפי השיא ששחקן מסוים יכול להגיע אליו, כי אז אלה הארבעה שלדעתי הגיעו לרמות שאתה יכול לקרוא להם גאון, או שאולי שחקנים שהתמידו יותר ביכולת שלהם כמו גיגס והנרי. אני מבין את הדברים שלך אבל קשה מאוד לשפוט שחקנים בצורה הזאת. גיגס עד לשנה האחרונה נחשב לספורטאי למופת, לדמות לחיקוי הכי גדולה בתולדות הפריימר לייג, מזכיר לך שיש לגיגס 637 הופעות במדי היוניטד בלי אף כרטיס אדום! ואם גיגס היה עוזב את הליגה האנגלית בגיל של קאטונה והפרשה לא הייתה מתפוצצת אז הוא היה ראוי? אתה באמת יכול לדעת מה האישיות של כל שחקן ושחקן? אתה באמת יכול לדעת מה קורה בחדרי חדרים?
אני מבין מה אתה אומר, אבל זה תואר כל כך גדול שהיום ב2012 קשה להתעלם מהדברים ש"מחוץ למשחק". זה בדיוק העניין, הם כבר חלק מהמשחק. מבין שאפשר לקבוע רק לפי מה שעשה על המגרש, בסדר, אני חושב אחרת. וזו באמת נקודה טובה שיש שחקנים שיכול להיות שעושים דברים יותר גרועים ואנחנו פשוט לא יודעים (עם התקשורת של היום קשה לי להאמין, אבל אני מקבל).
עם כל האהבה אל דניס והכבוד והיראה מפני גיגס. שניהם טיטאנים גדולים בכדורגל האנגלי בפרמייר ליג. אבל אף שחקן בשיא שלו לא היה טוב כמו שהנרי היה טוב בשיא שלו במשך הקריירה שלו בארסנל. הוא השפיע הוא היה וירטואוז וברמה של הגדולים באמת.
זה מאוד מאוד בעייתי. אתה יודע כמה גדולים יוצאים ככה מהרשימות של כל הזמנים? לרוב לגאונים, ואני מדבר על הגאונים הכי גדולים שיש, יש שריטה כזאת או אחרת. מראדונה, בסט, זידאן, קאנטונה, ברגקאמפ (מי אמר פחד מטיסות שמנע ממנו לשחק בלא מעט משחקי חוץ באירופה), הנרי, גיגס, רונאלדו. אז השאלה מה נחשב מודל לחיקוי ומה נחשב לא מודל לחיקוי. האם צריך להעריך יותר שחקן שויתר על משחקי הקבוצה שלו באירופה בגלל פחד אישי (דניס) משחקן שהחליט לוותר על פגרה בגיל מתקדם ולסחוט את הגוף שלו עוד קצת כדי לעזור לקבוצת העבר שלו (הנרי)? איך קובעים בדיוק מה ראוי לחיקוי ומה לא? מה טוב יותר לכדורגל ומה לא? למה שחקן כמו רונאלדו, שאומנם עשה הצגות אבל היה מהשחקנים שעבדו הכי קשה באימונים, או גיגס שממשיך לשמור על הגוף שלו ועל עצמו גם כשהוא קרוב לגיל 40,הם פחות מודל לחיקוי ככדורגלנים משחקנים שהיו פחות טובים במגרש אבל לכאורה מציגים דימוי נקי יותר (וכבר הסברתי למה אני אומר לכאורה)?
אני בחרתי את ראיין גיגס. 20 שנה שהוא נפלא ברמות הכי גבוהות. אני שאלתי את עצמי אם אומרים לי שאני מאמן קבוצה בליגה למשך 20 השנה שהפריימר לייג קיימת בהם, מ1992-2012, ואני צריך לבחור שחקן אחד מהרשימה שיהיה בקבוצה שלי, את מי אני בוחר. התשובה שלי הייתה גיגס. לקבל תרומה כל כך גדולה משחקן אחד במשך כל כך הרבה שנים, זה מתעלה לדעתי על כל תרומה ששחקן אחר ברשימה יכול לתת לי. הוא הופך את כולם מסביבו לטובים יותר, הוא כבר שנים רבות עוזר בקליטה של שחקנים במערכת ושיפור שלהם, הוא כבר שנים נמצא שם בשיאו בכל הרגעים של המאני טיים (עם שערים שמביאים תארים). Ryan Giggs || Tearing You Apart Since 1991 ||
הנרי. מבחינת כישרון - רונאלדו המגעיל היה הכי טוב. אבל זה היה לתקופת זמן יחסית קצרה. הנרי הציג יכולת פנומנלית למשך הכי הרבה זמן. גיגס שמר על יכולת בטופ למשך הכי הרבה זמן, אבל אני לא חושב שאפשר לומר שהוא (ובטח לא סקולס שלקראת הפרישה אוהדי יונייטד עושים לו פולחן אישיות - ולצערי הופכים את הגאון כדורגל הזה לאוברייטד) הגיע לרמות פסיכיות במשחק שלו סטייל הנרי, רונאלדו ואפילו דרוגבה שיכל בכיף להיכנס לרשימה.
גיגס, אי אפשר לחשוב על הפרמיירליג בלי שהוא מיד יקפוץ לראש, מדובר ב-שחקן של הליגה שכבר 20 שנה שומר על יציבות מטורפת ואם יש מישהו שראוי להקרא השחקן הכי טוב בתולדות הליגה - זה הוא את ההישגים שלו אין צורך לציין אפילו
מאז שחזר בינואר סקולס הוא השחקן הכי טוב בליגה. הסיבה המרכזית לזה שחזרנו להוליך את הטבלה. ראיתי לפני המשחק מול אברטון את צבירת הנקודות שלנו כשהוא על המגרש וכשהוא לא על המגרש, אין דומיננטיות גדולה מזאת. כמה שחקנים בהיסטוריה עשו את זה בגיל 37? כמה שחקנים בהיסטוריה של הפריימר לייג זכו לכך שכמעט כל השחקנים הגדולים של העשרים השנה האחרונות אומרים כשהוא משחק טוב הוא הגדול בדורו?
סקולס אוברייטד? הוא ברמה של צ'אבי, אולי טיפה פחות טכני.. תבדוק מה אומרים עליו שחקנים כמו צ'אבי, זידאן ועוד רבים ותבין כמה לא אוברייטד הוא
ברמה של צ'אבי הוא לדעתי לא (לדעתי בחלק האחרון של המגרש הוא עושה דברים יותר מדהימים), ואוברייטד אמרתי לא בגלל שהוא לא טוב או משהו (הוא שחקן ענק, גם היום), אלא כי לקראת הפרישה אוהדי יונייטד החליטו שהוא סוג של צ'אק נוריס בשילוב עם אופטימוס פריים והפכו אותו לשחקן הכי טוב בהיסטוריה של הכדורגל. הנה, כבר התחלתם להזכיר את כל הציטוטים עליו. עוד מעט משה יבוא לכאן עם המגילה שיש בה ציטוטים של זידאן, ויירה, צ'אבי וכו'. מה זה רלוונטי בכלל? ועזבו רגע שחלק גדול מזה הוא פירגון לקולגה בתקשורת ושזה נובע מהרבה כבוד כלפיו. אני יכול גם לנופף בזה שהנרי זכה בתואר שחקן העונה פעמיים ע"י שחקני הפרמיירליג, וסקולס אף פעם לא, אבל זה לא רלוונטי בכלל. ושוב, הוא שחקן גדול. אבל פרופורציות.
