כריסיטיאן דיילי. ואם ברצינות,קשה קשה מאוד. לכל שחקן היה כמה שנים שהיה הכי מרכזי בכל הליגה,ולדעתי גיגס עולה על השאר. להישאר בכושר וביציבות כזאת במשך כ"כ הרבה שנים,בטופ של הכדורגל האנגלי(ומן הסתם האירופאי),זה מדהים. אבל שווה לציין את הנרי,שהחזיק את ארסנל בצמרת מסוף שנות ה90 עד אמצע האלפיים. וגם קאנטונה,שהפך את הליגה האנגלית לקצת יותר זוהרת ולא אפורה.
אם הדיון היה על 'השחקן המשפיע ביותר' כנראה שהייתי מתלבט בין אריק קאנטונה לדניס ברגקאמפ ששינו כל אחד בדרכו את עתיד פני הליגה כולה. אם הדיון היה על 'השחקן היציב ביותר' כנראה שהייתי מתלבט בין פול סקולס לראיין גיגס שעדיין עימנו, אבל הדיון הוא בכלל על 'השחקן הטוב ביותר' ולכן ההתלבטות שלי הייתה בין כריסטיאנו רונאלדו לתיירי הנרי שכאינדיבידואלים בשיאם היו טובים מכל יתר המתמודדים אליהם יש לי הרבה כבוד והערכה מקצועית. אני חושב שרונאלדו יכל להיות בקלות קונצנזוס מובהק כמלך היסטורי של הפרמיירליג, אבל רצונו לעזוב לריאל מדריד כבר לא יתן לו את התואר הבלתי-רשמי הזה. ה"תואר" שייך להנרי כי השיא המקצועי שלו בפרמיירליג נמשך לתקופה ארוכה הרבה יותר מזו של כריסטיאנו רונאלדו כשחקן דומיננטי בשנותיו במנצ'סטר יונייטד.
