היתרון הגדול של סיטי זה שהם יכלו ליפול ברכש כמה שבא להם בלי שזה ישפיע. רוביניו, אדבאיור, רוקה סנטה קרוז, ז'רום בואטנג, בלאמי (לדעתי הוא היה מצוין אצלם אבל הם החליטו לוותר), יחד הם עלו איזה 100 מיליון פאונד, לא הצליחו, ולא קרה כלום. אצלנו, נפילה כמו עם ברבאטוב עשתה הרבה יותר נזק.
אגוארו פשוט שחקן ענק כל הזמן אני אומר שלדעתי הוא השחקן הכי טוב בעולם וכולם מזלזלים.. כמה שמחתי שהוא כבש כל כך מגיע לו!
הוספתי את המילה הדרך לתואר, ולא כתבתי רק התואר. כי אני בכל זאת מעריך את העובדה המקצועית שנעשתה, המשברים שהם התמודדו איתם וכו'. רק שהכיוון הכללי שהנחה אותם להתמודד על האליפות, הושג בעזרת המשאבים שהבעלים הקצו. :aaa12:
COST = שווי עכשווי? שפה קשה? מדובר בעלות, כלומר הסכומים שיונייטד שילמה בשביל להשיג את השחקנים האלה. שלושת שחקני הרכש האחרונים - דה חאה, ג'ונס ויאנג - עלו כ-55 מ' יחד. עלותם של רוני, פרדיננד, קאריק, ולנסיה וסמולינג היתה כ-100 מ'. אמנם הסגל הרחב של סיטי עלה כמה עשרות מיליונים יותר, אבל הפערים ממש לא משמעותיים.
קנו פשוטו כמשמעו כאשר רוב השחקנים מעטרים את המקומות הכי גבוהים בתולדות כל העברות וגם מקומות ראשונים בשכר
צריך לזכור שהשוער הראשון שלהם נפצע, וזה המחליף. יותר סביר להניח שפשוט יש סיבה שהוא מחליף, והוא גם לא שיחק כול העונה ולכן הוא חלוד. חוץ מזה שנורא קל לדבר על השוער, בעוד השופט כמעט וקבע את תוצאת המשחק. אם היה נסגר 2-2 בגלל השער ההוא בנבדל של מטר, אז פה היה מה לחקור. אבל במשחק הכי חשוב של ארסנל העונה יש שער בנבדל של מטר וזה פשוט עוד נקודה קטנה בעונה. כמו עוד שער מקרי בנגיעת יד של ואן-דר -וארט, 0 פנדלים בבית, ועוד פנינים. אף אחד לא ידבר על זה שזה כמעט החריב לנו עונה, הרי הכול מתאזן. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
מה לעשות שאתה לא יכול לקנות שחקן אחד ב-30 מיליון פאונד? רק תראה שחקן כמו סניידר שהמועדון מאוד רצה לא הגיע בגלל עלות כספית. לפרגוסון יש שיטה ויש דרך והוא מאוד רצה את דה חאה וג'ונס(פרשנים שאני סומך עליהם באנגליה אמרו שדה חאה הייתה האופציה השלישית בשביל הסקאוטים והוא התעקש על הספרדי). אז העונה סמולינג, ג'ונס, וולבק, קלברלי עד כמה שניתן הריצו יותר דקות. וכרגע אתם לא מסתכלים על זה, אבל חוץ מסיטי השחקנים האלה מקבלים הרכב ודקות רבות בכל קבוצות מהחלק העליון של הטבלה. עם שחקנים כאלה בונים אימפריה לטווח ארוך, לא עם פרימדונות כמו מריו מאלוטלי או קרלוס טבז. אבל היי, רק השבוע יא יא טורה אמר שהוא לא יחשוב פעמיים אם המועדון הקודם יקרא לו.
אבל יונייטד עשתה את מסע הרכש הזה בתוך מספר רב של שנים, ולא בבת אחת. בנוסף, יונייטד גם מכרה שחקנים בכסף גדול כדי לכסות על ההוצאות ולכן בנטו, שזה המדד היותר חשוב, יונייטד "מובילה" בפער משמעותי לטובתה. לכן הדבר הזה הוא פראסה.
מכל הדיבורים פה אני מבין שמה שסיטי היו צריכים לעשות זה להכניס כספים במשך 10-15 שנה ולקוות שהם יקחו אליפות. ואז זה היה בסדר. יונייטד קונה שחקנים יקרים ומשלמת שכר גבוהה. וגם האליפות שלה זה אליפות של כסף. שלא לדבר כמה השופטים עולים לה. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
היום הכי גדול, בליגה הגדולה. אין לי מילים. אני לא אוהד אף אחת, אבל זה היה משהו שנספר לנכדים שלנו. מדהים. לא נתפס. ברכות לאוהדי הסיטי. אני שמח שזכיתי להיות ביום הזה. מסי יכול להבקיע 45345 גולים בעונה, אבל אם יש רגע כשאני אושיב את הילדים שלי בעוד כמה שנים ואספר להם על אחד מהרגעים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל, זה יהיה הרגע. מתקשה עוד להתאושש.
איך אף אחד לא מדבר על באלוטלי? אחרי שאפילו למנצ'יני נמאס ממנו כבר ואמר שהוא יעוף בעונה הבאה, ואחרי שלא שיחק מאז האדום מול ארסנל, הוא עולה ונותן את הבישול של שער האליפות... זה סיפור גדול שלגמרי נדחק הצידה בנתיים. ועוד איזה בישול- הוא קיבל את הכדור על ה16 והחליק בכלל, ואיכשהו דחק את הכדור לכיוון אגוארו.
לא הייתי אומר שזה איזה בישול בלתי נשכח. זה כמו שתגיד שגיגס בישל לשרינגהאם את השיוויון בגמר של 99. קרה. הגיבור הגדול הוא אגראורו.
